המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טהראן מאשימה את חמאס בנטישת דרך ההתנגדות
11/3/2012

 

משבר איראן-חמאס: טהראן מאשימה את חמאס בנטישת דרך ההתנגדות

 

מאת א. סביון וי. מנשרוף*

 

הקדמה

חתימתו של ראש הלשכה המדינית בחמאס, ח'אלד משעל, על הסכם להקמת ממשלת אחדות לאומית בראשות יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בדוחה, ב-6 בפברואר 2012, גררה בעקבותיה שיגור אזהרות מצד איראן לעבר הנהגת החמאס לבל יזנחו את דרך "ההתנגדות" ולבל ילכו בדרכו של ערפאת. יומוני המשטר מצדם תקפו את משעל על שחתם על ההסכם.

 

דברי התמיכה של אסמאעיל הניה במפגינים הסורים נגד משטר אסד ב-24.2.2012 לא זכו להתייחסות פומבית מצד ראשי המשטר האיראני.[1] לעומת זאת, פקידי המשטר בדרג זוטר יותר, מרביתם פובליציסטים, ביטאו את זעמה של טהראן על דברי הניה ועל "כפיות הטובה" שלו ושל תנועת חמאס כלפי איראן ומשטר אסד. בדבריהם ניכר חששה של טהראן, כי חבירתה של חמאס למשטרי המלוכה הערביים תפגע קשות ב"ציר ההתנגדות". מרביתם ביטאו את מבוכת טהראן כשהסבירו את השינוי בעמדת חמאס בלחץ שהפעילו קטר וסעודיה על הנהגת חמאס. טהראן האשימה אותן בכך שעשו שימוש בפטרודולארים כדי שחמאס יעבור לצידן ויזנח את ציר ההתנגדות ואת טהראן.

 

טהראן, פטרונה של חמאס, חוששת מהתפרקות 'ציר ההתנגדות טהראן-דמשק', בשל מצבו הקשה של משטר אסד, ובשל אובדן השפעתה של טהראן על גרורותיה, במיוחד החמאס, הערבי-סוני, שהנהגתו כבר יצאה מדמשק. נראה שטהראן עוקבת בחשש אחר החלטותיה האסטרטגיות של הנהגת החמאס מחשש שזו, בעידוד בעלי המאה – קטר וסעודיה – תקבל את מרות הפת"ח, ואף תיאות להצטרף אליו להסכם עם ישראל.[2]

 

בדו"ח תנותח תגובת טהראן למהלכי החמאס:

 

אזהרה מח'אמנאי להניה: "למד לקח מגורלו של ערפאת"

בפגישתו של אסמאעיל הניה, ראש ממשל החמאס בעזה, עם מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, בטהראן ב-12 בפברואר 2012, שיגר ח'אמנאי אזהרה פומבית לחמאס להרחיק מהארגון את הדוגלים בקו פשרני בנושא ההתנגדות, ברמיזה לזליגתו של משעל לכיוון הפת"ח. ח'אמנאי הזהיר את מנהיגי החמאס מפני גורל דומה לזה של ערפאת שזנח, לדבריו, את "התנגדות": "יש להיזהר תמיד מפני חדירת גורמים פייסנים אל ארגוני ההתנגדות מפני שהדבר יוביל למוות הדרגתי."[3]

 

היומון ג'ומהורי-י אסלאמי, המקורב לסמינרים הדתיים בקום, חשף כמה ימים מאוחר יותר את הנוסח המדוייק של דברי ח'אמנאי להניה ביחס לגורלו של ערפאת: "יש ללמוד לקח מגורלו של יאסר ערפאת, שנודה ע"י אומות האזור בגלל שפרש מדרך ההתנגדות, לאחר שזכה לאהדה במשך שנים, הודות לעמידתו האיתנה. על כולם לדעת שההתנגדות והעמידה האיתנה הם המכשירים את הקרקע לזכות באהדת האנשים והם עתודה גדולה שיש לשמרה."[4]

 

ח'אמנאי הבטיח להניה שטהראן תעמוד תמיד לצד הפלסטינים בהתנגדותם, שכן "הנושא הפלסטיני הוא בעיה של איראן ושל האסלאם",  וקרא לעם הפלסטיני לעמוד בחובתו בנושא ההתנגדות: "אין לנו ספק באשר לעמידה האיתנה שלך ושל רבים מן האחים [בחמאס]. לציבור אין ציפייה אחרת מההתנגדות הפלסטינית זולת העמידה האיתנה."[5]

 

ההסברים באיראן למהלכיה של החמאס

דיפלומט איראני: עתיד החמאס אינו ברור

במאמר שפרסם ב-11 בפברואר 2012 באתר www.irdiplomacy.ir , שיקף מוחמד איראני, בעבר שגריר איראן בירדן ובלבנון, את המבוכה בטהראן לנוכח מהלכיה האחרונים של החמאס. איראני קרא למשטר להתייחס בזהירות למשבר בהנהגת חמאס והתריע מפני עתידה הלא-ברור של התנועה נוכח פרישת משעל, יציאת אנשיו  מדמשק וחבירת החמאס לקטר ולתורכיה.

 

איראני אמר כי לדברי הפסימיים באיראן, חמאס הופכת בהדרגה למפלגה פוליטית וזונחת את המאבק המזויין בישראל, ולכן חברה לתורכיה וקטר. לדעתם, חמאס תחתור להשגת ראשות אש"ף או ראשות ממשלת קואליציה עם פת"ח. האופטימיים באיראן, לדבריו, סבורים כי חמאס דווקא מתחזקת מעליית כוחם של האח"ס במדינות האזור, משדרגת את יחסיה עם תורכיה, מצרים, לוב, ותימן ומגיחה כשחקן אזורי חשוב, המתחרה בפת"ח.[6] 

 

רפורמיסט בכיר למשטר: חמאס דואג ראשית לאינטרסים הפלסטיניים

במאמר שפרסם ב-3 במרץ ביומון אעתמאד, קרא הרפורמיסט והבכיר לשעבר, עבאס עבדי, למשטר להפנים כי חמאס פועלת בראש ובראשונה להבטחת האינטרס הלאומי שלה – שחרור פלסטין.  לכן סיגלה את מדיניותה לשינויים בעולם הערבי ונטשה את סוריה מתוך הבנה שעמידה לצד אסד אינה מועילה לה יותר. עבדי קרא למשטר להבחין בין הממד הלאומי לבין הממד האסלאמי בפעילות חמאס כדי להמשיך ביחסים איתה. להלן עיקרי המאמר:[7]

 

"בהשוואה בין פת"ח לתנועת החמאס, מוכר פת"ח ככוח לאומי השואף לשמר ככל יכולתו את האינטרסים הפלסטיניים ואילו חמאס מוצגת כתנועה אסלאמית הנאבקת לא רק למען אדמת [פלסטין] אלא [גם] עבור אמונתה העל-לאומית והפועלת ממניע אידיאולוגי. בהתאם לכך, המדיניות הרשמית של איראן היתה לחזק את הכוח המחזיק בדעות הדומות לרעיונותיה, קרי את תנועת חמאס.

 

אולם האמת היא שלמרות שקיים הבדל בין פת"ח לחמאס, אין ביניהן חילוקי דעות בנוגע לסוגית פלסטין ולאינטרסים הפלסטיניים, אלא רק על הדרכים שיביאו להגשמת המטרה הזאת. לפני כמה שנים, בעת שסדאם חוסיין הוצא להורג, הגנתם של חמאס ושל הפלסטינים תושבי עזה על סדאם, היתה צריכה ללמד אותנו שסוגית חמאס, כמו אש"ף, יותר משהיא הגנה על... האסלאם היא קודם כל הגשמת האינטרסים של פלסטין. אנחנו סברנו בטעות שזהו רק ביטוי רגשי מוקדם אולם כעת, לאחר הוצאת הלשכה [המדינית] של חמאס מדמשק והפנית הגב למשטר הסורי, הם הראו שבעולם של היום הדאגה העיקרית של כל כוח פוליטי היא קודם כל להגן על האינטרסים הלאומיים ועל הזכויות של בני עמו, ו[רק] לאחר מכן לקבוע מיהם ידידיו ואויביו. [בהתאם לכך] אם התמיכה במשטר בסוריה תביא לאובדן האינטרסים האלה – תמיכה כזו לא תתבצע, למרות שהמשטר הסורי תמך בהם בעבר והעניק להם מקום, כסף ואמל"ח וגם סיפק מעבר ל[העברת] תמיכה מזויינת בהם.

 

כדי שאיראן תנהל מדיניות מוצלחת ויעילה בסוגיה הפלסטינית יש לקבוע את הגבול בין המימד הלאומי למימד האסלאמי וכך היא לא תבצע טעויות במגעיה ותסבור שהפלסטינים מתנהגים כלפינו באנוכיות..."

לעומתם, בעל הטור בבטאון משה"ח האיראני, טהראן טיימס, חוסין רואיווראן, ניסה להרגיע וטען כי הסכם דוחה נועד להעניק מרווח נשימה פוליטי זמני לשני הצדדים (חמאס ופת"ח) ואינו מלמד על הגעה לאחדות אמיתית, בשל שוני מהותי בדרכיהן האידיאולוגיות. לדבריו, חמאס תמשיך לדבוק בהתנגדות.[8] 

 

דיפלומט לשעבר מזהיר מפני עריקת חמאס מציר ההתנגדות

יועץ התרבות לשעבר בשגרירות איראן בסוריה, מורתזא נעמת-זאדה, הסביר בראיון לאתר עסר-י איראן ב-26 בפברואר 2012, מדוע חמאס הצטרפה למתנגדי אסד: "בגלל לחצים רבים, במיוחד אלה שבאו מבסיס [התמיכה] העממי שלו, האחים המוסלמים ומדינות ערביות. רבות ממדינות ערב, במיוחד סעודיה וקטר, מעוניינות להעניק להתנגדות בסוריה צביון דתי ... לחצים כאלו הופעלו על חמאס מזה זמן אולם היא עדיין לא הודיעה רשמית על שינוי בעמדותיה. כלי התקשורת שיקפו את נאומו של אסמאעיל הניה באונ' אל-אזהר באופן לפיו כביכול חמאס שינה את עמדותיו."

 

לשאלה מה צריכה תנועת החמאס לעשות כדי להודיע רשמית על שינוי בעמדתה? ענה נעמת-זאדה: "חמאס לא גינתה את אסד באופן מפורש. חמאס ציינה את האינתיפאדה של העם הסורי אבל לא גינתה ישירות את המשטר. אל לנו לצייר תמונה לפיה חמאס הפנתה לגמרי את גבה למשטר הסורי."

 

לשאלה איזו השפעה תהיה לעמדה הנוכחית של חמאס על יחסי איראן-חמאס?, ענה נעמת-זאדה: "בטווח הקצר לא תהיה לכך השפעה אבל אם התהליך יעמיק וחמאס תצטרף רשמית לציר שנגד ההתנגדות, יתכן ויצוצו בעיות בין איראן לבין החמאס, אבל במתכונת הנוכחית אין כל בעיה...אל לנו לצפות שחזבאללה וחמאס ינקטו דעה זהה ביחס לאיראן. האחדות בין איראן חמאס וחזבאללה מתקיימת על בסיס מסגרת משותפת. אם זו תישבר - יקומו תנאים חדשים."

 

נעמת-זאדה נשאל: 'אם התנגדות חמאס למשטר הסורי תימשך מה יהיה המסר ליחסי איראן-חמאס?' וענה: "כפי שצוין כבר, ישנו זרם בחמאס המנסה להחליף את הג'האד וההתנגדות המזויינת בשיחות ובפתרון של שלום ביחס לישראל. אם חמאס תגיע לעמדה הזו או שהתנגדותו למשטר הסורי תוחרף – התנועה הזאת תצא מציר ההתנגדות ויווצר מאזן חדש [באזור]."

 

נעמת-זאדה הסביר כי "התנאים באזור יצרו לחץ על חמאס, למשל העמדה הלא-מהפכנית של האח"ס (במצרים) ביחס לישראל היא אחד מהגורמים המשפיעים [על חמאס]. אחרי המהפכות האחרונות בעולם הערבי, האח"ס נכנסו לזירה הפוליטית כשחקן רשמי ונקטו עמדה פאסיבית ביחס לישראל. יתכן שחמאס תנקוט גם היא עמדה כזו. שינוי בעמדת חמאס ביחס לסוריה ולהתנגדות המזוינת באזור תשפיע באופן עקרוני על יחסי איראן-חמאס.[9]

 

חוסין שיח' אל-אסלאם: הצהרת חמאס פוגעת ב"ציר ההתנגדות"

יועצו של יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, ומזכיר הוועדה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית, חוסין שיח' אל-אסלאם, ולשעבר שגריר איראן בסוריה, היה הפקיד הבכיר ביותר במשטר עד כה שנזף בראיון לסו"י מהר ב-27 בפברואר 2012, בהנהגת החמאס וכינה אותה כפוית טובה כלפי סוריה. בדבריו הוא גם חשף את דאגתה של טהראן כי חבירת חמאס למתנגדי אסד עלולה לפגוע באינטרס האסטרטגי של טהראן של שימור "ציר ההתנגדות." שיח' אל-אסלאם הסביר כי חמאס נכנעה ללחצי מדינות ערב לאור המלכוד בו היא שרויה. להלן עיקרי דבריו:[10]

 

"תנועת חמאס [נולדה] מתוך תנועת האחים המוסלמים [במצרים] והיא מהווה שלוחה שלה. מצד שני, מקום הולדתה של חמאס הוא סוריה. לכן נקלעה חמאס לסתירה. סוריה היתה זו שהעניקה לחמאס מקום לפעול בו בעת שאף מדינה אחרת לא היתה מוכנה לעשות זאת. סוריה סייעה לחמאס לשגשג ובמלחמת עזה 2008 סוריה [גם] סייעה לה. חמאס לא הצליחה להתנגד ללחצים שהופעלו עליה ולכן הביעה לבסוף את העמדה הזו [נגד אסד]. זוהי פעולה מסוכנת שחמאס ביצעה. עליה להתרחק ככל יכולתה מן העניינים הפנימיים של מדינות [האזור] ולהתרכז בפלסטין, כיוון שהעמדה הזאת, ובמיוחד ההצהרה נגד סוריה יכולה לפגוע קשות ב[ציר] ההתנגדות. [הצהרה] מצערת זאת נגד סוריה נאמרה למרות כל תמיכתה בחמאס." בהתבטאות נוספת מה-1.3.2012 לאתר irdiplomacy.ir הודה שיח' אל-אסלאם כי אובדנה של חמאס ייפגע קשה בציר ההתנגדות.[11]

 

פובליציסט איראני: הניה ותנועת החמאס כפויי טובה

גם הפובליציסט האיראני, חסן האניזאדה, איש המשטר וחבר מערכת סו"י השמרנית מהר, קבל במאמרו "הטעות ההיסטורית של חמאס", באתר השמרני עסר-י איראן ב-25 בפברואר 2012, על כפיות הטובה שמגלה החמאס כלפי איראן בשעת צרה ומתח ביקורת אישית נוקבת על אסמאעיל הניה. האניזאדה הצביע על השגיאות ההסטוריות האופייניות להנהגה הפלסטינית של הפת"ח ושל החמאס כאחד והצביע על סעודיה וקטר החותרות לטענתו נגד האינטרס הפלסטיני. להלן עיקרי המאמר:[12]

 

"כבר ידוע שלאורך 64 השנים שחלפו מאז כינון המשטר הציוני, המנהיגים הפוליטיים של פלסטין אינם לומדים לקח מן ההיסטוריה וחוזרים על טעויותיהם הקודמות. הטעות ההיסטורית הראשונה של מנהיגי פלסטין היתה שהם האמינו לתרמית של מנהיגי העולם הערבי לשעבר ושכנעו את העם הפלסטיני לעזוב את פלסטין הכבושה תוך שהם מבטיחים להם שישובו אליה במהרה. בסוברו שהגירתו תהיה לזמן קצר, היגר העם הפלסטיני ללבנון, סוריה, מצרים, ירדן ועיראק, אולם לאחר הגירה זו לא זכו לשיבה [לפלסטין]...

 

תנועת חמאס שהחלה את מאבקה בשנת 1987 באמצעות מהפכה האבנים, הצליחה להשיג מעמד רם בקרב המוני המוסלמים ובפלסטין. לוחמי חמאס הצליחו לשנות את המאזן הפנימי, האזורי והבינ"ל לטובת האומה הפלסטינית, אולם מנהיגי חמאס שוב בצעו טעות היסטורית. מנהיגי סעודיה, קטר, ירדן ביקשו מחמאס לנטוש את השלב הצבאי והלוחמני ולהיכנס לשלב פוליטי [ולהשתתף] בהרכבת הממשלה. בשנת 2005 השתתפה חמאס בבחירות לפרלמנט, בהאמינה שהקמת ממשלה מהפכנית תגרום לישראל לבצע ויתורים נוספים. תנועת חמאס הצליחה להרכיב ממשלה לאחר שזכתה במרבית הכסאות לפרלמנט, אבל אף לא אחד מראשי המשטרים הערבים לא היה מוכן להכיר רשמית בממשלת חמאס, למרות הבטחותיהם הקודמות.

 

היום שוב מבצעת חמאס טעות אסטרטגית נוספת ובכוונתה להקריב את הישגי מאבקה למען הבטחות שווא שקריות מצד ראשי סעודיה, בחרין, קטר ואיחוד האמירויות הערביות.

 

ביקור אסמאעיל הניה, ראש ממשלת חמאס, בכמה מדינות ערביות ובאיראן נבע למעשה מהאירועים האחרונים בעולם הערבי. נפילת [משטרי] חוסני מובארכ במצרים, זין אל-עאבדין בן עלי בתוניס, ומועמר קד'אפי בלוב שינו את המצב המדיני באזור לטובת חמאס ולרעת פת"ח. הפת"ח, בהנהגת מחמוד עבאס, איבדה את בעלי בריתה המסורתיים במצרים, בתוניס, בלוב, וניסתה להתקרב לחמאס. ראשי חמאס סברו שהמצב בסוריה יצא משליטה וייתכן שיתרחשו בה שינויים בעתיד ולכן השליכו עצמם לחיק מנהיגי מדינות המפרץ הפרסי  ותנועת פת"ח.

 

למרות שהשיחות האחרונת בין [כמה] ממנהיגי חמאס, אסמאעיל הניה, ח'אלד משעל ומוסא אבו מרזוק, לבין מחמוד עבאס ראש הרש"פ בדוחה ובקהיר הן סוגיה פנימית הקשורה לפלסטינים, במהלך נאום הניה באונ' אל-אזהר התרחש אירוע שמחליש את מעמד חמאס בקרב האומה האיראנית.

 

כל אומות העולם יודעות היטב שהאומה האיראנית שילמה מחיר כבד לאורך 33 השנים האחרונות בשל תמיכתה הבלתי מסוייגת בתנועות ההתנגדות הפלסטיניות. האשמות, מצור כלכלי, מלחמת איראן-עיראק [1988-1980], הפקעת נכסים איראנים וניסיון לבודד את איראן פוליטית – אלו רק כמה מן ההשלכות של הסיוע של איראן לתנועות השחרור הפלסטיניות ובמיוחד, לחמאס.

 

במהלך נאומו האחרון של הניה באונ' אל-אזהר בקהיר, קבוצת אנשים מוכרים צעקו סיסמאות נגד איראן בהשפעת הפטרו-דולרים של סעודיה, ללא תגובה מצד ר"מ חמאס. ללא כל התראה מוקדמת, צעקו הסלפים שכירי החרב של סעודיה, 'לא איראן ולא חזבאללה', ואסמאעיל הניה לכאורה הצטרף אליהם בחיוכו ושתיקתו.

 

היה על הניה להבהיר לתועים, לבורים ולסלפים שכירי החרב מקבלי ההטבות מסעודיה, שלולא איראן וחזבאללה, לא חמאס ולא פלסטין היו קיימים כיום. היה על הניה לציין בפניהם שבמלחמת יוני 1967 ישראל כבשה תוך שישה ימים 80 אלף קמ"ר מאדמת מצרים וסוריה– פי שמונה משטח לבנון -  אולם במהלך מלחמת לבנון 2006 היא נסוגה מדרום לבנון לאחר שנחלה את התבוסה הכבדה ביותר שידעה בהיסטוריה שלה...

 

למרבה הצער בנאומו ביום שישי [24.2.12] בכנס סלפים באונ' אל-אזהר, הניה השתמש בביטויים הקשים ביותר כלפי המשטר האנטי-ציוני של סוריה והביע תמיכה בטרוריסטים הסלפים מתנגדי המשטר בסוריה. לכל הפחות, היה על הניה להוקיר את האירוח המכובד לו זכו חמש מאות אלף פלסטינים תושבי סוריה במהלך שישים השנים שעברו ולנקוט עמדה מאוזנת יותר כלפי משטרו של בשאר אסד.

 

אם הניה מאמין שבאביב הערבי עליו לשיר כשיכור ולשכוח את חבריו הותיקים אזי הוא מבצע שוב טעות היסטורית כיוון שראשי המשטרים הערבים מעולם לא היו נאמנים לאומה הפלסטינית ולעולם [גם] לא יהיו.

 

המנהיגים חסרי הזהות של סעודיה, קטר, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות לא יפתרו את הסוגיה הפלסטינית. זהו נושא מסובך ובעל נקודות מעורפלות בתחום הפוליטי, הבינ"ל והביטחוני, החורגות מהבנתם ומשכלם.

 

הניה וחבריו בתנועת חמאס צריכים לדעת שהאומה האיראנית מעולם לא הפסיקה לתמוך באומה הפלסטינית גם בתנאים הגרועים ביותר של מצור כלכלי ובינ"ל, אולם לכפיות טובה אין מקום בלקסיקון הפוליטי והחברתי של האומה האיראנית.

 

במהלך טקסי יום ירושלים ב-2009, האומה הגדולה והנאמנה של איראן, השתיקה את אותם מעטים מוכרים שצעקו 'לא עזה ולא לבנון' [הכוונה לתומכי תנועת המחאה] ולכן האומה הזו ציפתה שהניה ישתיק את אלו שצעקו את הסיסמא 'לא איראן ולא חזבאללה'."

 

מאמר באתר אלף: הפלת אסד לא תשרת את מטרות חמאס

בעל הטור, יחיא צדאקת, הזהיר ב-2 במרץ 2012 באתר אלף, המזוהה עם ציר המג'לס השמרני הבכיר, אחמד תואכלי, את הניה, אותו האשים בזכרון קצר ובכפיות טובה. לדבריו, הפלת אסד לא תועיל לחמאס כיוון שמתנגדי אסד שיבואו במקומו אינם שותפים לעמדות החמאס ביחס לישראל. גם הוא חשף את דאגת המשטר מפגיעה בציר ההתנגדות. להלן עיקרי המאמר:[13]

 

"בפגישה שקיים במצרים, שלף בגלוי ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה, אסמאעיל הניה, חרב נגד משטרו של בשאר אסד, הראה שהוא לא יישב בשקט כל זמן שהאינטרס שלו לא יובטח ומתח ביקורת חריפה נגד משטרו של אסד. מי הוא זה ששכח שבעבר הלא כ"כ רחוק, אותו הניה וחבריו, ישבו בשלום ובביטחון מוחלט על אדמת אותו משטר – שהוא לדבריהם שופך דמים – והמשיכו בחייהם בתמיכת אותו משטר ובתמיכתו של  בשאר אסד.

 

כן, הניה, לדעת הקהל באזור יש זיכרון חלש ואתה, היודע זאת, ביצעת תפנית של 180 מעלות והעלית על שפתיך הצהרות המנוגדות לחלוטין לדברים שאמרת בעבר, לאחר שראית שהמצב בסוריה אינו טוב. אבל עליך לדעת שאם המפגינים הסורים יגברו על משטרו של אסד הם לא יתמכו בך ולא יתירו לך להשתמש באדמתם כבסיס להתנגדות נגד ישראל. מה שנכתב כאן אינו הגזמה אלא מציאות. המפגינים הסורים אינם שותפים לדעותיך על ישראל.

 

מה קרה לזיכרונך שהוא כה קצר? בעבר, בזמן ששום מדינה ושום שלטון לא הסכים להכיר בך באופן רשמי, המשטר הזה  - שאתה מכנהו מדכא -  תמך בך, וערך לך קבלות פנים כראוי לנשיאי מדינה. כעת במצב הרגיש הזה, נטשת את בעל הברית הותיק ביותר שלך ולמרבה הפלא אתה מתנער ממנו?

 

מר הניה, טבח אנשים חפים מפשע בכל מקום בעולם הוא מגונה, בין אם הם מוסלמים, נוצרים או יהודים, או אפילו אנשים חסרי דת... בעת שכולם יודעים שנאומך בשום פנים ואופן אינו נובע מתמיכה בעם הסורי אלא מחיסול חשבונות אישי, שללא ספק, לא יסב לך דבר מלבד החלשת [ציר] ההתנגדות כיוון שתאבד את סוריה כאחד מבסיסי התמיכה של ההתנגדות."

 

אתרים איראנים: תמיכת הניה במפגינים הסורים, בשל לחץ סעודי-קטרי

בעוד האתר עסר-י איראן העריך שהצהרת הניה בקהיר בעד המפגינים הסוריים מבטאת היפרדות רשמית של חמאס מן המשטר הסורי,[14] הסביר האתר תאבנאק כי הצהרתו נבעה מלחצים שהפעילו עליו סעודיה וקטר והבטחות כלכליות שהן העניקו לו כחלק מניסיונן למנוע את חשיפת כשלון ועידת ידידי סוריה בתוניס. תאבנאק טען שרק ידיעה על היפרדות פוליטית של חמאס מן המשטר הסורי יכולה להסב את תשומת הלב מן המכה הקשה שספגו סעודיה וקטר בוועידת דוחה, בין היתר, בשל דברי מזכירת המדינה האמריקאית, שישכחו מן האופציה הצבאית נגד סוריה.[15] גם האתר סהאם ניוז, המזוהה עם איש תנועת המחאה מהדי כרובי, המצוי מזה כשנה במעצר בית בהוראת המשטר, הסביר כי דברי הניה בקהיר הם המשך של המהלכים החדשים של ממשלות ערב להגברת הלחץ על אסד.[16]

 

האינטלקטואל הרפורמיסט צאדק זיבאכלאם ניתח את המשבר בחמאס ואת עמדת המשטר האיראני באתרו וגם ליומון הרפורמיסטי שרק: "חמאס כתנועה עממית אינה יכולה להתרחק מן ההמונים בעולם הערבי...חמאס השקיעה מאמץ רב בניסיונה לנקוט עמדה נייטרלית ביחס למשבר בסוריה, אך נאלצה להביע עמדה בעקבות השינויים בסוריה והגיבוי שקיבלו מתנגדי אסד מצד אסלאמיסטים במצרים ובתוניס. לא במקרה, הראשון שנקט עמדה בחמאס היה משעל. הוא היה בדמשק והיה עד מקרוב לאש שם. הנהגת חמאס עברה מדמשק לירדן. הניה ידע שטהראן לא תשמח לשמוע על השינוי במגמות של הנהגת חמאס ולכן ניסה להשביע את רצון מארחיו [בטהראן] באמצעות הסיסמאות הנצחיות נגד ארה"ב וישראל ועל כך שהג'האד יימשך עד הסוף. אין זה סביר שטהראן [תמשיך] להתעלם מן התפנית בעמדת חמאס. האמת היא שבעולם הערבי חלה רעידת אדמה בשאיפה לדמוקרטיה ומנהיגי חמאס לא יכולים להתעלם מכך. הם הבינו שעתידם כרוך בתנועה החותרת לדמוקרטיה בעולם הערבי ולכן אולצו להסכים ללחצי הערבים מבקרי אסד... הניה יודע היטב בליבו שעתיד פלסטין הוא בידי התנועה העממית של השאיפה לדמוקרטיה בעולם הערבי ולא בידי הרדיקליזם האנטי-מערבי"[17]

 

ג'ומהורי-י אסלאמי: משעל מציב את חמאס בפני סכנת פילוג

היומון ג'ומהורי-י אסלאמי טען בסדרת מאמרים, כי בהסכם דוחה נפל משעל לפח שטמנו לו פת"ח וקטר, והוא מציב את הנהגת החמאס בפני סכנת פילוג אפשרי ובוגד בעקרונות התנועה. היומון ביקר את נפילתה של חמאס בשבי הפטרו-דולארים של קטר.

 

ב-15 בפברואר 2012 נכתב בג'ומהורי-י אסלאמי: "[ביקורתם של בכירי חמאס ובהם מחמוד אל-זהאר על הסכם דוחה] היא התחלה של סכסוך עיקרי בתנועת חמאס שיחרוץ את גורלה... [ביקורת זו מלמדת ש]ראש הלשכה המדינית בחמאס, ח'אלד משעל,  איבד את תמיכתו ואת השפעתו בקרב מנהיגי חמאס, ושהוא אינו יכול לקבל החלטות חשובות – כפי שעשה בדוחה – ללא הסכמתם. מציאות זו תשתקף במבנה של תנועת חמאס ותסב בעיות רבות. זוהי בדיוק שאיפתו של המשטר הציוני מזה זמן. הוא רוצה להפוך את הארגון הזה לבלתי-יעיל באמצעות יצירת שסעים ומחלוקות פנימיים... ו[בכך] לחסן את עצמו מפני ארגון פלסטיני חזק...

 

נראה שתנועת פת"ח הצליחה למלא את שליחותה, בסיוע השייח'ים של קטר ובעזרת הכנסות הנפט שלהם, לשביעות רצונם של הציונים, והפילה את חמאס למלכודת הגדולה. החלשת תנועת חמאס, ארגון ההתנגדות החזק ביותר בזירה הפלסטינית נגד המשטר הציוני, היא מתפקידיה הראשיים של תנועת פת"ח [בכלל] ושל מחמוד עבאס באופן אישי. מנהיגי תנועת חמאס יודעים זאת, והצהירו על כך כמה פעמים. בדיוק מסיבה זאת, צעדו של ח'אלד משעל תמוה מאוד ובלתי ניתן להצדקה... משום כך התרעם מחמוד אל-זהאר, אחד ממנהיגי תנועת חמאס, מפורשות [ויצא] נגד הפרה זו של ח'אלד משעל, בטענה שכל מנהיגי חמאס ממורמרים על כך שמשעל חתם על הסכם דוחה ושהוא אינו בר יישום ושיש לנסחו מחדש באפן יסודי...

 

לפי נוסח ההסכם, ראשות ממשלת האחדות הלאומית תהיה בידי מנהיג תנועת פת"ח ואילו תנועת חמאס לא תחזיק בשום אחריות. בתנאים כאלה ייערכו הבחירות לקביעת ראש הרש"פ וצירי המג'לס, וברור שפת"ח ... שתעמוד בראשות הממשלה בעת עריכת הבחירות, תפעל להטיית תוצאת הבחירות לטובתה ובהתאם לשאיפת הציונים, ותנועת חמאס תסולק מן הזירה. במצב הזה, מחאת חמאס אשר לאופן עריכת הבחירות תהיה חסרת תועלת ותביא לקרבות ולסכסוכים בתוך חמאס עצמה, כאשר [המהלך] הותנע כבר בחתימת הסכם דוחה...

 

סכנה גדולה יותר היא שסכסוכים אלה והתעסקותם של מנהיגי חמאס בסוגיות שנובעות מהם יעסיקו את חמאס במשחקים פוליטיים ויעקרו ממנה את רוח המאבק, שהיא מהות התנועה. ההישג הזה ערכי יותר עבור הציונים והם כבר לוטשים אליו עיניים... החתימה על ההסכם עם ארגון [פת"ח] בעל מוניטין מושחר כזה היא סוג של תמימות ותחילתו של תהליך שסופו פיוס עם האויב [ישראל] ונטישת הנשק והמאבק.

 

דאגת מנהיגי חמאס מהסכם דוחה והתנגדותם לצעד של משעל נובעת מריח הפיוס הנודף ממנו, ריח שהדולרים של הנפט של השיח'ים של קטר מפיחים בו חיים. השיח'ים הקטרים הם מי שידועים כמתווכים של המשטר הציוני במזה"ת הערבי וכמשרתים של ארה"ב, ובמצב הנוכחי הם גם חלוצי הפעלת הלחץ על ממשלת סוריה מטעם ארה"ב, ישראל והערבים הפייסנים [עם ישראל]. ברור שהשיח'ים האלה, המזוהמים והפועלים מטעם [המערב] אינם שוחרי טובת האומה הפלסטינית, ובאירוח החותמים על הסכם דוחה [משעל] אין להם מטרה אחרת זולת גרירת חמאס לפיוס. הנזק העיקרי [מן ההסכם] ייגרם [דווקא] לתנועת חמאס, כיוון שראש הלשכה המדינית [משעל] הסכים להשתתף עם תנועת פת"ח [בממשלה] והציב את חמאס בפני סכנת פילוג ופיוס."[18]

 

 ג'ומהורי-י אסלאמי: אחדות פלסטינית לא במחיר פייסנות

ב-9 בפברואר 2012 כתב ג'ומהורי-י אסלאמי "ההתפתחות הבלתי צפויה הזו [קרי, החתימה על הסכם דוחה] מפתיעה. העם הפלסטיני ודעת הקהל באזור לא ציפו לצעד כזה מתנועת חמאס, בשל מוניטין המאבק [המזוין] והמדיניות האנטי-ציונית שלה, ולכן הם מצפים להבהרות מצד בכירי חמאס. בקרב דעת הקהל האזורית עולה השאלה מדוע הסכימו בכירי חמאס להעביר את יוזמת הפעילות לידי התנועה הפייסנית של פלסטין [פת"ח] בעת שהתנועה נוקטת מדיניות לא רצויה כלפי האידיאלים הפלסטיניים.

 

תנועת חמאס הצליחה להשיג בבחירות שעברו [בעזה] את מרבית קולות העם הפלסטיני בזכות סיסמאות אנטי-ציוניות והתנגדות לפיוס [עם ישראל] אולם עמדותיה החדשות מנוגדות לסיסמאות הראשוניות שלה. אחדות בין הפלגים הפלסטינים היא עניין רצוי... אולם זה אינו יכול להצדיק את העברת גורל האומה הפלסטינית לידי המתפייסים. לפי דיווחים שלא אומתו, שליטי ערב העשירים, ובראשם ממשלת קטר, השתמשו בדולרים [מהכנסות] הנפט כדי לפתות כמה בכירים פלסטינים ולעודד אותם להסכים לתנאים חדשים. הבהרות מצד בכירים פלסטינים יוכלו לסייע ולהסיר את הערפול הזה."[19]

 

כיהאן: משעל שנעדר מן הלחימה בעזה, נפל קורבן לפיתוי הקטרי-סעודי

גם היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, מתח ביקורת על משעל – הנהנה, לדבריו, ממנעמי החיים מחוץ לפלסטין – ונראה כמוכן לצעד הפגנתי של פייסנות כביכול עם פת"ח. במאמר "שיחות הזאב והכבש - עבאס ומשעל", מה-15 בפברואר 2012, מתח כיהאן ביקורת על משעל שהפך ל"דיפלומט" ושיבח את הניה הדבק בדרך ההתנגדות. גם כיהאן האשים את משעל על שנפל קורבן לנסיונות הפיתוי של קטר ושל סעודיה, כפי שארע לדבריו, לאישים פלסטינים בעבר כמוחמד דחלאן ואחרים. להלן עיקרי הטענות:

 

"אותם ראשי ערב המושחתים [שליטי סעודיה וקטר] שהפכו את אש"ף ואת הרש"פ לרפש באמצעות מנופים כלכליים, והפכו את היוקרה של הפלסטינים קורבן לרגלי התליינים הציונים, דלקו זה מכבר אחרי חמאס, הג'האד [האסלאמי] וקבוצות הג'האד השייכות להם [קרי ועדות ההתנגדות]. בכוונתם לחזור [וליישם] את מודל ערפאת על מנהיגי הכוחות האלה. כמה ממנהיגי קבוצות הג'יהאד שהיו מרוחקים משדה הקרב [רצועת עזה] והם יותר דיפלומטים [מאשר לוחמים], היו חשופים יותר לפיתויים של ראשי ערב ולנסיונות ההשפעה [שלהם].

 

אין זה סוד, ואם נבחן את טון הדברים של המנהיגים [הפלסטינים] היושבים בעזה [חמאס-פנים] לעומת זה של מנהיגי [הפלסטינים] היושבים במדינות השכנות לפלסטין [חמאס-חוץ], נבחין בהבדל ... לא במקרה, אסמאעיל הניה, זה שחש על בשרו את המצור העושק בן חמש השנים על עזה וטעם את טעמו המר, אומר במפורש... שהוא רואה את יישום אסטרטגית שחרור פלסטין מן הים ועד לנהר כמוחשי, בעוד אחרים [משעל], שכלל לא היו בשדה הקרב, מפגינים התעייפות."[20]

 

זאת ועוד, כיהאן אף טען כי ארה"ב סיכמה בחשאי עם קטר שזו תגביר את פעילותה נגד איראן באזור. ובמסגרת זאת הטילה ארה"ב על אמיר קטר לנהל מגעים עם חמאס, חזבאללה והג'יהאד אסלאמי, כדי להרחיקם מהשפעתה של איראן.[21]

 

 

א. סביון היא ראש זירת איראן במכון ממרי;  י. מנשרוף חוקר את זירת איראן במכון



[1] ראש ממשל חמאס בעזה, אסמאעיל הניה, בירך את העם הסורי בנאום שנשא באל-אזהר בקהיר ואמר כי הוא מתאמץ להשיג חופש, דמוקרטיה ורפורמה.

[2] כיהאן בוזורגר, חוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים של המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, אמר בנאום בנושא השינויים הגאופוליטיים באזור, ש"איראן אינה מתנגדת לרפורמות בסוריה ובלבד שציר ההתנגדות, קרי חזבאללה וחמאס, יישאר." הוא לא הזכיר במילה את אסד. www.irdiplomacy.ir, 26.2.2012.

[3] www.leader.ir, 12.2.2012.

[4] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 16.2.2012. במאמר פרשנות על דברי ח'אמנאי להניה, שפורסם ב-15 בפברואר 2012 באתר של לשכת ח'אמנאי תחת הכותרת "הטעות האסטרטגית של ערפאת", הסביר מזכ"ל הועדה לתמיכה באינתפאדה הפלסטינית, חוסין שיח' אל-אסלאם, יועצו של יו"ר המג'לס לאריג'אני, שמטרתו של ח'אמנאי באזכור נקודה זו בפגישתו עם הניה היתה למנוע הישנות טעותם "האסטרטגית והבלתי ניתנת לפיצוי" של ערפאת ומחמוד עבאס. www.khamenei.ir, 15.2.2012.

[5] www.leader.ir, 12.2.2012. מהר (איראן), 12.2.2012. בפגישה חזר הניה על דברי ח'אמנאי שאמר 'אנו נמצאים בתקופת ח'יבר ובדר' וציין כי שחרור כל פלסטין וחיסול ישראל הם יעד אסטרטגי של חמאס.

[6] www.irdiplomacy.ir, 11.2.2012.

[7] אעתמאד (איראן), 3.3.2012.

[8] טהראן טיימס (איראן), 22.2.2012.

[9] עסר-י איראן, (איראן), 26.2.2012.      .

[10] מהר (איראן), 27.2.2012.

[12] עסר-י איראן (איראן), 25.2.2012.

[13] אלף (איראן), 2.3.1012.

[14] עסר-י איראן (איראן), 25.2.2012.

[15] תאבנאק (איראן), 26.2.2012.

[16] סהאם ניוז (איראן), 24.2.2012.

[17] www.zibakalam.com,23.2.2012; שרק (איראן), 26.2.2012.

[18] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 15.2.2012. ב-16 בפברואר טען היומון כי "המהלך החדש של חמאס ונסיעת הניה לקטר ולבחרין [ערב ביקורו בטהראן] והסכמתו לתכניות, מהן עולה ריח של סטייה מדרך המאבק, העלו שאלות בקרב אומות המוסלמים שעליהן הנהגת חמאס צריכה לתת דין וחשבון. ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 16.2.2012

[19] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 9.2.2012. היומון גם רמז כי קטר פיתתה כספית בכירים פלסטינים, כדי לקדם את כניסת החמאס לממשלה.

[20] כיהאן (איראן), 15.2.2012.

[21]כיהאן (איראן), 22.2.2012.

תגיות