המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
צמיחת האחים המוסלמים בלוב
29/4/2012

 

צמיחת האחים המוסלמים בלוב

 

מאת ב. צ'רניצקי*

 

הקדמה

פעילות האחים המוסלמים בלוב היתה אסורה במשך שנות שלטונו של מועמר אל-קד'אפי, והם פעלו בעיקר בחו"ל. עתה, עם שובם של חברי התנועה ללוב, החלו האחים המוסלמים לבסס עצמם בזירה הפוליטית, ואף הודיעו על הקמת מפלגה. כמו במצרים, הציגה עצמה המפלגה כבלתי תלויה בתנועה, ואולם, בפועל קשה להתעלם מכך שהקשר בין שני הגופים אינו רק במישור הרעיוני אלא גם במישור הארגוני: מוחמד סואן, שנבחר לראש המפלגה, שימש עד בחירתו גם כראש מועצת השורא של האחים המוסלמים בלוב, וכמחצית מחברי המפלגה הם גם חברי התנועה.[1]

 

נקודת דמיון נוספת בין התנועה הלובית לזו המצרית היא תפיסתה באשר לאופייה של המדינה, שבה השריעה צריכה להיות מקור הסמכות לחקיקה, בד בבד עם תמיכתה בעקרונות הדמוקרטיה.[2] עם זאת, האח"ס בלוב הדגישו כי הקשר בינם לבין סניפים אחרים של התנועה מתמצה בפן האידיאולוגי בלבד.[3]

 

מסמך זה יעסוק בהתבססות תנועת האחים המוסלמים בלוב לאחר שנות גלות רבות, בצעדיה הראשונים בפוליטיקה הלובית ובאופי המדינה הלובית לפי תפיסתה.  

 

 התהוות האח"ס בלוב

לפי החוקר מחמוד אל-נאכוע, ממייסדי האח"ס בלוב בשנות השישים, תנועת האח"ס החלה את דרכה בלוב בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת. באותן שנים, ברחו שלושה מחברי התנועה ממצרים ללוב בעקבות החשד כי היו מעורבים בחיסולו של ר"מ מצרים דאז, אל-נוקראשי. השלושה: עז אל-דין אבראהים, מחמוד אל-שרביני וג'לאל סעדה, ביקשו חסות אצל הנסיך הלובי אדריס אל-סנוסי, והפיצו את רעיונות התנועה, יחד עם מורים מצריים שהיו מזוהים עם האח"ס, שהגיעו ללמד בלוב. פעילים נוספים של התנועה באו ללוב בעקבות מהפכת הקצינים במצרים ביולי 1952.[4]

 

עפ"י נאכוע, בעקבות ההתעוררות הפוליטית והאידיאולוגית לאחר מלחמת 1967, התכנסו בלוב אנשים המזוהים עם האח"ס והחליטו להקים ארגון של האח"ס בטריפולי, בראשות שיח' פתח אללה מוחמד אחואצ, כשאל-נאכוע היה אחד מחמשת בכיריו. ארגון דומה קם בבנגאזי. שני הארגונים תיאמו ביניהם עמדות ופעלו בחשאי עקב האיסור על פעילות פוליטית. לאחר ההפיכה הצבאית ב-1969 ועליית מועמר אל-קד'אפי לשלטון, הופסקה הפעילות הפוליטית של הארגון, אך הוא לא פורק. ב-1973 החלו מעצרים בקרב חברי הארגון והם שוחררו לאחר כשנתיים, כשאל-קד'אפי הורה לבכירי הארגון להפסיק לפעול בלוב ולעבור לחו"ל.[5]

 

התפתחות נוספת בתולדות התנועה היתה לאחר המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, שהביאה אחריה  התעוררות אסלאמית גם במערב אירופה, ארה"ב וקנדה. צעירים לוביים, שלמדו במדינות אלה ושהושפעו מהתעוררות זו, הצטרפו לתנועת האח"ס במדינות אלה. הצעירים הלוביים בארה"ב הקימו את הגמאעה האסלאמיה הלובית וכן כתב עת בשם "אל-מוסלם". הארגון היה בקשר עם ארגונים אחרים של האח"ס בחו"ל, בעיקר בארה"ב. בתחילת שנות השמונים, חזרו אחדים מהם ללוב וחידשו שם את פעילות התנועה בה. בשנת 1991 בחרו האח"ס מועצת שורא שמתוכה נבחר מפקח כללי. פעילותם של האסלאמיסטים בשנות התשעים לוותה בגלי מעצרים של חברים בתנועה, בהם בכיריה.[6]

 

גל המעצרים של חברי התנועה הסתיים ב-2006, בעקבות התערבותו של סיף אל-אסלאם, בנו של אל-קד'אפי שעמד בראש "מכון אל-קד'אפי העולמי לאגודות צדקה ופיתוח". באותה עת רווחו הערכות על עסקה בין המשטר הלובי לבין חברי הארגון, שהתחייבו לא לעסוק בפעילות פוליטית, חברתית או ארגונית. אפשר שזו הסיבה לכך שהאח"ס החרימו את הוועידה של האופוזיציה הלובית שהתקיימה בלונדון ב-2005.[7] המפקח הכללי של התנועה דאז בלוב, סולימאן עבד אל-קאדר, טען כי הסיבה לאי השתתפות התנועה, היה רצונה ברפורמה אמיתית ובפתרונות מעשיים. אתר האח"ס הכללי טען כי הסיבה הרשמית להעדרות האח"ס מהוועידה היו הדרישות שהוצגו בה ובראשן, הדחת אל-קד'אפי ומשום שהוועידה מומנה על ידי גורמים חיצוניים, דבר לו התנועה מתנגדת.[8] בשיר אל-כבתי, המפקח הכללי הנוכחי של התנועה, הכחיש בראיון עימו כל קשר לשלטון אל-קד'אפי. לדבריו, אל-קד'אפי ניסה להוריש את השלטון לבנו באמצעות תוכנית שנקראה "התוכנית לרפורמה", אך האח"ס דרשו כבר אז רפורמה פוליטית אמיתית במדינה ומאחר ואל-קד'אפי לא התכוון לחולל שינוי אמיתי, ועל כן לא שיתפה עימו התנועה פעולה.[9]

 

חידוש פעילותה והתבססותה של תנועת האח"ס בלוב שלאחר אל-קד'אפי

באמצע נובמבר 2011, כחודש לאחר תפיסתו וחיסולו של אל-קדאפי בידי המורדים, קיימו האח"ס כנס פומבי ראשון בבנגאזי, לאחר כעשרים שנה. בכנס בחרה התנועה בבשיר אל-כבתי למפקח הכללי שלה במקומו של סולימאן עבד אל-קאדר, אשר כיהן בתפקיד זה שתי קדנציות. אל-כבתי, במקור מבנגאזי, שהיה ראש התנועה כאשר זו פעלה בסתר, שהה בארה"ב 33 שנים ושב ללוב עם פרוץ המחאות נגד משטרו של אל-קדאפי.[10]  הוא רואה חשבון בהשכלתו ויכהן כמפקח הכללי במשך ארבע שנים, עם אפשרות לקדנציה נוספת.[11]

 

בשיר אל-כבתי, המפקח הכללי של האח"ס בלוב[12]


 

עם בחירתו לתפקיד, הדגיש אל–כבתי, בראיון לעיתון ליביא אל-יום, כי האח"ס הלוביים הם חלק בלתי נפרד מהחברה הלובית ואף נטלו חלק אקטיבי במהפכה במדינה. לדבריו, מועצת השורא של התנועה התכנסה יומיים לפני פרוץ המחאות והחליטה כבר אז להיות חלק מהמערכה של העם הלובי למען שינוי המשטר, כאשר כל חברי האח"ס ששהו בחו"ל נקראו לחזור ללוב. אל-כבתי הוסיף, כי התנועה ייסדה את ארגון הסיוע "נדאא' אל-ח'יר" שהצליח להעביר סיוע מאזור המפרץ וממצרים, וכן יצרה ברית של 120 ארגונים אזרחיים בבנגאזי. לדבריו, חברי התנועה נטלו חלק בסדנאות בנושא פיתוח אזרחי בשת"פ עם האו"ם וארגונים ערביים והם גם עסקו בתחום הצבאי–ביטחוני, בעיקר באימון ובשמירה על הביטחון בבנגאזי. עם זאת, הוא הדגיש  כי "לא האח"ס הם אלה שעשו את המהפכה, אלא הצעירים והעם הלובי כולו, שפעלו בתחושה לאומית וברוח אסלאמית, ושימשו מודל להקרבה."[13]

בכנס בבנגאזי התקבלו כמה החלטות שנועדו לבסס את מעמדה של האח"ס בלוב, לאחר עשרות שנים של פעילות בעיקר בגלות. בין השאר החליטו 700 חברי התנועה שהשתתפו בכנס על חידוש פעילותה של מועצת השורא ועל הגדלת חבריה מ-11 ל- 30 בנוסף למפקח הכללי, וכן הוחלט להקים מפלגה.[14]

 

התבטאויות נוספות  של בכירי התנועה מעידות אף הן על מגמתה של התנועה להרחיב השפעתה בחברה הלובית. כך למשל, אמר אל-כבתי כי התנועה פועלת בערים בלוב ותקים בתוכן מרכזים והדגיש כי לוב שייכת לכולם, וכי לשלב הנוכחי יש את הצרכים שלו, והאח"ס הם חלק בלתי נפרד משלב זה. "אין מנוס, על האנשים להתוודע לתפקידם של ארגוני החברה האזרחית," אמר אל-כבתי.[15]

 

צעד נוסף המעיד על מגמתה של התנועה להרחיב השפעתה בתוך לוב, היה כינוסה של מועצת השורא של התנועה כחודש לאחר הועידה הכללית של התנועה. בכינוס זה אישרה מועצת השורא הקמת "ועד פועל" הכולל מדורים לענייני מדיניות, תקשורת, יחסי ציבור, כלכלה, הנשים של תנועת האח"ס, סטודנטים, תרבות, דעוה וכספים, זאת בנוסף למינוי שני סגנים למפקח ולהקמת מזכירות כללית. כמו כן, אישרה מועצת השורא שורה של החלטות שקיבלה הוועידה הכללית, ביניהן בחירת המועצה המשפטית שנבחרה בוועידה הכללית.[16]

 

ייתכן שאף ביקורו בלוב של ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, המקורב לאח"ס, יוסוף אל-אל-קרדאוי, נועד לחזק את מעמדה של התנועה בלוב. אל-קרדאוי, שתמך בהתלהבות במהפכה בלוב, הוזמן על ידי השלטון החדש להשתתף בכנס פיוס פנים לובי בטריפולי, לאחר נפילת שלטונו של אל-קד'אפי. עם הגיעו ללוב, הוא נשא דרשה במסגד בעיר בנגאזי (שנחשבה לבירת המורדים הלוביים), ואף נפגש עם בכירי האח"ס בסעודה שארגנו לכבודו. בהמשך הלך לכיכר אל-תחריר במרכז העיר, כדי לברך את תושביה ואמר כי לאחר שלטון אל-קדאפי "שבה לוב לשורשיה האסלאמיים."[17] (יצוין כי עם נפילת משטרו של מובארכ, הוזמן אל-קרדאוי לשאת דרשה בכיכר אל-תחריר במרכז קהיר, צעד שרבים ראו בו ניסיון השתלטות של האח"ס על המהפכה המצרית.)

 

אל-קרדאוי נושא דרשה בבנגאזי[18]


 

השתלבות האח"ס בפוליטיקה הלובית- הקמת מפלגת "הצדק והבנייה"

ב-2-3 למרץ, כשלושה חודשים לאחר הועידה הכללית של התנועה בבגאזי, הודיעה התנועה בכינוס בטריפולי, בו נטלו חלק  כ-1,350 חברים מהתנועה ואסלאמיסטים אחרים, על הקמת מפלגה בשם "הצדק והבנייה" ועל הקמת מועצת שורא למפלגה, שתכלול 45 חברים והקמת גוף משפטי. לראש המפלגה נבחר, כאמור, מוחמד חסן סואן, אשר ריצה עונש מאסר בתקופת שלטונו של אל-קד'אפי, בשל פעילותו הפוליטית.[19] 20 חברי מועצת השורא נבחרו בבחירות חשאיות, ו-25 החברים הנוספים ייבחרו בשלב מאוחר יותר בבחירות אזוריות. לפי אל-אמין בלחא'ג', חבר בתנועה ובכיר במועצת המעבר, המפלגה תהיה בעלת אופי לאומי-אזרחי, עם מקור סמכות אסלאמי.[20]  

 

טרם הקמת המפלגה, ניסתה התנועה לעמעם את הקשר בינה לבין המפלגה: אל-כבתי אמר בתום הכינוס של התנועה בבנגאזי: "לא הקמנו מפלגה פוליטית [משלנו], אלא קראנו לאחים בגמאעה ובכל הזרמים הפוליטיים להקים מפלגה פוליטית שמקור סמכותה יהיה האסלאם ...המפלגה תהיה עצמאית במדיניותה ומן התנועה, אשר לא תטיל חסותה על המפלגה או על חבריה." לדבריו, כל הלובים המאמינים במסר, בחזון של התנועה  ובמטרותיה של המפלגה יוכלו להיות חברים בה.[21] מועצת השורא אף הטילה על חברי התנועה את האחריות ליצירת קשר עם אנשים נוספים הרוצים להקים מפלגה ועל הקמת ועדות שיסייעו, בהקמת המפלגה שתהיה עצמאית מן הארגון.[22] גם מוחמד סואן הדגיש כי המפלגה עצמאית מהתנועה ו"פתוחה בפני כל מי שעומדים בתנאים... לו רצינו במפלגה שתייצג רק את האח"ס, היינו מגבילים את החברות בה לאנשי התנועה בלבד."[23]

 

מנגד, אל-כבתי לא הכחיש את רצונם של האח"ס לקצור הצלחה בזירה הפוליטית. בראיון ליומון ליביא אל-יום, הוא הביע תקווה שתנועתו תפיק תועלת מניסיון האח"ס במצרים, תוניסיה ומרוקו בתהליך הדמוקרטי שעברו, במסגרתו הם זכו ברוב בפרלמנטים בארצותיהם. עוד אמר בהקשר זה: " [החוגים] האסלאמיים הם אלה המבטאים את הלך הרוח של הציבור בצורה הטובה ביותר, מגשימים את ציפיותיהם של האנשים ונענים לשאיפותיהם. הסיוט של הדיקטטורות היה מכשול מול הבחירה האמיתית של העם, וברגע שניתנו חירות, שקיפות וזכות הבחירה לאנשים, הם בחרו במי שהם בוטחים באמינותם, הגינותם ונאמנותם למולדת."[24]

 

ועידת היסוד של מפלגת האח"ס: "מפלגה לאומית, מקור הסמכות אסלאמי"[25]


 

 היבט נוסף הקשור לשאיפת האח"ס למלא תפקיד בפוליטיקה הלובית הוא תמיכתה בבחירות לועידה הלאומית הכללית, באמצעות רשימות ואל דרך בחירה ישירה של מועמדים. הבחירות לועידה הלאומית הכללית, הגוף המחוקק החדש שיחליף את המועצה הזמנית ושמתפקידו יהיה לגבש חוקה חדשה, צפויות להתקיים ביוני השנה. בגוף זה יהיו 200 חברים, מתוכם ייבחרו 120 חברים בבחירה ישירה ו-80 חברים מתוך רשימות פוליטיות סגורות.[26] יצוין כי בניסוח הראשון של החוק, היו אמורים להבחר 136 חברי הוועידה מתוך רשימות ורק 64 בבחירה אישית[27], אך התנגדותם של כמה חברי המועצה הזמנית, שלא נכחו בדיון הראשון, הביאה לשינוי החוק. לפי דיווחים, בישיבה בה שונה החוק, הואשמו האח"ס בעמידה  מאחורי בחירת רוב חברי הוועידה ברשימות מפלגתיות סגורות.[28] האתר www.almanaralink.com,  המקורב לאח"ס בלוב, פרסם מאמרים רבים שתקפו את המועצה הזמנית על התנהלותה בנושא שינוי החוק.[29]

 

כיום כבר ניתן להצביע על מעורבות האח"ס בפוליטיקה, אם כי קשה לאמוד את היקפה: כך למשל, אל-כבתי אמר בראיון לאל-ליביא אל-יום, כי האח"ס נטלו חלק בדיונים על הקמת המועצה הזמנית וכי כמה חברי אח"ס מכהנים כחברים במועצה הזמנית.[30] כמו כן, נציגים מהמועצה הזמנית השתתפו בכנס האח"ס בבנגאזי.[31]

 

הכינוס בבנגאזי: מתחת לסמל האח"ס כתוב:

לוב- אחדותנו תבנה אותה, זהותנו תגן עליה[32]


 

תפיסת האח"ס - מדינה דמוקרטית-אסלאמית

בדומה לתנועת האח"ס במצרים, מציגים עצמם האח"ס בלוב כתנועה אסלאמית מתונה, אשר מחד גיסא תומכת בדמוקרטיה, בחברה אזרחית  ובזכויות אדם, ומאידך גיסא, רואה בדת האסלאם בסיס לכל החוקים. כלומר, התנועה תומכת במתן זכויות כל עוד אין הדבר סותר את הוראות האסלאם. בהודעות התנועה ובהתבטאויות של בכיריה, אין פירוט באשר לדרך בה ישולבו יחדיו עקרונות הדמוקרטיה והאסלאם:

 

עם היבחרו למפקח הכללי של התנועה בלוב, אמר אל-כבתי שהאח"ס תומכים ב"מדינה אזרחית אסלאמית".[33]   בהודעת הסיכום של כינוס התנועה בבנגאזי, נאמר כי התנועה תומכת בשינוי "בהתאם לחוקים האוניברסאליים של אללה והתמודדות עם שלבי השינוי באמצעות צעדים שקולים ובטוחים, תוך הוקעת האלימות וצורות [אחרות] של קיצוניות."[34] בראיון לערוץ הטלוויזיה "ליביא" המשדר מדוחה שבקטר, הדגיש אל-כבתי כי תנועתו תומכת ב"פלורליזם פוליטי, אי-הדרה, הפרדת רשויות וחירות תקשורתית" לצד הקביעה כי מקור הסמכות לחוקים צריך להיות מותאם לאסלאם ואל לו "לעמוד בסתירה לעקרונותיו."[35] בראיון אחר אמר אל-כבתי כי הוא מאמין שהאסלאם הוא דרך חיים עבור הפרט והחברה משום שהוא כולל את הפוליטיקה, הכלכלה החברה, התרבות והחינוך.

 

עקרונות אלה, אותם הזכיר אל-כבתי, מופיעים גם בדף הפייסבוק של התנועה: "אנחנו האחים המוסלמים, בלוב, קבוצה של מוסלמים, הקוראים ל[יישם את] ערכי האסלאם ועקרונותיו הנעלים, כפי שהופיעו בקוראן, בסונה וב[קובצי החדית'] המהימנים של הנביא, ובמה שאבותינו הקדמונים הישרים דבקו וקראו [ליישמו]. האסלאם כולל את האמונה האיתנה, השריעה הברורה והסובלנית וכן, הבנה מוסמכת של הטקסטים שלו ופרשנות בהירה של עקרונותיו הכלליים, אשר שומרים על מהותם של הטקסטים ועונים על צרכי המציאות. سبيلنا إلى خدمة الإسلام الدعوة بالحكمة والموعظة الحسنة ، والحوار الجاد البنّاء ، والاقتراب من هموم الشعب ، والتفاعل مع معانته والانحياز إلى قضاياه. فالدعوة إلى الفضيلة من أهم واجباتنا ، ومحاربة الرذيلة التزام نُفرغ الوسع لنقوم به مستخدمين ما يتاح من وسائل التنبيه ، والتوجيه ، والتربية في غير تطرف أو غلو.

خدمة الوطن والمواطن عندنا من القربات، والإلتقاء مع الآخر على ما فيه نفع البلاد والعباد من أهم الصِّلات.דרכנו בשירות האסלאם היא לקרוא לחוכמה, להטפה טובה, לדיאלוג רציני ובונה, להתוודע לדאגותיהם של האנשים, לגעת בסבלם ולהזדהות עם בעיותיהם. ההטפה למידות טובות היא מחובותינו החשובות ביותר. המלחמה בשחיתות היא מחויבות שבה נשקיע את רוב מאמצינו, תוך שימוש באמצעי אזהרה, הכוונה וחינוך ללא קיצוניות.

 

האחים המוסלמים סבורים כי דיני האסלאם והוראותיו מקיפים ומארגנים את ענייניהם של האנשים בעולם הזה ובעולם הבא ... האסלאם הוא הדת של כל הלובים. איננו סבורים כי הוא מונופול של התנועה או של הזרם האסלאמי. איננו טוענים כי אנו אלה המבינים אותו בצורה הטובה ביותר ואלה הדבקים בו ביותר. אנו הולכים לפי דרכם של [המוסלמים] הראשונים בהבנתו ומשקיעים את מירב המאמצים ביישום [הוראותיו] ובהעברתו לכל האנשים בצורתו הטהורה כדי שיחסו בצילו השופע...  וזאת באמצעות הקריאה לעשיית הטוב...

 

מבין מטרותינו הבולטות ומטרות האחים – לקחת חלק ביצירת דור חדש של מאמינים בהוראותיו של האסלאם הנכון... האמצעי העיקרי שלנו הוא חינוכם של האנשים על פי הוראות ועקרונות אלה. מוסלמי הגון הוא  בעל לב טהור, נקי כפיים, הפועל לטובת אחרים, הפועל לטובת ארצו ועמו. זה עיקר עניינה של התנועה. הצעד הראשון ל[יישום] תפישתה הוא לתקן את המצב הדתי, המוסרי, החברתי, התרבותי, הפוליטי  והכלכלי. הרפורמה לא תבוא ללא אנשים הגונים, רפורמיסטים, אקטיביים, חיוביים המוכשרים לשרת את העם והמולדת... האח"ס משוכנעים כי ההיסמכות על אללה היא מקור כל הצלחה."

 

בהתייחס לזכויות אדם נכתב בדף הפייסבוק: "אנו רואים בערכי החירות, הצדק וזכויות האדם שאינם סותרים את [העקרונות] האיתנים של דתנו הנאמנה -  עמוד השדרה של הדת... אנו קוראים [ליישמם] ותומכים בכל המאמצים שפועלים לחזקם."[36]

 

סיכום

קשה לקבוע מה סיכוייהם של האח"ס בלוב לזכות ברוב בבחירות לוועידה הלאומית הכללית, בשל הקושי להעריך היכן מצויים מוקדי הכוח שלהם בחברה הלובית. יש לזכור כי הזהות הלובית מורכבת, על חלקיה הגדולים, מנאמנות שבטית וגיאוגרפית, בעוד שהתרבות הפוליטית אינה מבוססת, לאור האיסור על קיומן של מפלגות בימי שלטונו של אל-קדאפי. אם יצליחו האח"ס בלוב לזכות בבחירות, צריך יהיה לבחון כיצד הם ישלבו בחוקה החדשה את עקרונות האסלאם עם עקרונות הדמוקרטיה, וכיצד ייושם הדבר בחיי היומיום. זאת ועוד, למי שיזכה ברוב בבחירות צפוי אתגר מורכב הכולל השלטת סדר וביטחון ברחובותיה של לוב  ויצירת שלטון מרכזי שישביע את רצון התושבים.

 

* ב. צ'רניצקי היא חוקרת במכון ממרי



[1] סואן אמר בראיון שעם היבחרו לראש המפלגה הוא התפטר מתפקידו בתנועה. לביא אל-יום (לונדון), 25.3.2012

[3] אל-כבתי ציין קיומם של קשרים רעיוניים בלבד http://www.almanaralink.com/ /,11.1.2012; גם ראש מפלגת האח"ס, מוחמד סואן, אמר שקשרי התנועה עם אח"ס מצרים ותוניסיה- רעיוניים. www.aljazeera.net, 11.3.2012

[5] ווhttp://www.libyaforum.org,  20.2.2010

[7]וו http://www.aljazeera.net, 7.8.2005; בראיון לאתר האח"ס לאחר שחרור עצורי התנועה, אמר עבד אל-קאדר: לא נערכה עסקה עם המשטר; שחרור חברי האח"ס נעשה במסגרת שחרור עצורים נוספים. http://www.ikhwanonline.net, 13.9.2006

[9]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.3.2012. ראש מפלגת "הצדק והבניה", המקורבת לאח"ס, מוחמד סואן, אמר לאתר אל-ג'זירה כי חברים בודדים מהתנועה היו בקשר עם סיף אל-אסלאם אל-אל-קדאפי , אך הם אינם מייצגים את התנועה. www.aljazeera.net, 11.3.2012

[10] אל-מנארה, 21.11.2011

[11]ו www.ikhwanonline.net, 21.11.2011

[13] ליביא אל-יום (לונדון), 14.2.2012

[14]ווhttp://www.almanaralink.com, 21.11.2011; ליביא אל-יום (לונדון),17.11.2011. יצוין כי בכנס השתתפו גם פוליטיקאים מהמועצה הזמנית הלובית.

[18]וwww.aljazeera.net, 10.12.2011

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.3.2012 ; אל-מנארה, 23.12.2011

[20]ו http://www.almanaralink.com, 3.3.2012; בראיון לאתר אל-ג'זירה טען סואן כי "מבחינה הגיונית, ליבראלים וחילונים במובן הרחב של המילה, לא יכולים להשתייך למפלגה המבוססת על מקור סמכות אסלאמי, גם אם מדובר באסלאם מתון, של דרך האמצע www.aljazeera.net, 11.3.2012

 [22]וhttp://www.almanaralink.com, 23.12.2011

[23] ווwww.aljazeera.net, 11.3.2012.

 [24] ליביא אל-יום (לונדון), 24.1.2012

[26]ווhttp://www.ntc.gov.ly , 28.1.2012

[27]ו www.libyaalmostakbal.net, 29.1.2012; //www.irassa.com,  30.1.2012

[28]  ליביא אל-יום (לונדון), 30.1.3012. בראיון ליומון אל-שרק אל-אוסט, הביע חבר המועצה הזמנית, פרחאת אל-שרשארי, ממתנגדי החוק בנוסחו הראשון, חשש כי כמו במצרים, האח"ס בלוב, כתנועה ותיקה, יזכו ברוב גורף בבחירות לוועידה הכללית. לכן חשוב לשנות את היחס בין מספר הנבחרים אישית לבין מספר הנבחרים ברשימות. לדבריו, כשיקומו מפלגות חזקות, ניתן יהיה לשוב ולבחון את החוק. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 18.2.2012. 

[29] עבד אל-מאלכ אל-צפראני תהה כיצד שונה החוק שהתקבל באופן הוגן ושאל האם שינוי היחס בין נבחרים ישירים לנבחרי רשימות נבחן היטב. במאמר אחר, מחה גם עמר בושאח, על דרך אישור החוק בלא להתחשב באינטרסים הציבוריים. הוא גם עלב בחברי המועצה, שחלקם לא מודע  להבדלים בין שני אופני הבחירה, תוך הדגשה כי החוק אושר תוך מקח וממכר. www.almanaralink.com, 15.2.2012; www.almanaralink.com, 13.2.2012

[30]  מבין נציגי האח"ס במועצה הזמנית: עבד אל-רזאק אל-עראידי, אחמד אל-דאיח' וד"ר אל-אמין באלחאג'- www.irassa.com, 9.2.2012; אל-ליביא אל-יום (לונדון), 14.2.2012

[31]ו www.aljazeera.net, 18.11.2011

[33]ן  www.almanaralink.com, 21.11.2011

[34]ו www.almanaralink.com, 23.11.2011

[35] הראיון שודר ב- 22.11.2011. סרטון יוטיוב, ר' קישור. בראיון לסוכנות הידיעות הגרמנית אמר אל-כבתי דברים דומים: "אין מחלוקת על כך שהשריעה תהיה מקור הסמכות לחוקה ולחוקים." ובאותו ראיון הדגיש כי התנועה תומכת במדינה אזרחית- אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 13.3.2012