כללי

 

האביב הערבי בירדן (2): ערעור על הלגיטימיות של המלך והמשפחה ההאשמית

 

מאת ח. וורולקר*

 

הקדמה

בשבועות האחרונים החריפו אנשי אופוזיציה ירדניים את ביקורתם על המלך עד כדי טענות לחוסר לגיטימיות שלו, קריאות לסילוק "הכובש" ואיומים בפיצוץ או במהפכה מזוינת קרובה. איומים אלה, שהם ללא תקדים בירדן, השמיע האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי - חבר הפרלמנט הירדני בעבר וראש "התנועה הלאומית של ירדן" כיום – שאף קרא לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי ולכונן בה רפובליקה. בעקבות התבטאויות  אלה, נעצר אל-עבאדי והואשם ב"הסתה למוטט את המשטר". דבריו זכו לתמיכתם של אנשי תנועתו, חלק מגמלאי הצבא שהוא נמנה עליהם וחלק מבני שבטו. גורמים אלה ארגנו עצרת תמיכה בו וקראו להפלת המשטר. בסופו של דבר הוא שוחרר בערבות ב-1.3.12. חיזוק נוסף קיבל אל-עבאדי מהאופוזיציונר הירדני לית' שבילאת, שביקר אותו בכלאו וטען כי המלך הוא האחראי העיקרי לשחיתות הפושה בממלכה. שבילאת אף קרא למלך להתנצל בפני העם הירדני ולהסכים לצמצום סמכויותיו ואם לא – כך הזהיר -  אזי ירדן תהיה צפויה לפיצוץ קרוב ומהפכה אנרכיסטית.

 

מקרה נוסף המלמד על ההסלמה בפעילות נגד המלך, הוא הצתת תמונת ענק שלו שנתלתה בבית העירייה במאדבא ע"י פעיל התנועה העממית והצעירה, עודיי אבו עיסא ב-11.1.2012[1], שנדון, כעבור שבועיים, ע"י ביהמ"ש לביטחון המדינה, לשתי שנות מאסר, בגין "פגיעה בכבוד המלך".[2] יחד עם זאת, ב-29.2.12 הורה המלך לממשלה לתת חנינה מיוחדת לאבו עיסא.[3] 

 

תמונת המלך שהוצתה במאדבא

www.factjo.com, 12.1.2012

ביקורת קשה נגד המלך נשמעת גם מקרב האוכלוסייה העבר ירדנית - בני השבטים הירדנים שבמשך שנים היו עמוד השדרה של המשטר ההאשמי, אך בשנים האחרונות נפגעו ממדיניותו הכלכלית הניאו-ליברלית של המלך, שהתבטאה בהפרטת נכסי המדינה ובעידוד השוק החופשי. גורם נוסף לכעסם של השבטים, שמאז ומתמיד היו דומיננטיים במוסדות הביטחוניים ובתהליך קבלת ההחלטות, הוא שילובם של פלסטינים רבים בתפקידים בכירים במדינה, על חשבונם ותוך דחיקתם. בני השבטים חשים כי הברית שהיתה בינם לבין המשטר מתערערת, ועימה גם מאזן הכוחות העדין הקיים מזה שנים בינם לבין האוכלוסייה הפלסטינית.[4]

 

גורם חשוב הנמנה על השבטים, שמבקר בחריפות את המלך, אשתו ראניה ואת מקורביו, הם גמלאי הצבא, המלינים גם הם על מתן האזרחויות לפלסטינים והמדיניות הכלכלית של המלך.[5]  לאחרונה הודיעה קבוצה מתוכם על כוונתה להקים מפלגה שתקדם "חוקים חדשים שיגבילו את תפקיד משפחת המלוכה" ותתנגד למתן אזרחות ירדנית לפלסטינים החיים בירדן.[6]  על קבוצת גמלאים זו נמנה האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי.

 

על רקע הסלמה זו, ניכרת בחודשיים האחרונים היחלשות בפעילותה של האופוזיציה האסלאמית. זו "הורידה הילוך" וצמצמה את הפגנות המחאה נגד המשטר, לאחר שבתחילת ינואר 2012 הגיעה המתיחות בין התנועה האסלאמית למשטר לשיאה. היה זה כאשר צעירי התנועה קיימו תהלוכה סמי-צבאית ברחובות עמאן, באופן שהזכיר את המפגנים של חזבאללה[7]. מהלך זה הדאיג והרגיז את המשטר שאף מיהר להגיב: המלך, רה"מ והמודיעין הירדני קיימו סדרת פגישות ודיונים עם הנהגת התנועה האסלאמית שלאחריהן הביעו ראשיה את מחויבותם לפעול בדרכי שלום בלא לחרוג מהקריאה ל"רפורמה במשטר".[8] התנועה האסלאמית ממשיכה להכחיש טענות, כי רקמה עסקה עם המשטר ולאחרונה אף הודיעה שהיא לא תשתתף בבחירות הבאות לפרלמנט הצפויות לקראת סוף השנה, אם לא יוכנסו תיקונים נוספים לחוקה שיצמצמו את סמכויות המלך.[9]

 

המשבר הכלכלי מאיים על יציבות הממלכה

מצבה הכלכלי הקשה של ירדן תורם לליבוי התסכול והמרמור של האזרחים וכוחות האופוזיציה ומדאיג מאוד את המשטר. הדבר הגיע לשיא כאשר ב-9.1.2012 אזרח ירדני בשם אחמד אל-מטארנה, הצית עצמו למוות מול לשכת המלך, בשל חוסר יכולתו לפרנס את משפחתו. מעשהו של אל-מטארנה, שזכה ברשת הפייסבוק לכינוי "אבו עזיזי של ירדן", עורר הדים בממלכה, וחולל הפגנות ומחאות על המצב הכלכלי הקשה וגל של מאמרי ביקורת על המדיניות הכלכלית של הממשלות בשנים האחרונות. בנוסף, התאבדותו של אל-מטארנה גררה אחריה רצף של מקרים דומים עד כי מחלקת הפסיקה הכללית נאלצה לפרסם פתוא, המבהירה כי התאבדות היא אחד החטאים הגדולים ביותר על פי השריעה.[10]

 

לאחרונה אמר שר האוצר הירדני, אומיה טוקאן, כי המצב הכלכלי של ירדן מסוכן והזהיר מפני אסון שיפגע בממלכה אם לא ינקטו צעדים לאלתר.[11] בניסיונו לשרוד, גייס לאחרונה המשטר סיוע כספי מסעודיה, ממועצת שתה"פ של המפרץ, מארה"ב, מהבנק הבינ"ל ומהאיחוד האירופי.[12] המצוקה הכלכלית באה לביטוי גם בתקציב לשנת 2012 שאישר הפרלמנט ב-23.2.2012, אותו הגדיר רה"מ אל-ח'צאונה כ"סגפני" ביותר שידעה ירדן מעודה.[13]

 

מאמר המערכת של היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי מה-27.2.2012, קרא לירדן לפעול לאלתר לשיפור מצבה הכלכלי: "כאשר חובות המדינה מגיעים ליותר מ-16 מיליארד דולר - סכום גדול עפ"י כל קריטריון לגבי מדינה שאין לה מקורות הכנסה חיוניים מינימאליים, כמו למשל מנפט וגז, ואין לה תעשיה פעילה או יצוא חקלאי - הדבר מעיד על משבר אמיתי המחייב את השלטון להתמודד עימו באומץ... כמיליון איש חיים מתחת לקו העוני, הפערים בין העניים לעשירים הגיעו למימדים מפחידים, עד כדי איום בפריצתה של מהפכת רעב אמיתית ... הצעדים שננקטו עד כה... הם שטחיים והשפעותיהם מצומצמות... זוהי חרפה שיש בירדן שכונות ואזורים שנראים כמו שווייץ...  ומנגד שכונות שאפילו בכלכותה ובבומביי שבהודו לא רואים כמותן..."[14]

 

חרדות מפני מבול של פליטים סוריים

לצד המצב הכלכלי, חושש המשטר בירדן מהשלכותיו של המשבר בסוריה על הממלכה. דאגתו העיקרית היא מפני התערבות צבאית זרה בסוריה או מלחמת אזרחים שתפרוץ בה ותשפיע על הנעשה בירדן, שלחלק מאזרחיה יש קשר שבטי ומשפחתי עם האוכלוסייה בסוריה. האפשרות ששטף של פליטים סוריים יציף את ירדן בעקבות אחד התרחישים הללו, מדאיגה מאוד את ראשיה. על פי דיווחים רשמיים, מתחילת המהפכה בסוריה במרץ 2011 ועד היום, הגיעו לירדן כ-73,000 פליטים סוריים.[15] דיווחים לא רשמיים מדברים על כמות  גדולה יותר[16], וכבר פורסם כי ירדן הכינה בגבולה עם סוריה כמה מחנות לקליטת זרם פליטים אפשרי.[17] חששות נוספים בממלכה הקשורים לסוריה, הם מפני תגובה עוינת מצד משטרו של אסד, אם זה יחשוד שירדן נוקטת צעדים נגדו[18] ומפני פגיעה נוספת בכלכלתה, בשל היותה של סוריה יבואנית של תוצרת ירדנית רבה והיותה שער לסחר הירדני עם לבנון, תורכיה ומזרח אירופה. זו הסיבה שירדן ביקשה ממדינות הליע"ר לשחררה מהסנקציות הכלכליות שהן החליטו להטיל על סוריה וזו סיבת הימנעותה של ירדן מנקיטת עמדה חריפה נגד סוריה, כפי שעושות מדינות ערביות אחרות.[19]

 

למלך עבדאללה השני ברורים היטב הנסיבות הרגישות והאתגרים בפניהם ניצבת ירדן והצורך ליזום שינויים ורפורמות, כדי לענות על דרישות הציבור וכדי לצמצם את הביקורת, המסכנת את יציבות המשטר. בחודשיים האחרונים נקט המלך שני צעדים בהקשר זה: הוא הודיע שהבחירות המוקדמות לפרלמנט יתקיימו כבר השנה;[20] והכריז על מאבק בשחיתות, בניסיון להפיס את זעמם של רבים המלינים על מעורבותם של בכירים ירדנים ושל מקורבים למלך בפרשות שחיתות גדולות. קורבן ראשון של קמפיין המאבק בשחיתות הוא לא פחות מאשר ראש המודיעין הכללי לשעבר, מוחמד אל-ד'הבי, שנעצר לפני כמה שבועות בגין הלבנת כספים.[21] אדם נוסף הנתפס כסמל לשחיתות בצמרת ועשוי להיות הקורבן השני של המאבק שמוביל המשטר בנושא, הוא באסם עוד'אללה, מי שכיהן בעבר כראש לשכתו של המלך, כשר האוצר וכשר לתכנון ושת"פ הבינ"ל..[22]  ואולם עד כה נראה כי צעדים אלה רחוקים מלהשתיק את הביקורת הקשה שמטיחים מתנגדי המשטר במלך.

 

ראש המודיעין לשעבר, אל-ד'הבי. חשוד בהלבנת כספים

http://whajnews.com, 28.2.2012

 

האופוזיציונר אל-עבאדי: יש לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי

כאמור, את הדברים החריפים ביותר נגד המלך השמיע האופוזיציונר וגמלאי הצבא, אחמד עוידי אל-עבאדי. היה זה ב-18.1.2012, במהלך שביתת שבת שקיימה קבוצה מקרב גמלאי הצבא מול בית רה"מ, בדרישה להעלאת קצבתם החודשית. השביתה התפתחה לכדי עימות בין השובתים לכוחות הביטחון לאחר ש-1200 מיוצאי הצבא פרצו את המחסום מול המבנה. במהלך העימות איים אל-עבאדי כי גמלאי הצבא יובילו מהפכה מזוינת נגד המשטר, אם זה לא ייענה לדרישותיהם עד לתחילת חודש פברואר 2012. אתר של האופוזיציה הירדנית בגולה דיווח כי גמלאי הצבא שנכחו במקום תמכו בדברי אל-עבאדי.[23]

 

בראיון באותו היום לערוץJordan Days , השמיע אל-עבאדי הצהרות חסרות תקדים בחריפותן נגד המלך: "המשטר הרפובליקני עומד להגיע לירדן. לכל היותר זה יארך שנתיים. משטר כזה הוא הגשמה של רצון העם בבחירות. המשטר המלוכני איננו מתאים לתקופה ולרצון העם. המלך לא עלה [לשלטון] עפ"י רצון העם אלא עפ"י רצונו, ולכן הוא מתייחס לעם כאל עדר. אנו רוצים נשיא רפובליקה שיתייחס לאנשים כאל מי שבחרו בו והושיבוהו על כסאו...המלך כורת בריתות עם אויביה הפנימיים והחיצוניים של ירדן כנגד הירדנים... וזאת, כדי שאם הוא יברח או יעזוב ... תפרוץ [פה] מלחמת אזרחים. איננו רוצים מלחמת אזרחים. אנו רוצים [בחיים]  טובים ומכובדים במדינתנו. לכן, על המלך להיות הגיוני ולדעת שרצון העם הירדני ובמיוחד של השבטים ושל יוצאי הצבא, הוא לא כפי שהיה עד כה. איננו עדר בתוך מכלאה, אנו לא עדר של כבשים. אנו עם מתורבת, מלומד, אנשים שהגיעו לדרגות גבוהות."

 

על האופוזיציה הירדנית שמחוץ לירדן אמר אל-עבאדי: "יש יותר מ- 10,000 עבר ירדנים בני השבטים שנמצאים מחוץ לירדן [והשלטונות] מונעים את כניסתם מסיבות ביטחוניות, משום שהביעו התנגדות [למלך]... כינון מונרכיה חוקתית איננו מקובל עלינו לחלוטין. גם אם הוא יהפוך להיות מלך חוקתי, איפה המיליארדים שהוא, אשתו ואחיו לקחו [מהעם]? ...

 

האופוזיציונר ד"ר אחמד עוידי אל-עבאדי

www.assabeel.net, 4.2.2012

 

המשטר הזה זלזל בנו, השפיל אותנו, המשטר הזה לא מכבד אותנו. אנו הירדנים עם שיש לו כבוד ו[המשטר] מתייחס אלינו בזלזול מוחלט... מי שם אותו מלך עלינו?! מי שם אותם [את ההאשמים] מלכים עלינו? המלך עבדאללה [הראשון]  אמר [ב-1920]: באתי  לביקור כדי לכבוש את ירדן. כלומר על פי ההיגיון שלהם הם כובשים, לא על פי ההיגיון שלי. הוא קורא לעצמו כובש אבל רוצה שאנחנו נקרא לו מלך? הוא כובש. ואין מנוס אלא לשחרר את ירדן מידי המשפחה ההאשמית הזו..."

 

בהמשך אל-עבאדי שב ואמר כי גמלאי הצבא יובילו מהפכה בירדן, ובתשובה לשאלה לגבי כשירותו של המלך  לשלוט במדינה, אמר: "המשפחה ההאשמית כולה לא כשירה ובתוכה גם המלך [עבדאללה השני]..." על  הנסיך חסן, אמר: "כולם אותו הדבר. אין הבדל בין חסן, חמזה או עבדאללה. כולם [פועלים] באותה צורת חשיבה מזלזלת באישים הלאומיים... לא חסן ולא חוסיין, לא חסאן ולא עלי ולא עליאן ... הם כבר חלק מהעבר ... סבא שלהם [המלך עבדאללה הראשון] אמר בחודש אוקטובר בשנת 1920 במעאן: 'באתי לביקור כדי לכבוש [את ירדן]'. ואני אומר להם [היום]: ביקורכם הסתיים."[24]

 

אל-עבאדי נעצר באשמת הסתה למוטט את המשטר

בעקבות דברים אלה זימן התובע הכללי בבית המשפט לביטחון המדינה את עוידי אל-עבאדי לביהמ"ש אך זה סירב לבוא.[25]  כך, במשך שבוע, הוא נמלט מפני ביהמ"ש לביטחון המדינה.[26]  סנגורו, פראס אל-רוסאן, אמר כי הוא מסרב להסגיר את עצמו לביהמ"ש לביטחון המדינה שהוא בימ"ש צבאי.[27]  ב-26.1.2012 הגיע אל-עבאדי בליווי עשרות חמושים במפתיע לביתו, שם נשא דברים בפני תומכיו. הוא אמר כי הוא מגן על סוגיה לאומית והביע חשש שמעצרו הוא הקדמה למעצרים רחבים בקרב מבקשי הרפורמה. אל-עבאדי קרא לתנועה הדורשת רפורמה לתמוך בו והוסיף: "באמצעותי הם רוצים להפחיד את הרפורמסיטים ולרדוף את כל מי שידבר על השחיתות. אינני בוגד. לו הייתי מקבל [את מה שהוצע לי] הייתי יכול להיות שר, או ראש ממשלה, או יו"ר הסנאט ולהרוויח עשרות מיליונים...המדינה ניהלה עימי הרבה מקח וממכר אך דחיתי [את ההצעות]."  אל-עבאדי הוסיף: "האם מתן עצה למלך זה פשע וטרור והאם הגנה על היסודות העיקריים של המולדת ודיבור על מאבק בשחיתות ועל המושחתים זה פשע?...המעצר שלי הוא פגיעה בכם [בדורשי הרפורמה] ... ותשובה לשנה שלמה של רפורמה פוליטית. אני קורא למלך ומייעץ לו למנוע את ההפרות האלה של החוק והחוקה ולהעביר את ענייני לבימ"ש אזרחי...[28]

 

ב-2.2.2012 נעצר לבסוף אל-עבאדי על ידי משטרת עמאן.[29] יומיים לאחר מכן דווח כי הוא מואשם ב"הסתה למוטט את המשטר בממלכה".[30] בערב מעצרו, יצאו מאות מבני שבטו ותומכיו לכיכר השמינית בעמאן [אחת הכיכרות הגדולות העיר] וחסמו אותה במחאה על המעצר. הם דרשו לחשוף את מקום הימצאו ואמרו כי יעזבו את המקום רק לאחר שאשתו ומשפחתו יוכלו לראותו. אחד ממקורביו של אל-עבאדי איים בחסימת אזורים נוספים אם דרישותיהם לא ייענו.[31]  התנועה הלאומית של ירדן בראשה עומד אל-עבאדי פרסמה באתר שלה גילוי דעת הקובע כי מעצרו של אל-עבאדי הוא "דוגמה נוספת לכך שהמלך עבדאללה השני אינו מכבד את החוקים הלאומיים והבינ"ל המגנים על הזכויות הבסיסיות של האנושות. לאור המעשים הנבזים הללו ... התנועה הלאומית של ירדן רואה כעת בד"ר אל-עבאדי בן ערובה המוחזק בידיו של הטרוריסט המלך עבדאללה השני ושותפיו הפושעים בעמאן..."[32]

 

תומכי אל-עבאדי מפגינים בכיכר השמינית

      

www.ammonnews.net, 2.2.2012                                www.ammonnews.net  , 2.2.2012

 

קריאות להפלת המשטר בעצרת תמיכה באל-עבאדי

ב-3.2.2012 התקיימה עצרת תמיכה באל-עבאדי בהשתתפות כאלפיים איש מבני שבטו, תומכיו ותנועות מחאה שונות המייצגות בעיקר את בני השבטים הירדנים. בעצרת נאמרו דברים קשים, במיוחד נגד המלך עבדאללה השני, אשתו ראניה ובני משפחתה, נגד ראש לשכת המלך לשעבר באסם עוד'אללה ועוד בכירים.

 

שיאה של  העצרת היה כאשר חלק ממשתתפיה קראו את הסיסמה: "העם רוצה להפיל את המשטר".[33]  קריאות נוספות שנשמעו: "אם נרצה נוכל להפיל משטר"; "[מעדיפים] מוות ולא השפלה"; "רוצים רפורמה בדרכי שלום ולא - יש לנו תכניות חלופיות"; "היום זה אל-עבאדי ומחר כולנו"; "מהפכה עד שייפול המשטר"; ייפול המשטר; ייפול המלך".

 

דובר התנועה הלאומית בראשה עומד אל-עבאדי ציטט פסוקים מהקוראן נגד המלכים ואמר כי המלך חסר לגיטימציה ולו ראוי לתפקידו בשל "שלטון היחיד והשחיתות המוחלטת". הוא אף השווה את המלך עבדאללה לפרעה שהתעלם מן הסכנה המאיימת והמשיך בדרכו עד שהים בלעו, ברמזו כי לעבדאללה צפוי גורל דומה. לבסוף קרא: "החירות לאל-עבאדי ושייפול המלך!" וזכה לתשואות.

 

דובר "זרם ה- 36" – תנועה נוספת של אנשי שבטים – אמר בעצרת: "אנו מסכימים עם אחמד עוידי אל-עבאדי... כיצד נכבד משטר כאשר אשתו [של המלך] משתתפת בתחרות מלכת היופי? ... מלכת יופי על חשבון העם הירדני!..." בתגובה נשמעו קריאות מהקהל: תיפול מלכת ירדן!בוגדת ירדן." הדובר הוסיף:"[המלך] הפך את אשתו למחליטה במדינה, המלך של הממלכה הירדנית ההאשמית היא ראניה". הדובר האשים את המלך כי מכר את מוסדות המדינה וסחר בכל אדמותיה.

 

בהמשך נשמעו בעצרת קריאות להכריז על מרי אזרחי עד שישוחרר אל-עבאדי, קריאות למהפכה בכיכר השמינית ולשביתת שבת ללא הגבלת זמן.[34]

 

בסיום העצרת שבו תומכיו של אל-עבאדי לכיכר השמינית וחסמו אותה, תוך שהם מבעירים אש בחביות, פוגעים בחנויות ומיידים אבנים לעבר כוחות הביטחון והמשטרה שהגיעו למקום. עימותים קשים פרצו בינם לבין כוחות הביטחון שהשתמשו בגז מדמיע ואף עצרו כמה עשרות מהם.[35]

 

יצוין כי לא כל בני שבט אל-עבאד, שבטו של אחמד עוידי אל-עבאדי, תומכים בו. חלקם סירב לתמוך בו בטענה שהוא פגע קשות בסמלי המולדת ולא נועץ עם מקורות הסמכות של השבט, בטרם השמיע דברים שידע כי אין הסכמה עליהם. עוד דווח כי שיח'ים, נכבדים, חברי סנאט וחברי פרלמנט מאנשי שבט אל- עבאד, פרסמו גילוי דעת המדגיש את תמיכתם המוחלטת במלך עבדאללה השני וביקשו להתנות את שחרורו של אל-עבאדי בכך  שיביע נאמנות למלך. חברי משלחת משבטי אל-עבאד שנפגשה עם שר הפנים מוחמד אל-רעוד ב- 5.2.2012 אמרו כי השבט נאמן לחלוטין למלך וכי המולדת היא קו אדום שאין לחצותו.[36]

 

ב-26.2.12 פרסם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch גילוי דעת בו דרש מממשלת ירדן לבטל את ההאשמות המיוחסות לאל-עבאדי לאלתר בטענה כי "ההאשמות הפליליות המיוחסות לאדם שדרש באופן לא אלים [לכונן] משטר רפובליקני בירדן מהוות הפרה של חופש הביטוי...".[37]

 

ב-1.3.12 הסכים ביהמ"ש לביטחון המדינה לשחרר בערבות את אל-עבאדי.[38]  בהצהרות לעיתונות לאחר שחרורו התנער אל-עבאדי מדבריו הקודמים בהן קרא להפוך את ירדן לרפובליקה ואמר כי לא קרא לכינון רפובליקה אלא רק הזהיר כי אם לא יבוצעו רפורמות ואם הכספים שנגזלו לא יוחזרו "נהיה עדים לשינוי". אל-עבאדי טען כי דבריו היו בבחינת "מתן עצה למשטר" והזהיר כי ירדן עומדת בפני אנרכיה כלכלית, חברתית, ביטחונית ופוליטית. אל-עבאדי הבהיר כי לתנועה הלאומית של ירדן בראשה הוא עומד אין כל עמדה כלפי המלכה ראניה.[39]

 

עמוד פייסבוק "כולנו הגיבור אחמד עוידי אל-עבאדי" שהקימו תומכיו  לאחר מעצרו

www.facebok.com

 

האופוזיציונר לית' שבילאת: רפורמה שתתחיל במלך או פיצוץ בממלכה

ב-11.2.2012 ביקרו האופוזיציונרים לית' שבילאת ומיסרה מלס את אל-עבאדי בכלא אל-ג'וידה. בתום הביקור  פרסם שבילאת גילוי דעת המזהיר מפני פיצוץ קרוב ומהפכה בירדן וקרא למלך להקשיב לעם ולפתוח ברפורמה שתתחיל בו ובמקורביו.

 

שבילאת ציין כי מטרת הביקור בכלא היתה לעמוד על מצב בריאותו ומצב רוחו של אל-עבאדי ולהדגיש את זכותו לחופש ביטוי המעוגן בחוקה ובמסמכים הבינ"ל הקשורים לזכויות האדם. שבילאת לעג למשטר המנסה באמצעות מעצרו של ראש המודיעין הכללי לשעבר, מחמד אל-ד'הבי, להוכיח שהוא נלחם בשחיתות, ואמר: "המשטר השרוי במשבר החל לזרוק לנו מושחת אחד אחרי השני מתוך 40 השודדים [משל לבכירים הירדנים המעורבים בשחיתות] מתוך תקווה שבכך הוא יעצור את הדרישות של האנשים שהחלו להפנות אצבע כלפי עלי באבא [הכוונה למלך] ואשר לולא הוא - לא היו פה גנבים שמשחיתים [מלכתחילה]."

 

האופוזיציונר לית' שבילאת

www.karamatnews.com, 11.2.2012

 

שבילאת הוסיף :"בשל המבוכה הזו של המשטר הוא לא יעז לשפוט את אל-עבאדי. יתרה מכך, אם המשטר ישפוט את אל-עבאדי המשפט הזה יהפוך להיות משפט של המשטר עצמו אשר שינה את עורו כאשר מוסדות העם החוקתיים האזרחיים, הצבאיים והביטחוניים נחטפו [מידי העם] והועברו שלא בצדק לידי שליט יחיד ...  אם [השליט] היחיד לא מודע לכל השחיתות שבוצעה על ידי האנשים שהוא, ורק הוא, בחר בהם [ומסר] להם את [הסמכויות], אזי זהו אסון. ואם הוא כן מודע לכך, אזי האסון גדול יותר  ומחייבו לנקוט צעד אמיץ עוד יותר.

 

שבילאת הבהיר כי הצהרותיו של אל-עבאדי מפחידות את האנשים ואין הוא מסכים [לכולן], אך הדגיש כי אל-עבאדי צודק בטענתו שהמצב הקיים "מחייב טיפול רציני ומהיר וכי דבר לא ימנע את הפיצוץ בקרב ההמונים  זולת מו"מ עם אדם אחד שאין שני לו והוא המלך. המלך צריך להשמיע באוזנינו את הצעות הרפורמה שלו ואלה [צריכות] לכלול קודם כל אותו ואת האנשים המקיפים אותו ... הרפורמה לא תתחיל אלא בו."

 

שבילאת הצביע על כמה פרשות שיש בהן חשדות לשחיתות ועל השתלטות על אדמות ומוסדות מדינה וטען כי האחראים לכך הם נסיכים ונסיכות מבית המלוכה ואנשי לשכתו של המלך, דבר ש"אינו עוד סוד בקרב האנשים הפשוטים". הוא הוסיף: "המדינה הגיעה למצב חמור ועל סף פיצוץ. מה שמלבה אותו יותר זה הרעב, העוני והמצוקה ומעל לכל זה, אובדן האמון בהנהגה. דבר לא ימנע את פריצתה של מהפכה אנרכיסטית בעתיד הקרוב – חס וחלילה - אלא אם האחראי הראשון [המלך] יודה  באחריותו לכל מה שקרה, יתנצל בכנות בפני העם ויסכים לגבש חוק של מתן דין וחשבון ומחילה, שישיב לעם את מה שקבוצת המושחתים גזלה ממנו...

 

על מנת שכס המלך יישאר -  ועודני סבור שהישארותו חשובה ליציבות הממלכה - אזי כשירותו ומחויבויותיו כלפי כסאו, מדינתו ועמו [צריכים להיות] עניין של העם. חובה לקבל את הסכמתם של האנשים [ולהיות כפוף] לפיקוח שלהם. בנוסף, יש להחיות מחדש את ההגבלות בחוקה על מי שראוי לשבת על כס המלוכה ... אם המלך לא ימהר ללכת בכיוון הזה ללא היסוס וללא ניסיון ללכת סחור סחור – עלינו לצפות לרע ביותר."[40]