המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המהומות בבחרין והעימות התקשורתי בין איראן למפרציות
18/3/2011

 

עימות תקשורתי בין איראן למדינות המפרץ על רקע משלוח כוחות מפרציים לבחרין

 

זה למעלה מחודש מתקיימות בבחרין הפגנות של שיעים בדרישה להפיל את המשטר ולערוך רפורמות במדינה. ב-14 במרץ 2011 דיווח בכיר סעודי כי עפ"י הסכם ההגנה המשותף בין מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, נכנסו לבחרין למעלה מאלף חיילים סעודיים המשתייכים ל"כוח המגן של חצי האי ערב" [Peninsula Shield Force], כדי לסייע לשלטונות הבחרינים להשתלט על ההפגנות. במקביל דיווח שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, השיח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, כי ארצו שלחה לבחרין כ-500 שוטרים.[1]

 

צעד זה נתקל בביקורת מצד בכירים איראניים שטענו כי הדבר יביא להסלמת האלימות כלפי המפגינים בבחרין, וחלקם הטילו על ארה"ב את האחריות למצב שם. מנגד, דחו בכירים בחרינים הצהרות אלה וטענו כי הן נחשבות להתערבות בענייניה של בחרין, וכי על איראן להפסיק מדיניות זו.

 

גם בסעודיה נשמעה התנגדות להצהרות האיראניות לגבי המצב בבחרין. ראוי לציין כי בעקבות האירועים האחרונים שהתקיימו בסעודיה – הקריאות לרפורמות במדינה; הפגנות השיעים במזרח המדינה; יום הזעם שנועד ל-11 במרץ 2011[2], ולאור ההסלמה ביחסי איראן-בחרין על רקע משלוח הכוחות המפרציים לבחרין - האשימו בכירים סעודיים את איראן בניסיון לארגן מהפכה בסעודיה ולהבעיר את אזור המפרץ. המלך הסעודי עבדאללה ובכירים אחרים הזהירו כי סעודיה לא תתיר להתערב בענייניה. ביקורת זו התבטאה גם במאמרי המערכת ביומוני סעודיה שהאשימו את איראן בניסיון להתערב באזור המפרץ ולערער את המצב באזור. מסמך זה יציג את התגובות בסעודיה, בבחרין ובקטר לאיומים האיראניים בעקבות שיגור הכוחות לבחרין.

 

בחרין: גינוי ניסיונות ההתערבות האיראנית

בהודעה שפורסמה בתום כינוס שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, שנערך ב-10 במרץ 2011 בריאד, נכתב: "...מדינות המועצה ועמיהן מתנגדות כולן וכל אחת לחוד לניסיונות כלשהם להתערבות זרה בענייניהן. הן מודיעות כי הן יעמדו בתקיפות ובנחישות בפני כל מי שינסה להצית קנאות עדתית או להפיץ כיתתיות בקרבן ובקרב עמיהן, או במי שיעז לאיים על ביטחונן ועל האינטרסים שלהן. כל פגיעה בביטחונה של אחת ממדינות המועצה נחשבת לפגיעה בביטחון כל מדינותיה, והיא תטופל לאלתר וללא כל היסוס."[3]

 

הדברים שיוחסו לשר החוץ האיראני צאלחי בתקשורת הערבית כי "איראן לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח ההתערבות הצבאית הסעודית בבחרין", זכו לגינוי בחריני והביאו להוצאת השגריר הבחריני מטהראן. תת שר החוץ לעניינים אזוריים ומועצת שיתוף הפעולה בבחרין, חמד אל-עאמר, אמר כי דברי צאלחי נחשבים להתערבות ברורה בענייני הפנים של בחרין. לדבריו, הצהרות צאלחי מנוגדות לעקרונות הבסיסיים ביותר ביחסי השכנות שבחרין נוקטת כלפי איראן, וכן הן מנוגדות לאמנות ולחוקים הבינלאומיים הקובעים כי יש לכבד עצמאותן וריבונותן של מדינות ולא להתערב בענייניהן הפנימיים.[4]

 

התנגדות איראן לכניסת הכוחות לבחרין זכתה גם לביקורת מצד מזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, עבד אל-רחמן אל-עטיה שטען כי כניסת הכוחות לבחרין היא צעד טבעי שנעשה בהתאם לבקשת בחרין, מתוך אחריות משותפת ליציבות מדינות המפרץ ובהתאם להסכם הגנה משותף ביניהן. הוא דרש מאיראן להפסיק להתערב בענייני הפנים של מדינות המפרץ כשם שהן אינן מתערבות בענייני מדינות אחרות, כולל איראן.[5]

 

לעומת זאת, ראשי האופוזיציה בבחרין אמרו כי הם רואים בכוחות [ששלחה] מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ לבחרין כוחות כיבוש, וכי הם יבקשו סיוע מאיראן במקרה שהשיעים בבחרין ייפגעו. לטענתם, מאז ה-15 במרץ ניתן לראות באופן ברור כי חזבאללה עומד לצד האופוזיציה הבחרינית.[6]

 

סעודיה: מדינות המפרץ לא יתירו התערבות בענייניהן

בסעודיה הופנו האשמות נגד איראן על רקע הפגנות השיעים בממלכה, ונמתחה ביקורת על ההצהרות האיראניות לגבי המצב בבחרין. ב-14 במרץ 2011 דיווח מקור ביטחוני סעודי כי כוחות הביטחון בעיר המזרחית אל-קטיף עצרו איראני שהפיץ כרזות הקוראות לתושבי האזור להפגין ולהצית בתי עסק ומבנים ממשלתיים. שלטונות סעודיה הזהירו כי לא יגלו סובלנות כלפי מחאות או קריאות להקים מפלגות פוליטיות.[7]

 

א. המלך עבדאללה: לא נתיר התערבות בעניינינו

בכינוס של הממשלה הסעודית שהתקיים ב-14 בחודש בריאד, בראשות המלך עבדאללה, הודגשה התנגדותה של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ להתערבות זרה בענייניה. עבדאללה אמר כי גם ארצו מתנגדת להתערבות כלשהי בענייניה הפנימיים באופן שעלול להשפיע על טובת המדינה, אזרחיה וחוקיה. לדבריו, העם הסעודי הוכיח את נאמנותו למדינה מיום היווסדה ואת תמיכתו בהנהגתה, ואין פלא שהוא לא שעה לקריאות להפגין מצד "בעלי נטיות עוינים, מאחר שהוא יודע מה המטרות העומדות מאחורי קריאותיהם הכוזבות".[8]

 

ב. שה"ח הסעודי: ביטחון  בחרין – ביטחוננו

בפגישה שהתקיימה במנאמה ב-14 במרץ 2011 בין מלך בחרין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, יורש העצר הבחריני, האמיר סלמאן בן חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, שר החוץ הסעודי, האמיר סעוד אל-פיצל ועמיתו הקטרי, השיח' חמד בן ג'אסם אאל ת'אני, אמר אל-פיצל כי מדינתו תומכת בבחרין לאור מצבה. לדבריו, ביטחונה של בחרין הוא ביטחונה של סעודיה ומדינות מועצת שיתוף הפעולה כולן חרדות לביטחונה של בחרין וליציבותה. גם שר החוץ הקטרי אמר כי מדינתו תסייע לבחרין לעמוד מול כל איום על ביטחונה ויציבותה.[9]

 

ג. אמיר סעודי: לא נאפשר לאיראן לערער את סעודיה

בראיון לאתר הסעודי www.lojainiat.com אמר האמיר הסעודי ח'אלד בן טלאל, אחיו של איש העסקים הסעודי הבולט, האמיר וליד בן טלאל: "...כל הספקות החלו להתאמת ואף התגלה בוודאות כי אנשי 'הראפדה' [כינוי לשיעים] וחובשי המצנפות עומדים מאחורי אלו המציתים פתנה, אלו המסיתים ואלו המעוניינים להוביל את המדינה לתהום, כפי שעשה חזבאללה בלבנון וכפי שהם עשו בעיראק,...במלחמת החות'ים בתימן, במה שמתרחש בבחרין, ועוד לפני כן – [בהפגנות] שאירעו כמה פעמים בסעודיה...[10]

 

ה'ראפדה' וחובשי המצנפות... מסיתים נגד העם הסעודי... באמצעות הנפת סיסמאות ותמונות הפוגעות בדת, במדינה, בשליטיה ובעמה; תמונות של חובשי מצנפות ומולות מאיראן, עיראק וחזבאללה. אילו הסונים היו עושים זאת באיראן, הם היו מגורשים מבתיהם, האמאמים וחכמי ההלכה היו מגורשים ממסגדיהם, האינטלקטואלים הסוניים היו מוצאים להורג, נאסרים או נעלמים...

 

לא נסכים [בסעודיה] – לא המנהיגים ולא העם – להתערבות כלשהי בענייניה של הממלכה הסעודית, בשום דרך. כמו שאמר [שר החוץ הסעודי] סעוד אל-פיצל: אם מישהו ינסה להכניס את אצבעו לענייני הממלכה – אצבעותיו ייקטעו... העם הסעודי כולו מאוחד עם שליטיו ונישאר מאוחדים על יסוד הקוראן והסונה..."[11]

 

ד. היומון אל-וטן: מדינות המפרץ ימנעו התערבות איראנית בענייניהן

במאמר מערכת ביומון הסעודי אל-וטן נכתב: "אותו מדינאי המסתגר בגדה המזרחית של המפרץ הערבי – לא 'הפרסי' – טועה מאוד אם הוא חושב שמדינות מועצת שיתוף הפעולה יישארו אדישות למול התערבותו הברורה בעניין הבחריני. באומרנו 'העניין הבחריני', על איראן להבין היטב כי הכוונה במושג זה היא ל'עניין המפרצי', וכי מערכת מועצת שיתוף הפעולה במובן הפוליטי והצבאי שלה, הוקמה למען אחדות המפרץ והגנה עליו מפני כל מי שמאיים על ביטחון אזרחיו ויציבותם...

 

האם [דבריו של שר החוץ האיראני, עלי צאלחי כי 'איראן לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח שליחת כוחות סעודיים לבחרין'] הם הודאה בכך שאיראן משנה כרצונה את הנוף הבחריני מזה תקופה?... נראה כי התמיכה – לא ההתערבות – המפרצית 'הלגיטימית' עוררה את זעמה של איראן, הטוענת מזה זמן רב שהיא אינה מתערבת בעניין הבחריני. שאם לא כן, מדוע איראן רומזת שלא תשב בחיבוק ידיים בשום אופן?..."[12]

 

ה. היומון אל-ג'זירה: איראן חותרת להבעיר את המפרץ

במאמר מערכת ביומון הסעודי אל-ג'זירה נטען כי איראן היא האחראית להפגנות במדינות המפרץ, שנועדו לזרז את השלטת ההגמוניה שלה באזור: "אין צורך להיות מומחה כדי לדעת שמאחורי הניסיונות לעורר פתנה ותסיסות באמצעות הפגנות בכמה ממדינות המפרץ הערביות, עומדים מסיתים ותומכים, ושמביניהם אף ישנו מי שקובע תוכניות ומוביל את התסיסות, בלי פחד ובלי בושה. ממלכת בחרין מהווה דוגמה לפעילות עוינת זו, שאותה חשפו המסמכים שהשיגו המנגנונים הרלוונטיים במדינות האזור.

 

[מסמכים אלו] הבהירו שחוגים במשטר האיראני פועלים ללא לאות, בתמיכת המנהיג העליון של המשטר [עלי ח'אמנאי], להבעיר את המצב במדינות הערביות במפרץ, כדי לזרז את ביצוע שאיפותיהם – לספח או לכפות את ההגמוניה של המשטר האיראני באזור. המודיעין של המשטר האיראני ותאיו הרדומים [פועלים] בשיטות ובדרכים שנקבעו בטהראן ובקום כדי להצית הפגנות ותסיסות, ולדחוף את מנגנוני הביטחון במדינות המפרץ להתנגש [במפגינים..., ובכך] להכשיל כל דיאלוג וכל יוזמה מצד מדינות המפרץ הערבי, במטרה לקדם רפורמות שיגדילו את הרווחה שממנה נהנים בני המפרץ הערבי בהשוואה לאיראן.

 

[לעומת המפרץ, איראן] מונעת מהמיעוטים הערביים, הכורדיים והבלוצ'יים [שלה], המהווים [ביחד] רוב מול המיעוט הפרסי... לדבר בלשונותיהם; מצרה את צעדי חכמי הדת הסוניים, ומעלה את הצעירים [בני המיעוטים] לגרדום. [יותר מכך;] הערוץ האיראני 'אל-עאלם', הפונה לעולם הערבי, עוסק בהפגנות בבחרין ובודה הפגנות בערי סעודיה, הקיימות רק בחלומותיהם החולניים [של האיראנים] בעודו מתעלם ממה שקורה באהואז, בכורדיסטן האיראנית ובבלוצ'יסטן, ואף ברחובות טהראן, שם מדוכאים הרפורמיסטים בקביעות."[13]

 

קטר: כניסת הכוחות המפרציים לבחרין מוצדקת

בפגישה עם המלך הבחריני, חמד בן עיסא אאל-ח'ליפה, אמר ראש ממשלת קטר ושר החוץ הקטרי, השיח' חמד בן ג'אסם, כי כניסת הכוחות המפרציים לבחרין באה במסגרת הסכם הגנה משותף בין מדינות מועצת שיתוף הפעולה במפרץ, והסכם זה מחייב את כל מדינות המועצה, כאשר אחת מהן מבקשת סיוע. לגבי הכוחות הקטריים בבחרין אמר בן ג'אסם כי אין מדובר בכוחות מלאים אלא בקציני קישור בלבד. בן ג'אסם קרא למפגינים בבחרין לאמץ את שפת הדיאלוג כדי להשיג את מבוקשם.[14]

 

עורך היומון הקטרי אל-וטן, אחמד עלי, הצדיק את שליחת הכוחות המפרציים לבחרין ותקף את ההתערבות האיראנית בענייני הפנים של בחרין: "...אין מחלוקת על כך שזכותה של בחרין לבקש את עזרת מועצת שיתוף הפעולה [של המפרץ] כדי לשמור על ביטחון הפנים והחוץ שלה, ושחובתן של מדינות המועצה לשתף פעולה ולהביע סולידאריות עימה במשבר הפנימי שלה... נוכחותו של הכוח המגן של חצי האי ערב בבחרין אינה מופנית כלפי העם, אלא מטרתה להגן על הישגיה [של המדינה] מפני המהומות...

 

אני תמה על ההתערבות... האיראנית במשבר בבחרין. לאיראן יש מספיק בעיות פנימיות, וכולנו יודעים מה רוצים ה'רפורמיסטים' ברפובליקה האסלאמית שלהם. לכן, מן הראוי ש[איראן] לא תייצא את משבריה לשכנותיה. ולפני שאיראן תטען שהיא דואגת לבחרינים, מן הראוי שהיא תדאג לא להפר את זכויות אזרחיה האוהדים את מהדי כרובי, מיר חסין מוסוי, מוחמד ח'אתמי וליבראלים אחרים. כשם שאנו מסרבים להתערבות מערבית בעניינים האיראניים, כך אנו מסרבים בתוקף להתערבות איראנית בענייני זולתה..."[15]

 

איראן: הסלמה מילולית ואיומים בטרור נגד סעודיה

בעקבות החלטתן של סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות לשלוח כוחות צבא ומשטרה לבחרין, הסלימה איראן את תגובתה לאירועים. "הפלישה לבחרין", כך כונה הצעד בפי דוברים איראנים, מהווה בעיני טהראן שינוי הסטטוס-קוו העדין במפרץ, בינה לבין סעודיה הסונית ובעלת בריתן של ארה"ב והמערב. אם לאיראן יש זיקה רגשית, היסטורית, עדתית ודתית לבחרין (איראן של השאה ויתרה ב-1971 על ריבונותה על בחרין בהסכם עם בריטניה), הרי שסעודיה הציבה עובדה: האי בחרין הוא נקודה אסטרטגית-סונית והוא יישאר תחת שלטון סוני, בחסות חצר המלוכה הסעודית.

 

עם חלוף הימים מאז נכנסו הכוחות הסעודיים לבחרין, מחריפות ההתבטאויות מטהראן, במיוחד כלפי סעודיה ובתי המלוכה אאל סעוד ואאל ח'ליפה. מצד אחד מפרסמת טהראן גינויים חריפים: עריכת טבח במוסלמים של בחרין (בפי איראן השיעים הם המוסלמים של בחרין),[16] השוואת משטר משפחת אאל סעוד למשטר הציוני, דהיינו השוואתם ל"שטן הקטן",[17] והתבטאות שלפיה "סעודיה צריכה לצפות לצונאמי בשטחה."[18] אולם, מצד שני, החלה טהראן במגעים דיפלומטיים בינה לבין ריאד בתיווך סורי.[19]

 

יצוין כי האיתוללות האיראנים התבטאו בחריפות יחסית כלפי בית המלוכה הסעודי, שתואר כ"כובש המקומות הקדושים לאסלאם". לדבריהם, "לפי הוראות האסלאם, אסור למוסלמים בעולם להיות אדישים למול עושק של מוסלמי אחד."[20]

 

יש להבחין כי ההסלמה האיראנית היא עד כה במישור המילולי-הצהרתי בלבד. שום איש צבא מאלה המרבים להתבטא באופן לוחמני בנסיבות קלות בהרבה, לא נקט בשום איום קונקרטי. שר ההגנה וחידי היה היחיד עד כה שהזהיר את סעודיה אך גם זאת באופן מתון. הוא גינה את הכנסת הכוחות הסעודיים לבחרין והזהיר ש"פעולות כאלה יגבירו את המתיחות ויפגעו ביציבות האזור וביטחונו. אם התנועות הבלתי שקולות והבלתי מוצדקות מבחינה משפטית האלה יהפכו לנורמה, האזור יהפוך למוקד של שלהוב יצרים, עוינות ומריבה...[21]

 

כמו כן לא דווח על תנועת כוחות צבא איראניים מול המפרץ. נראה כי אם תהיה תגובה צבאית איראנית היא תהיה בתחום הלוחמה הא-סימטרית, לאמור, בתחום הטרור, כפי שעולה מקריאה ראשונה לאיים בפגיעה באינטרסים סעודיים ומדיווח על תחילת רישום מתנדבים לפיגועי התאבדות מול אינטרסים ואישים סעודיים.[22] ציר המג'לס האיראני, מוחמד דהקאן, קרא לממשלת איראן להציב אולטימטום לסעודיה להוצאת כוחותיה מבחרין ואמר כי "לאיראן יש היכולת והכוח לאיים על האינטרסים של סעודיה ושל איחוד האמירויות בכל מקום." לדבריו, אסור לטהראן להישאר אדישה לקול זעקת העזרה מצד העם הבחריני וחובתה להגן עליו.[23]

בכיר במשמרות המהפכה, מחמד באקר-זאדה, אמר ש"מפגן הכוח הצבאי של סעודיה ושל האמירויות בבחרין הוא טעות אסטרטגית שתביא לכך שתנועת העם הבחריני תכנס לשלב הג'יהאדי."[24]

 

יצוין כי מלכתחילה הטילו בכירי המשטר את האשם ואת האחריות להתפתחויות על ארה"ב, והודיעו כי היא אשר תשלם את המחיר על כך.[25]

 

אותם בכירים חזרו ופנו לשלטונות בחרין בדרישה שלא להפעיל אלימות נגד המפגינים ולכבד את דרישותיהם.[26] שגרירי סעודיה ושוויץ, בהיותה מייצגת האינטרסים של ארה"ב בטהראן, זומנו למשה"ח האיראני.[27] עוד דווח כי איראן החזירה את שגרירה מבחרין במחאה על צעדה של סעודיה.[28]

 

יש לציין כי בעיתונות הערבית הופצו בהרחבה ובהבלטה דברים שיוחסו לצאלחי כאומר ש"איראן לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח ההתערבות הצבאית הסעודית בבחרין." לדברים אלה לא נמצא אזכור במקורות איראניים והם מלמדים על החשש בקרב המדינות הערביות מפני התגובה האיראנית.

 

תגובות של שיעים ברחבי המפרץ

האתר האיראני שיעה און ליין דיווח על קבוצת שיעים בחרינים שפנתה אל מנהג איראן ח'אמנאי בבקשה שיסייע לה כראות עיניו. הם נתנו כדוגמא את דברי ח'אמנאי לעם המצרי, דבר שעזר, לטענתם, להפיל את משטרו של מובארכ. הקבוצה ציינה שח'אמנאי הוא דוגמא לחיקוי ושהם מוכנים לבצע שהאדה.[29]

 

שיעים ברחבי העולם הערבי התגייסו לתמיכת בשיעים בבחרין וגינו את הטיפול הבחריני בהפגנות ואת הסתייעותה של בחרין בכוחות מפרציים אחרים. בעיראק, הביע איש הדת השיעי הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, "דאגה עמוקה" מהצעדים שאותם נקטה ממשלת בחרין וקרא להפסיק את האלימות נגד "האזרחים חסרי המגן". גם ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, הביע "דאגה לנוכח המתרחש בבחרין". המנהיג השיעי, מוקתדא סדר, קרא מאיראן לתומכיו לצאת להפגנות תמיכה בעם הבחריני בבגדאד ובבצרה.

 

בלבנון, גינה ארגון חזבאללה גם הוא את "הפגיעה באזרחים", "כניסת כוחות ממדינות ערביות שכנות לאדמות בחרין והשימוש באלימות המובילה להרג ופציעה [של אנשים]".הארגון טען כי פעולות אלה "אינן מובילות לשום תוצאה אלא רק מסבכות את העניינים."

 

גם בכווית, השמיעו השיעים גינויים למתרחש בבחרין: חבר המג'לס סאלח עאשור מתח ביקורת על כניסת כוחות מפרצים לבחרין וציין כי ישלח שאילתא לראש הממשלה אם כווית תשלח כוחות לבחרין.[30]

 

בראיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית, אל-עאלם, איים עמראן אל-קראשי, חבר באגודה לזכויות אדם בכווית, שקבוצות שונות בכווית יפגעו באינטרסים סעודיים ובחריניים באזור במחאה על שיגור כוחות סעודיים לדיכוי המהומות בבחרין. לדבריו, האומה הכוויתית מביעה סולידאריות עם העם הבחריני המדוכא ע"י משפחות אאל סעוד ואאל ח'ליפה, "שכירי החרב של אמריקה וישראל באזור." לדבריו, הוא לעולם לא יסכים שכוחות כוויתים ישתתפו בדיכוי המפגינים בבחרין.[31]

 

קריקטורות נגד איראן בעיתונות הסעודית

 

איראן מדכאת את מפגיניה וקוראת לכיבוד רצון העם בבחרין       איראן נכשלת בניסיונותיה להתערב בתוך סעודיה

          

אל-וטן (סעודיה), 20.2.2011                                                                       אל-וטן (סעודיה), 13.3.2011                                                            

 

הניסיונות של איראן לפגוע בסעודיה שבים אליה כבומרנג            זרועות התמנון האיראני מניפות את דגל המחאה בבחרין

    

אל-וטן (סעודיה), 14.3.2011                                                                אל-מדינה (סעודיה), 21.2.2011

 

                                          הצונאמי המאיים על איראן, בראי התודעה הסעודית 

                                                           

                                                      אל-וטן (סעודיה), 15.3.2011

 

 

                                        קריקטורות נגד עבדאללה בעיתונות האיראנית

 

המלך עבדאללה – כלב שאוזניו דגלי ארה"ב וישראל         ה'עגאל' על ראשו של המלך עבדאללה – נחש

            

פארס (איראן), 16.3.2011                                                                      פארס (איראן), 14.3.2011

 

 

                                                                                    בגידת סעודיה בעם הבחריני

         

פארס (איראן), 17.3.2011                                                               פארס (איראן), 17.3.2011

 

 


[1] www.alarabiya.net, 14.3.2011. יצוין כי גם שלטונות כווית שלחו (14.3.11) כוחות לבחרין, אך הורו להם לשוב כעבור שלושה ימים בלבד. עפ"י הדיווחים עיקר "הכוח המגן של חצי האי ערב" מורכב מחיילים סעודיים, אולם נותרו בבחרין גם כמה חיילים מקטר ומאיחוד האמירויות הערבית; www.elaph.com, 16.3.2011

[3] אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות הערביות), 11.3.2011

[4] אל-איאם (בחרין), 16.3.2011

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.3.2011. בעלי טורים בסעודיה ובבחרין טענו כי בעזרת הערוץ האיראני אל-עאלם מציתה איראן סכסוכים עדתיים בבחרין; אל-ריאד (סעודיה), 14.3.2011; אח'באר אל-ח'ליג' (בחרין), 15.3.2011

[6] אל-איאם (בחרין), 16.3.2011

[7] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 15.3.2011

[8] אל-וטן (סעודיה), 15.3.2011

[9] אל-ריאד (סעודיה), 15.3.2011

[10] המדובר בתהלוכות שיעים שהיו לאחרונה בערים במזרח סעודיה, בדרישה לשחרר עצורים שיעים.

[12] אל-וטן (סעודיה), 15.3.2011

[13] אל-ג'זירה (סעודיה), 15.3.2011

[14] אל-ערב (קטר), 15.3.2011

[15] אל-וטן (קטר), 17.3.2011

[16] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 17.3.2011; כיהאן (איראן), 16.3.2011; איתאללה מכארם שיראזי, אילנא (איראן),16.3.2011

[17] ראה ניתוח פרס טי וי 17.3.11. http://www.presstv.ir/detail/170360.html; קריקטורה באתר 

http://mashreghnews.ir/NSite/FullStory/News/?Id=35514

[18] צבח-י צאדק (איראן), 28.2.2011. מאמר בג'ומהורי-י אסלאמי טען שמשלוח כוחות סעודיים לבחרין הוא "ליבוי האש ... בסעודיה עצמה" ומשפחת אאל סעוד עלולה להיות מודחת בגל המהפכות הנוכחי; ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 17.3.2011

[19] קודם לכן פנתה איראן אל ארגון הוועידה האסלאמית בבקשה למנוע אלימות בבחרין מתוך כוונה להשאיר את ניהול ענייני המפרץ בידי מדינות האזור ובידיים אסלאמיות; איסנא (איראן), 15.3.2011. דיווח על מגעים של משה"ח עם שה"ח של סוריה, כווית ועיראק, http://www.presstv.ir/detail/170352.html. עוד דווח על הגעת שה"ח הסורי לטהראן,17.3.2011

[20] בהתאמה דברי האיתאללה הבכיר, ג'ואדי אמולי, ואיתאללה נורי המדאני; כיהאן (איראן), 17.3.2011

[21] פארס (איראן), 16.3.2011; סגן הרמטכ"ל, עלי פירוזי, אמר שמטרתו אינה להגן על בחרין אלא על סעודיה. לדבריו,  "סעודיה מודעת לחולשת שלטונה ומודאגת מכך"; פארס (איראן), 16.3.2011

[22] האתר האיראני השיעי www.shia-news.com הודיע על פתיחת הרשמת מתאבדים (אסתשהאדיון) למתקפות נגד אינטרסים סעודיים וקרא ל"שוחרי החופש ...ללמד לקח את שכירי החרב של הכובשים...". האתר איראני ג'האן ניוז הוסיף כי כמה ארגונים איראניים לא ממשלתיים (NGO), פתחו ברישום מתנדבים לפעולות התאבדות בבחרין; www.shia-news.com, בושהר ניוז (איראן), 17.3.2011; ג'האן ניוז (איראן), 16.3.2011. דוגמת טופס הרשמה פורסמה ע"י שיעה ניוז. סטודנטים איראנים מסרו על נכונותם לצאת כמתאבדים לבחרין פארס (איראן), 16.3.2011

[23] הוא אמר: "הצעתי לממשלה להציב אולטימאטום לסעודיה ובחרין [הכוונה לאמירויות]  לצאת מבחרין ...תוך 48 שעות. אם סעודיה לא תפסיק את פשעיה עלינו לנקוט צעד שיסכן את האינטרסים שלה.." מהר (איראן),16.3.2011

[24] פארס (איראן), 16.3.2011

[25] יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, טען כי ארה"ב אחראית לאלימות ולהרג האזרחים וציין כי ביקורו החשאי של מזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, בבחרין חשף את המעורבות האמריקאית מאחורי הקלעים במפרץ ובבחרין; איסנא, איריב (איראן), 15.3.2011. חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי באיראן, כאזם ג'לאלי, אמר כי סעודיה מקדמת את ענייני ארה"ב באזור, דבר הנחשב לאות קלון, וכי הכנסת כוחות מסעודיה ומהאמירויות לבחרין הוא מהלך סעודי-אמריקאי שסוכם בביקורו של גייטס באזור. מהר (איראן),16.3.2011

[26] ר' דברי שה"ח צאלחי, שקרא לשלטונות בחרין להימנע מאלימות כלפי המפגינים; איסנא (איראן), 14.3.2011

[27] פארס (איראן), 15.3.2011

[28] פרס טי וי (איראן), 16.3.2011

[30] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 17.3.2011

[31] אל-עאלם (איראן), 16.3.2011

 

תגיות