המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ראיון עם בשאר אסד (ג)
16/2/2001

ראיון עם בשאר אסד (ג)

 

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון מקיף ראשון מאז עלה לשלטון ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט[1]. 

 

 חלק ד' הרפורמות האזרחיות בסוריה:

[...] שאלה: אנו עדים לחידושים בסוריה בכל הנוגע לדיאלוג הפוליטי. סוריה פוסעת קדימה. האם תוכל לומר לנו מה אתה מבטיח לאותן שכבות המדברות על התקדמות? האם צפוי זינוק [איכותי] בסוריה?

בשאר אסד: שום התפתחות פוליטית הינה אפשרית במנותק מן הרקע ההיסטורי של המדינה. בנאום ההשבעה שלי אמרתי שאיננו באים לפוצץ את המציאות, אלא לפתח אותה. המילה 'פיתוח' משמעותה שאתה מתמקד בעניין מסוים וממנו עובר קדימה; אין המדובר בקפיצה מן הלא-כלום...

 

שאלה: ... האם אנו צפויים לראות בקרוב מפלגות חדשות בנוסף למפלגות המסורתיות, או שיהיו אלה המפלגות המסורתיות שישתנו...?

בשאר אסד: הבה נדון בעניין מבחינה עקרונית. עיסוק בלוח זמנים לא יוביל אותנו לשום תוצאה, משום [שהפיתוח] תלוי בחברה... פיתוח החברה הוא תהליך מסובך וקשה מאוד לקבוע לו לוח זמנים. אלא שעליך לקבוע סדר פעולות מסוים ולהתקדם על פיו במהירות המירבית, מבלי להגיע למצב של חיפזון... לפיכך, כל האופציות פתוחות ובכללן הופעת מפלגות חדשות, מבלי שהדבר יהיה כרוך בלוח זמנים נוקשה. אני מדבר פה רק מבחינה עקרונית... אין מנוס מלפתח את ההתנסות הפוליטית כפי שהיא כיום ורק אחר כך ניתן לעבור להתנסויות חדשות. אסור לעבור להתנסות חדשה לפני שמבצעים הערכה ופיתוח של ההתנסות הנוכחית.

 

שאלה: אבל הדבר יכול לקרות תוך עשרה ימים או תוך עשרים שנה...

בשאר אסד: משך הזמן הוא נושא לדיון. מה שחשוב הוא לנקוט בצעדים מדודים.

 

שאלה: מה בנוגע ל'חזית הלאומית הפרוגרסיבית'[2]. האם אתה רואה בה ניסיון מוצלח?

בשאר אסד: אנו חייבים לשאול את עצמנו: האם הרעיון של 'החזית' היה בלתי נכון, כפי שטוענים אחדים? אני משוכנע שבתחילת שנות השבעים היה זה רעיון מעולה. האם התנאים ששררו והמעשים שנעשו הובילו להחלשת הניסיון המפלגתי בסוריה? האם התנאים מאז ועד היום אפשרו ניסיון מסוג שונה או לא?... ושאלות רבות אחרות. לא יתכן שנתקדם אל העתיד לפני שנבצע הערכה של העבר. הערכת העבר נעשית, כמובן, על פי המציאות והניסיון ולא על ידי גיבוש תיאוריות...

 

שאלה: מפלגת הבעת' ביססה את עצמה, אבל מדוע אין מפלגות אחרות?

בשאר אסד: ישנן המפלגות המשולבות ב'חזית [הלאומית פרוגרסיבית']. מכל מקום, כל פיתוח מצריך דיון. איש לא אמר זה מותר וזה אסור. אין תשובה מוגדרת עד כה בנוגע לדרך הפיתוח העתידית של הניסיון המפלגתי בסוריה. כעת אנו לומדים את הנושא. בנוגע למפלגת הבעת', הרי שהיא מתבססת על אידיאולוגיה פאן-ערבית; על תחייתה של האומה הערבית. האידיאולוגיה הזו תחדל להתקיים כאשר לא יהיו עוד אנשים במולדת הערבית שיאמינו ברעיון זה. אני סבור שהמגמה כיום היא מגמה של תחייה פאן-ערבית, בעיקר לאחר האינתיפאדה. לכן, מפלגת הבעת' לא תבוטל, אלא כאשר הרעיון הפאן-ערבי יוכחש...

 

 שאלה: האם אזרח סורי רשאי להוציא עיתון?

בשאר אסד: ניתנו אישורים לעיתון עצמאי או לכמה..

 

שאלה: משמעות הדבר שמותר...

בשאר אסד: מותר לעשות זאת במסגרת הגבלות ספציפיות. השאלה העיקרית היא מה מטרת העיתון? האם המגמה של העיתון משרתת את הקו הלאומי והפאן-ערבי? יש חוק עיתונות ישן המתיר להוציא עיתונים וחוק זה עובר פיתוח כעת. יהיו בו הגבלות שמטרתן לגרום לעיתונות להשתתף בתהליך הפיתוח וכדי למנוע מצב של עיתון ללא מטרה ברורה, או בעל מטרה המהווה מכשול בפני הפיתוח...

 

שאלה: ...האם אין אפשרות שהפתיחות לעולם החיצון מהוה הרפתקה והעניינים עלולים להישמט מידי משרד ההסברה?

בשאר אסד: קיומה של תקשורת פתוחה אין משמעותה שהעניינים נשמטים מידי משרד ההסברה, אלא שלמדינה יש רצון שלעם יהיו כלים לצבירת ידע ושהתקשורת היא אחד מהם. אחרת, ניתן היה לאסור את כל צלחות הלווין, דבר שהמדינה יכולה לעשות בנקל... אין [בסוריה] מנטאליות של סגירות ולכן אין צורך לדון בשאלת הפתיחות. הזמן, לעומת זאת, הוא יחסי. האם מדובר בימים, בחודשים, בשנים? כל אדם יכול לפרש את המהירות על פי השקפתו...

 

שאלה: מה תגובתך לדיבורים על כך שהאינטלקטואלים האלה [שפתחו לאחרונה ביוזמה לקידום החברה האזרחית בסורית] הם סוכנים של שגרירויות זרות?

בשאר אסד: הבה נדון בנושא באופן אובייקטיבי ומופשט... בכל חברה יש שחור ולבן, ישנם בעלי כוונות טובות ובעלי כוונות רעות. גם בחברתנו יש לאנשים שונים קשרים עם גורמים זרים שונים... האם ניתן לקבוע כי כל האנשים האלה הם סוכנים? זה בלתי אפשרי. לעומת זאת, האם ניתן לומר שכל מי שמעלה רעיון שנראה חיובי הוא אדם לאומי? גם זה בלתי אפשרי. כלומר, כאשר אנו פוסקים לגבי סוגיה מסוימת באופן אבסולוטי, פסיקתנו שגויה...

 

כאשר נושא כלשהו מועלה בפני בית משפט, יכולים השופטים לבחון אותו על פי קריטריון הכוונה. ניתן לומר שאין דינו של רוצח במתכוון כדינו של מי שרצח בשוגג. אלא שברמת המולדת, הטיפול הוא שונה. כאשר תוצאותיו של מעשה כלשהו נוגעות ליציבותה של המולדת קיימות שתי אפשרויות: האחת שמי שביצע את המעשה הוא סוכן המחבל [באינטרס הסורי] לטובת האינטרס של מדינה כלשהי; האפשרות השניה היא שמדובר באדם בור המחבל ללא כוונה. בשני המקרים, משרתת התוצאה את אויבי המדינה. במקרה זה, ברמת המולדת, יש להתייחס לתוצאה. כאן, נושא מבצע המעשה באחריות במלואה, ללא קשר לכוונותיו ולנסיבותיו.

 

שאלה: כיצד אתה רואה את המושג 'חברה אזרחית', הנידון בימים אלה בהרחבה בסוריה?

בשאר אסד: קיים בלבול בין החברה האזרחית לבין מוסדות החברה האזרחית. החברה האזרחית היא ציוויליזציה שנוצרה באמצעות הצטברות של תרבויות במשך מאות ואלפי שנים. האמירה כי אנו רוצים להקים חברה אזרחית משמעותה שאנו רוצים לבטל את כל ההיסטוריה הזו כדי להתחיל היסטוריה חדשה. זה, כמובן, אינו מציאותי ואפילו דמיוני. משמעות הדבר דחייה של ההיסטוריה וניסיון להתנתק ממנה. מי שמנסה לנתק עצמו מן ההיסטוריה שלו, מנתק את עצמו מן ההווה ומן העתיד.

 

מוסדות החברה האזרחית זה כבר עניין אחר. אלו מצויים בסוריה, גם אם לא באופן אוטופי. אלא שזה לא הנושא. הנושא העיקרי הוא שמוסדות אלה [של החברה האזרחית] אינם יכולים להוות אלטרנטיבה למוסדות המדינה, כפי שמציעים אחדים, ואינם צריכים להקדים את מוסדות המדינה בבניה. נהפוך הוא, עליהם ללכת בעקבות מוסדות המדינה ולהסתמך עליהם, ולא להיבנות על הריסותיהם. לא ניתן לדבר על מוסדות בריאים של חברה אזרחית מבלי להדגיש כי יש להשלים את בניית מוסדות המדינה... פיתוח מוסדות החברה האזרחית צריך לבוא בשלב מאוחר יותר ולכן אין הוא נמצא בראש סדר העדיפויות מבחינתי. החברות מתפתחות בקצב טבעי ולא באמצעות מונחים הנכפים על ידי אנשים המעונינים להשתמש בהם כתבניות קטנות לתוכן הם יוצקים חברות גדולות, באופן המגביל את תנועתן וגורם להתנוונותן. מונחים אינם יוצרים חברות; החברות הן היוצרות מונחים המתאימים להן וממלאים אותם בתוכן...

 

שאלה: מי שעוקב אחר גילויי הדעת [של אינטלקטואלים סוריים] המתפרסמים בתקשורת החיצונית שם לב להתמקדות בביקורת על העבר של סוריה, מאז עלתה מפ' הבעת' לשלטון בשנת 1963, דרך תקופת שלטונו של הנשיא חאפט' אסד. מדוע אנו לא שומעים תגובה?

בשאר אסד: ...את הטענה כי ארבעת העשורים האחרונים של סוריה אחראיים לכל ההיבטים השליליים יש להשוות עם השלבים שקדמו להם. אז נגלה שבארבעת העשורים שקדמו להם היו שתי תקופת עיקריות: תקופת ההפיכות ותקופת הכיבוש. נראה כי אותם אנשים מעדיפים עבור ארצם את תקופות ההפיכות והכיבוש על פני היציבות שהחלה בשנת 1963 והתחזקה ב-1970 והיא נמשכת עד היום, אך הם מתביישים לומר זאת בבירור ולכן בטאו זאת בדרכים אחרות...

 

שאלה: מהם גבולות הפתיחות מבחינתך?

בשאר אסד: ישנן שתי רמות: [הפתיחות] האופקית הנתחמת בגבולות המולדת, ו[הפתיחות] האנכית הנתחמת על ידי ביטחון ויציבות המולדת. לפיכך, מתחת למטרייה של יציבות המולדת והבטחת דרך הפיתוח, הכל מותר. מעבר לכך, המדינה תתייצב בנחישות נגד כל פעולה שתוביל לפגיעה באינטרס הציבורי...

 

שאלה: היו שמועות על כך שאין הומוגניות בדרך המחשבה של מקבלי ההחלטות בסוריה וביחסם לסוגיות העומדות על הפרק.

בשאר אסד: העדר הומוגניות בדרך המחשבה בקרב כמה ממקבלי ההחלטות, אם אכן זהו המצב, עלול להוות בעיה כאשר אין מי שקושר בין רעיונותיהם השונים או הסותרים... הנקודה העיקרית איננה אם יש או אין הומוגניות, אלא אם יש מי שמנהל קבוצה של אנשים, בין אם הם הומוגניים בינם לבין עצמם ובין אם לאו. רעיון זה תקף לכל רמות הניהול...



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.2.2001. כותרות המשנה הן של המתרגם.

[2] קואליציה של ארבע מפלגות סוציאליסטיות מורשות המקורבות לשלטון.