יועצו של עבאס: הפליטים הם הנשק הגרעיני הפלסטיני החדש
במאמר שפורסם ב-23.5.2011 בסוכנות הידיעות של הרשות הפלסטינית "ופא", טען יועצו של יו"ר הרש"פ לענייני טכנולוגיית מידע והכשרה מקצועית וסמזכ"ל המועצה המהפכנית של הפת"ח, צברי צידם, כי הצעדות לעבר הגבול עם ישראל ביום הנכבה חשפו את "הנשק הגרעיני הפלסטיני" החדש – את הצעירים האמיצים, הנאמנים לארץ המולדת של אבותיהם, שאינם מפחדים לסכן את חייהם כדי להגשים את זכויותיהם – מדינה, חירות ועצמאות. לדבריו, נשק זה חזק יותר מכל מאגרי הנשק הישראליים.
להלן תרגום קטעים מן המאמר.[1]
"בא היום המפואר שחלק פחדו ממנו וחלק התעלמו ממנו, בעוד היתר הכינו עצמם ברגע האחרון. הפלסטינים החלו להניע דרך הגבולות את 'הנשק הגרעיני' האיכותי והחדש שלהם, בעוד ארסנל גדול של נשק גרעיני, כימי וביולוגי, [פצצות] מצרר, זרחן לבן וצהוב וכל צבעי תחמושת ההשמדה ההמונית נח במחסני הנשק, בכורים הגרעיניים ובמעבדות בישראל, כשהוא משותק מול קול צעדי צעיר פלסטיני שהתקדם דרך הגבול וחרף נפשו עד שהגיע למקום הולדת הוריו, סביו ומשפחתו היפואית האצילית, בעוד עמיתיו על הגבול נתקלו באש [חיה].
'הנשק הגרעיני' הפלסטיני החדש הזה הוא נשק המבוסס על גרעין גדול של נאמנות למולדת האם, גרעין של עוז וכמיהה וגרעין של מצוקה בשל הכיבוש, וביחד איתם גרעין של אומץ לב שאינו מכיר את שדות המוקשים, את גדרות התיל, את רימוני הגז או [כל] סוגי התחמושת [השונים] וסוגי העקשנות שמשתקפים בכל נאום שממשלת הכיבוש נושאת ברוב נדיבותה בפני האנושות.
'הנשק הגרעיני' הפלסטיני החדש חצה לשניים את תיאורית השכחה שעליה סמכה המדינה העברית, החריב את האפשרות להפחיד את מיליוני הפליטים הפלסטינים ופורר את שאיפתם של גנרלי הדור בנוגע לאפשרות להעלים את השתייכותו של הנכד הפלסטיני, שנטען בכמיהה לאדמת האבות [עד כדי נכונות] להמר על חייו מרצון כדי להגיע אל זכותו הגזולה – למדינה, חירות ועצמאות.
המערכות הפנימיות בתוך צבא הכיבוש לבטח לא יסתיימו לעולם, לאחר שמראהו הכחוש נחשף באותו היום. אולי הן יתקיימו בסודיות מוחלטת, וכמה קצינים יודחו, ותהיה התוויה מחודשת של התוכניות שמטרתן להתמודד עם מבחן חדש שאולי יתרחש [בעתיד], לאחר החזרה [הכללית] ביום הנכבה.
במאמר [הזה] יש [קריאה] גדולה לאלה במדינת הכיבוש שרוצים לראות ולשמוע, שלדחף של חירוף הנפש אצל הדור החדש של נכדי הנכבה יש משמעויות גדולות – שהן, שהדור הזה אינו מפחד מהמוות ומההסתערות, ולכן הוא לא יוותר על זכותו, ולא משנה כמה תארך הגדר, כמה יתרחבו ההתנחלויות וכמה תיגזל האדמה. לכן הוא לא יתעייף ולא ילאה ולא יסכים אלא לשחרור ולהיעלמות הכיבוש.
אי לכך, נאומי האיומים והכחשת הזכויות לא יועילו. מה שיועיל הוא הכניעה לעובדה, שמי שרוצה לחיות בבטחה צריך להשיב לאנשים את זכויותיהם ואת שטח החיים הגזול שלהם, במיוחד מאחר שכפי שאומרים באנגלית, חומות גבוהות אינן מביאות לבעליהן בהכרח שכנים טובים.
אולי יש לומר היום למי ששומע במדינת הכיבוש, במיוחד אלה מהם המביעים סולידאריות עם בני עמנו בכל שבוע במקומות ובכפרים הגיבורים של גדר ההפרדה, שעכשיו זהו תפקידכם להשמיע לפוליטיקאים שלכם מה שהם אינם אוהבים לשמוע. שהרי לא הנשק של מדינתכם ולא שפת העקשנות והעריצות יצליחו [להכניענו], וגם לא הלחץ על מנהיגי העולם [והניסיון] לאלצם לשנות את אמירותיהם ועמדותיהם... כל הפעולות והמעשים [של ישראל] לא ייצרו עולם המרוצה מן הכיבוש ומן ההשפלה.
הנשק הגרעיני הפלסטיני החדש הוא הפליטים [שנמצאים] מחוץ למולדתם והפליטים [שנמצאים] במולדתם; הפליטים [שמבקשים מקלט] בשלום הצודק, [אך] לא יפנו אליו אלא כאשר הכיבוש יסתלק; [ואנשים] אחרים שהכיבוש הפך אותם לאומללים וצר על משאלותיהם וחלומותיהם, שאותם מילאו סיפורי המולדת והסיפורים של הסבתות והסבים [שלהם]. איזה נשק יעיל יותר – נשק האדם או נשק האש?"
