המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על חמאס: ירי הטילים מעזה משרת את איראן
22/11/2012

 

בעלי טורים ערביים: ירי הטילים מעזה משרת את איראן, לא את הפלסטינים

 

לצד הגינוי הרשמי של מדינות ערב לתקיפה הישראלית בעזה והמחאות העממיות נגדה בחלק ממדינות ערב, נשמעים בעולם הערבי גם דברי ביקורת נגד תנועת חמאס. ביקורת זו נשמעת בעיקר במדינות הציר הערבי המתון, הכולל בעיקר מדינות המפרץ, הרש"פ וגורמים במצרים והמתנגד לציר ההתנגדות, הכולל בעיקר את איראן, סוריה וחזבאללה. 

 

כותבי הביקורת נגד חמאס טענו כי חמאס, בירי הטילים שלה על ישראל, נוהגת התנועה בהרפתקנות ובכך מספקת עילה לישראל לתקוף את עזה וכי יעילות הטילים מועטה ממילא.

 

כותבים רבים האשימו את איראן בניצול הנושא הפלסטיני ובהצתת האזור כולו לשם הפגנת כוחה ושיפור עמדתה במו"מ על תוכנית הגרעין שלה ובהסטת דעת הקהל מן המתרחש בסוריה.

 

בעל טור כוויתי: חמאס הוא ארגון טרור

עבדאללה אל-הדלק, בעל הטור ביומון הכוויתי אל-וטן, מתח ביקורת חריפה על המוסר הכפול של אמצעי תקשורת בעולם הערבי המכנים את פעולות חמאס כהתנגדות וג'יהאד בעוד שבפועל מדובר בארגון טרור ההורג חפים מפשע. אל-הדלק כתב: "כאשר ארגוני הטרור, ובהם תנועת חמאס, יורים פצצות מרגמה וטילים מרצועת עזה על ערי הדרום הישראלי והורגים נשים וילדים חפים מפשע, אז אמצעי התקשורת המטעים מכנים זאת 'התנגדות', 'סירוב' או 'פעולות ג'יהאד', אך כאשר ישראל תוקפת את האתרים הצבאיים והביטחוניים של הארגונים האלה בתוך רצועת עזה, כדי להפסיק את ירי הפצצות והטילים הטרוריסטיים האלה, אמצעי התקשורת מכנים את ההגנה העצמית של ישראל 'תוקפנות'.

 

אמצעי התקשורת האלה ממשיכים לנהוג איפה ואיפה ולכנות את הדברים בשמותיהם הלא-אמיתיים. הם מכנים את הקורבנות הישראלים 'הרוגים' בעוד את הקורבנות הפלסטינים ברצועת עזה הם מכנים 'שהידים'. אמצעי התקשורת האלה אינם נרתעים מלהטעות, כשהם מכנים את התקפתה של תנועת החמאס על אזרחים חפים מפשע בערי הדרום הישראלי, 'זכות פלסטינית של תנועות ההתנגדות והג'יהאד', בעודם מכנים את ההגנה של ישראל על עמה 'תוקפנות צבא הכיבוש הישראלי על עזה'.

 

תנועת החמאס הטרוריסטית הכניסה את עצמה לעימות עם הצבא הישראלי שאותו היא אינה יכולה לסיים. מנהיגי החמאס יגידו, כשיעכלו את אימת התגובה הישראלית, את מה שאמר [בשעתו] הטרוריסט הפרסי ומנהיג חזבאללה, חסן נצראללה: לו ידעתי שהתגובה הישראלית תהיה בכזו עוצמה, לא הייתי מתגרה בה."[1]

 

ירי הטילים נותן צידוק למתקפה ישראלית בעזה

בעל הטור הסעודי תורכי אל-דח'יל, טען במאמרו ביומון הסעודי אל-ריאד, כי תנועת החמאס משחקת בדמם של האזרחים הפלסטינים ונותנת לישראל תירוצים רבים לתקוף בעזה. לדבריו, ניתן למתוח ביקורת על תנועות התנגדות מבלי שהדבר יהווה תמיכה בישראל, כפי שב-2006 היו מי  "שהתנגדו למעשים של חזבאללה וסברו כי הוא נהג בהרפתקנות כאשר התגרה בישראל." עוד כתב אל-דח'יל: "דמיינו לעצמכם שסומליה היתה יורה טילים על איטליה, תגובתה של איטליה היתה בוודאי מכרעת לנוכח השוני במאזן הכוחות בין שתי המדינות."

 

אל-דח'יל הוסיף: "גם תנועת חמאס ... עושה טעויות רבות ובכך היא מקלה על ישראל לבצע פשעים נגדה ובמעשיה היא מספקת לישראל תירוצים רבים לתקוף את עזה. דבר זה חזר על עצמו בכמה אירועים [בעבר], וזה גם מה שמתרחש כעת [בעזה]. חמאס מבצעת פעולות הנוהגות בהרפתקנות עם דמו של העם הפלסטיני. אנו יודעים כי ישראל היא פושעת ורודנית, אולם מדוע אנו נותנים לה את הצידוק הבינלאומי להגיב? מדוע חמאס מציגה את ישראל כמדינה עשוקה בפני העולם?..

 

אנו [הערבים] לא צריכים לתת לישראל את זכות התגובה, לפי ההיגיון הבינלאומי, על ידי שיגור טילים עלובים שכלל אינם מזיקים... לו הייתה חמאס חזקה, ולו היה חזבאללה חזק בזמנו [במלחמת לבנון השניה ב-2006], לא היינו נוזפים בהם על מה שהם עושים, משום שאלו החלטותיהם ומלחמותיהם וזהו עניינם. אולם ביצוע הרפתקאות המסכנות את דם [האזרחים] בלבנון או בפלסטין הוא טעות גדולה, ואנו חוזרים על אותה הטעות פעם או פעמיים בכל שנה, מבלי להפיק לקח...אנו תומכים בעם הפלסטיני ומתפללים לאללה שיחמול עליו ויחסוך ממנו את הרוע של ראשי כמה מפלגיו לפני הרוע של אויביו...[2]

 

האלימות אינה פתרון לנוכח מאזן הכוחות מול ישראל

בעל טור פלסטיני נוסף, חמאדה פראענה, כתב ביומון הרש"פ אל-איאם: "הגעתם של טילי חמאס, צנועים ככל שייראו, ליישובים הישראליים, גורמים [לנו] לתחושת יהירות ולהונאה עצמית [שיש לנו] יכולת לפגוע באויב. הם יוצרים אשליה שהמשך ההתחמשות יצור מצב של מאזן אימה בינינו לבין האויב, כפי שבעבר עשו הטילים של חזבאללה ולפניהם הטילים של השהיד סדאם חוסיין."[3]

 

בעל הטור הסעודי מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח' כתב ביומון אל-ג'זירה: "הפתרון הוא 'אופציית השלום' ולא אלימות. הטילים שאנשי חמאס ממטירים על ישראל, לא רק שהם פרימיטיביים ויעילותם הצבאית נמוכה, הם גם משרתים את האינטרס של ישראל בטור הרווחים וההפסדים, נותנים לה עילה להרחיק לכת בתגובתה האלימה, ומאלצים את הקהילייה הבינ"ל לשתוק על כך שהיא מכלה הכל בעזה, ואולי אף להתייצב לצידה. כך גם עלה מהצהרת הבית הלבן ביחס לפעולה הישראלית האחרונה. הישראלים לא היו מעזים לצאת אליה, בטרם חישבו בדקדקנות את כל האפשרויות וּוִידאוּ שבסופה תקצור פעולה זו פירות פוליטיים..."[4]

 

תוצאות הפעולות של חמאס הרסניות

גמאל אל-ר'יטאני, עורך מוסף התרבות השבועי של היומון הרשמי אל-אח'באר, טען במאמרו כי מדיניותה של חמאס אף פעם אינה מכוונת לטובת האינטרס הפלסטיני, והביע חשש כי מדיניות זו תשמש אמתלה לכיבוש סיני על ידי ישראל: "אין דבר הגורם לליבנו לשתות דם כמו תמונות השהידים אשר נפלו חלל בעזה כתוצאה מהאש של ישראל ומטעויותיה של חמאס, אשר חטפה את הרצועה על תושביה וכפתה עליה את השליטה שלה ושל בעלי בריתה, במטרה לבצע מדיניות מעוררת דאגה, שגרמה לתוצאות קשות. [התוצאה] המסוכנת ביותר היא הפיכת הנושא הפלסטיני מנושא לאומי המתבסס על אדמה ועם לנושא דתי...

 

תוכניותיה של חמאס... אף פעם אינן מכוונות לתועלתה של פלסטין ושל הנושא הפלסטיני, אדרבא, הן מעניקות הזדמנות פז לקיצונים הישראלים ליזום מלחמה נגד העם הפלסטיני חסר המגן... חמאס ומדיניותה המסוכנת... מציבה את המולדת כולה תחת איום שתוצאותיו ההרסניות המינימאליות ביותר תהיינה מתן עילות לישראל לפלוש לסיני ולכבוש אותה מחדש בגלל הפעולות הצבאיות היוצאות מסיני באמצעות הפלגים השייכים לארגוני ג'יהאד דוגמת אל-קאעדה ואחרים - בעלי קשר לחמאס... עלינו לנהוג בתבונה רבה ולפשר בין האינטרס הלאומי לבין האינטרס הפאן-ערבי."[5] 

 

עורך היומון המצרי העצמאי אל-דוסתור אל-אסלי, אבראהים עיסא, כתב: "חובתנו האנושית, הדתית והלאומית לתמוך בעם הפלסטיני בעזה, ללא כל מיקוח. הימנעות מכך היא בגדר רפיון וחרפה. שימו לב: קראתי [לתמוך] בעם הפלסטיני, לא בחמאס, שכן ההחלטות של חמאס עשויות להיות לעיתים הרסניות לעם, ולעיתים מועילות ונכונות... זאת תנועה שלא ערכה שום בחירות חדשות המוכיחות לנו את הסכמת העם למדיניותה או את התנגדותו לה, לאחר שחלפו שבע שנים מאז הבחירות, שהיו הראשונות והאחרונות..."[6]

 

עזה היא כלי משחק בלוח השחמט האיראני

בעל הטור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, עאדל עבד אל-רחמן, כתב: "ברור שהנהגת חמאס רוצה לנצל את דם השהידים, את הגעת הטילים לתל-אביב, באר שבע וירושלים, את בוא משלחות ההזדהות הערביות - החל מראש ממשלת מצרים ושר החוץ של תוניסיה, וכן המשלחת הערבית הרשמית בראשות מזכ"ל הליגה הערבית- כדי להשיג את מטרותיה הקבוצתיות הצרות, בהתעלם מן הסכנות האופפות את העם במחוזות עזה

 

בנוסף לכך, האדון ח'אלד משעל, הריאלי וההגיוני ביותר בהנהגת החמאס, והד"ר רמדאן שלח, ראש תנועת הג'יהאד [האסלאמי], מנהלים את המו"מ עם ההנהגה הישראלית באמצעות ההנהגה המצרית, אף על פי שלראשון אין השפעה על המנהיגים בתנועת החמאס בעזה, והשני, בתוקף הקשרים האדוקים של הג'יהאד עם איראן, נשלט על-ידי בחירתה ומגמותיה. המלחמה על מחוזות עזה ניתנה [לאיראן] כמתנה מן השמיים, מכיוון שהיא אילצה את ישראל להפנות את כל תשומת ליבה למערכה שלה בחזית עזה, וכתוצאה מכך תיק הגרעין האיראני נסוג לאחור. אולי יהיו שיגידו שהנשיא אובמה נתן לנתניהו ולממשלתו אור ירוק להכות את ההתנגדות בעזה על מנת לרצותו, כדי שלא יפתח במלחמה נגד איראן, אפילו רק למשך זמן מה..."[7]

 

העיתונאי הלבנוני ח'יר אללה ח'יר אללה, כתב במאמרו באתר הליבראלי הסעודי www.elaph.com , כי המלחמה המתנהלת בעזה היא למעשה תוצאה של רצון איראני להצהיר על שליטתה בעזה ועל השפעתה על תנועת האח"ס. לדבריו, תליית התקוות באיראן ואף במצרים שייחלצו לטובת הנושא הפלסטיני מבטאת משבר בהיגיון הערבי: "העם הפלסטיני והבעיה שלו הם קלף בידי איראן ותו לא. המצער הוא שיש פלסטינים שמאמינים שאיראן עומדת לצידם ושהיא תחזיר להם את ירושלים. יש כיום בקרב הפלסטינים כאלה המאמינים שניתן לסמוך על מצרים כדי לפתוח מלחמה חדשה באזור, שעה שמצרים נמצאת בעולם אחר ויש לה דאגות אחרות הנוגעות להיחלצות מהמשבר הפוליטי, הכלכלי והחברתי העמוק בו היא שרויה...

 

הפלסטינים עדיין חולמים שחלק מהערבים והאיראנים יחושו להצילם. הם אינם מבינים שהטילים האיראנים שבידיהם אינם אלא אמצעי בידי איראן כדי שתוכל לומר לכל מי שהעניין נוגע לו שהיא בעלת המילה הראשונה והאחרונה בעזה ושהיא שולטת על חלק עיקרי בחמאס, ובנוסף שמה ידה על ארגונים קטנים...

 

מדובר במשבר של ההיגיון הערבי שאינו רוצה לקלוט כי תמצית המלחמה המתנהלת כיום, הוא רצונה של איראן לומר לערבים שהיא יכולה להשתמש גם באח"ס להשגת מטרותיה... האם ניתן לומר לפלסטיני המיואש שמהלל את הטילים הנורים מעזה, שהתוצאה היחידה של המלחמה המתנהלת כיום היא הסטת תשומת הלב מהפשעים שמבצע המשטר הסורי בעמו? האם אפשר לומר לכל מי שהעניין נוגע לו, שאיראן רוצה להודיע לעולם שהיא מחזיקה בעזה; שביכולתה לשגר טילים נגד ישראל מתי שהיא רוצה ושהאח"ס אינם רחוקים ממנה ושביכולתה לנצלם בכל רגע שתרצה, ללא קשר להשפעה המצרית והלא מצרית בעזה?...."[8]

 

העיתונאי המצרי, עמאד אל-דין אדיב, כתב במאמר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, תחת הכותרת "חפש את איראן בכל מה שקורה": "איראן ממלאת תפקיד הרסני בזירה הערבית תוך שהיא מנצלת את המתיחויות האזוריות בתקופת המהפכות של האביב הערבי, כדי לחמם את האזור ולהטריד את תל אביב וושינגטון, מה שיוביל בסופו של דבר להסכים למו"מ עם טהראן לפי התנאים האיראניים... העיקרון האיראני מבוסס על פילוסופיה פשוטה: 'הבער אש באזור, עד אשר העולם יתלונן על [גובה] להבותיה ואז [מנהיגיו] יבואו אליך ויבקשו ממך להתערב. רק אז תוכל לקיים עמם סחר חליפין ולקבל את מה שאתה רוצה'...

איראן  רוצה [להשיג בסחר החליפין] שלושה דברים מרכזיים: 1. הכרה ביכולת הגרעינית ולא בייצור פצצה, 2. הסרת המצור המסחרי והכלכלי מעליה, 3. שיקום [היחסים] של איראן עם [העולם] וקבלתה על ידי הקהילה הבינ"ל בכל הרמות...

 

המדינות הנכוות מהאש שהבעירה איראן רואות באיראן כעת 'השטן הגדול', המבעיר את אש המתיחות באזור... אנחנו כלי זניח בלוח השחמט האיראני, ולאיראן לא אכפת האם האזור יוצת, כלכלתו תיהרס או שכולם יעמדו על סיפה של מלחמה הרסנית."[9]  

 



[1] אל-וטן (כווית), 17.11.2012

[2] אל-ריאד (סעודיה), 18.11.2012

[3] אל-איאם (רש"פ), 18.11.2012

[4] אל-ג'זירה (סעודיה), 18.11.2012

[5] אל-אח'באר (מצרים), 17.11.2012

[6] אל-דוסתור אל-אסלי (מצרים), 18.11.2012

[7] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.11.2012

[8]ו www.elaph.com, 19.11.2012

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 20.11.2012

תגיות