כללי

    

   אינתיפאדה ומדיניות - תמונת מצב מעודכנת (ל-9.11.2000)    

 

להלן תמונת מצב מעודכנת של כמה מהנושאים העומדים על הפרק, כפי שהם משתקפים בהתבטאויותיהם של בכירי הרשות הפלסטינית ובתקשורת הפלסטינית:

 

הסיבות לפריצת האלימות

עם פרוץ המהומות, הסבירו אישים פלסטינים רבים את האלימות כתגובה עממית לביקורו של חבר הכנסת, אריאל שרון, בהר הבית. בתקופה האחרונה מתרבים הפלסטינים הקובעים כי ביקור שרון לא היה הסיבה האמיתית לאלימות. מזכיר הועד הפועל של אש"ף, מחמוד עבאס, 'אבו מאזן', אמר אמנם כי "הסיבה הישירה לפרוץ האינתיפאדה היא הביקור של שרון ", אך הוסיף כי קיימת "סיבה עקיפה" והיא העובדה שלמען פתרון הבעיה הפלסטינית העלו הישראלים "הצעות המתאימות להם."[1]

 

הפובליציסט עדנאן דאע'ר הוסיף בעניין זה: "ביקורו של שרון במסגד אל-אקצא היה רק ניצוץ שהצית את המצב שהיה, ממילא, על סף פיצוץ. אם ביקור זה לא היה מתרחש, היה נמצא ניצוץ אחר, שהיה מצית את אש הכעס הפלסטיני בצורה דומה... תיאור האינתיפאדה כתגובה דתית על חילול המקומות הקדושים על ידי שרון אינה אלא דמיון-שווא ומשאלת לב של הטוענים כך. העניין המרכזי הוא לאומי ומטרתו היא השחרור." [2] 

 

השימוש בנשק מצד הפלסטינים

כמה בכירים פלסטינים הצהירו כי הוחלט לאסור ירי מתוך קהל המפגינים כדי למנוע אבדות כתוצאה מתגובת צה"ל. סגנו של ערפאת, 'אבו מאזן', מסר הודעה זו בקובעו כי "ההנהגה הפלסטינית החליטה למנוע את יציאתם של אנשים חמושים או יורים להפגנות."[3]

 

שר ההסברה, יאסר עבד רבו, הרחיב בעניין זה ומסר כי "הרש"פ פועלת למניעת השתתפות ילדים בהפגנות נגד הכיבוש הישראלי באמצעות ארגון הלימודים בבתי הספר, במכונים ובאוניברסיטאות הפלסטיניות, דבר המאלץ את התלמידים להתרחק מנקודות החיכוך זמן רב ככל הניתן... המפלגות והכוחות הפוליטיים הפלסטיניים החליטו למנוע מילדים מתחת לגיל 16 להשתתף בהפגנות והסכימו להרכיב ועדות בשטח כדי ליישם החלטה זו."[4]

 

במקביל, התבטאו בכירים פלסטינים בזכות השימוש שנעשה בנשק בפיגועים. ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית, מחמד דחלאן, התייחס לפיגוע בו נרצחה "חיילת ישראלית" - ולמעשה, אזרחית, עובדת מסוף הגבול ברפיח, שנורתה למוות בידי שלושה פלסטינים. לשאלה, כיצד מתכוונת הרשות הפלסטינית להגן על האזרחים הפלסטינים, השיב דחלאן: "ברצוני להבהיר שישראל תספוג אף היא אבדות. היום נפלה חיילת ישראלית בפעולה בגבול הפלסטיני-מצרי ברפיח. משמעות הדבר שההתנגשויות בינינו לבין הישראלים נמשכות..."[5]

 

ראש מנהלת ההכוונה הלאומית ברשות הפלסטינית, עת'מאן אבו ע'רביה, קרא להקפיד על ירי תכליתי: "צריך לעצור את האנרכיה בשימוש בנשק ללא קשר לנסיבות. אנו צריכים לדבוק בכלל הצבאי, לפיו יורים רק במי שנמצא בטווח פגיעה. מי שפועל אחרת, בסך הכל יורה אש לא תכליתית ומבזבז תחמושת. האנרכיה יוצרת תמונה המנוגדת למציאות... יש לנו אינטרס לאומי לתקן את המצב בנושא השימוש בנשק. אני קורא לכל העם הפלסטיני על כל סיעותיו להישמע להוראות בנושא זה, כולל לגבי הצגת נשק באירועים אזרחיים, ירי מאזורים אזרחיים או ירי לא תכליתי."[6]

 

שליטתה של הרשות הפלסטינית על השטח

מזכיר ה'פתח' בגדה המערבית, מרואן אל-ברע'ות'י, נדרש לשאלות המעסיקה באופן אינטנסיבי את התקשורת הישראלית: האם קיימת מחלוקת בין הרש"פ ל'פתח', והאם יש לרש"פ שליטה בשטח. לדבריו, "קיימת חלוקת תפקידים. לכל אחד תפקיד ומשימה. תנועת הפתח גאה בכך שהיא פתחה באינתיפאדה, והיא מנהיגה אותה. זוהי משימתה כעת. ערפאת הוא יו"ר הפתח, והוא נהנה מאמון התנועה. אנו עומדים לצדו ומכבדים את החלטותיו, אך האינתיפאדה מבטאת את [רצון] ההמונים והעם הפלסטיני. האינתיפאדה לא התחילה ע"פ פקודה ולא תסתיים ע"פ פקודה. היא אינה עובדת בשלט רחוק. מי אמר שערפאת רוצה בכלל להפסיק את האינתיפאדה?! הימשכותה של האינתיפאדה הוא האינטרס של הרשות הלאומית. הרשות הגיעה למבוי סתום והאינתיפאדה היא [פתח] להצלת תהליך השלום."[7]

 

האינתיפאדה והמשך המו"מ עם ישראל:

כל הדוברים הפלסטינים ממשיכים להכריז כי האינתיפאדה תימשך. מזכ"ל נשיאות הרשות הפלסטינית, טיב עבד אל-רחים קבע כי "האינתיפאדה תימשך עד שתשוחרר ירושלים" והוסיף כי "דמם של השהידים הוא המגדלור המצביע על הדרך לאל-אקצא שלנו, לירושלים שלנו ולמדינה הפלסטינית העצמאית שלנו. אני מבטיח להם כי נמשיך בדרכם עד שיוגשמו מטרות אחדותנו הלאומית מאחורי מנהיגנו וסמלנו, היו"ר ערפאת... לא יהיו שלום, יציבות או ביטחון במזרח התיכון מבלי שהעם הפלסטיני ישיג את זכויותיו הלאומיות הלגיטימיות, בראשן הקמת מדינה עצמאית שבירתה ירושלים וזכות השיבה."[8]

 

מזכיר הפת"ח בגדה המערבית, מרואן אל-ברע'ות'י התייחס אף הוא לשאלת חידוש המו"מ, והוא שב וקבע כי הדבר לא יביא להפסקת האינתיפאדה: "ניהלנו שבע שנות אינתיפאדה ללא קיומה של הרשות, וניהלנו שבע שנות רשות ללא אינתיפאדה, עכשיו ננסה שבע שנים של אינתיפאדה יחד עם הרשות. [נמשיך] לחפש אחר הדרכים הטובות ביותר לשיתוף פעולה בינינו כיד להגיע לעצמאות לאומית... המו"מ [הוא] דרך לא מוצלחת, [כשהוא בא] ללא כל פעילות אמיתית וללא התנגדות אמיתית בשטח."[9]

 

בראיון אחר המשיך אל-ברע'ות'י באותה המגמה: "הניסיון מלמד כי מו"מ ללא מאבק בשטח הוא בבחינת פשיטת יד והשפלה. העולם והצד השני [ישראל] לא יקשיבו לנו אלא כאשר יהיה מאבק בשטח... מטרת האינתיפאדה איננה להרוס את תהליך השלום אלא לבנותו מחדש על יסודות חדשים שכוללים את יישום החלטות האו"ם והצבת לוח זמנים לסיום הכיבוש תוך סיום המונופול האמריקני על תהליך השלום ושיתוף כוחות בינלאומיים פעילים כגון סין, האיחוד האירופאי, רוסיה ומספר צדדים ערביים..."[10]

 

אל-ברע'ות'י מתח ביקורת על יאסר עבד רבה והצהרתו בדבר הצורך להימנע משימוש בנשק חם: "חלק מאתנו החל להצטער על הימשכות האינתיפאדה וללחוץ להפסיקה, כאילו עברו עשר שנים מאז שפרצה ולא חודש וחצי בלבד... מי שמבקש זאת צריך להיות מסולק מעבודתו מיד... לאיש אין זכות להפנות את האש לעבר האינתיפאדה משום שהימשכותה היא אינטרס של כל בני העם הפלסטיני במולדת ובפזורה... אין אינתיפאדה של חמישה כוכבים או אינתיפאדה של V.I.P... האינתיפאדה היא מתנה שנזדמנה לנו משמים, וצריך לשמור עליה ולטפח אותה. "[11]

 

מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, הצטרף אף הוא לביקורת זו: "מדוע שנפסיק את האינתיפאדה? איזו מטרה מדינית תושג...? הכובשים והמתנחלים עדיין בטווח [של זריקת] האבן, והם המטרה התמידית לאבן ולכעס הפלסטיני. כאשר יהיו הכובשים והמתנחלים מחוץ לטווח [זריקת] האבן, יסולק הכיבוש והאבן תחזור אל אדמתנו... באמצעותה יחזרו אלינו חיינו, חירותנו, אדמתנו וקודשינו. באמצעותה יחזרו הפליטים והעקורים ויהיה שלום."[12]

 

תנועת ה'פתח' ממשיכה לפרסם הודעות פומביות, יומיומיות כמעט, הקוראות להמשיך באינתיפאדה. "אינתיפאדת העם תמשיך ותסלים עד שיובס הכיבוש", נמסר באחד ההודעות האלה, "התוכנית הלאומית הפלסטינית תושלם ותוקם מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים".[13] גם הנהגת הרש"פ פרסמה הודעה דומה, ובה נאמר כי "עמנו הלוחם מלחמת ג'יהאד והעומד איתן החליט להמשיך במאבקו ובמלחמתו הצודקת למען חירותו ועצמאותו ולמען הקמת מדינתו הפלסטינית העצמאית אשר בירתה ירושלים."[14]

 

בעל הטור ביומון "אל-חיאת אל-ג'דידה", פואד אבו חג'לה, העלה רעיונות נוספים לצורות המאבק הנדרשות מן הפלסטינים: "המתנחלים הם כתמים מלוכלכים בתוך ארצנו. ישראל איננה יכולה להגן על כולם. אנו סבורים כי הגיע הזמן להתחיל לגרש אותם, להטיל עליהם מצור, לנתק להם את החשמל ולזהם את המים שלהם אותם הם גונבים מהנחלים ומן המעיינות שלנו. העניין לא יהיה פשוט, אך תהליך [הפגיעה במתנחלים] יהיה יעיל ביותר. הם יהפכו לקבוצות של עכברושים המתקהלים במחילותיהם ההתנחלותיות לפני שיונסו לישראל".[15]

 

התיווך האמריקאי ושאיפות הבנאום הפלסטיניות

בכירים פלסטינים ממשיכים להציג  את בנאום תהליך השלום כתנאי לחידושו. אחמד קריע, 'אבו עלאא'', אמר בעניין זה: "אין לנו כל אמון בארה"ב או ברצינות של ישראל, ולכן אין מנוס מ[כינוס] ועידה בינלאומית שהאו"ם ייקח בה חלק כנותן החסות [להחלטות] הלגיטימיות הבינלאומית, אירופה [תיקח בה חלק] בהתאם להתחייבויותיה, לאחריותה ולאינטרסים שלה באזור, וכן [ייקחו בה חלק] רוסיה, סין וצדדים ערביים...

 

[דלת המשא ומתן עדיין פתוחה] אך במתכונת חדשה ולא במתכונת הישנה... לא יתכן שפלוני ייפגש עם פלוני, דניס רוס יבוא [לאזור], ואולברייט תבקר [מדי פעם]... מתכונת זו אינה יכולה עוד להניב תוצאות. אין פתרון, ולא יכול להיות פתרון כלשהו, אלא באמצעות נוכחות של צדדים בינלאומיים [במשא ומתן], שיאמרו לטועה שהוא טועה ולצודק כי הוא צודק."[16]

 

שר התרבות וההסברה הפלסטיני, יאסר עבד רבו, הסביר למה מתכוונים הפלסטינים בדרישה להציב כוח בינלאומי בשטחים: "הכוונה בהגנה בינלאומית אינה לכוחות אשר יפרידו בין שני צדדים הנלחמים זה בזה. אנו מדברים על כוחות בינלאומיים אשר יתפסו את מקומו של הכיבוש הישראלי...[17]

 

המיאוס הפלסטיני מהתפקיד שממלאת ארה"ב במו"מ, הביא גם לאיומים מצד אישים ברש"פ נגד ארה"ב. מנכ"ל משרד ההסברה ברש"פ, חסן אל-כאשף למשל, קבע כי "כאשר הזעם העממי יחל להציב כמטרות אינטרסים של ארה"ב על האדמה הערבית – הרי שרצון הערבים ינצח. ארה"ב לא תבחן מחדש [את עמדותיה] מבלי שייגרמו אבדות משמעותיות לנוכחותה ולאינטרסים שלה בשטח הערבי. ללא זעם עממי ערבי, [גם] השליטים הערבים לא יבחנו מחדש [את עמדותיהם] ולא ישנו את מדיניותם... אם המקום [בו נשמע] הקול היהודי הוא קלפיות ההצבעה בארה"ב, הרי שהזירה [בה נשמע] הקול הערבי הוא האדמה הערבית המולעטת בסחורות אמריקניות, בחברות אמריקניות ובאינטרסים אמריקניים..."[18]