המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טהראן בתגובה לדו"ח סבא"א: חרדה לצד איומים חריפים
15/11/2011

 

טהראן בתגובה לדו"ח סבא"א: חרדה לצד איומים חריפים

 

מאת א. סביון  וי. מנשרוף*

 

הקדמה

קביעתו הנחרצת של דו"ח סבא"א מנובמבר 2011 כי איראן חשודה בביצוע ניסויים סודיים שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני, לצד האשמה קודמת מצד וושינגטון בדבר מעורבות טהראן בטרור (ניסיון ההתנקשות בשגריר סעודיה בארה"ב), העלו את מפלס הלחץ והחרדה בטהראן מפני תגובה התקפית מערבית/ישראלית או אף מפני סיבוב נוסף של סנקציות חריפות. ואולם, לצד החשש והעוינות כלפי ארה"ב ובעלות בריתה, כוללת התגובה האיראנית גם איומים חריפים נגד ארה"ב וישראל. 

 

מעודדת מתגובתן הקרירה של מוסקבה וביג'ינג לדו"ח ולאפשרות להפעיל סנקציות נוספות נגדה, פועלת טהראן בשני מישורים: האחד, איומים בתקיפה צבאית קשה (נגד ארה"ב ובעלות בריתה) ואף בהשמדת ישראל; השני - פעילות דיפלומטית הנשענת על רוסיה וסין, שאינן תומכות אף לא בסנקציות.[1]

 

למרות שדוברי המשטר מבטלים אפשרות של תקיפה מערבית, טהראן מאיימת בהשמדתה של ישראל הן ע"י הפעלת גרורותיה - חזבאללה, חמאס וסוריה והן בתקיפה ישירה שלה על מתקני הגרעין של ישראל ועל מרכזי אוכלוסייתה, תוך ניצול נחיתותה הגיאוגרפית, המוראלית והטכנולוגית, לשיטתם. להלן תקציר תגובות:

 

חשש מפני מתקפה

בתגובה לדו"ח, אמר נשיא איראן אחמדי-נז'אד שטהראן לא תיסוג מעמדותיה ומתוכנית הגרעין שלה. לצד דברי התקפה על ארה"ב ("אומות העולם חשות תיעוב כשהן שומעות את שמו של אובמה ... הרוצה לנהל את העולם, כשאינו יכול לנהל אפילו אורווה"),[2] הזהיר אחמדי-נז'אד בכנס תומכים בטהראן, ש"המערב גייס את כל כוחו כדי להכות [באיראן] ולסיים את העבודה, וברור כשמש שנאט"ו רוצה לתקוף את איראן. התנאים אינם רגילים, אנו קרבים להתנגשות הסופית, שעלולה להיות פוליטית, לא בהכרח צבאית. אנו עומדים לפני נקודת השיא. אם נתרשל נספוג מכה ממנה לא נוכל לקום [גם] בעוד 500 שנה."[3]

 

איומים כלפי ארה"ב וישראל

בנאום ב-10 בנובמבר 2011 בפני בוגרי בי"ס לקצינים בצבא איראן, אמר מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי: "על האויבים, במיוחד אמריקה, המשטרים מטעמה והמשטר הציוני, לדעת שהאומה האיראנית אינה תוקפנית כלפי שום מדינה ואומה, אך היא תגיב בעוצמה טוטאלית על כל תוקפנות ואפילו על כל איום ... האומה האיראנית החזקה לא תשב בחיבוק ידיים ותצפה באיומים של כוחות הקש החומריים, הנרקבים מבפנים. מי שחושב לתקוף את איראן חייב להכין עצמו לקבלת סטירות חזקות ואגרופי ברזל של הצבא, משמרות המהפכה והבסיג', ובמילה אחת – מהאומה האיראנית."[4]

בראיון (9.11) לאל-עאלם, אמר סגן רמטכ"ל איראן, מסעוד ג'זאירי: "בידינו קלפים רבים, שלא מוגבלים רק לאזור וייעשה בהם שימוש בזמן הראוי ...תקוותנו שלא תפרוץ מלחמה בשום אזור בעולם אך, למרבה הצער, אזרחי העולם עומדים מול שליטים כמו האמריקאים, האנגלים והציונים ובכל עת יכולה לפרוץ מלחמה."[5]

 

יצוין כי כבר ביולי 2010, איימו היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, וסגן הרמטכ"ל ג'זאירי כי לטהראן יכולת להגיב למתקפה נגדה בתוך שטח ארה"ב ובריטניה. בכיהאן נכתב: "הם [האמריקאים] יודעים שמלחמה כזו לא תיעצר בגבולות איראן והמפרץ הפרסי אלא תועבר ללא ספק למים הבין לאומיים ואף לעומקי וושינגטון, לונדון ותל אביב."[6] ג'זאירי אמר:"העקבות האסטרטגיים של איראן משתרעים עד לעומק ארה"ב."[7]

 

חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, חוסין נקוי, אמר כי "במקרה של מתקפה צבאית [נגד איראן], כוחות איראן יילחמו בעוצמה רבה באויבים בכל אדמת אירופה ואמריקה".[8]

 

איום כללי יותר הפנה יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, בנאום בסמנאן (צפ' איראן) ב-9 בנובמבר 2011. הוא הזהיר כי מתקפה צבאית על מתקני הגרעין של איראן תסב "השלכות חמורות" למערב וכי "האומה האיראנית מוכנה לכל, ורואה במזימות המשטר הציוני, ארה"ב והמערב מהלכים פזיזים וחסרי מחשבה."[9]

 

בנאום אחר בסמנאן, אמר לאריג'אני: "נוכח הצעדים ההרפתקניים של המערב, על האומה האיראנית לבצע פעולה שתצער אותם. על ארה"ב, המשטר הציוני ומדינות המערב לדעת שהמסלול של איראן לא ישתנה בשום אופן." לדבריו, לסנקציות נגד איראן לא תהא השפעה מיידית ותגובתה לסנקציות תהיה "עוקצנית."[10]

 

מאמר ביומון השמרני רסאלת (10.11.2011), טען כי העמימות שטהראן נוהגת ביחס ליכולותיה הטיליות מקשה על היערכות האויב להתמודד עימה וכי פריסתם הרחבה של הכוחות האמריקאיים במפרץ הפרסי, תקל על איראן לפגוע בהם: "אי הוודאות ביחס לטווח הסופי של הטילים האיראניים ופריסתם [הרחבה] של בסיסי ומפקדות ארה"ב במזה"ת – דבר המקל על כל מי שירצה לפגוע בהם – הן שתי הבעיות העיקריות במשוואת ההתמודדות ההיפותטית בין ארה"ב וישראל לאיראן... אם כמה טילים ישוגרו שרירותית מאחד מחופי המפרץ הפרסי לעבר מימי המפרץ, בהכרח ובסבירות גבוהה, הם יסכנו את אוניות המלחמה, ספינות הטילים והצוללות של ארה"ב ובעלי בריתה..." בכירים צבאיים באיראן, שהתייחסו לנושא הטווח של טילי חוף-ים וטילי ים-ים של איראן, אמרו שכל אזור המפרץ הפרסי ואף מעבר לו מצוי בקלות בטווח של טילים אלה."[11]

 

איומים בהשמדת ישראל

האיומים בתקיפת ישראל ואף בהשמדתה היו בוטים וישירים יותר. ראש המח' המדינית של משה"מ, ידאללה ג'ואני, אמר, בראיון לסו"י האיראנית פארס, כי משה"מ מוכנים לשהאדה כדי להגן על איראן ואם ישראל תתקוף - ימיה יהיו ספורים. הוא הדגיש כי איראן נמצאת בנקודה הקרובה ביותר לישראל (רמז ללבנון) והיא תגיב להתקפה עליה באופן שיגרום לישראל להתחרט על כך.[12]

 

שר ההגנה האיראני, אחמד וחידי, אמר שמתקפה ישראלית על איראן כמוה כהתאבדות מצד ישראל, בהסבירו כי "זו תשים קץ לחיי המשטר הציוני."[13]

סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי באקרי, אמר ברוסיה טרם חתימת הסכם הביטחון האסטרטגי עימה, כי תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין של איראן תוביל לאיום קיומי על ישראל: "אם המשטר הציוני ירשה לעצמו כזו פעולה, יעלה ספק לגבי המשך קיומו - לא לגבי הלגיטימיות שלו, אלא לגבי עצם קיומו."[14]

 

בראיון לטלוויזיה האיראנית בשפה הערבית אל-עאלם, איים סגן רמטכ"ל איראן, ג'זאירי כי "תל אביב יודעת היטב שהפעולה הקטנה ביותר נגד איראן תסכן את חייה [של ישראל]... הכל סבורים כי פעולה צבאית של המשטר הציוני נגד איראן תמחק את ישראל מדפי ההיסטוריה ..."אם יותקפו מתקני הגרעין של איראן, מתקני [הגרעין] של המשטר הכובש [ישראל] בדימונה, יהיו מהקלות ביותר מול יכולותיה הצבאיות של איראן."[15]

 

חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, חוסין נקוי, הוסיף: "לישראל אין יכולת לתקוף צבאית את איראן ... אבל אם היא תעשה את המעשה הטיפשי הזה, חיילי איראן יילחמו בחיילים הציונים ברחובות תל אביב ויסלקו אותם מאדמת פלסטין."[16]

 

בניגוד לנקוי, טען חבר מערכת כיהאן, סעדאללה זארעי, בראיון לסו"י פארס, כי לישראל יש יכולות צבאיות אך היא איננה משתמשת בהן, ולא מסיבה צבאית. לדבריו, ארבעה טילים איראניים רגילים שישוגרו לעבר ישראל, יהפכו מיליון ישראלים לפליטים וגם אם תשגר ישראל 100 טילים אל איראן, הפגיעה בה תהיה מזערית, בעוד "צורת השקד של ישראל", לא מותירה לאזרחיה זמן להתגונן או לתפוס מחסה.[17]

 

ב-5 בנובמבר 2011 שרטט האתר האיראני בולתן ניוז, המקורב ככל הידוע למיניסטריון המודיעין, תסריט של מלחמה כוללת, כתגובה למתקפה ישראלית על איראן. זו כוללת התקפה של איראן על בסיסי ארה"ב במרחב, התקפה על ישראל בטילים לטווח רחוק כשסוריה, חזבאללה וחמאס מצטרפים למתקפה זאת. המאמר מאיים כי הכלכלה המערבית ובמיוחד האירופית תינזק בתגובה לתמיכה בישראל, ומבהיר כי רוסיה וסין יגנו על איראן וכך אנו צפויים לחזות במלחמת עולם שלישית. להלן עיקרי המאמר:

"ברגע שהמטוסים הישראלים ייראו [ע"י איראן], לב [מתקני] הגרעין של המשטר הציוני וכל ישראל יהיו מטרה לגל טילים איראנים לטווח רחוק. גם אין כל ערובה לכך שמטוסי הקרב [של ישראל] ישיגו את מטרותיהם. ואם מטוסי הקרב של ארה"ב יחושו לעזרת ישראל מ[כיוון] אפגניסטן ומן המפרץ הפרסי או מ[ממדינות] שכנות ...כל הבסיסים [מהם המריאו המטוסים האמריקאים] יהיו למטרה...

 

תחילת מתקפה מצד המשטר הציוני נגד איראן, תכניס את חמאס, חזבאללה וסוריה למלחמה נגדו, לאחר שבמלחמת לבנון 2006 מיליון ויותר מאזרחיו הפכן לפליטים. שטף של אזרחים ינוע אל נמלי התעופה כדי לצאת מן המדינה. החברה בישראל היא חברת מהגרים, שהונם הכספי יאפשר להם לשוב לאירופה בקלות."

 

המשטר הציוני – אפילו אם יש ברשותו פצצת אטום והוא יכול להפעילה – בהתחשב בגודלה הגיאוגרפי של איראן ובכך שהיא יכולה לפגוע בישראל בטילים לטווח רחוק מאזורים מרוחקים כמו דאמר'אן [צפ'-מז' איראן], לאחר מתקפה כזו, לא תיוותר מדינה בשם המשטר הציוני על מפת העולם.

 

אם אירופה תבצע טעות אסטרטגית ותיכנס לקרב הזה, סגירת מיצרי הורמוז תשתק לא רק את אירופה אלא את כל העולם. לכן תמיכת אירופה ואמריקה במשטר הציוני תהיה בעלת מחיר גבוה.[18]

 

"חבירת ארה"ב לישראל במתקפה על איראן תהיה פעמון אזעקה עבור רוסיה וסין. האפשרות שהן ינקטו עמדה פאסיבית בקרב הזה רחוקה מן המציאות ואם הן ייכנסו למלחמה, האפשרות של ירי נשק גרעיני מינימאלי ביותר לכיוון טהראן תגיע לאפס.

 

"שים לב לגל ההתעוררות האסלאמית, יש להוסיף גם את המדינות המוסלמיות באזור למשוואה הזאת כדי להבין את עומק הפאניקה של המשטר הציוני בקרב הזה...מתקפה נגד איראן תהיה תחילת הספירה לאחור לקץ הגידול הסרטני [קרי, ישראל]."[19]

 

ספקנות לגבי תמיכתן של סין ורוסיה

מרבית הדוברים התייחסו בביטול לאפשרות תקיפה על איראן. שר ההגנה וחידי אמר שישראל קטנה מדי מכדי לתקוף את איראן.[20] מאמר בשבועון משה"מ, צבח-י צאדק, העריך שהמערב וישראל לא יתקפו את איראן כיוון ש"ביכולתה לסכן ולאתגר את האינטרסים של המערב ושל המשטר הציוני בכל נקודה בעולם... מתקפה כלשהי על איראן תשים קץ אחת ולתמיד להגמוניה [האמריקאית], תביא לקריסה של ארה"ב ותחסל את ישראל לתמיד." המאמר סיים בהתרסה "הלוואי שהמערב והציונים היו עושים את המעשה הטיפשי הזה."[21]

היומון כיהאן טען כי טהראן לא תיכנע לארה"ב המבקשת ממנה ... להשאיר על כנו את משטר אל-סעוד המושחת בסעודיה, להותיר את אופ"ק כערובה ודאית לאספקת הנפט למערב, ולהסכים לקיומה הלא-לגיטימי של ישראל.[22]

 

היומון ג'ומהורי-י אסלאמי טען שוושינגטון, ולא טהראן, תצטרך להיכנע והוסיף שדו"ח סבא"א הוא לא יותר מניחוש המבוסס על סוכנויות ביון מערביים וצילומי לווין, ואין בו הוכחה ברורה לכך שאיראן חותרת לפצצה.[23]

 

עם זאת, האתר איראן דיפלומסי טען כי בערי איראן ישנה שוב דאגה מאפשרות של מתקפה מערבית והעריך שרוסיה וסין תצטרכנה להגביר את מאמציהן למניעת מתקפה נגד טהראן וסנקציות מוחרפות עליה.[24] היומון השמרני-מתון, אבתכאר, טען שהתקפות המערב על לוב ועיראק מוכיחות שטהראן אינה יכולה להסתמך על מוסקבה ועל ביג'ינגן: "אל לנו להישען על כתפיהן ... בכל פעם שאנו שומעים ששתי המדינות האלו מתנגדות למתקפה נגד מדינה מסוימת אנחנו חשים סלידה. הן התנגדו למתקפה נגד עיראק [ב-2003] ולוב [ב-2011] אבל בשלב המעשי רקדו ל[קול] תופי ארה"ב והמערב."[25]

 

בני ברית מתגייסים למלחמה עבור איראן

עם פרסום הדו"ח נמסר כי מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, רמדאן עבדאללה שלח, וראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, הגיעו לטהראן להתייעצויות ולתיאומים.[26]

 

ב-9 בנובמבר 2011, דיווחה סו"י פארס, בלעדית, כי 30,000 מוסרי נפש סורים ופלסטינים המתגוררים בסוריה הודיעו לשלטונות סוריה כי הם מוכנים לבצע שהאדה בפלסטין בכל זמן שימצא המשטר הסורי לנכון. נראה, כי זהו איום של המשטר האיראני לנוכח אפשרות של התערבות צבאית מערבית באיראן או בסוריה.[27]

 

גם האתר אבנא, המזוהה עם הארגון השיעי-איראני, אגודת אהל אל-בית העולמית, דיווח בלעדית כי קבוצת שיעים מבחריין הודיעה כי אנשיה הם חיילי ח'אמנאי ונכונים להגן על איראן אם תותקף.[28]

 

במצרים הוציא שיח' עבד אל-חמיד אל-אטרש, ראש ועדת הפתוא באל-אזהר לשעבר, פתוא לפיה מדינות ערביות ואסלאמיות המשתפות פעולה עם אמריקה נגד איראן הן חוטאות ומבצעות פשע נגד האסלאם, שכן הן עוזרות לאויב שאינו מאמין באללה ובשליחו כנגד מדינה מוסלמית. לשאר המדינות, קראה הפתוא, לכלות את מי שעוזר לאמריקה ולישראל להרוס מדינה אסלאמית.[29]

גם ראש המסדר הסופי במצרים, אל-עזימה, עלא' מאצ'י אבו אל-עזאים, אמר שיפרסם פתוא הקוראת לג'יהאד נגד ישראל ובני המסדר יילחמו כתף אל כתף לצד איראן, אם תתקוף ישראל את איראן.[30]

 

א. סביון היא ראש זירת איראן במכון ממרי; י. מנשרוף חוקר זירת איראן במכון ממרי

 


[1]עלי באקרי, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, דן בביקורו ברוסיה (8-10.11.2011) עם שה"ח הרוסי, סרגיי לאברוב, ועם מזכיר המועצה לביטחון לאומי, ניקולאי פטרושוב, בדו"ח סבא"א. אירנא, איריב (איראן), 9.11.2011. בהמשך, דווח על הסכם בטחון אסטרטגי בין שתי המדינות. פרס טי וי (איראן), 11.11.2011.

[2] www.snn.ir, 8.11.2011.

[3] www.dolatema.com/ (איראן), 3.11.2011.

 www.leader.ir [4], 10.11.2011.  גם שר ההגנה האיראני, אחמד וחידי, אמר כי "כוחותיה המזוינים של איראן יגיבו על כל הרפתקנות וצעד עוין נגד שלמותה הטריטוריאלית באופן מוחץ ומהיר." ג'ואן (איראן), 8.11.2011.

[5] אל-עאלם (איראן),9.11.2011.

[6] כיהאן (איראן), 28.7.2010

[7] פארס (איראן), 26.7.2010.

[8] ג'ואן (איראן), 8.11.2011.

[9] פרס טי וי (איראן), 10.11.2011

[10] מהר (איראן), 10.11.2011

[11] רסאלת (איראן), 10.11.2011.

[12] פארס (איראן), 8.11.2011. ג'ואני גם האשים את ארה"ב במעשי טרור. הוא חזר וקרא להעמיד לדין את ראשיה וטען ש- 99% מהאמריקאים שונאים את הממשל.

[13] www.yjc.ir, 13.11.2011.

[14] רויטרס, 10.11.2011.

[15] אל-עאלם (איראן), 9.11.2011. ר' גם קליפ ממרי

[16] ג'ואן (איראן), 8.11.2011.

[17] פארס (איראן), 5.11.2011.

[18] ראוי לציין כי איומים בשיתוק כלכלת המערב היו מוטיב מרכזי אצל דוברים איראניים בשנים האחרונות.

[19] www.bultannews.com  (איראן), 5.11.2011.

[20] www.yjc.ir, 13.11.2011.

[21] צבח-י צאדק (איראן), 14.11.2011

[22] כיהאן (איראן), 9.11.2011.

[23] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 9.11.2011.

[24] www.irdiplomacy.ir  (איראן), 5.11.2011.

[25] אבתכאר (איראן), 9.11.2011.

[26] טהראן טיימס (איראן), 9.11.2011

[27] פארס (איראן), 9.11.2011.

[28] אבנא (איראן), 9.11.2011.

[29] אל-גומהוריה (מצרים), 10.11.2011.

[30] www.elfagr.org, (מצרים), 8.11.2011.