קורת רוח באיראן מן ההשתלטות על שגרירות ישראל בקהיר

הקדמה

התגובות הראשוניות בטהראן להשתלטות ההמון המצרי על השגרירות הישראלית בקהיר התאפיינו בשביעות רצון וציון לשבח של האירוע ושל העם המצרי, תוך קביעה כי האירוע שאב השראה ממעשה ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן ב-1979 בידי סטודנטים איראניים. קורת רוח הובעה גם מכך שהעם הוא שמכתיב את האירועים ויוצא נגד ישראל, תוך קריאה למדינות מוסלמיות נוספות לסגור לאלתר את נציגויות ישראל ולא, יעשו זאת העמים באלימות. בנוסף, נרמז שההמונים במדינות מוסלמיות יפעלו כעת להשתלט גם על נציגויות מערביות אחרות של מדינות התומכות בישראל. אירוע ההשתלטות הוצג כנקודת מפנה ביחסי מצרים-ישראל שלאחריו ההנהגה תאלץ להיענות לדרישות הציבור ולבטל את הסכם השלום עם ישראל. בשתי התבטאויות של בכירים איראניים הובעה התקווה לחיסול המשטר הציוני.

מפקד הבסיג': חיקוי של ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן

מפקד הבסיג', גנרל מוחמד רזא נקדי, שיבח את התקפתו של העם המצרי על השגרירות הישראלית וציין כי ההשתלטות שואבת השראתה מההשתלטות האיראנית על השגרירות האמריקאית בטהראן. נקדי הזהיר את ישראל כי אם תשיב את הדיפלומטים שלה לקהיר הם יפלו בשבי המצרים. עוד אמר שהאירוע מוכיח את מהותה האנטי-ציונית של המהפכה במצרים.

נקדי קרא לשלטונות תורכיה ללמוד לקח מכיבוש השגרירות הישראלית בקהיר ולהקדים לסגור את שגרירות ישראל באנקרה בטרם יעשה זאת העם התורכי בעצמו.[1] בנוסף, הוא קרא לממשלות העולם, ובמיוחד למדינות המוסלמיות, לסגור את שגרירויות ישראל בארצותיהן בטרם יחקו עמיהן את העם המצרי "ויחליטו סופית על השמדת המשטר הגזעני."[2]

האגודה להגנה על האומה הפלסטינית בראשותו של חוסין שיח' אל-אסלאם, יועצו של יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, בירכה את העם המצרי לרגל כיבוש השגרירות הישראלית בקהיר. בהודעת האגודה, הובעו שבחים לצעד המהפכני במצרים לצד תקווה שהצעד יהווה סנונית ראשונה לפעולות נוספות מצד עמים נוספים באזור שיביאו להשמדת ישראל:  "הלוואי שהלהט הערבי והאסלאמי של יתר האומות ישאב דוגמא מהמצרים המהפכנים והמוסלמים כך שיחל מאמץ מקיף לסילוק ישראל, הגידול הסרטני והחיידק המושחת, מן האזור."[3]

חבר מועצת בסיג' הסטודנטים של  האוניברסיטאות בטהראן, מוחמד-רזא כאשפי, צפה כי שגרירויות של מדינות אחרות התומכות בישראל יפלו גם הם בידי העמים המוסלמים. [4]

ההשתלטות  תוביל לביטול הסכם השלום

עלי אכבר ולאיתי, יועצו של מנהיג איראן ח'אמנאי, אמר לסו"י איסנא שתפיסת השגרירות הישראלית בקהיר היא ציון דרך חשוב שמסמן את הדעיכה הצפויה ביחסי שתי המדינות: "תנועת הצעירים המצרים במתקפה על שגרירות המשטר הציוני במצרים חשובה כמו [הסכם] קמפ-דיוויד [בין ישראל למצרים] אבל מגמתו הפוכה."[5] בריאיון לסו"י מהר, אמר ולאיתי, כי תפיסת השגרירות מהווה נקודת מפנה ביחסי האסלאם עם העולם ואמר כי "האירוע הגדול הזה ... מוכיח כי ההתקוממויות במדינות המוסלמיות הן אסלאמיות באופיין." הוא הביע תקווה כי המוסלמים יוכלו להחיות את תפארת האסלאם הקדום באמצעות גל התעוררות אסלאמית.[6]

הדיפלומט האיראני, חוסין רויואראן, תיאר בראיון לאתר איראן דיפלומסי את האירוע בקהיר כנקודת מפנה ביחסי מצרים וישראל וטען כי מספר המפגינים מול השגרירות הישראלית במצרים "האפיל אפילו על [מספר המפגינים ב]כיכר תחריר." לדבריו, בעקבות כיבוש השגרירות, לא יוכלו עוד שלטונות מצרים להתעלם מרצון העם המצרי הדורש לבטל את הסכם השלום עם ישראל או לתקנו.[7]  

מאמר ביומון ג'אמ-י ג'ם טען כי תפיסת השגרירות היתה צעד שנקטו הצעירים המצרים במסגרת מאבקם לעצמאות ו"התמודדות מול מזימות שנקרו בדרכה של מהפכתם." לטענת המאמר "העם המצרי שמאז תחילת מרידתו דרש להתרחק מן המשטר הציוני ולהתקרב להתנגדות, תקע בצעד זה את המסמר האחרון בארון הקבורה של הציונים בארצו ובכך צעדו צעד נוסף לקראת ביטול הסכם קמפ דיוויד".[8]

גם מאמר ביומון השמרני-מתון אבתכאר הסיק מההשתלטות על השגרירות שמרבית העם המצרי מעוניין בביטול הסכם השלום עם ישראל.[9]

העכבר הישראלי נלכד במנוסתו ממקלטו בשגרירות         הנשר המצרי המתעורר ומניס את העכבר הישראלי

פארס (איראן) 12.9.2011                                                פארס (איראן) 11.9.2011