סרי נוסיבה: קונפדרציה פלסטינית-ישראלית תסייע לסיים את הכיבוש
בחודש דצמבר 2011 עמדה להתקיים במלון אמבסדור במזרח ירושלים ועידת קונפדרציה פלסטינית - ישראלית, אך כמה אנשים התפרצו למלון ומנעו את קיומה. כינוס שני, שהיה אמור להתקיים בבית ג'אלא, בוטל אף הוא לאחר שעשרות צעירים הפגינו נגד קיומו.
בעקבות אירועים אלה, פרסם נשיא אוניברסיטת אל-קדס, ד"ר סרי נוסיבה, ב-20 בדצמבר 2011, מאמר בנושא הקונפדרציה בין ישראל לפלסטינים, בו הוא התנער מאחריות לקיום הועידה שהוא רק הוזמן לשאת דברים בה. עם זאת, הוא הגן על רעיון הקונפדרציה בהסבירו שהיא יכולה להוביל לסיום הכיבוש ולא לנרמול היחסים עם ישראל, כטענת מתנגדיה.[1]
את טרפוד הכנס הוא תאר כאחד מן החוליים הפוליטיים בחברה הפלסטינית שיש למגר, כדי למנוע נזקים מדיניים. לדבריו, הכוונה ברעיון הקונפדרציה היא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שמקיימת יחסים שוויוניים עם ישראל, לא יחסי כפיפות או כיבוש, וגם לא נרמול, כפי שטענו מתנגדי הוועידה. אם תהיה קונפדרציה בין ישראל לבין הפלסטינים, כתב נוסיבה, יוחלף מצב הכיבוש הכולל שליטה צבאית, גזלת חירויות, הפקעת קרקעות והריסת בתים, במצב פוליטי שונה לגמרי; כך יקרה גם אם תוקם קונפדרציה בין ירדן לבין המדינה הפלסטינית ואם היא תורחב לשלוש מדינות או יותר. בכל המקרים הללו העיקרון הוא שהעם חופשי להחליט על הגדרתו העצמית, ללא הגמוניה או כיבוש של מדינה אחרת ועם אחר. הקונפדרציה, הוא קבע, איננה משטר של כיבוש אלא ההפך מכך – היא מתמקדת בסיום הכיבוש. כל פעילות או ניסיון להגיע לקונפדרציה עם ישראל או עם מדינה אחרת אינם בהכרח נרמול; קונפדרציה היא החלפת הכיבוש ולא הנצחתו. לדבריו, כשההנהגה הפלסטינית דנה בקונפדרציה עם ירדן, כפי שהדבר אושר ע"י אש"פ בכינוס ה-16 של המל"פ, זה התבסס על מדינה פלסטינית עצמאית.
נוסיבה טען כי ערפאת אפשר בשעתו לדון בהקמת קונפדרציה עם ישראל במקביל לקונפדרציה עם ירדן, כאופציה נוספת לסיום הכיבוש, שגם תאפשר למדינה הפלסטינית להפיק תועלת מן המצב החדש בדמות שימוש בנמלים, פיתוח של התיירות והתשתיות. לדבריו, הדבר יאפשר לפלסטינים לנצל את גילוי הגז הטבעי במים הטריטוריאליים של ישראל, לבנון וקפריסין,וכן יאפשר לפתח מיזמים דוגמת תעלת הימים, מיזמי אנרגיה, תיירות וחקלאות בבקעת הירדן.
לטענתו, קיום ועידת הקונפדרציה גם ישפר את הדימוי של הפלסטינים, לאחר דיווחים על כך שההנהגה הפלסטינית הורתה לבטל פגישות בין אינטלקטואלים פלסטינים וישראלים בטענה שהן נעשו מאחרי גבה, ובכך היא נתפסה כמי שעוינת את השלום.
עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, חאפז אל-ברגותי, שלל את טרפוד הוועידה ויצא להגנתו של סרי נוסיבה, בהזכירו כיצד תקפו אותו צעירי פת"ח באוניברסיטת ביר זית, בשל פגישתו עם משלחת של צעירי הליכוד, בראשות משה עמירב. לדבריו, נוסיבה ידוע בקשריו עם זרמים ישראליים המחפשים רעיונות חדשים להסדר, דוגמת הקמת פדרציה ודוגמת היוזמה המשותפת לנוסיבה ולעמי איילון [המפקד הלאומי]. אל-ברגותי הדגיש כי אין פגם בדיון ברעיונות הללו ואין יותר מקום לסיסמת ההתנגדות לנרמול, כיון שהמגעים וההסכמים עם כל גורם ישראלי הקורא לשלום הם גם צורך פוליטי של הפלסטינים. לדבריו, יוזמות שנראות לעתים לא רלוונטיות מתקבלות במהלך הזמן, כמו יוזמתו של מובארכ עווד, ערב האינתיפאדה הראשונה, לאמץ התנגדות עממית לא אלימה, שהיום פלגים רבים רואים בה את אחת מצורות המאבק.[2]
