המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנכ"ל אל-ערביה: ארה"ב גורמת נזק למצרים
10/2/2011

מנכ"ל אל-ערביה: מעורבותה של ארה"ב במשבר במצרים – מזיקה

 

מנכ"ל ערוץ אל-ערביה והעורך לשעבר של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, תקף בטורו את איראן וארה"ב על תמיכתן הנלהבת בדרישת האופוזיציה המצרית להדחה לאלתר של מובארכ. לדבריו, תמיכה זו של ארה"ב במפגינים מזיקה ומונעת השגת הסדר בינם לבין המשטר המצרי בנוגע לרפורמות שלטוניות.

להלן עיקרי הדברים:

 

"דומני שזו הפעם היחידה שבה הנשיא האמריקאי ברק אובמה והמנהיג הרוחני של איראן, עלי ח'אמנאי, מסכימים ביניהם. השניים תמכו במפגינים המתנגדים למשטר המצרי, וקראו בהתלהבות, בגיבוי הפקידות שלהם, לסילוקו של הנשיא חוסני מובארכ מנשיאות הרפובליקה. סגן הנשיא האמריקאי חזר על התמיכה במפגינים, והתחרה בו ראש מועצת השורא האיראנית. כל שנותר הוא שבטהראן ובוושינגטון תיערכנה הפגנות המונים בדרישה לסילוק מובארכ. האם אנו עומדים בפני תחרות אמריקאית-איראנית על הנשיא הבא?

 

אני מבין היטב את העמדה האיראנית המתלהבת מהפלת המשטר בקהיר, משום שמצרים היא עמוד התווך של האזור. הפלת המשטר, החלשתו או העסקתו [במאבק הישרדות] הולמת את האינטרס של איראן החותרת להתפשטות. מזה שנים שהיא במצב של מלחמה בלתי-מוכרזת עם מצרים.

 

אולם איני מסוגל כלל להבין את התלהבותם של הבית הלבן ומשרד החוץ האמריקאי ואת הדרישה הגלויה להסתלקות מובארכ. פרט לכך שהמצרים דוחים את הציווי החיצוני ואת התערבות האחר בעניין החשוב ביותר עבורם, הם אינם רואים בעמדה האמריקאית הנוכחית כמסייעת להם, והיא אף אינה מעניינת אותם כלל.

 

בה בעת, הקריאות של וושינגטון מחלישות את עמדת המשא ומתן הקיימת בין הצדדים, ומשדרת אותות שגויים, המעמיקים את המשבר. המחלוקת בין הארמון וכיכר אל-תחריר בקהיר היא סביב החלפת הנשיא או החלפת המשטר ונראה שישנה הסכמה לגבי עזיבת מובארכ, שהרי הוא הבטיח אישית לפרוש, ואפשר שזו תהיה פרישה מהירה. ואולם נדחתה קריאת אנשי האופוזיציה לשינוי המשטר ולהקמת ממשלת מעבר, תוך והעברת הסמכויות אליהם.

 

דחיפת אפה של וושינגטון לתוך המשבר לא תעניק לה כבוד והשפעה ולא הכרת תודה על הגשמת השינוי. להיפך, הדבר יחליש את המשטר, יקשה על האופוזיציה, ויעמיק את התהום שבין שני הצדדים.

זה מה שהביא רבים לתהות על עמדת וושינגטון. האם היא נוקמת במובארכ על סירובו לקבל את דרישתה  ממנו לערוך רפורמות, [ועל כך] שהוא הרשה לדחוק את האופוזיציה לחלוטין בבחירות האחרונות? האם וושינגטון רוצה לתקן את הקשרים עם הכוחות החדשים במצרים, כגון הצעירים והאופוזיציה, ולנקוט בעמדת תמיכה בהם? או שזוהי תחרות בינלאומית על השפעה על האירועים ותוצאותיהם?

 

אני מאמין שההתחרות על נפילת המשטר היא טעות גדולה ששני הצדדים, האיראנים והאמריקאים, מבצעים. גם אם פנים חדשות מן האופוזיציה ישתתפו בשלטון, עקרונות [מדיניות] החוץ של מצרים ייוותרו בעינם, בעיקר במה שנוגע להתנגדות להתפשטות האיראנית.

מאז ומתמיד הכריזה וושינגטון על תמיכתה ב[שלטון] הלגיטימי - עד שהוא נופל, וכשהוא נופל היא מעניקה לגיטימיות למנצח החדש. בכך היא משרתת את האינטרסים שלה. אולם כעת היא מהמרת הימור גדול כשהיא מתערבת וקובעת שהנשיא חייב לפרוש מיידית, ומכריזה על-כך קבל עם ועדה. בכך היא מתגרה בקבוצות רבות בתוך מצרים, מעוררת דאגה בכל האזור, ומעודדת את איראן להתערב.

 

באשר לח'אמנאי, הוא נתן את נשיקת המוות לאופוזיציה המצרית בכך שייחד עשרים דקות מדרשת יום השישי שלו [לשיחה] בערבית ולהבעת תמיכה במפגינים, בטענו שהם צועדים בנתיב המהפכה [האסלאמית] ובקראו להקמת משטר דתי כמו זה שבאיראן. [כפועל יוצא מכך], היריבים של איראן ואלו החוששים מפניה יתנערו מתמיכתם בתנועת האופוזיציה שהחלה [כתנועה] צעירה וספונטאנית וליתר הרי ידוע שהמשטר האיראני הוא דגם חולה וידוע לשמצה. [המשטר האיראני עצמו] עומד בפני מהפכת נגד של צעירים, אותה דיכא באכזריות.

הניחו את מצרים למצרים כדי שיפתרו את ענייניהם במהירות ובעצמם..."[1]

 



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.2.2011