המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב ירדני: מימדי השואה נופחו כדי להכשיר את גזילת פלסטין
25/10/2012

 

כותב ירדני: מימדי השואה נופחו כדי להכשיר את גזילת פלסטין

 

במאמר ביומון הקטרי אל-שרק, תקף פאיז רשיד, בעל טור ירדני ממוצא פלסטיני, את הקריאה של בכיר פלסטיני ללמד את השואה בבתי הספר הערביים ואת ביקורו של בכיר פלסטיני אחר במחנה ההשמדה אושוויץ. רשיד דרש ללמד את הנכבה במקום את השואה, תוך שהוא מפקפק באמיתות הנתונים אודותיה ומסתמך על ספריהם של חוקרי ומכחישי שואה בהם רוז'ה גארודי.

 

להלן תרגום עיקרי מן המאמר:[1]

 

"הגימיק האחרון: אחד השגרירים הפלסטיניים באחת ממדינות העולם [בגרמניה] דרש ללמד את 'השואה היהודית' מדור לדור, בראיון שהעניק לעיתונאי הישראלי ברק רביד [ב"הארץ"]. לדברי כתב העת האלקטרוני "דניא אל-וטן" ואתרים רבים אחרים הריאיון פורסם בעברית ובאנגלית, בעיתון 'הארץ' ביולי שעבר. השגריר טען כי השואה היא טרגדיה אנושית שפגעה ביהודים ועלינו ללמד את בנינו דור אחר דור עליה כאירוע כואב ומפחיד, כדי שאירוע כזה לא יחזור על עצמו לעולם.[2] כמו כן, לפני שבועיים ביקר אחד הבכירים הפלסטיניים בפולין שם התרחשה השואה והניח זר פרחים[3] והשגריר הפלסטיני לשעבר באחת המדינות [בפולין] ערך טקס לציון יום השואה, אליו הזמין את השגריר הציוני באותה מדינה, דוד פלג.

 

נראה כאילו הבכירים הללו חיים על המאדים! כאילו הם אינם חיים את הסבל של עמנו הפלסטיני שהתנסה במאות מעשי טבח, עשרות התקפות, מלחמות וכל סוגי האסונות מידי האויב הישראלי והתנועה הציונית, זה כמעט מאה שנה. [בכירים] אלה מתואמים עם הלחצים האמריקניים, האירופיים והמערביים על מדינות ערב (ובכללן הרש"פ) ועל אונר"א ללמד את השואה במסגרת תכניות הלימוד הערביות והפלסטיניות. נוסף על הלחצים הללו [יש] גם לחצים ישראליים להימנע מלימוד הנכבה הפלסטינית. ישראל חוקקה חוקים המזהירים את עמנו [בשטחי] 1948 לבל יציינו את יום הנכבה תחת [איום] של מאסר לשנים ארוכות [למי שיפר זאת].

 

קריאות אלה מגיעות בזמן שכמה מדינות אירופאיות חוקקו חוק המכונה "חוק גייסו"[4] המזהיר את החוקרים וההיסטוריונים מפני הטלת ספק בנרטיב הציוני של השואה (לא רק מהאספקט של נכונות הסיפור, אלא גם במספר הקורבנות היהודים לפי הגרסה הישראלית), שהעונש עליה הוא מאסר ממושך. כל אלה שפקפקו בנכונות הנרטיב הציוני גורשו מעמדותיהם,  ספריהם לא פורסמו, נפגעה פרנסתם והם נקנסו בסכומי כסף גדולים. ביניהם: ההיסטוריונים רוז'ה גארודי ודיוויד אירבינג. הנאצים ביצעו מעשי טבח נגד כל העמים האירופים: שרפו אלפי ערים וכפרים, ברית המועצות איבדה 20 מיליון מבניה בידי הנאצים ועמים אירופים רבים איבדו רבים מבניהם. [אם כך] מדוע ההתמקדות רק בקורבנות היהודים? התנועה הציונית 'ניפחה' את השואה כדי למצוא צידוק משפטי לגזילת פלסטין וגירוש תושביה, [כדי] להביא [לשם] את המהגרים ולהקים את מדינתה, וכדי לסחוט את מדינות אירופה ובעיקר את גרמניה. הסופר היהודי נורמן וולקנשטיין [צ"ל: פינקלשטיין] כתב בספרו 'תעשיית השואה' כי השואה היא 'מפעל התעשייה של הציונות וישראל'. 

 

התנועה הציונית קשרה קשר עם הנאצים נגד היהודים: היא חתמה על הסכם הטרנספר בשנת 1933 עם גרמניה, כדי להקל את הגירת היהודים מגרמניה לפלסטין, ועל הסכם שני בשנת 1934, כדי לעודד את הייצוא הגרמני ולשווקו בפלסטין בעזרתה (ראה: עבד אל-רחמן עבד אל-ר'ני, גרמניה הנאצית ופלסטין, מוסד המחקרים הפלסטיניים, בירות: 1995, עמוד 69). הקשרים בין התנועה הציונית והנאצים נמשכו: בספטמבר 1937 נפגשו בפלסטין אייכמן והאגן[5] הנאצים עם פיבל פולקס, נציג ארגון הטרור ההגנה והסכימו ש'התנועה הציונית תעביר לגסטפו כל מידע על הארגונים היהודיים  במדינות אירופה ועל כל פעילויותיהן נגד הנאצים, בתמורה לתמיכת הנאצים בהקמת המדינה הציונית' (ראה: גאלדר, זיכרונות מלחמה, בית הקדמה, מוסקבה: 1993, עמ' 39-46).

 

זוהי טיפה בים [המעידה על] שיתוף הפעולה בין הצדדים. המתעניינים יוכלו למצוא פרטים נוספים בספרים אחרים שעוסקים בנושא זה.

 

בית המשפט בנירנברג קבע [את מספר] הקורבנות הרשמי - שישה מיליון יהודים - בהתבסס על שני עדים בלבד, הובטל ולויזליסני [כך במקור][6], שהם קצינים נאצים. זה לא מספיק. כמו כן, לא התגלה אף מסמך חתום בחתימתו של היטלר, או אחד הבכירים הנאצים המורה להשמיד את היהודים (ראו לוסי דווידוביץ', המלחמה נגד היהודים, בית הקדמה, מוסקבה: 1975, עמ' 21-25). כותבים וחוקרים רבים הסכימו פה אחד (לאחר ביקורי שטח באתרי מחנות ההשמדה) כי הם אינם יכולים להכיל מספר כה עצום  של אנשים. ובהנחה שהמחנות אכן פעלו, היה צריך עשרות שנים על מנת לשרוף את כולם. באשר לגז שנעשה בו שימוש בשריפה, זהו ציאניד, והוא יקר מאוד ומצריך זהירות רבה בעת השימוש בו (רוז'ה גארודי, המיתוסים המכוננים של הפוליטיקה הישראלית, דאר אל-ר'ד אל-ערבי, קהיר: 1996, עמוד 56).

 

בהזדמנות זו, ייתכן שרבים מהערבים אינם מודעים לאסונות שקרו לעשרות אלפי ערבים בידי הנאצים. כן, היו 67,400 עצורים ערבים, רובם מצפון אפריקה, שהיו עצורים בבית הכלא של הנאצים בשנת 1940. רבים מהם מתו מעינויים ופחד, ורבים מהם לקו במומים קבועים...

 

לא נותר אלא לומר: יש להחליף את הקריאה ללמד את השואה בקריאה ללמד את הנכבה. 

 

 



[1]  אל-שרק (קטר), 17.8.2012

[2]  ראו אתר הארץ

[3]  ראו דוח ממרי

[4]  חוק Gayssot הוא החוק הקיים בצרפת, אולם במדינות אירופאיות נוספות קיים חוק דומה האוסר הכחשת שואה.

[5]  הרברט האגן, קצין נאצי שהתלווה לאייכמן בביקורו בפלשתינה ב-1937.

[6]  כנראה מתכוון ל-Höttl ול-Wisliceny