המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות סותרות בעיתונים הלונדונים הגדולים לניצחון מורסי
27/6/2012

תגובות סותרות של עורכי העיתונים הלונדונים הגדולים לניצחונו של מורסי

 

מבין המאמרים שהופיעו בעיתונות הערבית למחרת היבחרו של מוחמד מורסי לנשיא מצרים, בלטו מאמריהם של עורכי שני העיתונים הגדולים היו"ל בלונדון: טארק אל-חומיד, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, שפרסם מאמר בו לא הסתיר את אכזבתו מניצחון מורסי ואף הזהיר כי עליית האח"ס לשלטון תוביל את  מצרים והאזור כולו לשלב מסוכן. ומנגד, עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון אל-קדס אל-ערבי הידוע בתמיכתו בציר ההתנגדות ובאיבתו לסעודיה, שפרסם מאמר הלל על ניצחונו של מורסי  תחת הכותרת "ניצחון גדול שראוי לחגוג".

 

להלן תרגום עיקרי של מאמריהם:

 

עורך אל-שרק אל-אוסט: "מצרים, כעת הדקו את החגורות"

טארק אל-חומיד, עורך היומון אל-שרק אל-אוסט כתב: "בעקבות ניצחונו של מועמד האחים המוסלמים, מחמד מורסי, [בבחירות] לנשיאות מצרים נכנסו מצרים והאזור כולו לשלב חדש ומסוכן שרק אללה יודע מה תהיינה השלכותיו. טועה מי שחש אופטימיות... ומדמיין שהוא צופה בסרט קולנוע שיסתיים בסוף שמח. טועה, ואף מתרשל [בתפקידו], מי שצופה מן הצד [במתרחש] וטוען שמדובר בעניין מצרי גרידא...

 

מצרים ניצבת היום בפני צומת דרכים אמיתית שתהיינה לה השלכות רבות על מצרים עצמה ועל האזור הערבי כולו. מבחינת המצרים המערכה החלה זה עתה: האם מצרים של מחר תהיה [כמו] תורכיה, שם יש מאבק בין האחים המוסלמים לצבא? אם כך יקרה, אל לנו לצפות שהסוף במצרים יהיה כמו בתורכיה, שכן [התגבשות] המודל של תורכיה ארכה זמן רב, וניסיונם של האחים המוסלמים בתורכיה היה שונה [ מזה של האח"ס במצרים]. כמו כן, במצרים היום אין שום סימנים ראשונים [להופעתו של מנהיג דוגמת] ארדואן. יתרה מכך, האחים במצרים דחו את העצות של ארדואן, לפיהן יש הכרח שהמדינה המצרית תהיה חילונית! האם מצרים תהיה כדוגמת פקיסטן שם יש [מאבק בין] האסלאמיסטים מצד אחד, אנשי הצבא מצד שני ובנוסף אליהם השופטים? זהו מודל גרוע וחסר תקווה עד היום. המודל האחר והגרוע עוד יותר הוא המודל של המהפכה הח'ומינית באיראן שכילתה את כל הכוחות הפוליטיים והזרמים בחברה האיראנית שתמכו בה.

 

ייתכן שחלק יטענו שהצבא [המצרי] יהיה הערובה של מצרים ויחד איתו גם מערכת המשפט המצרית החזקה. זה נכון, אבל עלינו לזכור שנשיא מצרים היום הוא מהאח"ס, כלומר האח"ס שולטים במצרים. זוהי המציאות ותהיינה לכך השלכות רבות במישור הפוליטי, הכלכלי, החברתי, הדתי והאומנותי על האזור הערבי כולו ולא רק על מצרים. טועה מי שאומר שהאח"ס הם המציאות [היום] ויש לפעול מולם ושתהיה זו טעות היום למתוח עליהם ביקורת, ועוד דיבורים כגון זה. שכן, מי שמשחק בפוליטיקה צריך לזכור תמיד שהוא [נתון לביקורת]...

 

התוצאות של מהפכת ח'ומיני באיראן משפיעים על האזור כבר קרוב לארבעה עשורים. השלכותיה ניכרות בבירור  בלבנון, בעיראק, בבחרין ובתימן, זאת בנוסף למחיר הכבד שהיא גבתה מביטחון המפרץ הערבי כולו. עלינו לזכור היטב שגם ההשלכות של [המהפכה] הנאצריסטית... המשיכו [להשפיע] על האזור הערבי כולו -  ולא רק על מצרים - במשך קרוב לחמישה עשורים, וכתוצאה מהן התרחשו מלחמות קשות ומשטרים ערביים נפלו בהפיכות צבאיות. ההפיכה האסלאמי הפוליטית [הנוכחית] לא פחות מסוכנת מההפיכה הצבאית...

 

אלה אינם דברים פסימיים, אלא מסר ואזהרה לאלה ששקעו בתרדמת עמוקה. עליהם להדק חגורות שכן אנו ניצבים בפני מציאות שחלק חשבו שהיא לא תתקיים, אך היא התקיימה ויהיו לה תוצאות משמעותיות מאוד!"[1]

 

עורך אל-קדס אל-ערבי: "ניצחון גדול שראוי לחגוג"

עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון אל-קדס אל-ערבי כתב: "שניות ספורות הפרידו בין התפוצצות כיכר אל-תחריר בלב קהיר בהפגנות זעם ומחאה, לבין עצרת השמחה חסרת התקדים שהשיבה למהפכה את המומנטום וכוח הדחיפה שלה, והשיבה את החיוך למיליוני תומכיה, לאורכה ולרוחבה של מצרים. מדינות מעטות יכולות לעשות היסטוריה, ומצרים, ללא צל של ספק, היא מהבולטות שבהן. מה שקרה אתמול הוא רגע היסטורי [המבשר על] פרק חדש וחסר תקדים בהיסטוריה שלה ושל האזור כולו. ד"ר מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, הוא הנשיא הראשון מזה עשרות שנים, שהגיע לפסגת השלטון באמצעות קלפיות חופשיות ושקופות...

 

ההכרזה החוקתית המשלימה ופיזור הפרלמנט המצרי היו שני צעדים מקדימים [ מצד המועצה הצבאית] שנועדו להפקיע את רוב הסמכויות מן הנשיא החדש, כך שיהפוך למשולל [סמכויות] וחסר יכולת לקבל החלטות ריבוניות. הנשיא מורסי מקבל לידיו נשיאות של [מדינה שבה] עם מפולג, קופת מדינה בפשיטת רגל, שיעור אבטלה גבוה, תמיכה של פחות מרבע מכלל המצביעים[2]  והחשוב מכל -  איבה מערבית גלויה. זהו שדה מוקשים שעלול להתפוצץ בחוזקה, ומורסי צריך לחצותו עם כמה שפחות אבדות. זוהי משימה קשה בכל קנה מידה, שכן איחוד של עם מפולג סביב מנהיג מן האח"ס אינו אתגר קל, אך גם אינו משימה בלתי אפשרית - אם מורסי ותנועת האח"ס ימהרו ללמוד מטעויות העבר שלהם. כוונתנו לניסיון ליטול לעצמם בלבד את כל המשרות הבכירות במדינה, החל בתפקיד יו"ר הפרלמנט, עבור ביו"ר מועצת השורא ויו"ר הוועדה לניסוח החוקה וכלה בנשיאות הרפובליקה...

 

ניצחונו של מורסי הוא ניצחון לאזור הערבי כולו, חיזוק למהפכות הערביות למען הדמוקרטיה וזכויות האדם, והשבת הכבוד הלאומי המופקר. לכן הוא צריך לזכות בסיוע ובתמיכה של מדינות ערב, ובפרט של העשירות שבהן, כדי להחיות את מצרים וכלכלתה, שכן כישלונה ישפיע עליהן באופן שלילי עוד לפני שישפיע על מצרים.

 

הישראלים בהחלט רועדים מפחד בשל הניצחון הזה, מכיוון שמעתה והלאה הם לעולם לא ימצאו נשיא עלוב שכורע ברך כדי ללקק את רגליהם, מציית לכל בקשותיהם ומסייע לכל מלחמותיהם, כבעבר.

 

מצרים משתנה, עגלת השינוי מאיצה, והשינוי לא יעצור בתוך גבולותיה אלא יפרוץ את גבולותיהם של כולם ללא יוצא מן הכלל."[3]

 



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.6.2012

[2] הכוונה לרבע מכלל בעלי זכות הבחירה.

[3] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.6.2012