המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הסתה חריפה נגד ישראל בשבועון מצרי
14/9/2011

 

הסתה חריפה נגד ישראל בשבועון מצרי

 

השבועון המצרי "אוקטובר" פרסם בגיליונו מה-28.8.2011 תחקיר שכותרתו "הנאצים החדשים - התיק השחור של הגנרלים של ישראל", מאת אבראהים  עבד אל-ר'ני, הכולל הסתה חריפה ביותר נגד ישראל ומנהיגיה. התחקיר סוקר את מנהיגי ישראל מאז 1947 ועד היום -  מדוד בן גוריון ועד לבנימין נתניהו - וטוען כי ב"מעשי הטבח" שלהם הם התעלו בהרבה על היטלר והנאציזם. בשער הגיליון מוצג בנימין נתניהו כהיטלר המצדיע במועל יד, כשברקע צלב קרס. יצוין כי בתחקיר יש אי דיוקים רבים ועיוות של עובדות היסטוריות ידועות.

 

יש לציין כי למרות שהתחקיר מצטט הצהרות של מכחיש השואה ד"ר רפעת סיד אחמד, התחקיר עצמו אינו מתמקד באנטישמיות או בהכחת השואה, ווהמטיב העיקרי שלו הוא דמוניזציה של ישראל תוך שהוא מייחס לה תכונות נאציות.

 

שער הגיליון - נתניהו כהיטלר

 

אוקטובר (מצרים), 28.8.11

 

להלן תרגום התחקיר[1]:

הכנופיה השולטת בישראל התעלתה על מעשיו של היטלר

"אם ההיסטוריה הצבאית תיארה את [תופעת] היטלר ותומכיו כנאציזם משום שהם - כפי שנטען - שרפו ששה מיליון יהודים במשרפות, הרי שהאירועים מוכיחים שהכנופיה השולטת בישראל התעלתה בהרבה מעל מעשיו של היטלר. אנשי כנופיה זו ביצעו חטאים ופשעים כבדים כל כך, שגם ההרים לא יכולים לשאתם, ועשו דברים שאף מוח לא יכול להבין. הם טבחו בילדים, הפכו נשים לאלמנות, רצחו גברים, כבשו את האדמה, חיללו את כבוד האישה ...העלו באש את החי והצומח, עקרו את עצי הזעתר והזיתים בגליל, בדיר יאסין, בלוד, באבו שושה, בח'אן יונס, באל-אקצא, בקאנא ו[ביצעו] מעשי טבח ושערוריות שמזעזעות את העולם.

 

היות ולשליטים הציונים יש יכולת רבה, היסטוריה מבישה של רצח והחרבה ורקורד רע של השמצות ותועבה -  [כתב העת] אוקטובר עקב אחרי התיק השחור של הניצים של ישראל. זאת, בעקבות הפשע שהיא ביצעה לאחרונה נגד קצין משטרה מצרי וחמישה מחייליו הגיבורים שזכו בכבוד של השהאדה [מות קדושים] בגבול [מצרים-ישראל]  ב-20 ברמדאן וזכו בגן העדן הפרוס על פני השמיים והארץ, אשר הוכן עבור יראי השמיים, הצדיקים, השהידים והאנשים הישרים...

 

כל המנהיגים של ישראל הם רבי טבחים ורוצחים

[כתב העת] אוקטובר חשף בשמות ובאירועים את ההיסטוריה הסודית של בן גוריון, יצחק שמיר, לוי אשכול, פרס, רבין ושרון ויתר השליטים הציונים שהחריבו הכל. זאת משום שהמכונה התקשורתית העצומה באירופה, ארה"ב וישראל מנסה תמיד למחוק ולזייף את העובדות במטרה לייפות את פניה של ישראל ולהציגה כנווה מדבר של הדמוקרטיה במזה"ת. האמת המרה שהקהילה הבינ"ל מקפידה להסתיר – כפי שמוכיחים העדויות, המראות, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, העבר והווה -  היא שכל המנהיגים הישראלים הם רבי טבחים ורוצחים.

 

ד"ר רפעת סיד אחמד, מנהל "מרכז יפו למחקרים ישראלים" [בקהיר][2] אמר כבר כי פשעיהם של מנהיגי ישראל רבים מספור. הם הפעילו את כל סוגי העינויים וההתעללות נגד העם הפלסטיני, השמידו כפרים שלמים, ביצעו פעולות טיהור אתני ביותר מ-180 כפרים פלסטינים ... לאחר החלטת החלוקה שהתקבלה ב-1947, הם אילצו את תושבי חיפה, טבריה, יפו, עכו, לוד ורמלה להגר באופן המוני וזאת במטרה ליישב במקומם את היהודים שהגיעו מחוץ למדינה. בנוסף [מנהיגי ישראל] השתמשו במלחמות פסיכולוגיות כדי למרוט את עצביו של העם הפלסטיני חסר המגן, ולזרוע אימה ובעתה בנפשותיהם של הילדים והנשים, וכך לאלצם לעזוב את הבית והאוכל שלהם ולהפכם לפליטים, לאחר שהיו בעלי נכס ומעמד.

 

מבלי ששמנו לב הסתערו היהודים על פלסטין

הניצים הישראלים הצטרפו לארגוני טרור וכנופיות ציוניות שהמפורסמות בהן כנופיות 'שטרן' [לח"י], 'ההגנה' ו'הארגון' [אצ"ל]. הם התאמנו בפעולות של התקפה ונסיגה, רמאות והונאה, נקמה ומסתור. הגורמים היהודים המסתערבים האלה שלטו היטב במבטא ובלהג של ערביי פלסטין, לבשו בגדי בדווים, עבדו בחקלאות ובמסחר והסתובבו תחת השמש הקופחת כדי שעורם הלבן, המעורב בצבע אדום, יידמה לצבע העור של אנשי המדבר. מבלי  ששמנו לב במשך זמן מה, הסתערו יהודי הפלאשה או יהודי אתיופיה, דרום אפריקה ואוגנדה ויחד איתם יהודי הולנד, רוסיה, פולין וגרמניה על פלסטין, בעוד שתושביה המקוריים חיו במחנות פליטים, ורבים מהם עזבו את אדמתה לבלי שוב.

 

ד"ר רפעת סיד אחמד אומר: הכנופיות האלה עברו אימונים קשים על ידי המודיעין הבריטי והתנסו בפעולות של רצח, הרס ושפיכות דמים, השחתה של הכל והסרת כל מכשול בפני הקמת מדינת ישראל.

 

גולדה מאיר פיתתה את הנשים הפלסטיניות לעקור את רחמיהן

בין האנשים המפורסמים שעמדו בראש הכנופיות הללו היו בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, לוי אשכול, אבא אבן, משה דיין, מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, אלוף [שמואל] גונן שהיה אלוף פיקוד הדרום במלחמת אוקטובר [מלחמת יום הכיפורים], אלי זעירא לשעבר ראש המודיעין, הרמטכ"ל בנימין  בן אליעזר [כך במקור], אריאל שרון שר התשתיות ושר ההגנה לשעבר. בדור השני היו אהוד ברק, יצחק מרדכי, [בנימין] נתניהו וכן הלאה. אשר לגולדה מאיר, ר"מ ישראל לשעבר -  היא היתה מומחית בפיתוי הנשים הפלסטיניות לעקור את רחמיהן ולהרוג את העוברים ברחם אמהותיהם.

 

בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר ניצחונן של בריטניה, צרפת וארה"ב על מדינות הציר, רצתה הממלכה המאוחדת של אנגליה להחזיר טובה [לציונים] ולמלא את הבטחתה ולכן היא ציידה את הכנופיות והארגונים הללו בתחמושת ובנשק, כך שהם ניצחו צבאות של ארבע  מדינות ערב במלחמת פלסטין 1948. לאחר שהתרבו הפשעים של כנופיות הארגון, שטרן וההגנה ורצח הפלסטינים בדם קר על ידי בן גוריון, שמיר ושרון החליט האו"ם, לאחר מעשי הטבח בגליל, באבו כביר ובדיר יאסין, למנות את הדיפלומט הבריטי [פולקה] ברנדוט כשליח השלום למזה"ת.

 

ההפתעה היתה שמנחם בגין הטיל על בן דמותו הקטן יותר, משה דיין, לרצוח את הדיפלומט הזה, אך רצה הגורל וניסיון זה נכשל. ברנדוט ניצל ממוות בנס ודיין נפצע מכדור וכך איבד את עינו השמאלית. ואולם, בן גוריון לא התייאש. הוא חזר על ניסיון זה, בהטילו על תלמידו המוכשר, יצחק שמיר, לרצוח את  ברנדוט ובכך לחסל את קול הצדק וההיגיון באו"ם. שמיר נפגש עם שלושה צלפים של ההגנה וגובשה תכנית משוכללת לרצח השליח הבינ"ל. הם לבשו בגדים של חיילים בריטיים והקימו נקודת חיפוש מדומה בדרך המדברית המקבילה לדרך לתל אביב. כהרף עין הסתערו שמיר וחבריו על ברנדוט והותירו ממנו גופה נטולת רוח חיים. הם אף עיכבו את האמבולנס שניסה להצילו וירו לעבר הנהג הפלסטיני שהיה בו.

 

שרון השמיד את דיר יאסין... ונפשו שבעת רצון

עבור מי שלא יודע [נציין] כי המורה של נתניהו, ברק, אלי יעלון [כך במקור], יצחק מרדכי, אמנון שחק ו[יתר] מנהיגי  השב"כ והמוסד הוא יצחק שמיר שפקד על הטבח בדיר יאסין, כשבשנת 1948 הוא הורה ל[אריאל] שרון למחות את הכפר מעל האדמה. [שרון] השמיד את [הכפר] בהותירו  6000 הרוגים פלסטינים  מתחת לחורבות ונפשו שבעת רצון. מי מבין [הפלסטינים] שניצל גילה שכדור המוות או כדור החסד מצפה לו. שמיר הסית צעירים אלה, שהפכו לניצים לרצח נשים וילדים ולעקירת הצאצאים הערבים הפלסטינים מן הארץ.

 

מנהיגי ישראל נשכו [לבסוף] את היד שסייעה להם להקים את מדינתם, כפי שאנו המצרים אומרים בפתגמים העממיים שלנו. האירועים מלמדים שיצחק שמיר, ר"מ ישראל לשעבר, ושמעון פרס הנשיא הנוכחי של ישראל, הסכימו על ביצוע פעולות לוגיסטיות ומודיעיניות נגד בריטניה במטרה לגנוב את הציוד, הנשק והתחמושת [שלה]. הפעולה המפורסמת ביותר היתה כאשר שמיר, פרס, ועימם קבוצות נוספות מההגנה, משטרן [לח"י] ומהארגון [אצ"ל] התחפשו [ולבשו] בגדים של ערבים ופרצו למחנה "אום אל-רשראש", קרוב למפרץ אל-עקבה והשתלטו למעשה על חלק מהנשק, התחמושת והמפות. [אך] בטרם סיימם את המשימה, הכוחות הבריטיים תפסו אותם ולא עזבו אותם אלא רק לאחר מו"מ קשה והתחייבויות בכתב שמה שקרה לא ישנה.

 

הגנרלים של ישראל סופגים גזענות בילדותם 

שמעון פרס הוא תלמידו המוכשר של בן גוריון, המהנדס של חימוש הצבא הישראלי, תומך בתכנית הגרעין [הישראלית] ויוזם התוקפנות המשולשת על מצרים. פרס האריך ימים והפך לנשיא ישראל ולאחרונה התנצל בפני הצבא המצרי ומשפחות השהידים לאחר הפשע בגבול שבעקבותיו נהרגו קצין משטרה וחמישה חיילים גיבורים. זהו האירוע שבגינו החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה דחופה בהשתתפות המנגנונים של מצרים הריבונית. הצד הישראלי נכנע לבקשה [להתנצל] לאחר מהפכתו של העם המצרי ולאחר שדגל ישראל הוסר בכוח [מעל שגרירותה בקהיר] ולאחר קיום שביתת שבת לא מוגבלת בזמן, עד לגירוש השגריר הישראלי.

 

ד"ר טארק פהמי, מנהל מרכז המזרח התיכון [לחקר] העניינים הישראלים [באוניברסיטת קהיר] אומר כי למרות שאדמת פלסטין היא שהאכילה את פרס בהיותו ילד והפכה אותו לגבר בגיל העמידה, עוינותו כלפי הערבים לא יכולה להימחק מהזיכרון למרות שהוא מתקרב לגיל 90. הסיבה לכך היא שהגזענות שהגנרלים של ישראל סופגים בהיותם קטנים מתערבבת בדמם כשהם גדלים.זה נכון לגבי פרס, שמיר בן גוריון , לוי אשכול וגולדה מאיר. הדורות החדשים ובהם נתניהו, ברק, ציפי לבני ואולמרט השתוו בכך לדורות הקודמים שהקימו את מדינת ישראל על ידי רצח, הרס וגופות של ילדים ונשים.

 

אריאל שרון הוא דרקולה או מוצץ דם חסר רחמים

הנץ שבניצים הוא [אריאל] שרון. עליו אפשר לדבר ללא סוף. שרון הוא דרקולה או מוצץ דם, שלא יודע מהם רחמים. הוא יוזם הטבח בקיביה, כאשר הורה לחייליו לירות על תושבי הכפר חסרי המגן, להרוס את המסגדים והבתים על הילדים והנשים שהתגוננו בתוכם, כך שהם נפלו על ראשיהם. הגנרל ואגן בניקה, בכיר משקיפי האו"ם בשנת 1953, חשף כי התקיפה הישראלית אותה הוביל שרון היתה מתוכננת ובוצעה בדם קר.

 

בשנת 1982 פרצו כוחותיו של שרון למחנות הפליטים צברא ושתילא בלבנון, באמצעות יחידה 101, שהיא יחידה מיוחדת. נשים, ילדים, צעירים וזקנים נרצחו על פי הוראותיו הישירות. כוחותיו של שרון לא ריחמו על הילדים שברחו אל ביה"ח, שם הוא פקד על חייליו להרוג את החולים והפצועים בדם קר, תוך אונס האחיות והאזרחים. אח"כ שרון הורה לפרוץ לבי"ח עכא [במחנה שתילא] ובאירוע  חסר תקדים הוא פקד על אחד מחייליו לרוקן את כדורי תת המקלע שלו בראשו של ילד חולה שגילו לא עלה על 14. אחר כך טנקים של צבא ההגנה [לישראל] כיתרו את מחנה הפליטים וירו על כל מה שזז. הגנרל המפורסם, שרון, ביצע את הטבח תחת הכותרת "ללא רגשות"...[שפיכת] הדמים היתה מותרת ללא סייג.

 

אחד הדברים הנדירים, כמו שאומר הסופר הגדול בהאא' פארוק במחקרו המרהיב "פלסטין במפות ומסמכים", הוא שבית הדין הצבאי שהוקם כדי לחקור את שרון טען שהפקודות שלו הובנו שלא כהלכה. "המפקד הגיבור" שרצח את הילדים והנשים, נקנס ב-10 גרושים השווים ל-14 סנט אמריקאי וננזף על ידי ביה"ד הצבאי. החוגים המחקריים כינו את גזר הדין  "גְרוּש שדמי" בשל מידת הטיפשות והזלזול שלו.[3]

 

על פי הוראה של שרון הבולדוזרים חפרו קברי אחים בצברא ושתילא. בדיווח של כתב הוושינגטון פוסט נאמר כי מחנות הפליטים הפכו לערימות של חורבות וגופות שראשיהן נקרעו מהן וכי נמצאה אישה מוטלת בנהר אל-טריק כשהיא חובקת בזרועותיה את ילדה, ונראה ששניהם מתו מכדור אחד. ברחוב חסום אחר נמצאו שתי בנות - האחת גילה לא עולה על 11, השנייה גילה לא יותר מכמה חודשים, שנהרגו עפ"י הדיווח, כתוצאה מירי.

 

נתניהו - אחד המנהיגים הנתעבים ביתר

האירועים מציינים עוד כי שרון היה מפקד יחידת [סיירת] שקד אותה הקימו בן גוריון ולוי אשכול, כדי להגן על גבולותיה של ישראל בצפון, במזרח ובדרום ולהרוג כל אזרח המתקרב לגבולות ואפילו באזורי מרעה. ליחידת שקד יש תיק שחור בהיסטוריה הצבאית של ישראל. אחת הפעולות הנתעבות שהיא ביצעה היתה כאשר שרון יחד עם עוד 20 אנשים מיחידה זו לבשו בגדי בדווים ופרצו לאחד הכפרים בעבר הירדן וירו לעבר הילדים, הנשים והזקנים ואח"כ השאירו אותם למות מוות איטי. כדי שלא יישאר סימן לפשע, שרון חיסל את כל מי שהיה לו לב פועם או שארית של חיים. בסופו של דבר הוא ביתר את בטני הקורבנות והוציא את האיברים הפנימיים ונתן אותם כאוכל לכלבים הפראיים שהיו עימו.

 

אשר לבנימין נתניהו, רה"מ הנוכחי של ישראל - הוא נחשב לאחד הפוליטיקאים ואנשי הצבא הנתעבים ביותר מבחינת שפיכות דמים. הוא הצליח לרצוח את תהליך השלום, לגרש את הפלסטינים מאדמתם והתנגד לכל [הצעת] תיווך עם סוריה או לגלות רצון טוב ביחסיו עם שכניו.  חמור מכך, הוא איים לא פעם לפתוח במתקפה צבאית נגד המדינות השכנות, ובמיוחד סוריה ולבנון, כדי להשמיד הכל בשתי המדינות האלה, ובנוסף להרוג את תושבי עזה בפצצות זרחן האסורות על פי החוק הבינ"ל.

 

עבור מי שלא יודע [נבהיר] שנתניהו הוא מפקד חולית המוות במלחמת יוני 1967, ומפקד מבצעי הקומנדו במחנות הפליטים, בערים ובכפרים של פלסטין. הוא גם פיקד על פעולת הצלת מטוס שחטפו פדאיון [מקריבי נפשם], כנקמה בישראלים על פשעיהם המתרבים נגד עם פלסטין. למזלם של נוסעי [המטוס] הטייס למד את המרחב האווירי של המזרח התיכון והוא לחוג סביב עצמו ולנהל דיאלוג ומו"מ עם הפדאיון. לפתע, הוא נחת בנמל התעופה של תל אביב ונתניהו התערב ומילא את תפקיד הגבורה והציל את הנוסעים.

 

התיק של הגנרלים הישראלים אינו שונה מזה של הנאצים

למרות כישלון מבצע החטיפה של המטוס מתל אביב, ניסיון זה חזר על עצמו בנמל התעופה של אנטבה באוגנדה על ידי קבוצה של פדאיון, שבניגוד לקבוצה הקודמת, היתה מאומנת. פרטי המבצע- כפי שחשפו הדוחות המודיעיניים דאז: חמישה מהפדאיון הצליחו להשתלט על מטוס אל-על ישראלי ואילצו אותו ולנחות באנטבה. באותו זמן הטייסים של ישראל התחרו מי יציל את המטוס. הנהגת צבא ההגנה [לישראל] בחרה ביונתן [נתניהו], אחיו של [בנימין] נתניהו, אשר מילא את תפקיד המציל או המושיע. הוא פיקד על מטוס קרב שנסע לארץ הפילים [הכוונה לאוגנדה] וכאשר הוא נחת עם המטוס שלו פגע בו טיל קרקע-אוויר ויונתן הפך לקורבן של הגבורה המזויפת שביצעו הוא ואחיו [בנימין] נתניהו נגד העם הפלסטיני חסר המגן.

 

אשר לאהוד ברק, שר  ההגנה הישראלי הנוכחי – ההיסטוריה השחורה שלו מלאה בסיפורים ומעשיות ובשערוריות מצערות וממיטות קלון שהמפורסמת בהן ללא ספק היתה כאשר ברק לבש בגדי אישה ורצח את אחד ממנהיגי ארגון פת"ח בתוניסיה. התיק של הגנרלים של ישראל עוד פתוח והוא לא פחות נתעב מהתיקים של הנאצים בגרמניה ושל הפאשיסטים באיטליה."



[1] אוקטובר (מצרים), 28.8.2011

[2] ד"ר רפעת סיד אחמד, הוא מנהל "מרכז יפו למחקרים" בקהיר. בעבר היה בעל טור בביטאון האסלאמי "אל-לואא אל-אסלאמי" שהיה בבעלות המפל"ד. ב-2004 פרסם מאמר בשני חלקים תחת הכותרת "השקר בדבר שריפת היהודים" בו טען,תוך הסתמכות על מכחישי שואה מערביים, כי השמדת היהודים במשרפות במלחה"ע השנייה היא סיפור שהומצא על ידי התנועה הציונית כדי לסחוט את המערב ולאפשר את הקמת המפעל הציוני. המאמר עורר הדים רבים במצרים. בעקבות לחצים מצד ארה"ב נאלץ העורך הראשי של השבועון "אל-לואא אל-אסלאמי" להתפטר ובמקומו מונה ד"ר עבדאללה אל-נג'אר מטעם המפל"ד, שפרסם התנצלות בשם העיתון. כעבור כמה שבועות פורסמה גם התנצלות רשמית מטעם שר ההסברה המצרי, ממדוח אל-בלתאגי, בעמוד הפותח של השבועון. טורו הקבוע של ד"ר רפעת סיד אחמד באל-לואא' אל-אסלאמי בוטל ונאסר עליו לכתוב.

[3] הכוונה לעונש שהוטל על יששכר שדמי, מפקד חטיבה בפיקוד המרכז במלחמת סיני, שהיה אחראי על חיילי גדוד משמר הגבול שביצעו את הטבח בכפר קאסם ב-1956. במשפט בבית דין צבאי מיוחד, הואשם שדמי ב-25 סעיפי רצח מהם זוכה ובשני סעיפים של חריגה מסמכות. שדמי ננזף על כך שפקד לשמור על העוצר על ידי פתיחה באש כאמצעי יחיד, והוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות (גרוש) על שהטיל עוצר בלי לקבל צו מהמושל הצבאי.