כללי

 

עיתונאי כוויתי: היהודים סבורים שכל העולם הוא מולדתם

 

העיתונאי הכוויתי, עבדאללה ח'לף, פרסם שני מאמרים הדנים ב"פרוטוקולים של זקני ציון"[1], ומציגים את מזימתם של היהודים להשתלט על העולם. המאמר הראשון מתמקד בסכסוך הישראלי ערבי ובאכזריותם של היהודים שמחסלים שבויי מלחמה; המאמר השני עוסק בתרגומים השונים של הפרוטוקולים ובמזימותיהם הבינלאומיות של היהודים. להלן תרגום עיקרי המאמרים:

 

רצח שבויים בהוראת "הפרוטוקולים"

מאמרו הראשון של ח'לף מציג את הסכסוך הערבי ישראלי כחלק מתכנית יהודית להשתלט על העולם וטוען כי היהודים בזים לערכים הומניטאריים ומחסלים שבויי מלחמה.

 

"לפני 35 מאות חילקו היהודים את בני האדם לשניים: יהודים וגויים, בהתכוונם לעובדי אלילים. קראו זאת בספר 'הפרוטוקולים של זקני ציון' בתרגומו של מחמד ח'ליפה אל-תונסי, הכולל הקדמה מתוך חיבוריו של עבאס מחמוד אל-עקאד שהודפסו בכווית.[2]

 

עפ"י הספר, היהודים סבורים שהם העם הנבחר של האל, שהם בניו ואהוביו, כשהאחרים – מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות - הם עובדי אלילים. הם סבורים גם שהעולם וכל משאביו הם מתנה [שהוענקה] להם בלבד..

 

הישראלים סבורים שהעולם כולו הוא מולדתם וכי מדינתם בפלסטין תתרחב ללא הגבלה. הם רצו באמצעות המהפכה הבולשביקית שרוסיה תהיה מדינתם הראשונה. אחת המטרות של היהודים היא הקמת ממלכה עולמית אחת. הם הצביעו על תשע מדינות שבאחת מהן תוקם מולדתם – ישראל – ולבסוף בחרו בפלסטין.

 

הציונות עולה בקנה אחד עם העקרונות של המקיאבליזם, לפיהם המטרה מקדשת את האמצעים, [כלומר, אם רוצים] להקים ישות פוליטית אין ברירה אלא להרוס, לרצוח ולהשמיד כפי שפעלו בפלסטין.

 

במלחמת 1967 השמידו היהודים את רוב השבויים המצרים בחולות הלוהטים של חודש יוני. הם קשרו את האסירים והניחו אותם כפי שהם, לכאורה ישנים על בטנם. [בהמשך]  הגיעו הטנקים ודרסו אותם. הקצינים הבכירים העמידו [שבויים] אל הקיר  וירו בהם. מעל אלה שנסוגו חגו מסוקים וירו בהם... וכל זה מן ההוראות של הפרוטוקולים של [זקני] ציון. מקצת מנהיגי ערב הסתירו את ההשמדה הזאת, מחשש לנקמת בני עמיהם. בישראל היה מי שדרש לשפוט את מנהיגי ישראל שהשמידו שבויים מסוריה ירדן וכווית במלחמת 1967.

 

העם המצרי יכול להביא למשפט בבית דין בין-לאומי את מנהיגי ישראל שהשתתפו בכל המלחמות הקודמות. כך ישמו היהודים את הוראות הפרוטוקולים של זקני ציון לרצוח את השבויים הערביים תוך רמיסת כל הערכים ההומניטאריים וההדר הצבאי האוסר רצח שבויים."

 

היהודים מפיצים זרעי מחלוקת בעולם

במאמרו השני מתאר ח'לף את גלגוליהם של עותקי הפרוטוקולים ואת הסכסוכים שמציתים היהודים בעולם, והשתלטותם עליו באמצעות כספם:

 

"הסופר והעיתונאי החשוב עבאס מחמוד אל-עקאד החזיק בשלושה עותקים של הפרוטוקולים של זקני ציון: הראשון בשפה האנגלית, השני בצרפתית והשלישי בגרמנית...

 

התרגום לערבית התאחר עד שתרגמו מוחמד ח'ליפה אל-תונסי, אינטלקטואל חשוב שעבד בעיתון אל-אהראם ואחר כך בכתב העת "אל-ערבי" הכוויתי שהיה ממייסדיו. את ההקדמה לספר כתב הסופר עבאס מחמוד אל-עקאד.

 

מחמד ח'ליפה אל-תונסי תרגם מאנגלית את הספר הקורא להפיץ אנרכיה בעולם, למתירנות והתפרקות מוסרית ולהשלטת דתות על אחרות כדי לפורר מדינות לישויות, כפי שקורה כעת בעולם הערבי.

 

הספר תורגם מצרפתית לרוסית בשנת 1927 ואחר כך לשפה האנגלית. היו ספקות בנוגע לאמיתות הפרוטוקולים ועקאד התייחס אליהן בדברי ההקדמה:

 

הספקנים סברו שהספר דומה לספרים שיצאו לאור בסוף המאה ה-19 ובהם הספר "הנסיך" של מקיאבלי שבו הוא קבע כי 'המטרה מקדשת את האמצעים', כלומר, אם אתה רוצה להקים מדינה או לגזול אותה, עליך לקדש אמצעים כגון אלימות, רצח, השמדה, הרס בתים בכפרים ובערים, שריפת תוצרת חקלאית. כל זה נמצא בפרוטוקולים ותואם את האמירה 'המטרה מקדשת את האמצעים'. כך היה בכל מלחמות היהודים באחרים.

 

עבאס מחמוד אל-עקאד אומר: 'העוולות האלה נמצאות במסמכים הבריטיים ובתלמוד וכן בספרי הלכה יהודיים... רצח אסירים והרס בתים על יושביהם הם מן ההוראות של הפרוטוקולים. מטרת הציונות העולמית הייתה לשמור על חשאיות רבה של הספר וכאשר הוא הופיע במקום כלשהו הכחישו הציונים [את קיומו]. אפילו אם הוא הופיע בעיר [מסוימת] אספו את העותקים ושרפו אותם, כדי [שעותקיו] יהיו בהישג ידם בלבד'.

 

מתרגם הנוסח הערבי, מחמד ח'ליפה אל-תונסי, אמר: 'תחושת האחריות האנושית והלאומית שלי היא שהניעה אותי לתרגם, אך הסיבה החזקה יותר הייתה לחשוף את האמת בכל היושר. בעבר פירט עבאס אל-עקאד את גורמי המזימה הציונית כפי שהופיעו בספר ובתרגומיו:

 

כבר דורות יש ליהודים תוכנית חשאית להשתלט על כל העולם והיא מתבררת מן השנאה כלפי האומות ובייחוד כלפי הנוצרים. לכן גירשו רוב המדינות האירופיות את היהודים בזמנים שונים.

אחד האמצעים שנקטו [היהודים] היה פיתוי מלכים לדכא את עמיהם ופיתוי העמים למרוד במלכים בתואנה של הפצת עקרונות החופש. העקרונות האלה יושמו במדינות ערב בהשפעת התרבות האירופית. כמו כן, הם הפיצו  זרעי מחלוקות ומריבות בכל המדינות באמצעות אגודות חשאיות ודתיות, אגודות אומנות וספורט וכן לשכות של היהודים המאסוניים שנפוצו במדינות ערב בכפרים ובערים.

 

בעקבות זאת התפרקו מדינות מוסלמיות ונוצריות ופרצו מלחמות עולם ומלחמות אזוריות. הכסף היהודי שיחק בהן תפקיד חשוב עד שהיהודים הובילו את ההון העולמי, השתלטו על התקשורת ועל הקולנוע והפיצו את הסחר במין. הם גם החזיקו במונופול על הסחר בזהב, על הבנק העולמי ועל המוסדות הפיננסיים ברוב המדינות ובכל העולם היות שהיו גאונים במסחר...

 

היהודים חילקו את העולם ליהודים ולגויים, כלומר, עובדי אלילים [מצד אחד], ורק הם [היהודים מצד שני] הם אהובי אללה ובניו והוא נעתר להם בלבד."