המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
לבנון: העימות הפנימי ערב הגשת כתב האישום בנושא אל-חרירי
8/12/2010

 

המאבק על השלטון בלבנון ערב פרסום כתב האישום בנושא רצח אל-חרירי

 

מאת נ. מוזס*

 

הקדמה

"לחזבאללה ולבעלי בריתו יש קשת של אפשרויות, החל מהימנעות מפעולה וכלה במהלך נרחב שיביא לשינוי פוליטי משמעותי ברמת השלטון." כך תיאר מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, את האופציות הפתוחות בפני ארגונו לאחר שיפורסם כתב האישום בפרשת רצח אל-חרירי, מבלי שהציג העדפה כלשהי, לדבריו בגלל מחשש מהדלפות.[1] אמירה זו מגבירה את חוסר הוודאות והחששות השוררים בלבנון, לקראת פרסום כתב האישום, נוכח הציפייה להאשמת אנשי חזבאללה במעשה ולפי דיווחים שונים גם את סוריה.

 

בחודשים האחרונים הפך חזבאללה את עניין ביה"ד הבינ"ל לסלע מחלוקת עם כוחות ה-14 במרץ (רה"מ אל-חרירי ותומכיו), לאחר שבעבר היה עניין ביה"ד בקונצנזוס, פורמאלי לפחות, בלבנון.

  

חשיבותו של ביה"ד הבינ"ל לכוחות ה-14 במרץ ברורה, מאחר ובסמכותו לחקור את הרציחות הפוליטיות שאירעו בלבנון מאז רצח רפיק אל-חרירי ב-2005, רובן נגד פעילים ב-14 במרץ. לפיכך, ביטולו של ביה"ד או פגיעה בו, יתירו את דמם של כוחות ה-14 במרץ ויעניקו הכשר להמשך החיסולים הפוליטיים בלבנון. לכן נעשה ביה"ד הבינ"ל סמל למאבקם של כוחות ה-14 במרץ ונדבך חשוב בסדר יומם הפוליטי. 

 

עבור חזבאללה, ביה"ד הבינ"ל הוא סדין אדום, מאחר וכתב האישום שלו נגד הארגון יטיל עליו כתם הן בזירה הערבית והן בזירה הבינ"ל. בחודשים האחרונים ביקש הארגון למזער נזקים אפשריים לתדמיתו עם פרסום כתב האישום. הוא עשה זאת ע"י ערעור אמינותו של ביה"ד והצגתו כפרק במזימה ציונית-אמריקאית לפגוע בחזבאללה ובלבנון כולה וע"י תביעה מרה"מ אל-חרירי, לזכותו מראש מכל אשמה.

 

יצוין כי לאורך כל שנת קיומה של ממשלת האחדות הלאומית בלבנון, היקשו כוחות ה-8 במרץ, החברים בממשלה, על רה"מ סעד אל-חרירי בנושאים שונים שאינם קשורים לביה"ד הבינ"ל: בתקציב המדינה, בעידוד מגזרים שונים למחות נגד הממשלה בשל תנאי העסקתם[2]  ובהאשמת הממשלה בוויתור על משאבים לאומיים לטובת ישראל.[3] צעדים אלו שיתקו את הממשלה, והיוו עילה לדרישה להתפטרותה מצד כוחות ה-8 במרץ.  

 

לא מן הנמנע, שחזבאללה ובעלי בריתו, בלבנון ומחוצה לה, יוכלו למנף את המאבק על כתב האישום וביה"ד לצורך שינוי מאזן הכוחות בפרלמנט ובממשלה, ולנצל את הרב שכבר יש להם בפרלמנט באופן שיאפשר לכוחות ה-8 במרץ לכבוש את השלטון בדרכים דמוקרטיות. עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של ויאם והאב, שר לבנוני לשעבר המקורב לסוריה ולחזבאללה, אשר טען כי "המערכה היא על השלטון ולא על ביה"ד... חרירי צריך להסכים לחלוקת השלטון או להסתלק..."[4]  ליומון אל-וטן הסורי, אמר והאב: לא מדובר רק בזיכוי חזבאללה מרצח אביו של סעד אל-חרירי, אלא גם "בניסיונו של סעד אל-חרירי למשוך את לבנון לצירים אזוריים ובינלאומיים [בלתי מקובלים]... כיום הנשיא בשאר אל-אסד מחזיק בקלפי המשחק בלבנון, בעיראק ובפלסטין. אלה עובדות מדיניות חדשות שסעד אל-חרירי צריך להפנים..." לדברי והאב, היציבות בלבנון מותנית בפירוק כוחות ה-14 במרץ, שהם יצירה אמריקאית.[5]      

 

מהלכי חזבאללה

חזבאללה ומנהיגו, חסן נצראללה, מנהלים מאבק רב חזיתי לטיהור שמם, הכולל מסע תעמולה נרחב לקעקוע הלגיטימיות של ביה"ד הבינ"ל ופגיעה בתדמיתם של  יריביו מקרב כוחות ה-14 במרץ בדעת הקהל הלבנונית והערבית. באמצעות נציגיו בפרלמנט ובממשלה ובסיוע בעלי בריתו במוסדות אלה, מבקש חזבאללה ללחוץ על רה"מ סעד אל-חרירי להסיר את תמיכתו בביה"ד, הן ע"י שיתוק עבודת הממשלה והן ע"י מסע הפחדה שמנהל הארגון נגד כוחות ה-14 במרץ ונגד תומכיהם האזוריים והבינ"ל.

 

א. קעקוע הלגיטימיות של בית הדין הבינלאומי 

הטענה העיקרית של חזבאללה כלפי ביה"ד הבינ"ל היא שמדובר במוסד פוליטי המופעל בידי כוחות בינ"ל המבקשים לפגוע בהתנגדות ולא בגוף משפטי העוסק בגילוי האמת אודות רצח אל-חרירי. לטענת נצראללה, ועדת החקירה הבינ"ל הצביעה מראשית דרכה על סוריה בלבד כאשמה ולאחר שהגיעה למבוי סתום פנתה לכיוון חזבאללה מבלי לשקול כלל את האפשרות שישראל עומדת מאחורי הרצח.[6] במסיבת עיתונאים שתוכננה היטב, הציג נצראללה ראיות לכאורה למעורבותה של  ישראל ברצח  אל-חרירי[7] , ובאירוע אחר טען שלשכת התובע הכללי, דניאל בלמר, מקיימת קשרים עם מנגנוני ביטחון זרים ומדליפה ידיעות שנועדו להכשיר את האשמתו של חזבאללה.[8]

 

נצראללה הציג את ההחלטה של ביה"ד הבינ"ל, לשחרר את ארבעת הקצינים הלבנונים הבכירים הקשורים לסוריה, שנעצרו בחשד למעורבות ברצח, כעוד סימן של פוליטיזציה וחוסר אובייקטיביות[9]. לדבריו, שחרורם מלמד שהחקירה נשענה במשך שנים על "עדי שקר" ולאחר שחרורם של הקצינים לא נבדק מי עמד מאחורי  עדי השקר[10]. כמו כן אמר נצראללה, שהחקירה התבססה על נתוני תקשורת שישראל שולטת עליהם.[11]  

 

נצראללה טען כי האשמת סוריה ולאחר מכן חזבאללה ברצח אל-חרירי, היא ניסיון של ישראל וארה"ב לחסל את הכוחות המתנגדים להן ע"י פגיעה בתדמיתם ובשמם הטוב, לאחר שסוכל ניסיונן לעשות זאת במלחמת 2006.[12] נעים קאסם, סגנו של נצראללה, טען כי כתב האישום הפך להיות מילה נרדפת למתקפה על ההתנגדות ואינו עוד דרך לגילוי האמת.[13]

 

נצראללה הוסיף כי החקירה כיום היא רק כיסוי לאיסוף מודיעין על חזבאללה עבור ישראל. לדבריו "מה שקורה כעת הוא הפקרות. החקירה הסתיימה. כתב האישום שאומרים שיפורסם, כתוב למעשה משנת 2006, כך פרסם גם השבועון 'דר שפיגל'. זה ידוע לי משנת 2008, לא מעכשיו... כל החקירות האלו הן כיסוי לאיסוף כמה שיותר מידע, שלא תורם דבר לחקירה.."[14]

 

נצראללה קרא לכל תושבי לבנון להחרים את חוקרי ביה"ד ולא לשתף עימם פעולה, וטען כי שת"פ עימם הוא כמו תמיכה בכוחות הפועלים נגד ההתנגדות.[15] חבר פרלמנט מטעם חזבאללה, חסין אל-מוסוי, הכריז על עימות פתוח עם ביה"ד הבינ"ל ועם האמריקאים והציונים המעניקים לו חסות והזהיר ששת"פ עם ביה"ד או עם כל גורם בינ"ל שיכול לשרת את ישראל הוא בגידה במדינה.[16] 

כחלק מהמאמצים להכשיל את עבודת ביה"ד, התנגדו בחודש ספטמבר השנה חברי פרלמנט מטעם כוחות ה-8 במרץ לאישור העברת חלקה של לבנון במימון ביה"ד (49%), בטענה שאישור העברת הכספים ע"י שרת האוצר הלבנונית נעשה במחטף ומנוגד לחוקה. יצוין כי כחצי שנה קודם לכן אישרה הממשלה, בה חברים כוחות ה-8 במרץ, את העברת התשלום לביה"ד. בתגובה לשאלה בנושא אמר חבר פרלמנט מכוחות ה-8 במרץ כי "בזמנו עוד לא החלטנו לפתוח את המערכה נגד ביה"ד הבינ"ל".[17]

 

חזבאללה גם פועל בשטח על מנת להכשיל את עבודת החוקרים הבינ"ל. כך, בעת פגישת תשאול שנקבעה מראש של חוקרים מביה"ד עם מנהלת מרפאה ברובע דאחיה בבירות ב-27.10.2010, התפרצה למקום קבוצה של נשים ולפי היומון אל-חיאת, הן נטלו עימן מסמכים ומחשב נייד השייכים לחוקרים. היומון אל-מוסתקבל, שבבעלות אל-חרירי, דיווח כי אנשי חזבאללה ליוו את הנשים שפרצו למרפאה.[18]

 

היומון הכוויתי אל-ראי דיווח על מעקבים של חזבאללה אחר קצינים לבנונים המשתפים פעולה עם החקירה, בהם הוא רואה "מרגלים", ואחר קצינים זרים וחוקרי ביה"ד, הנחשבים בעיניו ל"אנשים לא רצויים" בלבנון.[19]

 

ב. הצגת כוחות ה-14 במרץ כסוכנים ישראלים

במסגרת מאבקם בביה"ד, תקפו חזבאללה ובעלי בריתו את כוחות ה-14במרץ, והעלו טענות על קשריהם עם ישראל, ארה"ב וגורמים נוספים העוינים את ההתנגדות, ולמעשה האשימום בבגידה. בנאום ביום השהיד, האשים נצראללה את ממשלתו של פואד אל-סניורה בהתארכות המתקפה הישראלית על לבנון ב-2006 - לאחר שכבר הוסכם על הפסקת אש - והטיל עליה את האחריות למותם של לבנונים.[20]   

בעת הדיווחים על לכידתן של רשתות של משתפי פעולה לבנונים עם ישראל, טען נצראללה כי אחת הסיבות לגידול במספרם בשנים האחרונות היא "ביטחונם בכך שהם אינם נרדפים ולא נתונים למעקב ... [האווירה] בלבנון מחבקת אותם ואינה רואה כל רע בקשריהם עם ישראל או בהיותם סוכנים שלה... הגענו לשלב בו שת"פ עם ישראל הפך לדעה [פוליטית] ונתפס כאופציה [לגיטימית] במאבק המקומי והאזורי... על מי שיצרו [אווירה] זו להיזהר, אחרת הם יהיו שותפים [לפשעם של המשת"פים] עליהם הם מגנים."[21]   

 

בניסיון לכפות על כוחות ה-14 במרץ להיענות לדרישותיו של חזבאללה, הזהיר אותם נצראללה כי ארה"ב וצרפת, עליהן הם נשענים, פועלות בלבנון משיקולים אנוכיים בלבד ולמען ביטחונה של ישראל.  לדבריו, ארה"ב הי זו שהסיתה למלחמת האזרחים בלבנון ב-1975, וצרפת היא אשר הציעה להכניס שינויים בהסכם טאא'ף, שינגסו במעמדם של הנוצרים והסונים, לטובת השיעים. עוד אמר כי נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, לא עשה דבר למען ממשלתו של אל-סניורה באירועי ה-7.5.2008,[22] משום שהדבר לא נגע לישראל.[23]

 

כמה מאמרים ביומון אל-אח'באר, המקורב לסוריה ולחזבאללה, הבהירו לסעד אל-חרירי ולאנשיו כי לארה"ב אין בעלי ברית אלא רק אינטרסים ואל לו לקוות שהיא תחלץ לעזרתו שכן, לבנון נמצאת בסוף סדר העדיפויות שלה.[24]  אחד המאמרים טען כי סעודיה, פטרוניתו של אל-חרירי, הבינה שאל לה להשליך את כל יהבה על אל-חרירי וכדי לשמר את השפעתה בקרב הסונים בלבנון, עליה לפתח קשרים עם מנהיגים סונים אחרים, כולל יריביו של אל-חרירי.[25] מאמר אחר גרס כי האמיר עבד אל-עזיז, יועצו של עבדאללה מלך סעודיה והממונה על תיק לבנון בסעודיה, הציע שאל-חרירי יוותר על משרתו, ובתמורה לא יפגעו יריביו באינטרסים של סעודיה.[26]

 

ג. שיתוק עבודת הממשלה

כיום מתנים גורמי האופוזיציה את כינוס הממשלה בהצבת נושא עדי השקר בראש סדר יומה ובכך מונעים כל דיון בנושאים אחרים, כגון התקציב. השר לעניינים חברתיים, סלים אל-צאיע', מכוחות ה-14 במרץ, תיאר את המצב כמלחמה קרה ואת המדינה כבת ערובה של נושא עדי השקר.[27]

 

ד. איומים על אל-חרירי

חזבאללה ובעלי בריתו מציבים מול רה"מ ואנשיו את המשוואה – צדק או יציבות, כדי להבהיר להם שהברירה היא בין ביה"ד והבאת הרוצחים למשפט לבין יציבותה של לבנון. חזבאללה ובעלי בריתו מאיימים במהומות והפגנות המוניות שישתקו את המדינה במקרה הטוב, או במלחמת אזרחים במקרה הגרוע. 

 

במספר הזדמנויות הבהיר נצראללה כי ארגונו "לא ישתוק על שום האשמה פוליטית שתופנה נגדו.. [חזבאללה] נמצא ב[מוסדות] המדינה, בממשלה ובפרלמנט ואם גורמים [אחרים] בממשלה יפנו נגדנו האשמות... מסוג כזה, אנו לא נקבל זאת ... מאחר ומדובר בפגיעה בנו ובתדמיתנו. להאשמה פוליטית עלולות להיות השלכות גדולות מאוד ברמה הפוליטית והחברתית ועל חיי היומיום בלבנון, ברמה הארצית והאזורית..."[28]

נצראללה הצהיר כי חזבאללה יקטע את היד שתשלח לעצור את החשודים ברצח מבין חברי הארגון[29] ואיים כי "מי שעומד מאחורי [הניסיון להאשים את חזבאללה ברצח] עוד יתחרט על כך. כולם צריכים לדעת שמה שעשינו ב-7 במאי [2008] היה רק הנפת יד ואנחנו חזקים עד שביכולתנו להפוך עשרה שולחנות..."[30]

 

נצראללה אמר כי ארגונו ידחה כל פשרות בעניין וכל הצעה לפיהן יואשמו פעילים מהארגון, בלא האשמת הארגון עצמו. "גם אם... יגידו 'איננו מאשימים את חזבאללה, אלא בודדים מהארגון' –  הם יגרמו לנו נזק."[31]

 

מדיניות ציר ההתנגדות – איראן וסוריה

כצפוי חזבאללה זוכה לתמיכתן של איראן פטרוניתו וסוריה בעלת בריתו, המנהלת בחודשים האחרונים מו"מ עם סעודיה, פטרוניתם העיקרית של סעד אל-חרירי וכוחות ה-14 במרץ. לאחרונה נכנסה גם איראן למו"מ זה, ואפשר שהדבר מצביע על מוגבלות השפעתה של סוריה על חזבאללה, או על הצורך בגורם אזורי משמעותי יותר שיכול להגיע עם סעודיה להבנות במקומות רגישים אחרים, כמו עיראק, בתמורה לפשרות בלבנון.  

 

א. איראן:

ביקורו של נשיא איראן, מחמוד אחמדי נז'אד, בלבנון באמצע חודש אוקטובר, היווה הבעת תמיכה משמעותית בחזבאללה ובנצראללה. על פי דיווחים שונים, דחה נשיא איראן בנימוס בקשה של סעד אל-חרירי להשפיע על  חזבאללה שיגיב במתינות לכתב אישום נגד פעיליו, כשטען כי זהו נושא פנים-לבנוני. עם זאת, אחמדי-נז'אד הבהיר בעצרת תמיכה המונית במעוז חזבאללה בבירות במה צריכה להתמקד החקירה. לדבריו, המערב אשם ברצח רפיק אל-חרירי וטופל את ההאשמה על בעלי בריתה של איראן, כחלק מהמערכה נגדה.[32]

 

ב. סוריה

עד לאחרונה נקטה סוריה - שהיתה החשוד המיידי ברצח רפיק אל-חרירי, בשל שליטתה בלבנון באותה עת- בעמדה דומה לזו של חזבאללה וביקשה לקעקע את אמינותו של ביה"ד ולבטלו. ההנחה היתה שפעולה בסדר גודל כזה אינה יכולה לצאת לפועל ללא ידיעת סוריה. הפניית אור הזרקורים מסוריה לחזבאללה, בעקבות הפרסום ב"דר שפיגל", לא גרמה לסוריה לזנוח את המאבק נגד ביה"ד. כתב אישום נגד חזבאללה - בעל ברית אסטרטגי שלה בלבנון - יפגע במעמדה במדינה ויעלה תהיות כיצד לא ידעה כלל על תכנית כזו של חזבאללה.

 

ייתכן שחששה של סוריה מביה"ד נובע מכך שהיא עדיין בגדר חשודה כמי שעמדה מאחורי חזבאללה ברצח. אפשרות נוספת היא שסוריה רוצה לנקום בכוחות ה-14 במרץ ותומכיהם באזור ומחוצה לו - שהובילו את המאבק בסוריה לאחר הרצח -  ולכן גם היא פועלת לפגוע באמינות ביה"ד ובהליך החקירה. בעל הטור ר'סאן סעוד כתב כי "סוריה רוצה ללעוג לביה"ד, לא משום שכתב האישום מדאיג את חזבאללה, אלא כדי להוכיח כי מלכתחילה היה מדובר בשקר בינלאומי."[33]   

 

למרות שבכירים סוריים מדגישים כי ביה"ד הוא עניין לבנוני פנימי ללא נגיעה לסוריה, סוריה פעלה לביטול ביה"ד, או למצער, לדחיית פרסום כתב האישום, תוך תמיכה נחרצת בחזבאללה. עפ"י דיווח ביומון הלבנוני אל-אח'באר, באחת מפגישותיו עם אל-חרירי, הדגיש הנשיא אסד כי כל האשמה נגד חזבאללה וההתנגדות פירושה האשמה נגד סוריה[34] והבהיר לו חד משמעית, כי עליו לבחור בין ביה"ד לבין השלטון, אחרת לבנון תיהרס ותופסק כהונתו כראש ממשלה.[35] עוד דווח, כי בפגישת ההכנה לקראת ביקורם המשותף של הנשיא אסד ועבדאללה מלך סעודיה בלבנון, כדי להרגיע את המצב במדינה, קרא אסד לבטל את ביה"ד בשל הנטל הפוליטי שהוא מהווה ללבנון והדגיש את הסכנות שבכתב אישום נגד חזבאללה, בו תומכת סוריה.[36] 

 

למרות עמדה זו של סוריה, נסעו שני המנהיגים, אסד ועבדאללה, לבירות בניסיון להרגיע את המתיחות בלבנון. על פי דיווחים בעיתונות הלבנונית, התחייבו הסעודים לפעול לדחיית פרסום כתב האישום ובתמורה הורתה סוריה לבעלי בריתה בלבנון להוריד את גובה הלהבות. הרגיעה היתה קצרה. כמה ימים לאחר מכן, הזהיר ויאם והאב, שר לבנוני לשעבר ומקורב להנהגה הסורית, כי אם יותקף חזבאללה ישירות ותפרוץ מלחמת אזרחים בלבנון, הטנקים הסורים יכנסו לשטחה.[37]  ליומון הכוויתי אל-ג'רידה אמר והאב, כי "אם תפרוץ מלחמת אזרחים על רקע עדתי בלבנון, סוריה תפעל.. בכל דרך לעצירתה, בלא בקשת אישור מאיש."[38]

 

במקביל דווח על חוסר שביעות רצון בסוריה מתפקודו של סעד אל-חרירי ומכך שאינו מקיים את הבטחותיו. בניגוד לדיווחים קודמים על התקרבות בין אסד לאל-חרירי, כתב בעל הטור ר'סאן סעוד כי בין השניים מעולם לא שרר אמון וסוריה מאוכזבת מאל-חרירי, מאחר שבעוד היא עשתה צעדים בוני אמון, ביניהם עמדתה הניטרלית בבחירות האחרונות לפרלמנט הלבנוני, אל-חרירי לא עמד בהתחייבויותיו ובהבטחותיו והגדיש את הסאה בבקשתו מסוריה להשפיע על חזבאללה לקבל את כתב האישום.[39] 

 

בסוף ספטמבר 2010, הצהירה סוריה כי היא מתנגדת לביה"ד. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", במהלך ביקורו בניו יורק בעצרת הכללית של האו"ם, הצהיר שה"ח הסורי, וליד אל-מועלם, כי חקירת הרצח היא פוליטית וקרא, בדומה לדרישת חזבאללה, להחליף את ביה"ד הבינ"ל במנגנון חקירה לבנוני על מנת להבטיח חקירה אובייקטיבית. אל-מעלם הזהיר כי כתב אישום נגד חזבאללה יערער את היציבות בלבנון.[40]  בהזדמנות אחרת, קרא אל-מועלם ללבנונים "להסיר את הסיבות לחוסר היציבות ולמתיחות להם אנו עדים כעת."[41]

 

לאחרונה דווח כי סוריה ניתקה את ערוצי התקשורת עם אל-חרירי בטענה "שהיא אינה מוכנה לדון עם מי שקושר מזימות נגד ההתנגדות."[42]  ר'סאן סעוד, בעל טור ביומון אל-אח'באר, כתב כי סוריה אינה בטוחה עוד שניתן להגיע באמצעות אל-חרירי לפיוס בין העם הלבנוני לסוריה. סעוד ציטט בכיר סורי שטען כי "נחוץ שינוי מהותי בלבנון... שמשמעותו החלפת סעד אל-חרירי, בהיותו המכשול היחיד בפני פיוס [סורי-לבנוני]..."[43]

 

בנוסף, חידשה סוריה את המתקפה התקשורתית על כוחות ה-14 במרץ. בהתבטאות נדירה תקף אותם ר"מ סוריה, נאג'י עטרי, ותיארם כדמויות מקרטון חסרות חשיבות.[44] עלי ג'מאלו, עורך האתר הסורי שאמפרס ומקורב למשטר הסורי, טען שכוחות ה-14 במרץ "מכרו את מצפונם והשכירו את מוחותיהם ולשונותיהם לשטן..." ומנצלים את דמו של רפיק אל-חרירי כדי לפגוע בסוריה ובהתנגדות.[45] עבדאללה ח'אלד, בעל טור ביומון הסורי הממסדי תשרין, תיאר את עליית כוחות ה-14 במרץ לשלטון, לאחר רצח אל-חרירי, כהפיכה וכתב כי "מה שקורה כיום בלבנון אינו הפיכה אלא חזרה של העניינים למסלולם הטבעי ושימת קץ להשלכות השליליות של הפיכה אמיתית שהתרחשה ב-2005..."[46]  

 

עדי השקר – אמצעי לערעור אמינות החקירה  

דוגמה לשת"פ בין סוריה לחזבאללה במתקפה על ביה"ד ותומכיו בלבנון ניתן למצוא בטיפול בנושא עדי השקר. כאמור, סוריה וחזבאללה טוענים כי החקירה הבינ"ל מתבססת על עדויות מפוברקות ועל עדים לכאורה שנשלחו ע"י גורמים העוינים אותן. כדי להעניק לעניין אצטלה משפטית, משתמשים סוריה וחזבאללה בג'מיל אל-סיד, ראש מנגנון בטחון הפנים הלבנוני לשעבר ואחד מארבעת הקצינים הלבנונים הפרו סוריים שנעצרו ב-2006 בחשד למעורבות ברצח אל-חרירי, ושוחררו ב-2009. סוריה אפשרה לאל-סיד לתבוע בבית דין סורי את אותם עדים ואת מי שלטענתו שלח אותם. בין היתר מדובר בבכירים במערכת הביטחון והמשפט הלבנונית כמו אשרף ריפי, ראש בטחון הפנים, ומירזא סעיד, התובע הכללי.

 

במקביל הפעיל אסד לחץ על אל-חרירי בנושא זה ובפגישתם ב-30.8.2010 הוא איים עליו שאם לא יטפל בעדי השקר תוציא נגדם התביעה הסורית צווי המעצר. נראה כי בשל לחץ זה אמר אל-חרירי, ליומון אל-שרק אל-אוסט, כי היו עדי שקר ש"הטעו את החקירה, פגעו בסוריה ובלבנון ובנו, בני משפחתו של רה"מ השהיד... הם הרסו את הקשרים בין המדינות וניצלו את הרצח למטרות פוליטיות".[47] הודאתו זו, היוותה הישג גם לחזבאללה בכך שאוששה את טענותיו בדבר חקירה מוטית ופוליטית, הנשענת על עדויות שקריות.

 

העניין הסתבך כאשר ג'מיל אל-סיד זומן לחקירה בעקבות התקפתו נגד אל-חרירי במסיבת עיתונאים שקיים ב-11.9.2010, כמה ימים לאחר פגישתו עם אסד.[48] כוחות האופוזיציה תמכו באל-סיד ודרשו לבטל את זימונו לחקירה וערכו לו עם שובו מפריז, קבלת פנים המונית בנמה"ת, שבסיומה ליוותה אותו שיירה חמושה של חזבאללה לביתו. הפגנת כוח זו של חזבאללה נתפסה ע"י כוחות ה-14 במרץ כקריאת תגר על מוסדות המשפט במדינה, כמרד במשטר וכאות אזהרה מפני השלכותיו של כתב אישום נגד הארגון.  

 

ב-4.10.2010 דווח כי התובע הכללי הסורי הוציא צווי מעצר ל-33 אישים הקשורים לחקירת רצח רפיק אל-חרירי, רובם ממקורבי רה"מ סעד אל-חרירי. בין מקבלי הצו היו ראש ענף המידע ואיש הקשר בין חרירי לבין ההנהגה הסורית, וסאם אל-חסן;[49] אשרף ריפי, ראש מנגנון בטחון הפנים הלבנוני; ומירזא סעיד, התובע הכללי. למרות טענתם של בכירים סורים ושל הנשיא אסד, כי מדובר בעניין משפטי ולא פוליטי, הוצאת צווי המעצר נתפסה כאיום חריף על אל-חרירי אם לא יענה לדרישות סוריה וחזבאללה בנוגע לביה"ד.  

  

אסד: כתב אישום צריך להתבסס על הוכחות חותכות

לאחרונה מיתנה לכאורה סוריה את דרישתה לבטל את כתב האישום, לאחר שהובהר כי מטרה זו אינה בת השגה. מה גם שקריסה מוחלטת של מחנהו של סעד אל-חרירי, עלולה לייתר את מעמדה כמתווכת ומפשרת. בראיון ליומון אל-חיאת, קרא הנשיא אסד לגבש כתב אישום המבוסס על הוכחות חותכות ולא על השערות והוכחות נסיבתיות.[50] החרה אחריו שה"ח אל-מועלם שאמר כי איש לא יתנגד לכתב אישום המבוסס על הוכחות חותכות.[51] נראה כי מדובר בצעד טקטי בלבד המתבסס על דיווחים בעיתונות ודבריו של התובע הכללי בתיק רצח אל-חרירי, דניאל בלמר, כי ההוכחות שבידיו הן ברובן נסיבתיות.[52] 

 

כוחות ה-14 במרץ: דבקים בביה"ד

כאמור, על ר"מ לבנון, סעד אל-חרירי, מופעל מכבש לחצים מצד סוריה וכוחות ה-8 במרץ כדי שייסוג מביה"ד הבינ"ל. לחצים אלה נשאו פרי חלקי. אל-חרירי, שהאשים בעבר את סוריה במעורבות ברצח אביו, ביקר מאז מינויו לר"מ לבנון, בסוריה מספר פעמים וחזר בו בפומבי מהאשמות אלו. אפשר ומהלכו זה נבע גם מלחציה של סעודיה, פטרוניתו העיקרית, במסגרת ניסיון ההתפייסות של המלך עבדאללה עם סוריה.

 

עד כה לא נענה אל-חרירי לדרישת סוריה וחזבאללה לוותר על ביה"ד. בראיון ליומון אל-שרק אל-אוסט הוא אמר:  "יש בית דין והוא עושה את עבודתו... יש לו את מסלולו ואין לו קשר להאשמות פוליטיות חפוזות. יש חקירה ובי"ד ואין להם קשר למה שאני או אחרים חושבים. ביה"ד בוחן רק הוכחות..."[53] לערוץ הרוסי בערבית 'רוסיה אל-יום', אמר אל-חרירי כי קיומו של ביה"ד מבטיח את אי הישנותן של הרציחות הפוליטיות. בהתייחסו להאשמות חזבאללה כלפיו, אמר: "אנחנו הצד העשוק. אנחנו אלה שמנהיגיו נרצחו ... אנחנו אלה שנעשקנו כל הזמן..." אל-חרירי הביע את נכונותו לנהל דיאלוג, אך ללא כפיה. לדבריו,  "... לא מקובל שמישהו מהם יצמיד אקדח לרקתי או יאמר לי שזו הדרך בה צריך ללכת..." על צווי המעצר שהוצאו בסוריה נגד מקורביו, אמר אל-חרירי שהצווים אינם חוקיים וכי הוא הנחה את שר המשפטים הלבנוני לבחון את העניין.[54]

 

בין התומכים באל-חרירי בולט מעמדם של הכוחות הלבנוניים בראשות סמיר ג'עג'ע והפלנגות בראשות אמין אל-ג'מיל, שחקירת רצח בנו פייר אל-ג'מיל, כלולה במנדט של ביה"ד הבינ"ל.

בפגישה עם בכירים במפלגתו הדגיש אמין אל-ג'מיל כי הם ידבקו בביה"ד הבינ"ל בכל תנאי, מאחר שהוא אחת מהמטרות העיקריות של המפלגה וערבות לעתידה של לבנון ויציבותה. אל-ג'מיל הכיר בעובדה כי למדינה יהיה קשה להביא את המבוקשים לדין אך טען כי עצם פרסום כתב האישום הוא הישג לאומי חשוב מאוד בכך שיביא לחשיפת האשמים.[55] בתגובה לטענות בדבר פוליטיזציה של  ביה"ד, אמר אל-ג'מיל ליומון אל-נהאר, כי הרצח נבע ממניעים פוליטיים וכך גם החלטת מועצת הביטחון על הקמת ביה"ד ואולם ביה"ד עצמו פועל בתחום המשפטי בלבד. אל-ג'מיל גם הזהיר כי לא מדובר בהתנגדות לביה"ד בלבד אלא ב"הפיכה הדרגתית במוסדות המדינה כפי שקרה בעבר.. כיום יש ניסיון לשנות את המשטר בכל הנוגע לדמוקרטיה, לחירויות ולפלורליזם."[56]

 

סמיר ג'עג'ע, מנהיג הכוחות הלבנונים ארגן כנס של נוצרי ה-14 במרץ בחסות הפטריארך המארוני הלבנוני, נצראללה צפיר, כהפגנת כוח ותמיכה בביה"ד וברה"מ וכמשקל נגד לתמיכת מישל עון, מנהיג נוצרי בולט, בחזבאללה. הודעת הסיכום של הכנס מביעה חשש מפני "הוצאת לבנון מסביבתה הערבית ומן הקהילה הבינלאומית וגרירתה לכיוון המנוגד להיסטוריה שלה [קרי, לחסות איראנית].. נגד רצונם של רוב הלבנונים.."[57]

 

 בניגוד לבכירים בכוחות ה-14 במרץ המפגינים זהירות בביקורתם על סוריה, כתב עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ביומון אל-נהאר, המקורב לכוחות ה-14 במרץ:  "... ראשי האופוזיציה בחזבאללה והזרם של עון ושתי בעלות בריתם האזוריות איראן וסוריה, חותרים להשתלט על המדינה... תקרת ההבנות בין סעודיה לסוריה לא עונה לשאיפתה של  סוריה – ביטול ביה"ד הבינ"ל וחידוש ייפוי הכוח הבינ"ל לסוריה לניהול ענייני לבנון.."[58]       

 

בעל טור נוסף ביומון אל-נהאר, עלי חמאדה,לגלג על לחציו של חזבאללה לביטול ביה"ד: ".... דרישה זו איננה מציאותית ומשקפת קריאה שגויה של העמדה הבינלאומית .... האם הגיוני שהקהילה הבינלאומית תובס מול ארגון כחזבאללה, הנרדף [ע"י גורמים] בינלאומיים וערביים? האם הגיוני שבשעה שהקהילה הבינלאומית מגבירה את הסנקציות על איראן בשל תוכנית הגרעין שלה, היא תסכים לבסיס שלה בלבנון..."[59]   

 

תמיכה בינלאומית בביה"ד וברה"מ אל-חרירי

רה"מ סעד אל-חרירי זוכה לתמיכה מצד גורמים ערביים ובינלאומיים שונים. הבולטים ביניהם באזור הן מצרים וסעודיה ובזירה הבינ"ל – ארה"ב וצרפת.

 

א. סעודיה: למרות הלחצים, דבקות בביה"ד

למרות לחצים המופעלים עליה, בעיקר מצד סוריה ואיראן, סעודיה עודה דבקה בביה"ד ובבן חסותה סעד אל-חרירי. עפ"י דיווחים בעיתוני לבנון, התחייב מלך סעודיה לפעול לדחיית כתב האישום ככל הניתן, בין השאר מחשש שמלחמת אזרחים בלבנון עלולה לזלוג למדינות אחרות באזור.[60] כיום מקיימת סעודיה מגעים עם סוריה ואיראן בניסיון להרגיע את הרוחות בלבנון ולשמר את הרגיעה גם לאחר שיפורסם כתב האישום. אפשר ובמגעים אלה תעשה סעודיה ויתורים מסוימים בלבנון, במסגרת הסכם אזורי שיכלול את עיראק. 

 

ב. מצרים: ביקורת תקיפה על חזבאללה

מצרים היא המדינה הערבית היחידה התומכת ללא תנאי בביה"ד וברה"מ סעד אל-חרירי ואף תוקפת בגלוי את חזבאללה ואת סוריה. בתגובה לאיומיו של נצראללה, לקטוע את היד שתושט נגד אנשיו, אמר שה"ח המצרי, אחמד אבו אל-ע'יט, כי "אל לאיש לחשוב שביכולתו לקטוע ידיים... זה יגרום לו לאבידות רבות."[61]

 

אסאמה סראיא, עורך היומון הממשלתי אל-אהראם, טען כי חזבאללה, שאיבד את הלגיטימיות שלו כהתנגדות לאחר מלחמת לבנון 2006, פועל עתה כ"מיליציה חמושה עד ראשה בנשק איראני... הוא בריון שנתפס בפשע המאיים על שותפיו למולדת. הפשעים הם רבים ורצח רה"מ רפיק אל-חרירי אינו הראשון ואינו האחרון..."[62]

 

מכרם מחמד, בעל טור ביומון אל-אהראם, מתח ביקורת על עמדתה של סוריה. לדבריו, "רוב מעשי הרצח [הפוליטיים] בוצעו בעת שליטתם הכוחות הסורים בלבנון. מי שיכלו להעניש את הפושעים בקלות .. מתעקשים, כמו חזבאללה, שביה"ד הוקם למטרות פוליטיות..."[63]

לאחרונה פועלת מצרים להידוק קשריה עם תורכיה, בין היתר כדי לגבש חזית משותפת בנושא לבנון. בתום פגישה בתורכיה בין שרי החוץ של תורכיה ומצרים, הביעו השניים תמימות דעים ביחס ללבנון.[64]  על פי ההערכות, המגעים של מצרים עם תורכיה נועדו ליצור משקל נגד ליחסים המתהדקים בין תורכיה לסוריה. 

 

ג. צרפת: חשש מפגיעה בכוחות יוניפי"ל

עד כה דחתה צרפת את לחצי סוריה וחזבאללה שתפעל לדחיית פרסום כתב האישום או שלא תקבל את תוכנו. לחצים אלה כללו איומים לפגוע באינטרסים של צרפת בלבנון ובחייליה המשרתים ביוניפי"ל.

במקביל מקיימת צרפת מגעים עם גורמים שונים בלבנון בניסיון להבטיח רגיעה ואת האינטרסים שלה בלבנון. לאחרונה הוזמנו לפריז יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי ומישל עון, ממנהיגי כוחות ה-8 במרץ. בלבנון דווח כי נצראללה דחה בקשה של שגריר צרפת בלבנון להיפגש עימו כדי להבטיח שכוחות יוניפי"ל לא ייפגעו עקב פרסום כתב האישום. לחלופין הוא נפגש עם נעים קאסם, סגנו של נצראללה, אך לא קיבל מסר מרגיע.[65]

 

כרגע אין ערובה לכך שחזבאללה לא יפגע בכוחות יוניפי"ל, לאחר שיפורסם כתב האישום. הארגון כבר הוכיח את נכונותו לפגוע בכוחות הצרפתיים ביוניפי"ל, בין היתר באמצעות תושבים מקומיים, כפי שאירע ביולי 2009.[66]  פדאא עיתאני, בעל טור ביומון אל-אח'באר, כתב כי די בהוראה אחת מחזבאללה כדי שתושבי דרום לבנון יכלו את זעמם בחיילי האו"ם הנמצאים שם ובעיקר באירופאים שביניהם.[67]

 

ד. ארה"ב

בתגובה ללחץ המופעל על רה"מ אל-חרירי ועל סעודיה לוותר בנושא ביה"ד, ולקראת פרסום כתב האישום, גברו הודעות התמיכה האמריקאיות בביה"ד וברה"מ סעד אל-חרירי. בלבנון דווח כי הנשיא אובמה הדגיש בפני המלך הסעודי עבדאללה את חשיבות התמיכה באל-חרירי ובביה"ד.[68]  שגרירת ארה"ב באו"ם אמרה שארצה תגדיל את תמיכתה הכספית בביה"ד לכדי 30 מליון דולר. מהלכים אלה ודומיהם נתפסים בסוריה כניסיון לחבל במאמץ הסעודי סורי, כפי שטען סגן שה"ח הסורי פיצל אל-מקדאד.[69]

תסריטים אפשריים

הערפל הקיים סביב תגובתו של חזבאללה לפרסום כתב האישום מכביד מאוד על יריביו בלבנון ומחוצה לה.

ישנן הערכות שחזבאללה ינצל את האירוע כדי להשתלט על המדינה, כפי שהשתלט על בירות ב-7.5.2008. הערכה זו התחזקה בעקבות דיווח ביומון אל-אח'באר, המקורב לארגון, על תרגיל חשאי של הארגון ב-28.10.2010 בו דימה השתלטות על לבנון ע"י פריסת כוחותיו בזמן קצר ברחבי המדינה, כיתור אזורים רחבים ומטרות אסטרטגיות.[70] 

 בנוסף, דווח לאחרונה על מסמך הבנות על תיאום בטחוני וצבאי בין חזבאללה לבין וליד ג'ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון. עפ"י הדיווח, הר הלבנון יהיה פתוח למעבר אנשי חזבאללה.[71]

 

השתלטות כזו  על המדינה עלולה לפגוע בלגיטימיות של הארגון ובתדמיתו כמייצג של ההתנגדות לישראל ולכן אפשר ואיומי ההשתלטות שלו על לבנון נעשים לצורך הפחדה בלבד. השינויים הפוליטיים שחלו בלבנון בשנה האחרונה[72], מגבירים את יכולתו של חזבאללה לבצע חילופי שלטון דמוקרטיים ולכן אינו חייב להשתמש בכוח כדי להשתלט על לבנון. תגובתו של חזבאללה תלויה במידה רבה במצבה של איראן אשר יכולה להשתמש באיומיו כקלף מיקוח במו"מ שלה עם המערב בנושא הגרעין.בלבנון נערכים לכל אפשרות. מפקד צבא לבנון, עמאד ג'אן קהוג'י, הבהיר כי אחת המשימות של הצבא היא למנוע עימותים פנימיים. לדבריו, הצבא נמצא בכוננות גבוהה וכבר פרס את כוחותיו בבירות והמעבר לכוננות מלאה יכול להתבצע בתוך שעה.[73]  אולם להערכתנו היוזמה והעוצמה היא בידי חזבאללה ופטרוניו והם שיקבעו את גובה הלהבות. 

 

* נ. מוזס היא ראש דסק לבנון במכון ממרי

[1] אל-אח'באר (לבנון), 16.11.2010

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.6.2010,.

[4] אל-ג'רידה (כווית), 25.8.2010

[5] אל-וטן (סוריה), 11.10.2010

[6] www.moqawama.org, 31.3.2010

[7] אל-אח'באר (לבנון), 10.8.2010 

[8] www.moqawama.org , 31.3.2010

[10] www.moqawama.org , 31.3.2010

[11] www.moqawama.org, 17.7.2010

[12] www.moqawama.org , 31.3.2010

[13] אל-וטן (סוריה), 14.11.2010

[14] www.moqawama.org, 28.10.2010

[15] www.moqawama.org, 28.10.2010

[16] אל-אנתקאד (לבנון), 5.11.10

[17] אל-אח'באר (לבנון), 14.9.2010

[19] אל-ראי (כווית), 20.11.2010

[20] www.moqawama.org, 11.11.2010

[21] www.moqawama.org, 17.7.2010

[22] השתלטות של חזבאללה על בירות בתגובה להחלטת הממשלה לסגור את רשת התקשורת של הארגון ולפטר  את אחראי הבטחון בנמל התעופה, המקורב לחזבאללה

[23] www.moqawama.org, 11.11.2010

[24] אל-אח'באר (לבנון), 3.11.2010

[25] אל-אח'באר (לבנון), 30.10.2010

[26] אל-אח'באר (לבנון), 29.10.2010 

[27] אל-נהאר (לבנון), 22.11.2010

[28] www.moqawama.org, 31.3.2010

[29] www.moqawama.org, 11.11.2010

[30] אל-אח'באר (לבנון), 27.7.2009

[31] www.moqawama.org, 31.3.2010

[33] אל-אח'באר (לבנון), 20.9.2010

[34] אל-אח'באר (לבנון), 15.9.2010

[35] אל-אח'באר (לבנון), 20.9.2010

[36] אל-אח'באר (לבנון), 31.7.2010

[38] אל-ג'רידה (כוית), 25.8.2010

[39] אל-אח'באר (לבנון), 20.9.2010

[40] www.wsj.com, 27.9.2010

[41] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.10.2010

[42] אל-אח'באר (לבנון), 2.10.2010

[43] אל-אח'באר (לבנון), 20.10.2010

[44] אל-ראי (כווית), 23.10.2010. יצוין כי כמה ימים לאחר הצהרה זו, הכחיש הנשיא אסד כל מתיחות בינו לבין אל-חרירי והביע אמון ביכולתו לצלוח את המשבר הנוכחי. אל-חיאת (לונדון), 26.10.2010 

[45] www.champress.net, 24.10.2010 המאמר פורסם גם ביומון הסורי הממסדי תשרין. 

[46] תשרין (סוריה), 19.10.2010

[47] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.9.2010

[48] אל-ספיר (לבנון), 12.9.2010

[49]  בתחקיר של ערוץ CBC הקנדי המתבסס על מסמכי ועדת החקירה נטען כי עלה חשד בדבר מעורבות של אל-חסן ברצח. www.cbc.ca, 21.11.2010

[50] אל-חיאת (לונדון), 26.10.2010

[51] אל-וטן (סוריה),  15.11.2010

[53] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.9.2010

[54] www.syriahr.com, 14.11.2010 

[55] אל-נהאר (לבנון), 21.11.2010

[56] אל-נהאר (לבנון), 19.11.2010

[57] אל-מסתקבל (לבנון), 6.11.2010  

[58] אל-נהאר (לבנון), 11.11.2010

[59] אל-נהאר (לבנון), 26.10.2010

[60] אל-ספיר (לבנון), 30.7.2010, אל-וטן (סוריה), 1.8.2010

[61] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.11.2010

[62] אל-אהראם (מצרים), 16.11.2010

[63] אל-אהראם (מצרים), 15.10.2010

[64] אל-מסתקבל (לבנון), 23.11.2010

[65] אל-אח'באר (לבנון), 20.11.2010

[67] אל-אח'באר (לבנון), 10.11.2010

[68] אל-נהאר (לבנון), 31.10.2010

[69] אל-אח'באר (לבנון), 11.11.2010

[71] אל-אנבאא' (כווית), 14.11.2010

[73] www.kataeb.org, 6.11.2010