המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור סעודי מפקפק ביושרה של ערוץ אל-ג'זירה
18/2/2011

 

בעל טור סעודי: האם אל-ג'זירה יסקר את המחאה באיראן כפי שסיקרה במצרים?

 

בעל הטור הסעודי, ח'לף אל-חרבי, הידוע בביקורתו כלפי מדיניותה של איראן, מתח במאמרו ביומון הסעודי עוכאט' ביקורת על ערוץ אל-ג'זירה וטען כי הערוץ אינו מונע משיקולים מוסריים עקביים, אלא מאג'נדה פוליטית וממסחרית. לדבריו, תמיכת הערוץ במהפכה במצרים נבעה מעוינות לחוסני מובארכ יותר מאשר אהבת החופש. אל-חרבי תהה האם בסיקור ההפגנות באיראן ייטה הערוץ לצד המפגינים או לצד המשטר.

 להלן תרגום המאמר:

 

"תודה למי שעזר לעם המצרי הדגול ולצעיריו הגיבורים, שניצבו חשופים מול אלות, סוסים, גמלים ורכבים משוריינים. אותו עם שגבריו, נשותיו וילדיו מילאו את רחובות קהיר, אלכסנדריה, סעיד וסיני, כדי לומר את המילה הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית – 'לא'; אותו עם שהכל חשבו שהוא נכנע לעד לעריצות והתמיד לשתוק על הדיכוי עד אין קץ; [אותו עם] שיצא כמו ענק אגדי, זעזע את העולם מקצה עד קצה, וטרף את קלפי חוגי השלטון בכל מדינות העולם – הוא זה שהוליד לעצמו בוקר חדש, ולא ערוץ אל-ג'זירה.

 

היום נוקטים צעיריה של איראן אותה עמדה, נושאים בלבם את אותו רצון וניצבים בפני משטר רמאי שראשיו חובשי המצנפות שיבחו לפני כמה ימים את המהפכה של צעירי מצרים, ולפתע, בחלוף כמה ימים הם [מנסים] לדכא את המהפכה של צעירי איראן וקוראים להוציא להורג את בני החורין שאותם הם מכנים 'בוגדים'.

ערוץ אל-ג'זירה ניצב היום בפני שאלה חשובה: האם הוא תמך בחירותה של מצרים, או שהוא התנגד לחוסני מובארכ? זוהי שאלה שניתן יהיה לענות עליה ע"י בחינת האופן בו עוקב הערוץ אחר האירועים באיראן: האם הוא ישתמש באותה טקטיקה שבה נקט [במצרים], או – מה שיותר צפוי -  הוא יתמוך במולות שדיכאו את קול העם. האם לערוץ אל-ג'זירה יש טקטיקות פוליטיות ואג'נדות מוכנות מראש, או שנקודת המוצא שלו היא עמדות עקרוניות ותפקיד חלוצי נאור?...

יהיה מי שיאמר שאל-ג'זירה יתייחס לנושא החירות מההיבט המסחרי [קרי, רייטינג] ולא מהפן הפוליטי, כלומר שהמהפכה של צעירי מצרים ולפניה המהפכה של צעירי תוניסיה מעניינת את הצופים הערביים, בעוד המהפכה באיראן אינה חשובה ולא תזכה לאותה תשומת לב [מצד צופי הערוץ]. אולם, זה כלל לא נכון - המצב באיראן מעניין את כל הערבים, בפרט את אלה החיים במפרץ, שהרי איראן היא מדינה חשובה ביחס אליהם, והמצב הפוליטי בתוכה משפיע על יציבות [מדינתם]. בנוסף, השפעתה התרבותית והחברתית של איראן קיימת באזור [המפרץ] מאז ומעולם וכך גם ביחס לעמים הערביים האחרים שאיראן מתערבת בענייניהם, כגון העיראקים, הלבנונים והפלסטינים. אני מבטיח לאל-ג'זירה אחוזי צפייה גבוהים לא פחות מאלה שהשיג במהפכת מצרים, בתנאי שיסקר את האירועים [באיראן] באותה רוח מהפכנית.

 

יהיה מי שיאמר שהעקרונות אינם מעסיקים את ערוץ אל-ג'זירה כפי שמעסיק אותו הרצון ללבות את התסכולים של העולם הערבי. הוא מגן על סדאם חוסין ואוסאמה בן לאדן בטענה שניצחון האומה ואחדותה חשובים מזכויות האדם הערבי, בעודו נאבק בזין אל-עאבדין בן עלי וחוסני מובארכ בטענה שזכויות האדם הערבי חשובות מניצחון האומה ואחדותה; הוא תומך בצעירים של ארגון אל-קאעדה ובלוחמי הג'יהאד של הטליבאן משום שהוא מאמין שהם התקווה היחידה ליצירת שינוי, אך תומך בצעירי הפייסבוק והטוויטר, משום שהוא מאמין שהם התקווה היחידה ליצירת שינוי. לבסוף, הוא עומד לצד בני החורין של תוניסיה ומצרים נגד העריצות, בעוד כל הסימנים מראים שהוא מתכונן להגן על כוחות העריצות באיראן נגד צעיריה בני החורין.

 

לכל עניין יש ... עקרונות אד-הוק, ערכים הנקבעים על-ידי אינטרסים ומחקרים תקשורתיים המנסים לחזר אחר התסכולים המצטברים בליבו של האדם הערבי. הלוליינות התקשורתית הזאת מוכיחה שהרחוב הערבי הוא זה המוביל את ערוץ אל-ג'זירה ולא להיפך, כפי שהוא טוען. זהו ערוץ בלי גל ובלי תדר קבוע. הוא רוכב על הגל שעליו רוכב הציבור [באותו רגע] ומתחיל למכור מילים גדולות למיליוני אנשים פשוטים, חסרי כול ומתוסכלים, בלי להתאים את עמדתו הנוכחית עם עקרונות עליהם הצהיר בעבר. תפקיד זה עשוי להביא להצלחה ציבורית גורפת [של הערוץ], אך זהו תפקיד בלתי אחראי שאינו הולם ערוץ חלוצי כמו אל-ג'זירה. עקרונות אינם ניתנים למכירה או לקנייה, ואין זה ראוי להציעם במחירים נמוכים בשוק של יום שישי.

אני אומר לעמיתים היקרים, הגיבורים, הנאבקים, לוחמי הג'יהאד, אנשי ערוץ אל-ג'זירה: איראן קוראת לכם, דגלי החירות מונפים מהמזרח, במרחק של 150 ק"מ בלבד ממשכנכם שבאמצעותו אתם משחררים עמים מדוכאים. האם רגליכם יפנו במפתיע אל טהראן, או שהן כבר נחטפו ע"י גורם אחר, המתווה את נתיבן?".[1]



[1]  עוכאט' (סעודיה), 16.2.2011

תגיות