המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי עיראקי: אמיר קטר – אמיר ההתנגדות של לבנון
22/8/2010

 

עיתונאי עיראקי: אמיר קטר – אמיר ההתנגדות של לבנון

 

בסוף יולי ובראשית אוגוסט 2010 ערך אמיר קטר, השיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, ביקור ראשון באזור דרום לבנון – שקטר השקיעה כסף רב בשיקומו לאחר המלחמה ב-2006. במהלך הביקור הוא נפגש עם צמרת ההנהגה הלבנונית, וסייר בין הכפרים המשוקמים. בטקס חנוכת בית חולים בבנת ג'ביל שאותו שיקמה קטר, אמר האמיר לנוכחים: "באמצעות ההתנגדות הרמתם את ראשה של לבנון ואת ראשם של הערבים."[1] בשוק המשוקם של בנת ג'ביל, אמר: "במקום הזה, שסבל מתוקפנות, אני מודה ללוחמי הג'יהאד שהקריבו את כספם וחייהם למען רוממותה של המולדת הזאת."[2] יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ויו"ר הסיעה של חזבאללה בפרלמנט, מוחמד רעד, נשאו במהלך הסיור נאומים שבהם דיברו בשבח ההתנגדות שלדבריהם ניצחה את ישראל, והודו לאמיר על שיקום הדרום.

 

בעקבות הביקור אמר אחראי אזור הדרום בחזבאללה, נביל קאווק: "אנו מוקירים [את האמיר] על היוזמה האצילה לשיקומם של ארבעת היישובים [בדרום] ורואים בפועלו מעשה של התנגדות, המחזק את העמידה האיתנה של תושבי הדרום ואת העמדה הלבנונית כלפי כל קריאות התגר הישראליות..."[3]

 

כמה ימים לאחר ביקורו של האמיר בלבנון, פרסם היומון הקטרי אל-ראיה מאמר של עיתונאי עיראקי, עבד אל-זהרה אל-רכאבי, שבו הוא מתאר את פעילותו המסורה של אמיר קטר למען לבנון, עד כי הלבנונים מכנים אותו "אמיר ההתנגדות". להלן תרגום קטעים מן המאמר.

 

מנהיגות האמיר מאירה את דרכי האפלה הערבית

"במהלך ביקורו האחרון בלבנון, ביקר השיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, אמיר קטר, בדרום לבנון בלוויית רעייתו השיח'ה מוזה בת נאצר אל-מסנד. ביקור זה - הראשון שקיים מנהיג ערבי באזור - היה למעשה סיור בדיקה ביישובים בדרום, שלפני ארבע שנים היו עיי חורבות כתוצאה מהתוקפנות הישראלית הברברית ששרפה הכול, הן בדרום לבנון, הן בדאחיה של בירות.

 

הביקור הזה נועד להביע תמיכה גדולה בעם הלבנוני ובהתנגדותו, התנגדות הראויה לדברי השבח שהאמיר [העתיר עליה] לאחר שהודה ללוחמי הג'יהאד, שאותם תיאר בנאומו באחד היישובים כ'ראשי הערבים'. הביקור הזה [כלל] גם חנוכה והסרת הלוט מעל שכונות המגורים, המרכזים הרפואיים, המרכזים העירוניים ומרכזי הדת, שאותם קטר יישבה, בנתה ושיפצה. מספרם [של מיזמים אלה] מגיע לאלפים ובזכות הנדיבות הקטרית צריחי המסגדים ופעמוני הכנסיות 'מתחבקים' זה עם זה.

 

קטר שיחקה תפקיד ראשי במדיניות ובדיפלומטיה הערבית. הצעדים הלאומיים-ערביים של האמיר חמד הצמיחו מנהיגות ערבית יוצאת דופן, המאירה את דרכי האפלה הערבית בנסיבות המרות ביותר. ההנהגה הזאת הפתיעה את האויבים כמו את הידידים, בשל עמדותיה האציליות והכנות, שהתגלמו בנדיבות, באומץ, בכנות ובהזדהות עם הייסורים שהם מנת חלקה של ארץ ערבית כזו או אחרת.

 

מלחמת יולי בשנת 2006, שבה פתחה המדינה הציונית נגד לבנון, חשפה עמדה קטרית הנחשבת לאחת מהפסגות הנישאות של קטר, שמילאה תפקיד מסועף ורחב ידיים... בנושא הלבנוני. בעקבות ביקורו [בבירות] של אמיר קטר, בתום התוקפנות הישראלית, התרחב התפקיד הקטרי לדאחיה [של בירות], שם בחן האמיר את ההרס המבהיל אליו הגיע האזור. לסיור הבדיקה הזה הייתה משמעות מוראלית עמוקה, לאחר שיוזמתו של השיח' חמד יצרה [שותפות] גלויה... עם העם הלבנוני, שסבל בשל התוקפנות וההרס הישראליים שבאו עליו. [הייתה] זו יוזמה שאף מנהיג ערבי אחר לא העז להציעה קודם לכן או לאחר מכן, עד שהציבור הלבנוני העניק לו את הכינוי 'אמיר ההתנגדות'. הכינוי הזה התבסס והתעצם בעת הביקור שערך לאחרונה האמיר בדרום לבנון, ולא נבע מחנופה או מהלך רוח חולף. הוא היה בבחינת תשלום מיוחד על התמיכה של השיח' חמד בעם הלבנוני באופן כללי, ועל השבת רוח החיים והתקווה לאזור המאמץ לחיקו את ההתנגדות הלבנונית בפרט, באמצעות בנייה ויישוב של מה שנהרס ונחרב בו בעקבות התוקפנות הישראלית.

 

דרום לבנון – מוקד אהבה לאמיר

השיירה של אמיר ההתנגדות, השיח' חמד, נעה בצמוד לקו הכחול, בקצה דרום לבנון [ועברה] ליד שער פאטמה. הדבר שמשך את הלב הוא שהעם הלבנוני בכפרים וביישובים בדרום חש לקבל את פני אמיר ההתנגדות, בקבלות פנים חגיגיות ומפוארות שטרם נראו כמותן. יתר על כן, דגלי קטר והתמונות הגדולות של השיח' חמד כיסו את היישובים והכפרים שבהם עברה שיירתו, עד שבנת ג'ביל, אל-ח'יאם, כפר כלא, דיר מימאס ואל-מצילח הפכו למוקדי שמחה, הודיה, קבלת פנים מפוארת, אהבה ותפילה – למען קטר, אמיר קטר ואנשי קטר. שמחה זאת הציפה את פניהם של המבוגרים והצעירים ביישובים שהעצב והכאב שלטו בתושביהם, בגבעותיהם, במישוריהם ובשממותיהם. על כן, הנדיבות הקטרית, במצב הזה ובמקום הזה, היא... אחד מהמופתים המעשיים של ההתנגדות. אין פלא שהמופת הקטרי בהקשר הזה ממלא תפקיד התנגדותי מוצהר וגלוי לעיני [תושבי] הכפרים והיישובים של דרום לבנון, שקמו ונבנו [מהריסותיהם] בלבוש קטרי...

 

ודבר אחרון: [ניתן להבחין] בהתגבשותה הגלויה של אסכולה קטרית במדיניות ובדיפלומטיה הערבית, [שכולה] מתבססת על עיקרון הבהירות וההתמדה בעמדה, בנסיבות הקשות ביותר. האסכולה הזאת, המצטיינת באיכותה, יצאה מתחום התיאורים וההגדרות הרווחות, במיוחד בכל הנוגע לכינויים 'המדינות המתונות' ו'מדינות הסירוב'. אולי חשיבותו של התפקיד הקטרי בכל אחד מהעניינים הערביים והאסלאמיים טמונה בדינאמיות שלו, בפתיחותו ובבקיאותו בכל הפרטים. לכן, התפקיד הקטרי בלבנון היה רק דוגמה אחת מני רבות, המתקבלת בברכה בקרב כל הצדדים הלבנוניים, עד שהוא זכה למימד עממי וציבורי. ומכיוון שאין מי שיכול להתחרות בהתנגדות הלבנונית, מה עוד ניתן לומר אם העם של ההתנגדות הזאת מכנה את אמיר קטר [בשיא הכבוד] 'אמיר ההתנגדות'?"[4]

 



[1] אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות), 1.8.2010. בגרסה שפרסם היומון הקטרי אל-שרק, לא מצוין כי האמיר דיבר על ההתנגדות במעמד זה. לפי היומון, האמיר אמר: "ברכות לדרום, לבניו ולבנותיו, על העמידה האיתנה והכבוד. הרמתם את ראשה של לבנון כולה, ואת ראשם של כל הערבים"; אל-שרק (קטר), 1.8.2010

[2] אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות), 1.8.2010

[3] אל-שרק (קטר), 1.8.2010

[4] אל-ראיה (קטר), 5.8.2010

תגיות