המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התגברות תופעת ההטרדות המיניות במצרים
1/3/2013

 

התגברות תופעת ההטרדות המיניות במצרים

 

מאת  נ. שמני וא. רזאפימבאהיני *

 

הקדמה

מאז פרוץ המהפכה במצרים, ב-25.1.2011, הלכו ותכפו הדיווחים על הטרדות מיניות של נשים במדינה. התופעה, שהייתה מוכרת גם בימי שלטונו של מובארכ, התגברה מאוד בעקבות השתתפותן הרחבה של נשים בהפגנות ברחבי מצרים ובייחוד בכיכר תחריר בקהיר. נוכחות זאת של נשים רבות בהפגנות, עוררה לא אחת חיכוכים עם הגברים המפגינים, שהתבטאו ביחס משפיל כלפי הנשים ואף בהטרדות מיניות ומעשי אונס. בחודשיים האחרונים, בעיקר מאז צוין יום השנה השני למהפכה, ניכר כי חלה עלייה נוספת במקרים של הטרדות נשים. על פי דיווח של אחד מארגוני הנשים רק במהלך ההפגנות שהתקיימו ב-25.1.13 לציון שנתיים למהפכה תועדו 19 מקרים של הטרדות מיניות נגד נשים.[1] כמו כן, החלו להתפרסם עדויות רבות של נשים שעברו הטרדות והתעללויות מיניות במהלך ההפגנות, דבר שהעלה נושא זה למוקד השיח הציבורי במצרים.

 

במחאה על התרחבות ההטרדות המיניות של נשים התקיימו במצרים מספר הפגנות ותהלוכות בגנות תופעה זו. ב-12.2.13 אף התקיימו הפגנות מול השגרירויות והקונסוליות של מצרים במדינות רבות בעולם, כאות הזדהות עם הנשים המצריות.[2] למאבק הצטרפו ארגוני נשים וארגונים אזרחיים, בהם הארגון "כוח נגד הטרדות מיניות" ששם לו למטרה להגן על נשים במהלך ההפגנות והקים לשם כך חדר מצב המקבל דיווחים על מקרים של הטרדות. בנוסף, דווח כי כמה ארגונים מקיימים קורסי הגנה עצמית בחינם עבור נשים[3].  

 

גורמי אופוזיציה האשימו את האחים המוסלמים [להלן, האח"ס] בעידוד ובארגון ההטרדות המיניות. בתגובה לשיח הציבורי שעורר הנושא, השלטון במצרים נקט בכמה צעדים: התובע הכללי במצרים, טלעת אבראהים, הורה לחקור את התקיפות המיניות בכיכר תחריר ב-25.1.13[4]. רה"מ השאם קנדיל קרא לניסוח הצעת חוק שתגן על הנשים מפני אלימות והטרדות מיניות.[5] כמו כן התקיימו דיונים בממשלה להחמרת הענישה על הטרדות מיניות.[6]

 

גינויים נוספים לתופעה נשמעו מצד גורמים נוספים מכל הקשת הפוליטית במצרים: החל מהאחים המוסלמים והסלפים וכלה במפלגות האופוזיציה. יחד עם זאת, כמה חברים במועצת  השורא הנמנים על מפלגות האח"ס והסלפים האשימו את הנשים עצמן באחריות לאלימות ולהטרדות נגדן בטענה שהן מתלבשות באופן לא צנוע בהפגנות ונצמדות לגברים. טענות ברוח זו השמיע גם השיח' הסלפי המכונה אבו אסלאם. התבטאויות אלה נתקלו גם הן בביקורת קשה ואף בקריאות להעמיד לדין את בעליהן.

 

מסמך זה יציג עדויות הממחישות את תופעת ההטרדות המיניות, את הביקורת שהתעוררה נגדה, לצד הקולות שהאשימו את הנשים עצמן באחריות לתופעה.   

 

עדויות על אונס נשים בכיכר תחריר

ב-26.1.13, למחרת הדיווחים הרבים על הטרדות מיניות שהתרחשו ב-25.1.13, פורסמה עדות בעילום שם  של אישה שנאנסה בכיכר תחריר ב-23.11.12 והחליטה לחשוף זאת כאות הזדהות עם נשים שחוו פגיעה דומה. עדות זאת התפרסמה באתר הפמיניסטי המצרי http://nazra.org ולהלן קטעים נבחרים ממנה[7]:

 

I faced death and rape merely because I am female

 "I will tell my story that bears a lot of resemblance to other stories, your story and mine. ... You and I know that we have been violated, we were raped in the middle of Tahrir Square among throngs of Godless people, human wolves that are ravaging us violate all that is private stripping us from our bodies. Violence, lust, and instincts and no one can save us; to face death and rape merely because I am female. In this situation, I am solely a female. ... They stripped me of my nationality and my sense of belonging to that scene".

"All that I knew was that there were hundreds of hands stripping me of my clothes and brutally violating my body. There is no way out, for everyone is saying that they are protecting and saving me, but all I felt from the circles close to me, sticking to my body, was the finger-rape of my body, from the front and back; someone was even trying to kiss me… I was completely naked, pushed by the mass surrounding me to an alley close to Hardee’s restaurant … I am in the middle of this tightly knit circle. Every time I tried to scream, to defend myself, to call on a savior, they increased their violence."

"We will not be frightened; we will not hide in our homes. Sexual harassment is a social disease that has been rampant for years, used by the regime to intimidate girls and women. But we must know that sexual harassment is a social issue, not merely a political one, and what takes place during festivities and crowded places attests to that. I do not know if this testimony will make a difference or change, for the violations are still ongoing… but this is the least I can do.


Tahrir Square It is both a place in which people both demand dignity for themselves and, in some cases, violently strip it from others

טום דייל, עורך החדשות באתר באנגלית של היומון המצרי אל-מצרי אל-יום, פרסם מאמר בו סיפר כי היה עד בעצמו לתקיפה מינית של בחורה במהלך ההפגנות שהתקיימו ב-25.1.13. לדבריו,  כיכר תחריר היא אמנם מקום בו אנשים דורשים את כבודם, אך בו בזמן היא גם מקום בו גוזלים באלימות את כבודם של אחרים. להלן קטעים נבחרים ממאמרו[8]:

 

"At 6 pm last Friday (25 January) I was walking in the square, in the area where the large stage normally is, just as dark was falling, when I saw another such incident. Perhaps 30 meters away, an eddy in the crowd had formed, with a woman of perhaps 40, apparently Egyptian, at its center. Concentric rings of men swirled around her as she screamed. I tried to get close to her, pushing my way through… The crowd around her eventually moved her to the green railings, as she continued to scream. I was just a few meters away when she disappeared from view, pushed to the floor. When I regained sight of her, she had been stripped naked, and the terror was visible on her face...

Tahrir Square and its environs are not just a revolutionary space, they are also the terrain of brutal sexual assault. It is both a place in which people both demand dignity for themselves and, in some cases, violently strip it from others."

 

סחר אל-מוגי, בעלת הטור ביומון אל-מצרי אל-יום המזוהה עם האופוזיציה, עמדה במאמר שפרסמה על ההחמרה בתופעת ההטרדות המיניות במצרים ותיארה כיצד הן מתבצעות: "ארגוני זכויות אדם תיעדו 25 מקרים של חילול גופני של נשים ב-25.1.13. בזה אחר זה העידו הקורבנות וציירו תמונה מסויטת שחורגת ממסגרת ההטרדה המינית אל הטרדות קבוצתיות המאורגנות על-פי תוכנית מכוונת: בתחילה קבוצת גברים מקיפים מפגינה וקוראים להגנתה; לאחר מכן הם מסתדרים בצורת [האות] U וממהרים לסגור על אחת הקורבנות, באופן המקשה על המפגינים [האחרים] לראות מה קורה... הסיפור הזה בשלמותו חוזר על עצמו ביותר ממקום אחד בכיכר תחריר והתקיפות החמירו לכדי מעשי אונס שאחד מהם התבצע תוך שימוש בכלי נשק חד. אלו שמאשימים את השלטון בביצוע הפשע הבלתי אנושי הזה שואלים: מדוע לא עוקבים אחר אף מקרה של הטרדה מינית מאז הגל הראשון של המהפכה? מדוע גדודי ההטרדות המיניות הופיעו עכשיו? במצרים תחת שלטון הצבא בוצעו מעשים מגונים נגד נשים כדי לגלות האם הן בתולות והן הופשטו והוכו [מול בניין] הפרלמנט... באותה דרך נוהג המשטר המצרי הנוכחי, שמייחס את עצמו לאסלאם... משטר האח"ס סובל מתסבוכת נפשית חמורה והוא המשך של משטר מובארכ ומשתמש באותם אמצעי דיכוי... הוא מזלזל בנשים ורואה בהן כלי להנאה ולשרות".[9]

 

מחאות ברשת החברתית וברחובות מצרים

התרחבות תופעת ההטרדות המיניות במצרים עוררה רעש תקשורתי רב שמצא ביטוי בולט גם ברשתות החברתיות. כמה דפי פייסבוק והאשתאגים בטוויטר הוקמו לטובת הנושא וקראו לציבור להפגין נגד התופעה ולמגרה. כמו כן, החלה לבלוט פעילותם של ארגונים אזרחיים למען זכויות נשים ודווח כי כמה מהם יזמו קורסי הגנה עצמית בחינם עבור נשים[10]. אחד מארגונים אלו הוא הארגון "כוח נגד הטרדות מיניות" ששם לו למטרה להגן על נשים במהלך ההפגנות והקים לשם כך חדר מצב המקבל דיווחים על מקרים של הטרדות. ארגון נוסף שנקרא "לא מפחדים"  איים כי יסרס כל גבר שיטריד מינית נשים בכיכר תחריר וכי ירכיב קבוצות שיגנו על נשים בהפגנות ויתפסו את התוקפים לצד קבוצות שיספקו לנשים סיוע נפשי ורפואי.[11]

 

ארגונים אלה קיימו בחודש האחרון כמה הפגנות ותהלוכות ברחבי מצרים נגד הטרדות מיניות. בחלק מהתהלוכות נשים הניפו סכינים במחאה על השימוש בנשק קר כלפי נשים במהלך ההטרדות המיניות. המפגינות נשבעו להגן על עצמן עד שכיכר תחריר תהפוך למקום בטוח עבור כולם.[12]

 

נשים אוחזות סכינים בתהלוכה לכיוון כיכר תחריר ב-6.2.2013

     

 

דף הפייסבוק של ארגון "כוח נגד הטרדות מיניות" (מעל 16 אלף תומכים) שם לעצמו למטרה להילחם בהטרדות נשים בכיכר תחריר וסביבותיה, להשקיף על הכיכר ולהתערב במקרה של תקיפה ולספק תמיכה וייעוץ לקורבנות שכבר נפגעו. הדף קרא להשתתף בהפגנות נגד התופעה ופרסם תמונות מההפגנות.

 

הלוגו של דף הפייסבוק "כוח נגד הטרדות מיניות": "כיכר בטוחה לכולם, נגד הטרדות מיניות"[13]

 

 

ב-12.12.13 התקיימו הפגנות נגד ההטרדות המיניות בכל העולם מול שגרירויות מצרים תחת יוזמת דף הפייסבוק "אינתיפאדת האישה בעולם הערבי" אשר התגייס למען המאבק הציבורי בתופעה.[14] בהפגנות אלו הביעו נשים בכל העולם סולידאריות עם נשות מצרים וקראו לשלטון המצרי להיאבק בתופעה.

 

"ה-12.2.2013: מחאה עולמית נגד הטרור המיני כלפי המפגינות המצריות"

 


מפגינים בירדן                          מפגינים באנגליה                      מפגינים בלבנון

        

במסגרת היוזמות למאבק בתופעת ההטרדות המיניות הוקם בשנת 2010 אתר האינטרנט http://harassmap.org ובו מפה של האזורים בהם מתבצעות ההטרדות המיניות נגד נשים על פי מידע שתושבים מעבירים בזמן אמת. במפה שלהלן מצוינים מקרי ההטרדות המיניות שהתרחשו במהלך השנתיים מאז מהפכת ה-25 בינואר וניתן לקראות באופן בולט את ריבוי המקרים בכיכר תחריר ובסביבותיה[15].

 

Harassmap – "תפסו את המטרידים מינים"

 

ההטרדות המיניות במוקד ויכוח פוליטי בין השלטון והאופוזיציה

האופוזיציה המצרית: ההטרדות – בהנחיית השלטון

נושא ההטרדות המיניות היה עילה נוספת לחילופי האשמות ולמתיחות הקשה בין השלטון והאופוזיציה במצרים. גורמי האופוזיציה האשימו את האח"ס בעידוד ובארגון ההטרדות המיניות. חזית ההצלה הלאומית, ארגון העל של האופוזיציה במצרים, פרסמה הודעה הקובעת כי האלימות נגד מפגינות היא מדיניות מכוונת של השלטון שנועדה לדכא את הנשים ולגזול מהן את זכותן להפגין ולהביע את דעתן והיא חלק ממדיניות הדיכוי שמפעיל השלטון כלפי מפגינים באופן כללי: "ההתקפות וההטרדות המיניות הקבוצתיות המכוונות הן חלק בלתי נפרד מאמצעי הדיכוי, הגרירה, העינויים, גזילת הכבוד והחיסול הפיזי והנפשי שמונהג כלפי המהפכה והמהפכנים באופן כללי... חזית ההצלה מטילה את האחריות הפלילית לאלימות על הנשיא, על ממשלתו ועל שר הפנים".[16]

 

בעלי טורים ביומונים המזוהים עם האופוזיציה האשימו את  האחים המוסלמים בהטרדות שנועדו, לדבריהם, להרחיק את הנשים מהזירה הפוליטית. וגדי זין אל-דין, בעל הטור ביומון אל-ופד, ביטאונה של מפלגת האופוזיציה אל-ופד כתב: "מה שקורה במצרים נגד המפגינים בדרכי שלום... הוא מדיניות מכוונת שבה נוקטים האח"ס בין אם ישירות ובין אם בשליטה מרחוק... הדבר המסוכן ביותר בתוכנית הדיכוי השיטתית הזו הוא ההטרדה המינית של נשים בניסיון אכזרי להכריח אותן ואת הנערות לא לצאת לרחוב וכדי להפיץ בליבן ובלב בעליהן ואמהותיהן פחד... כל הכוחות הפוליטיים שמתיימרים להיות אסלאמיים וסוחרים בדת אשמים בדבר המגוחך הזה, שקורה לנשות מצרים. אין זה אומר שהם חס וחלילה מטרידים בעצמם נשים, אך הם עומדים מאחורי תוכנית שיטתית לסילוף תדמיתה של האישה המצרית... ישנה תופעה אחרת בעניין ההטרדות המיניות והיא השתיקה או ההתעלמות המוחלטת של תנועת האח"ס השלטת כלפי נושא זה, מה שמלמד על הסכמה שבשתיקה לכך שהאישה לא תשתתף בפעילות הפוליטית... "[17]

 

"הטרדה קבוצתית – ההטרדה החוליגנית בצורתה המכוערת ביותר"[18]

 

העיתונאית המצרית, סחר אל-געארה, כתבה במאמר ביומון אל-מצרי אל-יום: "לא ייתכן שנשים תתביישנה בהתעללות המינית שהן עוברות. מי שצריך להתבייש הם השיח'ים של חברה זו, אלו המוציאים פתוות המתירות להרוג[19]; בעלי השררה בחברה זו, אלו ששלחו את מיליציות האחים [המוסלמים] להפיץ אלימות...; וכל מי שסחר בדתנו... בעודו מאמן את הצעירים לגרור את הנשים ואת האופוזיציונרים. זרם האסלאם הפוליטי...אינו רואה באישה אלא את האובססיה המינית שלו ואת מחלותיו הנפשיות."[20] 

 

האשמת השלטון באחריות להטרדות המיניות ע"י האופוזיציה החריפה בעקבות דיון שהתקיים במועצת השורא בו אמרו חברי ועדת זכויות האדם במועצה כי הנשים המשתתפות בהפגנות נושאות בחלק מהאחריות להטרדות המיניות שהן עוברות. בדיון השתתפו בכירים במפלגת האח"ס ומפלגות סלפיות שטענו כי מה שמתרחש במאהלי המחאה בכיכרות זו פריצות והפצירו בגורמים הפוליטיים לא לקרוא להפגנות אם אין ביכולתם לאבטחן.

 

סגן מנהל הביטחון הכללי, עבד אל-פתאח עת'מאן, שהשתתף בדיון, אמר כי הצעירות נושאות בחלק מהאחריות להטרדות בשל אופן לבושן והוסיף כי אין המשטרה אחראית להטרדות בכיכר אל-תחריר. ציר האח"ס עז אל-דין אל-כומי, מתח ביקורת על מארגני ההפגנות שאינם מסוגלים לאבטח את משתתפיהן. ציר אח"ס נוסף, רד'א צאלח אל-חפנאוי, אמר: "אני דורש מהאישה לא לעמוד בתוך קבוצה של גברים בהפגנות." הוא הוסיף: "כיצד ניתן לבקש ממשרד הפנים לשמור על גברת שעומדת בתוך גברים?"[21]

 

עאדל עפיפי, הציר הסלפי שהשתתף בוועדה, אמר שאישה שיוצאת להפגין יודעת שהיא נמצאת בין בריונים, לכן "עליה להגן על עצמה לפני שהיא דורשת זאת מהמשטרה, שכן קציני המשטרה אינם יכולים אפילו להגן על עצמם." לדבריו, המאהלים בכיכרות הפכו לקנים של פריצות ובחלק מהמקרים "האישה תורמת לאונס שלה במאה אחוז משום שהיא זו ששמה את עצמה במצב הזה." עפיפי קרא להעניש את הילדים שמבצעים פשעים אלה. הציר הסלפי סלאח עבד אל-סלאם אמר: "הצעירה אחראית לפשע כל עוד היא מפגינה במקומות מלאי בריונים, אך עם זאת, יש להיאבק בתופעה זו." בנוסף עלתה הצעה להקצות אזורי הפגנות מוגדרים לנשים כדי למנוע מהן להפגין לצדם של גברים.[22]

 

מוחמד גמאל אל-דין, בעל הטור ביומון רוז אל-יוסף, טען שיש להעמיד לדין את חברי מועצת השורא שהטילו את האחריות על הנשים: "אלו הצהרות פוגעניות מצדו של מוסד שאמור לכונן חוקים שיגנו על החברה, המעידות על מידת השנאה של מי שאמר אותן כלפי נשים וכלפי תפקידן החשוב. הם למעשה אומרים שמקומן הטבעי [של נשים] הוא בבית... בגידול וחינוך הילדים...  מה שקורה לנשים בכיכר תחריר ובכיכרות ורחובות אחרים במצרים הוא לא מקרי. ישנה תוכנית מכוונת עם מטרות ספציפיות של זרמים פוליטיים המתנגדים להשתתפותן של נשים בקביעת עתידה של מצרים... עצוב שחברים במועצת השורא משתתפים בפגיעה בנשים. הצהרות חבריה נחשבות לפשע המחייב העמדה לדין. הם מטילים את האשמה עליהן מבלי לתבוע דין וחשבון מהפושע, וזאת רק משום שהן מביעות את דעתן ומתנגדות למדיניות שנכפית עליהן והופכת אותן לאסירות בביתן..."[23]

 

ההתבטאות הבוטה ביותר שעוררה את זעמו של הרחוב המצרי היתה זו של מטיף הדת הסלפי, אחמד מחמוד עבדאללה המכונה "אבו אסלאם" אשר הטיל אף הוא את האחריות לתקיפת הנשים המפגינות בכיכר תחריר עליהן עצמן ואף הצדיק את התופעה. בתוכנית בערוץ אל-אומה שבבעלותו, ב-7.2.13, הוא טען כי הנשים מסתובבות עירומות וחשופות והולכות לכיכר תחריר  כדי להיאנס, ואח"כ הן קוראות למורסי ולאחים המוסלמים להתפטר. אבו אסלאם כינה את הנשים הללו "שדות" ו"שטניות" וטען כי 90% מהן  צלבניות, והיתר  הן אלמנות שאיבדו את נשיותן.[24]

 

בהתבטאות נוספת שלו האשים אבו אסלאם את האופוזיציה כמי שמנצלת את נושא ההטרדות המיניות לקמפיין הפוליטי שלה במסגרת מאבקה בשלטון.[25]

 

גינויים לתופעה בשורות האח"ס והחוגים הסלפים

האח"ס מצידם דחו את ההאשמות ויצאו גם הם בחריפות נגד התופעה. כך למשל, הודא ר'ניה, חברת מפלגת האח"ס, ח"פ לשעבר וחברה בוועדה לניסוח החוקה, יצאה נגד האלימות המתמשכת כלפי נשים בכיכר תחריר ודרשה לשפוט את הנאשמים במעשים.[26] עזה אל-ג'רף, חברה נוספת במפלגת האח"ס, דחתה את ההאשמות כלפי גורמים באח"ס בהטרדות המיניות וטענה שאלו האשמות מעוררות לעג וגועל שאינן עולות בקנה אחד עם מקור הסמכות (האסלאמי) של התנועה. לדבריה, מי שטוען דברים אלו הוא אדם מופרע בנפשו.[27] סגן מזכ"ל מפלגת האח"ס, עאדל חמאד, גינה את תופעת ההטרדות המיניות שפשטה בכל מצרים היא חמורה ויש לטפל בה מן היסוד על מנת לא לתת לפושעים הזדמנות לבצע מעשים אלו. חמאד דחה את הטענות כי ההטרדות הן אמצעי לדיכוי מפגינים.[28]      

 

בעקבות ההאשמות הקשות קראה ממשלת מצרים למיגור התופעה. רה"מ השאם קנדיל אמר במסגרת פגישה עם יושבת ראש המועצה הלאומית לנשים כי יש לנקוט בכל האמצעים למיגור התופעה וקרא למועצה לנסח הצעת חוק שתגן על הנשים מפני אלימות והטרדות מיניות.[29] בנוסף, התקיימו דיונים בממשלה להחמרת הענישה על הטרדות מיניות.[30]

 

ביקורת על התופעה נשמעה גם מצד פוליטיקאים סלפים. נאדר בכאר, דובר מפלגת אל-נור הסלפית תיאר במאמר שפרסם את ההטרדות המיניות של  נשים כהתנהגות מחרידה והטיל את  האחריות לתופעה על התקשורת. לדבריו, שידור סצנות פורנוגראפיות שסוחרות בגופן של נשים הוא שמעורר את יצר הצעירים המבולבלים לפגוע בנשים: 

   

"The appalling behavior of men who sexually harass women is driven by pornography and lustful scenes in the media that depict women's bodies as commodities to be consumed. ... A bleak picture settled in my mind before beginning to write an article on the magnitude of the negative role of the media in ingraining this unfortunate phenomenon, namely its dedication to provoking vulgar sexual desire among the youth who are confused by their feelings of need and desire, among other things, to satisfy this desire which results in indirect provocation...

Even more tragic is the depiction of women as silent and unconcerned by what they are being subjected to, and so the mentally ill harasser then believes that all women are complacent to and pleasured by this servility. Thus, he takes to the streets imagining that all women are at his disposal".[31]

 

מעתאז עבד אל-ח'אלק, חבר בוועדה העליונה של מפלגת אל-נור אמר כי הזרם הסלפי מגנה באופן מתמשך את מקרי ההטרדות המיניות בכיכר תחריר ותקיפה של נשים היא אחד מהפשעים המכוערים ביותר שאותם אוסר האסלאם. אל-ח'אלק עשה אבחנה בין הגורמים האסלאמיים לבין הגורמים האזרחיים במצרים וטען כי בהפגנות המיליון של הזרם האסלאמי שהיו כפולות מאלו של הזרם האזרחי לא היה אף מקרה של הטרדה מינית משום שהנוכחים בהפגנות אלה הם אנשים מכובדים שדורשים את זכויותיהם בדרכי שלום.[32]

 


* נ. שמני חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי; א. רזאפימבאהיני היא חוקרת במכון ממרי 



[2]ו אל-ופד (מצרים), 13.2.2013  

[3] אל-ערביה (סעודיה), 20.2.2013  

[6]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.2.2013

[7] ו nazra.org , 26.1.2013

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 2.2.2013

[10] אל-ערביה (סעודיה), 20.2.2013

 www.elaph.com, 13.2.2013 [11]

[12] אל-בדאיה (מצרים), 6.2.2013

[13] ר' דף פייסבוק; לדף מצורפים מספרי טלפון למקרי חירום בזמן הפגנות המיליון

[14] ר' דף פייסבוק. קמפיין "האינתיפאדה של האישה" בעולם הערבי נפתח באוקטובר 2012 במטרה לקדם שוויון זכויות בין נשים וגברים בעולם הערבי. על כך ר' דוח ממרי

[15]וharassmap.org, 24.2.2012 

[16] אל-ופד (מצרים), 3.2.2013

[17] אל-ופד (מצרים), 13.2.2013

[18] מתוך דף הפייסבוק "ראיתי הטרדה מינית" (מעל 4700 תומכים).

[19] ר' דוח ממרי: פתוות מתירות את דמם של אנשי האופוזיציה במצרים.

[20] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.2.2013

[21] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.2.2013

[22] אל-מצריון (מצרים), 11.2.2013

[23] רוז אל-יוסף (מצרים), 16.2.2013

[24] במחאה על דבריו הבוטים של אבו אסלאם, הפגינו נשים מצריות ב-16.2.13 מול משרדו של התובע הכללי.  בנוסף, הפעיל הקופטי, נגיב גבראאיל, הגיש תלונה  נגד אבו אסלאם, בגין פגיעה בדת הנוצרית ובנשים המצריות. אל-חיאת (לונדון), 17.2.2013. כמו כן, הוגשו 6 תלונות משפטיות נוספות נגד אבו אסלאם שדרשו למנוע ממנו להופיע בטלוויזיה בעקבות דבריו על נשים. אל-וטן (מצרים), 23.2.2013. ב-23.2.13 הורתה הפרקליטות הכללית לעצור את השיח' אבו אסלאם למשך 4 ימים באשמת ניצול הדת לשם יצירת פתנה, פגיעה באחדות הלאומית והסתה נגד נשים בשם הדת. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.2.2013

[26] www.ikhwanweb.com, 3.2.2013  

[27] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 7.2.2013

[28] אל-בלאד (סעודיה), 8.2.2013

[30]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.2.2013. בדיון שהתקיים בסוף חודש ינואר גורמים בדרג נמוך יותר בממשלה כבר דנו בנושא והשרה לעניינים חברתיים, נגוה ח'ליל, אמרה כי הממשלה תקדם שיח תקשורתי שידון בהיבטים השליליים של התופעה ויקרא למניעתה. www.egyptindependent.com , 28.1.2013

[32] אל-שורוק (מצרים), 13.2.2013