המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מופתי הרש"פ: יהודי גרמניה צריכים לחזור אליה
22/1/2001


מופתי הרש: יהודי גרמניה צריכים לחזור אליה

 

המופתי של הרשות הפלסטינית, עכרמה צברי, התראיין ל-Die Welt הגרמני בנושאי ירושלים, היהודים והסכסוך הישראלי-ערבי[1]. להלן קטעים מן הראיון:

 

Die Welt: האינתיפדה החדשה נקראה על שמו של מסגד אל-אקצא שעל הר הבית. בארבעה בינואר, הרבנות הראשית הכריזה כי ההלכה היהודית אוסרת על "מסירת הריבונות על הר הבית לנוכרים, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין", משום שזהו המקום הקדוש ביותר עבור העם היהודי. ארבעה ימים לאחר מכן, אתה הכרזת ב"פתוה" כי המקום הוא מוסלמי בשלמותו. האם זוהי סתירה שאינה ניתנת לפתרון?

צברי: אין ולו הסימן הקטן ביותר לקיומו של מקדש יהודי במקום זה בעבר. בכל העיר אין ולו אבן בודדת המצביעה על היסטוריה יהודית. הזכות שלנו, לעומת זאת, ברורה ביותר. המקום הזה שייך לנו מזה 1,500 שנה. אפילו כאשר הצלבנים כבשו אותו, הוא נשאר אל-אקצא, ואנו החזרנו אותו לעצמנו מיד לאחר מכן. היהודים אינם יודעים אפילו היכן בדיוק עמד המקדש שלהם. משום כך, איננו מקבלים שום זכות שלהם, מתחת לפני השטח או מעליו.

 

Die Welt: בקרב הארכיאולוגים קיימת הסכמה שכותל הדמעות הוא חלק מיסודותיו של המקדש ההרודיאני. התנ"ך ומקורות עתיקים אחרים מדווחים על המקום בפרטנות. מדוע אינך יכול לכבד את הקשר היהודי למקום?

צברי: זוהי אומנותם של היהודים לרמות את העולם, אבל הם אינם מסוגלים לעשות זאת לנו. אין ולו אבן בודדת בכותל הדמעות הקשורה להיסטוריה היהודית. היהודים אינם יכולים להציג תביעה לגיטימית לכותל הזה, לא בהקשר דתי ולא בהקשר היסטורי. הועדה של חבר הלאומים המליצה ב1930- לאפשר ליהודים להתפלל שם, כדי להשתיק אותם. אולם היא לא הכירה, בשום אופן, בכך שהכותל שייך להם.

 

Die Welt: מדוע לא תתיר למדענים ישראלים לחפור שם כדי לחפש שרידים אפשריים והוכחות בעד או נגד קיומו של המקדש היהודי?

צברי: אנו דוחים את החפירות מתחת לאל-אקצא באופן קטגורי, משום שהן יסכנו את המבנים ההיסטוריים במקום. חוץ מזה, הם כבר חפרו בכל מקום. כל מה שהם הצליחו למצוא היו שרידים ממבנים מהתקופה האומיית. כל מה שהם חפרו היה קשור לערבים ולמוסלמים.

 

Die Welt: המלך חוסיין הציע פעם "ריבונות של האל" על הר הבית, כדי להקטין את המתחים בין העמים והדתות במקום..

צברי: אנו מקבלים את ריבונותו של האל. משום כך המסגד הזה קרוי אל-אקצא. אללה עצמו קרא לו בשם זה. אללה רוצה שהמקום יהיה שייך אך ורק למוסלמים וזה מקובל עלינו.

 

Die Welt: האם תסכים, במידת הצורך, לבינאומה של העיר, כדי שניתן יהיה לשלוט בבעיות הבלתי פתירות?

צברי: ירושלים בינלאומית תהיה גרועה יותר מבחינתנו מירושלים הציונית. במקרה כזה, כל העולם יהיה נגדנו ולא רק מדינה אחת. זו תהיה נסיגה לתקופה הקולוניאליסטית.

 

Die Welt: ב23- במארס [2000] אמר האפיפיור בירושלים: 'אסור שדת תשמש אי פעם תרוץ לשימוש בכח - בעיקר כאשר זהות דתית חופפת לזהות תרבותית ולאומית'. כיצד אתה משיב לו?

צברי: כל אדם דתי יסכים לכך. אנו מאמינים גם שהדת איננה הסיבה לשנאה בין עמים. רק אלו שהם חסרי דת מתעלמים מכך. אבל מיהם אלו? מי כובש והורס עמים אחרים ואת רכושם?

 

Die Welt: האינתיפדה היא גם כן אלימה. האם ההתנגדות ללא אלימות שבאמצעותה הביא גנדי את הקולוניאליזם הבריטי בהודו אל קיצו מוצלח יותר?

צברי: אנו לחמנו למען שלום וללא אלימות מאז 1967, אבל איש לא הקשיב לנו. אנו השגנו החלטות באו"ם, אבל איש לא הניע אצבע עבורנו.

 

Die Welt: ב"פתוה" מיוני 2000 הכרזת: 'אנו עומדים על זכות השיבה לכל הפליטים של 1948 ואוסרים עליהם לקבל פיצויים עבור (אובדנה) של ארץ הקודש, משום שאין מחיר (היכול לפצות על כך). מהם גבולותיה של ארץ הקודש הזו אליה אתה מתייחס?

צברי: מנקודת ראות אסלאמית, היא נפרסת מהים התיכון עד לירדן. זו פלסטין השלמה.

 

Die Welt: ואין מקום לישראלים?

צברי: עבור היהודים שחיו פה בעבר יהיה, כמובן, מקום. אבל כל היהודים האלה שבאו לכאן מכל קצוות העולם צריכים לחזור למקומות מהם באו. היהודים מגרמניה צריכים לחזור לגרמניה. (צוחק). אתם הרי אוהבים אותם כל כך, לא כן...

 

Die Welt: האם משמעות הדבר שאין פה כל מקום למדינה יהודית?

צברי: לא התייחסתי לנושא זה ב"פתוה" שלי. על מה שאמרתי הוא שהפליטים חייבים לשוב. לא אמרתי דבר ביחס לגבולות.

 


 


[1]  Die Welt (גרמניה), 17.1.2001