המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון (ב)
2/1/2001


העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון (ב)

 

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, שהיה חבר צוות המו"מ הפלסטיני בשיחות קמפ-דיוויד, מקדיש לאחרונה את מאמרי המערכת להצגת העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון. מאמרו "מזון מהיר אמריקאי" (27/12) היה הביטוי הראשון להתנגדות הפלסטינית להצעות אלה. במאמר נוסף, שכותרתו "אודות אמנות השיווק האמריקאית", מבהיר הניה ביתר הרחבה את ההתנגדות הפלסטינית להצעות.[1] להלן תרגום המאמר במלואו:

 

"בניסיונם "לשווק" את רעיונותיו של הנשיא האמריקאי קלינטון, שואלים אנשי צוות השלום האמריקאי את אחד הגרועים שבעקרונות הפעולה של ארגונים קיצוניים ופשיסטיים: עשה ואחר כך דון [במה שעשית].

 

וושינגטון תובעת - ביהירות יוצאת דופן - שההנהגה הפלסטינית תקבל את רעיונותיה ללא תנאי ובאופן ברור ללא כל ערפול. רק לאחר שיתקבלו הרעיונות, ניתן יהיה לעבור לדיון בפרטים, שעל פי הניסיון הפלסטיני, טומנים בחובם אלפי שטנים.

 

רעיונותיו של קלינטון בנוגע למחיקת זכות השיבה של הפליטים ולהענקת ריבונות לישראל על מעבה אל-חרם אל-שריף ברורים ביותר. ההנהגה הפלסטינית ניסתה בימים האחרונים ובכמה ערוצים לקבל תשובות לעשרות שאלות והסתייגויות שעולים מרעיונות אלה. התשובות הישראליות הובילו לעובדה אחת: ככל שמתבררים הפרטים, מתגלה היקפן האדיר של הסכנות הקטסטרופאליות שרעיונות אלה מסתירים מאחורי נוסחאות כלליות.

 

על סמך "ההבהרות הישראליות" ועל סמך כמה אותות אמריקאים ניתן להסיק שלושה דברים:

 

1. ההנהגה הפלסטינית נדרשת להכריז על הסכמתה הבלתי מותנית לרעיונות, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להיכנס לדיון בפרטים. כלומר, הצד הפלסטיני נדרש לוותר על זכות השיבה ועל "הקלף" של סיום הסכסוך ו"חתימת הזהב" הפלסטינית, ולאחר מכן ניתן יהיה לשבת לשולחן המו"מ לדון בפרטים. על-פי ההבהרות של וושינגטון, הפלסטינים אינם חייבים לקבל את הפרשנויות הישראליות של הרעיונות האמריקאים. וושינגטון איננה מנדבת פרשנות לשאלה, מדוע צריכה להיות יותר מפרשנות אחת לסעיפיו של הסדר קבע.

 

כאן עולה שאלה בנוגע לתבונה היוקדת של חברי צוות השלום האמריקאי, שהובילה אותם לדמיין כיצד צוות המו"מ הפלסטיני מוותר על כל כלי נשקו ורק לאחר מכן נכנס לאולם המו"מ כדי להילחם ביריב שהתלהבותו מהלגיטימיות הבינלאומית לא זכתה, כידוע, למוניטין רבים, ושאיננו ידוע בהקפדתו על כיבוד הסכמים ו"קידוש" מועדים.

 

2. ההבהרות הישראליות חושפות אזורים אפלים רבים המכוסים על ידי המלים של הרעיונות האמריקאים. השיעור של 94-96% מאדמות הגדמ"ע שיוחזרו, על פי ההצעה, לריבונות פלסטינית מחושב מתוך שטח שאינו כולל את אזור ירושלים. משמעות הדבר, שהשטח המוצע לסיפוח מגיע ל- 7% מאדמות הגדמ"ע.

 

בנוסף, ישראל רוצה להסתמך על הרעיונות האמריקאים כדי לחכור 2% מהשטחים הפלסטינים לתקופה של 999 שנים (אין זו טעות דפוס). משמעות הדבר היא, שהיא רוצה לספח אליה  9% מאדמות הגדמ"ע, אך בתמורה אין היא מוכנה ששיעור חילופי האדמות יעלה על אחוז אחד. זוהי אותה ההצעה שהועלתה בקמפ-דיוויד.

 


כאשר מקשיבים להבהרות הישראליות בנוגע לירושלים, מגלים שצריכה להיות רציפות גיאוגרפית בין השכונות בירושלים. ישראל תספח את בית הקברות היהודי [בהר הזיתים] ואת "עיר דוד" שבסלואן, כמו גם אדמות המחברות את האוניברסיטה העברית  ואת הגבעה הצרפתית עם ירושלים המערבית. כלומר, ירושלים הערבית תהפוך למוזאיקה שהחוקים והמשטר בתוכה יתחלפו בכל מטר משכונותיה.

 

כמו כן מגלות ההבהרות, שישראל רוצה לכפות את ריבונותה על המנהרה באורך 488 מטר מתחת לכותל אל-בראק ועד לאל-מדרסה אל-עמריה בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף

היא רוצה ריבונות על מעבה אל-חרם.

 

3. ההבהרות הישראליות (כפי שהתגלה בבירור במפה שהציגה המשלחת הישראלית בקמפ-דיוויד ושהוצגה פעם נוספת בשיחות בולינג) חושפות שהרעיונות האמריקאים מתירים רק את הקמתה של מדינה פלסטינית שתיחתך על ידי גושי התנחלויות; המשך נוכחותם של בסיסים וכוחות ישראלים על אדמתה יגרעו מריבונותה; הרעיונות האמריקאים מתירים למטוסי צבא ישראלים לערוך אימונים ותמרונים בשמי המדינה הפלסטינית; בנוסף, הרעיונות האמריקאים מתירים לישראל להשתמש באדמות המדינה כנקודת מוצא להתקפות על המדינות השכנות בתואנה של "מצב חירום".

 

פעם נוספת ואחרונה מוכיח צוות השלום האמריקאי שתמיכתם הנלהבת של מרבית חבריו בעמדות הישראליות גורמת להם לעיוורון שאינו מאפשר להם לראות את המציאות כפי שהיא ומובילה אותם להוליך את נשיאם שולל ולהביכו בימיו האחרונים בבית הלבן.

 

אם מעשה של רמייה, הונאה והטעייה מתואר לעתים קרובות כ"ניסיון למכור דגים בים" [מקביל לביטוי העברי "למכור קרח לאסקימוסים"], הרי שצוות השלום האמריקאי רוצה באמצעות רעיונות אלה לשכנע אותנו לקנות דגים במדבר צחיח."

 

 

 

 



[1] אל-איאם (רש"פ), 31.12.2000.