כותב סעודי: אנשי המופת שלנו צריכים להיות מדענים ולא מצביאים

בעל הטור הסעודי עבדאללה בן בחי'ת, פרסם ביומון הסעודי אל-ריאד (22.11.2010) מאמר ביקורת על התרבות הערבית, המעלה על נס את המלחמות והמצביאים, וקורא ללמוד מהתרבות המערבית שבה  מוענקת היוקרה לאנשי המדע.

להלן  תרגום קטעים ממאמרו: [1]

"המערב מייצר מטוסים וטילים ואנחנו לא יכולים לייצר [אפילו] מחט. זוהי אימרה מושרשת בתרבות שלנו. חשבתי עליו והתברר לי ... שאימרה זו מסכמת את גישתנו הבסיסית כלפי העולם.

סיפור הטילים הוא [סיפור] קדום. בילדותי נהגנו לשמוע בשיכרון [חושים] מונולוג של המורה ... שדיבר על מצבה האומלל של האומה [הערבית], בעוד המערב מייצר טילים רבי עוצמה. גם האדם הפשוט, כאשר דיבר על נחשלות האומה שלו, המשפט הראשון שיצא מפיו מלווה אנחות של צער היה: ראה, העולם מייצר טילים ואנו איננו יכולים לייצר [אפילו] מחט.

בימינו אלה אנו שומעים שאיראן מייצרת טילים מתוצרת מקומית, שמענו גם שנשיא מצרים המנוח, גמאל עבד אל-נאצר, הודיע בשעתו שמצרים על סף ייצור טילים, וידוע לנו בוודאות כי פקיסטן מייצרת את הטילים בעלי העוצמה הרבה ביותר בעולם.

כלי זה שהוא בעל צורה גלילית הטביע את חותמו על מושג התרבות והכוח בשכלנו ... לא מצאנו בתרבות המערבית דבר להתפעל ממנו, זולת הטילים. אנו מתייחסים אליהם בכבוד, מבכים את חסרונם וזיכרונם מגרה את רגשותינו. [כאילו], לא חסר לנו דבר מהתרבות המודרנית, אלא טילים. אנו רוצים להחזיר לעצמנו את תהילת העבר: את צלאח אל-דין[2] ... את מחמד הכובש,[3] את טארק בן זיאד[4] ואת הח'ליף הארון אל-רשיד[5] ... ששנה אחת היה עולה לרגל ושנה אחת היה עורך פשיטות.

לא עולה על דעתנו להתקדם. גם את ההתקדמות שהשיגו המוסלמים לאורך ההיסטוריה שלהם מחקנו. איננו מכירים בכך שהאושר הוא מטרה אנושית נעלה ביותר. איננו שותפים לעולם. משאלותינו מצטמצמות למאבק נגד האחר ולניצחון עליו. לא נמצא דבר שיגרום לנו להיאבק במחלות, להכניע את הטבע  ולחקור אחר סודות היקום. בקריאה מהירה בספרי ההיסטוריה של בתי הספר צצים לעיניך הטילים השונים, עוד טרם קיבלו את צורתם הנוכחית. [לעומת זאת] להיסטוריה שלומד ילד במערב אין כל קשר לייצור טילים ולמצביאים. שמות האישים החשובים שלהם נמצאים במקום אחר: דרוין, ניוטון, פסטר, לכל אחד משמות אלה אין קשר לצבא או לפוליטיקה. אנו מכירים אדם בשם איינשטיין ... כאשר אנו מציינים את גדולתו של איינשטיין אנו מציינים מייד את תורת היחסות, את המדע ואת תהילת האדם כבן אדם.

בריטניה חצתה את הים עם צי המלחמה שלה וכבשה ארבע כנפות תבל. הזמן חלף ... [וכיום] כאשר שואלים סטודנט אנגלי מי הביא את התהילה לעם שלך, הוא מוסר רשימה אין סופית: דרווין, ניוטון, ראסל, שיקספיר ואדיסון [כך במקור!]. ברשימתו ללא נמצאים ריצ'רד לב הארי, מונטגומרי או צ'רצ'יל. הסטודנט הספרדי לא מהלל את איזבלה שגרשה את המוסלמים מאנדלוסיה. הוא מהלל את ההרפתקן שחצה את האוקיאנוס האטלנטי [וכתוצאה מכך] גילה לעמו את אמריקה.

מה יודעים התלמידים הצעירים בבתי הספר שלנו או הסטודנטים והמבוגרים על אבן רושד?[6] שום דבר. בשכל של [הילד] הקטן הגדוש [ברעיון של] טילים המכים כהוגן אין מקום לשכל [מסוג אחר]".