עיתונאי סורי: שה"ח המצרי תומך במשטרו של אסד

שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, שנבחר לכהן כמזכ"ל הבא של הליע"ר, התייחס לאחרונה למצב בסוריה ואמר כי יציבותה היא חלק מהביטחון הלאומי המצרי והערבי וכי הדרך היחידה לפתרון המשבר בסוריה היא קיום דיאלוג לאומי והיענות הממשלה לאלתר לדרישות העם לדמוקרטיה ולרפורמות. לדבריו, מצרים פועלת בקרב מדינות המערב כדי שישגרו שליח לטיפול במשבר בסוריה וכדי למנוע החלטה נוקשה נגדה במועה"ב.[1]

בתגובה לדבריו אלה של אל-ערבי, פרסם העיתונאי הסורי אחמד מופק זידאן, מנהל משרדי רשת אל-ג'זירה בפקיסטן, מאמר בבלוג שלו ב-14.6.2011, שכותרתו "האם נביל אל-ערבי הוא דובר המשטר הסורי שעבר זמנו?"[2]. המאמר, שהופיע גם ביומון המצרי המקורב לזרמים האסלאמיסטים אל-מצריון ובאתר האופוזיציה הסורי סוריון נט, תוקף את השתיקה המצרית למול מעשי הדמים המתרחשים בסוריה וקורא לעם המצרי לתמוך במהפכה הסורית. זידאן טען שהמהפכה המצרית לא תושלם עד שיושלמו גם המהפכות בתוניסיה, בסוריה, בתימן ובלוב וקרא לאזרחי מצרים לבחון היטב את מדיניות החוץ של ממשלתם.

להלן תרגום המאמר:

 "הדממה המצרית המוחלטת ביחס למתרחש בסוריה האהובה, גורמת לנו, העם הסורי, צער. מה גם שהשתיקה הזאת הגיעה לאחר מהפכה עממית נועזת שזרקה את אחד הפרעונים של התקופה אל בית המשפט. חשבנו שמצרים, האחות הגדולה שלאחר המהפכה, תהיה נאמנה למסגרת של המהפכה החדשה ונאמנה למהפכנים אשר שוחררו מעול העריצות והעבדות הפרעונית ותעמוד לצדם של כל מהפכני העולם, כדי שנוכל אז לראות את מצרים החדשה. אנו מצטערים ותמהים נוכח עמדתו לכאורה של שר החוץ של מצרים הישנה – כלומר, מצרים שלפני המהפכה – נביל אל-ערבי, אשר קרא לשיגור שר חוץ אירופי [לסוריה] כדי לפתור את המשבר.

...האם זוהי מצרים אשר מאות מבניה הקריבו למענה את חייהם במהפכה, אשר העולם ואולי אף האנושות לא ידעו מהפכה טהורה כמוה? האם זוהי מצרים שהעם המצרי מצפה לה? האם זוהי מצרים שרוצה להנהיג את העולם הערבי הנקי מדיקטטורה, משחיתות ומפושעים, או שהיא עדיין פועלת לפי המנטאליות והאופי של מצרים של מובארכ? הרי ממצרים, אשר לה יש את המילה החזקה ביותר בליגה הערבית, לא נשמעה אף מילה לגבי מעשי הטבח שגרמו לנדודי שינה לכל איש כבוד בעולם. ממצרים לא נשמעה אף הערה לגבי חמזה אל-ח'טיב, תאמר אל-שרעי, האג'ר אל-ח'טיב ומאות כמותם [ילדים שנרצחו ע"י השלטון הסורי]. מצרים הרשמית דממה דממת קבר ביחס לכל מעשי הטבח והזוועות שהתרחשו ועוד יתרחשו בדרעא, ברסתן, בג'סר אל-שור'ור ובמערת אל-נעמאן. זוהי מצרים שלפני המהפכה ואיננו חושבים שזוהי מצרים החדשה.

ראוי שמצרים שלאחר המהפכה ומצרים החדשה תתנתק מעידן מובארכ ומן ההגנה על המשטרים הערביים העריצים. רק לאחר שהיא תתמוך בעמים ובדרישותיהם, נוכל לומר שהמהפכה המצרית ניצחה. לא ייתכן שהמהפכה המצרית תושלם מבלי שתנצח המהפכה הסורית. כנפי העולם הערבי הן מצרים וסוריה והעולם הערבי לא יוכל להמריא – ורק אלוהים יודע – מבלי שתצליח הכנף השנייה לסלק את העריצות הבעת'ית, יסוד השחיתות, ואת [מי] שכבל את העולם הערבי במשך עשרות שנים. זוהי קריאה גלויה לצעירי וצעירות מצרים הערבית היקרה ללבנו, שיהיו ערים למדיניות החוץ של ממשלתם החדשה, שהרי החוץ הוא הד של הפנים. כל עוד האזור לא ינוקה מהאווירה המושחתת, אווירת העריצות הבעת'ית והדיקטטורית,  לא נוכל לומר שהמהפכה המצרית ניצחה. ניצחון מהפכת מצרים יושלם באמצעות ניצחון מהפכות תוניס, סוריה, תימן ולוב. [רק] אז נוכל לומר שהאווירה הנקייה היא השולטת ורק אז נאמר שהשליטים, השרים והבכירים יהיו נאמנים למהפכה.

עצה אחרונה לאחינו מהפכני מצרים: הקציר של המהפכה לא יכול להיות רק במישור הפנימי אלא במישור החיצוני. שימו לב להצהרות של בכירי מצרים בחו"ל, כדי שיהיו הד למדיניותכם הפנימית ויהיו מתאימים למהפכה, למהפכנים, לחירות ולשחרור באמצעות עמידה לצד המהפכנים בסוריה, בלוב ובתימן. איננו רוצים ששרידי המשטרים המושחתים והעריצים יכפו את האג'נדה שלהם. שאם לא כן [כאילו דבר לא השתנה].