המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
האם תיענה מצרים למאמצי איראן לחידוש היחסים?
17/4/2011

 

האם תיענה מצרים למאמצי איראן לחידוש היחסים?

 

לאחרונה הביע משה"ח המצרי נכונות לפתוח דף חדש ביחסים עם איראן במסגרת מדיניות החוץ החדשה של מצרים שלאחר המהפכה הפתוחה לקיום יחסים תקינים עם כל המדינות והארגונים בעולם, ובמגמה לשפר את מעמדה האזורי. ממשלת אחמדי-נז'אד מיהרה לברך על המהלך ולהציגו בתקשורת האיראנית כאילו קהיר שלאחר הנשיא מובארכ, נלהבת לחדש את יחסיה עימה.[1]

 

בעוד איראן, מאז הצהרת אל-ערבי, מתאמצת לקדם את המהלך ולהראות כאילו הוא קורם עור וגידים, ניכרת בצד המצרי הססנות. טהראן ביקשה שחידוש היחסים יתנהל בדרג של שרי חוץ, אך לקהיר הגיע נציג איראן לאו"ם לצורך דיונים. במקביל, התמקדו דוברים איראניים בצורך לקדם במהירות את הפן הכלכלי-מסחרי ביחסים. נראה כי לטהראן יש אינטרס לקדם פומבית מהלך של חידוש יחסים עם מצרים, מהלך שיקנה לה יתרון במאבקה מול המחנה הסוני בראשותה של סעודיה; בנוסף, יהווה צעד זה מכה קשה לישראל, לארה"ב ולמערב – שמצרים בהנהגת מובארכ, היתה עד לאחרונה, בעלת בריתם המוצהרת; וכן ייחשב הדבר להישג משמעותי לדרך ההתנגדות והמהפכה האסלאמית של טהראן. יש לציין כי גם ב-2008 הוביל אחמדי-נז'אד מהלך איראני לקידום היחסים עם קהיר, שזכה לביקורת נוקבת מצד מתנגדיו מבית, אולם זה לא צלח.[2]

 

למרות המאמץ של ממשלת אחמדי נז'אד לקדם את המהלך, חוגי השלטון במצרים אינם מזדרזים ליישם את הצהרת אל-ערבי. גורמים שונים במצרים העלו חששות שחידוש היחסים עלול לבודד את מצרים בזירה הערבית; לשלול ממנה את מעמדה הבכיר באזור; לפגוע בריבונותה כתוצאה מהתערבות איראנית בענייניה הפנימיים; להביא לשיעיזציה בחברה המצרית שתוביל לקיטוב עדתי; ולפגוע באינטרסים של מצרים במדינות המפרץ. לכן מיהרו בכירים במצרים לשלוח מסר מרגיע למדינות המפרץ, ולהבהיר כי אין בכוונתה של קהיר לכונן ברית אסטרטגית עם טהראן. גם באיראן, מבקרי אחמדי נז'אד השמיעו ביקורת וטענו כי אין להיחפז ביישום מהלך כזה, שכן לא חל כל שינוי, למעשה, גם לאחר הדחתו של מובארכ, המצדיק את חידוש היחסים.

 

מסמך זה יסקור התפתחות היוזמה לחידוש היחסים:

 

מגעים לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין מצרים לאיראן

שה"ח המצרי, ד"ר נביל אל-ערבי, הודיע על הכוונה לפתוח דף חדש ביחסי מצרים עם מדינות אחרות, ובהן איראן. אל-ערבי עמד על היחסים ההיסטוריים בין המדינות, והסביר כי איראן איננה אויב מבחינת מצרים.[3]

 

ראש משרד האינטרסים האיראניים בקהיר, מוג'תבא אמאני, דיווח כי משה"ח והמג'לס האיראניים קיבלו בברכה את דברי אל-ערבי, וכי נפתחו מגעים לחידוש מלא של היחסים בין שתי המדינות. טהראן ביקשה לנהל את מהלך חידוש היחסים פומבית בדרג הבכיר של שרי החוץ. לצורך זה נפגש אמאני בהמשך עם אל-ערבי ומסר לו (4.4.11) איגרת משה"ח האיראני, עלי אכבר צאלחי, בה בירך על היוזמה להידוק היחסים. עוד דווח כי באיגרת ביקש צאלחי להיפגש עם אל-ערבי בקהיר או לחילופין שאל-ערבי יגיע לביקור בטהראן.[4] אמאני אמר כי איראן רוצה שמצרים תהא חזקה ותשיב לעצמה את המעמד האזורי הראוי לה.[5] בעוד טהראן בקשה לנהל את היוזמה בדרג שרי החוץ, נציג איראן לאו"ם, מוחמד עלי ח'זאעי, הגיע ב-12.4.11 לביקור בן יומיים בקהיר, לדיונים עם בכירים מצריים.[6] סו"י האיראנית פארס דיווחה ב-21.4 כי הסכם ראשון לאחר הדחת מובארכ בעניין תיירות נחתם בין שתי המדינות.[7]

 

בעקבות ידיעות שנפוצו בתקשורת האיראנית לאחר הביקור על מינוי שגריר איראני בקהיר אמר דובר משה"ח האיראני, ראמין מהמאן-פרסת, (19.4) שידיעות אלה היו נמהרות והתבססו על ניחושים. לדבריו, מיד כשתוכשר הקרקע להרחבת היחסים בין שתי המדינות תהיה טהראן מוכנה לנקוט צעדים רציניים. הוא אמר שהרחבת היחסים בין שתי המדינות היא אינטרס של שתי המדינות.[8] ראש משרד האינטרסים האיראניים בקהיר, מוג'תבא אמאני, הכחיש כי חלה נסיגה או התקררות במסלול היחסים בין מצרים לאיראן ואמר כי יש דברים שדורשים יותר זמן. הוא הוסיף כי לא הוסכם בינתיים על העלאת דרג הייצוג הדיפלומטי.[9]

 

מטהראן, קרא יו"ר ועדת המג'לס לביטחון לאומי באיראן, עלא א-דין בורוג'רדי, לחידוש היחסים עם מצרים ולמניעת השפעתן המזיקה של ארה"ב וישראל על מהלך כזה. סיו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חוסין אברהימי, אמר כי ההתנגדות של מצרים לישראל והעובדה שאימצה את מודל המהפכה האסלאמית יוצרים מכנה משותף בינה לבין איראן ואף קרא לחילופי שגרירים בין המדינות. מקור במשרד האינטרסים האיראנים בקהיר אף מסר כי הדיווחים שמצרים מציבה תנאים לחידוש היחסים – מקורם בטעות.[10]

 

האתר איראן דיפלומסי הרחיב בעניין האינטרס הכלכלי של טהראן ביחסים עם מצרים, ואף התייחס ליכולתה של איראן להשפיע על הפוליטיקה הפנימית במצרים. האתר טען שהדיון המעמיק אודות הבנק המשותף בין איראן למצרים בימים אלה מסמל את הרצון של איראן להעמיק את היחסים הכלכליים עם מצרים ואת רצונה ליהנות מנתח בשוק בן 80 מליון האיש של מצרים. יצוין כי השגריר ח'זאעי היה בעבר סגן שר הכלכלה האיראני והוא חבר בדירקטוריון הבנק.[11] עוד טען האתר, שלמרות שארה"ב וישראל נהנות כעת מהשפעה כלכלית-ביטחונית גדולה במצרים, תוכל טהראן בטווח הזמן הבינוני לאלץ את המשטר הצבאי בקהיר להיכנע לדרישות הזרם האסלאמי במדינה, הנהנה מתמיכה רבה בציבור, אם תרחיב את השפעתה המוראלית במצרים. האתר צפה שהגעת האחים המוסלמים למוסדות השלטון במצרים בעתיד תביא לשינוי בסטאטוס הצבאי והפוליטי של גבול מצרים-ישראל.[12]

 

כמחווה, איראן גם שחררה כמאה מצרים שהוחזקו בתחומיה בשמונה השנים האחרונות, מרביתם אנשי ארגוני ג'יהאד מצריים ובני משפחותיהם שהגיעו לאיראן לאחר שנלחמו לצד אל-קאעדה באפגניסטן. היוזמה יצאה לפועל בתיווכו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, ובעזרתו של העו"ד המצרי מונתצר זיאת. באיראן מוחזקים עדיין שלושה מצרים שלא שוחררו משיקולים ביטחוניים.[13]

 

ביקורת באיראן ובמצרים: לא השתנה דבר המצדיק חידוש היחסים

בצד האיראני נשמעו גם קריאות לזהירות וביקורת מצד גורמים המבקרים את אחמדי-נז'אד. למשל, מאמר ביומון ג'ומהורי-י אסלאמי, הידוע בביקורתו על הנשיא אחמדי-נז'אד, טען כי הדחתו של הנשיא מובארכ לא שינתה דבר במצרים המצדיק את חידוש היחסים עימה, שכן משטר הקצינים עדיין איתן.[14] גם דובר הוועדה לביטחון לאומי במג'לס האיראני, כאזם ג'לאלי, קרא שלא למהר עם חידוש היחסים, אלא לעשות זאת במסגרת תהליך של הבנת האירועים באזור.[15]

 

גם בצד המצרי נשמעו קולות נגד היחפזות בחידוש היחסים עם איראן. הם העלו חששות שונים: שכוונתה של איראן היא להפוך את מצרים לגרורה שלה ולבודדה מן הזירה הערבית;[16] שתחול שיעיזציה במצרים שתוביל לקרע חברתי;[17] שאיראן תפגע בריבונותה של מצרים ותתערב בענייניה הפנימיים; ושהאינטרסים של מצרים במדינות המפרץ ייפגעו וכיו"ב.[18] העורך לשעבר של היומון המצרי הרשמי רוז אל-יוסף, עבדאללה כמאל, שהיה ממקורבי מובארכ והוחלף לאחרונה, הגן במאמרו על מדיניות משה"ח המצרי תחת שה"ח הקודם, אחמד אבו אל-ר'יט, נגד חידוש היחסים עם איראן, וטען כי הדבר מנוגד למטרות המהפכה, שכן איראן עצמה סותמת את פיות מפגינים ומדכאת את הפגנותיהם, ואף תוקפת מדינות ערביות יקרות למצרים, כמו סעודיה ובחריין.[19] גם העיתונאי המצרי, אוסאמה עגאג, שמילא שורה של תפקידים בכירים בעיתונות הממסדית המצרית בתקופת מובארכ, הביע התנגדות לחידוש היחסים, וטען כי איראן אינה מאפשרת למדינות אחרות למלא תפקיד אזורי ואינה נוהגת לשתף מדינות נוספות בניהול משברים באזור.[20]

 

קהיר מרגיעה: אין כוונה לכונן ברית אסטרטגית עם איראן

ההתפתחות ביחסי מצרים-איראן עוררה את חששותיהן של מדינות המפרץ על רקע יחסיהן המתוחים עם איראן, מה שגרם לשה"ח המצרי לומר כי קהיר רואה ביציבות המפרץ ובערביותו קו אדום שאין לחצותו.[21] מקור אחר במשה"ח המצרי הבהיר כי השאיפה היא לכונן "יחסים נורמאליים בסיסיים עם טהראן, לא פחות ולא יותר... ואין זה דבר חריג בהתחשב בכך שגם למדינות המפרץ עצמן יש שגרירויות בטהראן." הוא הוסיף כי הכוונה היא להעלות את דרג הייצוג הדיפלומטי ממשרדי אינטרסים לשגרירויות, אך אין הכוונה לכונן ברית אסטרטגית עם איראן. לדבריו, בכוונת מצרים להמשיך במחויבותה לעמדה הערבית המשותפת של תמיכה ביחסים נורמאליים בין מדינות המזה"ת, תוך הקפדה על אי התערבות של האחת בענייני זולתה.[22]

 

היומון המצרי הרשמי אל-אהראם הסביר את האינטרס המצרי בחידוש היחסים עם איראן ודחה את הביקורת על מהלך זה: "הצהרותיו האחרונות של שה"ח המצרי, ד"ר נביל אל-ערבי, כי מצרים [שלאחר] המהפכה צריכה לנהל יחסים נורמאליים עם כל מדינות העולם, ובכלל זה עם איראן, [מסמנות] את חזרת הרציונאליות לדיפלומטיה המצרית לאחר שנים שבהן שלטו בה מגמות והשקפות צרות. דיפלומטיה זו עברה שנות בצורת, במהלכן הלך התפקיד המצרי באזור ובעולם ופחת, דבר שגרם לאחרים – חסרי תועלת או כישורים בסיסיים- לנסות למלא תפקיד זה, לנגד עיניהם [המשתאות] של המצרים מבלי שיכלו לעשות דבר.

 

[האחראים לשעבר על ענייני הדיפלומטיה המצרית [בתקופת מובארכ, שלא היו מעוניינים בחידוש היחסים בין המדינות] ניסו להסביר כי חידוש היחסים בין מצרים לאיראן, משמעם ויתור של מצרים והכרה מצידה בחדירה האיראנית למפרץ ובכך שטהראן הפכה  למעצמה המשפיעה באזור. בעוד שלמעשה חידוש היחסים בין שתי המדינות, פירושו, כפי שאמר השר נביל אל-ערבי, הוא נירמול היחסים, כלומר קיומם של יחסים נורמאליים שבהם אין לצד אחד בכורה על האחר.

 

כמו כן, יחסים אלה אין פירושם שתיקה על מדיניות איראנית שאינה מקובלת על מצרים או שמשפיעה לרעה על מדינות [ערביות] אחיות. כל תפקיד שמצרים עשויה למלא באזור ובעולם תלוי בכמות הקלפים שהיא מחזיקה בידיה. אחד הקלפים הללו הוא קשריה עם מדינות העולם, כך שהיא תוכל להשפיע על מדינות אלה באופן חיובי. אין זה הגיוני שמצרים תשמש מתווכת או  תמלא תפקיד אחר, כל עוד אין לה יחסים עם כל הצדדים [הנוגעים בדבר], כך שתוכל לשכנע צד זה או אחר לגבי עמדה כלשהי.

 

למצרים יש באופן טבעי קלפים המכשירים אותה למלא תפקיד אזורי ובינ"ל בולט, אך המהפכה האדירה הוסיפה לה קלפים חשובים אחרים, ובראשם היותה מדינה דמוקרטית המכבדת את זכויות אזרחיה ומקור המעניק השראה למדינות אחרות, שעמיהן מצפים לחולל בהן שינוי בדרך מתורבתת ומתקדמת באמצעות ברית בין הצבא לבין העם לטובתה של המדינה. אם הנסיגה בתפקיד המצרי במישור הבינלאומי נמשכה שנים רבות, הרי שהמהפכה והשינויים שהיא חוללה הם ערובה להשבת התפקיד המצרי לקדמותו בהקדם האפשרי ואף להתעצמותו."[23]

 

 



[1] ראה למשל דיווח פרס טי וי (איראן), 8.4.2011. יודגש כי ב-11.4.2011 פרס טי וי (אתר רשות השידור האיראנית בשפה האנגלית) ציטט ידיעה כביכול מהיומון הגרמני דר שפיגל, לפיה ראש המועצה העליונה של הכוחות המזוינים המצריים, הגנרל מוחמד חוסין טנטאוי, הביע תמיכה בדברי אל-ערבי וקרא להידוק היחסים עם איראן. הן אל-ערבי (7.4.2011) והן דר שפיגל (8.4.2011) הכחישו קיומו של ריאיון כזה ע"י טנטאוי. להערכת the Egyptian Gazette מקור הדיווח הכוזב הוא היומון הכוויתי אל-אנבאא.

[3] אל-אהראם (מצרים), 29.3.2011; רוז אל-יוסף (מצרים), 30.3.2011

[4] פארס (איראן), 5.4.2011; אל-דוסתור (מצרים), 4.4.2011

[5] אל-אהראם (מצרים), 12.4.2011

[6] פארס (איראן), 12.4.2011

[7] לפי ההסכם יבקרו במצרים כמאה ועשרים אלף תיירים מאיראן בשנה, ובאיראן כששים אלף ממצרים. פארס (איראן), 21.4.2011.

[8] ח'בר און ליין (איראן), 19.4.2011

[9] אל-אהראם (מצרים), 20.4.2011

[10] אתר המג'לס (איראן), 3.4.2011; ח'בר און ליין (איראן), 7.4.2011; פארס (איראן), 5.4.2011

[11] אירנא (איראן), 13.4.2011

[12] איראן דיפלומסי (איראן), 14.4.2011

[13] רוז אל-יוסף (מצרים), 17.4.2011

[14] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 7.4.2011

[15] אל-אהראם (מצרים), 6.4.2011

[16] אל-מצריון (מצרים), 7.4.2011

[17] אל-מצריון (מצרים), 12.4.2011

[18] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 7.4.2011

 [19]רוז אל-יוסף (מצרים), 31.3.2011

[20] אל-אח'באר (מצרים), 9.4.2011

[21] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.4.2011

[22] אל-אהראם (מצרים), 5.4.2011

[23] אל-אהראם (מצרים), 8.4.2011

תגיות