המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי מצרי: בפועל, אין מצור בעזה
1/8/2010

 

עיתונאי מצרי: בפועל, אין מצור בעזה

בית מרגוע בעזה

www.paldf.net, 21.7.2010

 

בעקבות המשטים לעזה התגבר העיסוק במצב הכלכלי בעזה. היומון המצרי אל-אהראם פרסם מאמר מאת כתבו אשרף אבו אל-הול, המתאר שגשוג כלכלי בעזה, גידול בתעשיית הנופש וירידה במחיר הסחורות.

להלן תרגום עיקר המאמר:

 

מוצרי מותרות גודשים את החנויות

"אף שהייתי בעזה במחצית חודש פברואר, כאשר חזרתי אליה, לפני כשלושה שבועות, התקשיתי להכירה. היא השתנתה באופן ניכר וההפתעה הגדולה הייתה אופי השינוי. היה צפוי שיחול שינוי לרעה עקב המצור, אך ההפך קרה - נראה לי שהיא נחלצה מן המצור. שוררת בה רווחה מוחלטת המתבטאת בבתי מרגוע תיירותיים מפוארים הפרושים בחופי עזה ובסמוך להם. גם מראה המוצרים והמותרות שגדשו את בתי העסק בעזה הדהים אותי. המוצרים נמכרים במחירים זולים יותר מאלה שבמצרים, אף שרובם מגיע מן השוק המצרי וצריך להוסיף למחירם דמי הובלה ודמי הברחה במנהרות, כך שניתן היה לצפות שמחירם יהיה יקר יותר.

 

לפני שאשפוט לפי מראה עיניים, שלפעמים מטעה, שכרתי רכב פעם אחת ופעם אחרת הסתייעתי בחברים מעזה כדי לסייר בבתי המרגוע החדשים, שרובם מפוארים, ובשוקי המסחר כדי לאמת את השערתי. בתי המרגוע והשווקים הפכו סמל לרווחה והוכחה לכך שהמצור הוא פורמאלי או פוליטי ולא כלכלי. המציאות מוכיחה שאפילו לפני פשע משט החירות, שביצעה ישראל נגד הספינות לשבירת המצור בסוף חודש מאי, המצור כבר נשבר הודות לכניסת כל דבר ממצרים לרצועת עזה, שאם לא כן, אנשי העסקים לא היו יכולים להקים את כל בתי המרגוע האלה בפחות מארבעה חודשים.

 

ירידת מחירים ניכרת

תחילת המסע לחיפוש אחר האמת בנוגע למצור הייתה ברפיח בשוק יום השבת שהיה עמוס בכמויות גדולות של מוצרים וסחורות מסוגים שונים, במחירים שברובם היו זולים מאלה שבמצרים, ובייחוד מצרכים ומוצרי מזון. עם זאת, הייתה תנועת קונים חלשה עקב שתי סיבות: האחת – ההיצע היה גבוה בהרבה מאוד מן הביקוש, ושנייה – העובדים המתינו לתשלום משכורתם. 

אחד מבעלי בתי העסק, אבו יוסף, עמד מול חנותו מוקף במאות קופסאות שימורים. מחיריהן ירדו באופן ניכר ומקצתן נמכר בפחות מחצי המחיר שהיה לפני חודשיים. מוכר מוצרי ההלבשה, אבו מחמד אל-מצרי, ציין כי שוק ההלבשה ברצועת עזה סובל מרוויה חסרת תקדים. הבגדים מגיעים לעזה משני מקורות: המנהרות שסיפקו כמויות גדולות והמעברים לישראל שדרכם מגיעות כמויות גדולות יותר שרובן נערמו בנמל אשדוד מזה שנים. הוא הבהיר כי הסוחרים רוצים למכור את הסחורה כדי להחזיר חלק מכספם... לכן הם הגבירו את ההיצע בשווקים, דבר שהביא לירידת המחיר.

 

במהלך סיורי בשוקי רפיח וח'אן יונס הבחנתי שהסוחרים מוזילים מאוד את המחירים כדי להיפטר מן הסחורות המוברחות במנהרות ולמנוע הפסדים כבדים עקב ירידת המחירים החדה, לאחר שישראל החליטה לאפשר הכנסת סחורות ישראליות ומיובאות במסגרת צעדי 'ההקלות במצור' בעקבות טבח 'משט החירות'.

 

למרות ירידת המחירים עקב שפע הסחורות בשוקי עזה, חשים התושבים שצפויה ירידת מחירים נוספת עקב הקלת המצור הישראלי. הצרכנים עוקבים בזהירות אחר מחירי הסחורות והמוצרים - מכשירי החשמל והמכוניות המוברחות -  ונמנעים מרכישה מתוך ציפייה להגעתם של המוצרים דרך המעברים.

 

סוחר מכוניות שבבעלותו יריד למכירת כלי רכב בעזה, אמר כי הוא שואף למכור את מלאי המכוניות שלו והוא מסרב לרכוש כלי רכב חדשים מחשש להפסדים כבדים, לאחר שישראל החליטה לאפשר כניסת כלי רכב לעזה, לראשונה מאז 2006. מי שמתהלך ברחובות עזה מגלה בנקל מאות אם לא אלפי מכוניות שהגיעו לעזה ממצרים דרך המנהרות ומקצתן גנובות. בבתי העסק למכירת מכשירי חשמל וכלי בישול יש היצע מפתה של כל סוגי המכשירים המוברחים, והסוחרים שואפים להיפטר מן הסחורה בעקבות מידע שוטף על מוצרים חדשים שישראל החליטה להכניס לעזה...        

 

בתי המרגוע בבעלות המתעשרים החדשים

בתי המרגוע משקפים תמונה של רווחה שנהנים ממנה רק קבוצות מעטות, שרוב אנשיהן הם מתעשרי המצור, בין שהם בעלי מנהרות ובין שהם עובדי הארגונים הבין-לאומיים הרבים בעזה ובראשם אונר"א.

 

בתי המרגוע בעזה מתחלקים לכמה קטגוריות כשלכל אחת יש תעריף מיוחד. זה שונה מן המצב בעבר, כאשר כל מה שהיה הם שולחנות לאורך החוף לשימושם של כל התושבים ... שמתי לב שרבים מבתי המרגוע קבעו מחיר מסוים לשולחנות הקרובים לחוף הים ולאלה המרוחקים ממנו בנוסף לדמי כניסה יקרים ל[שטח] בית המרגוע - לא פחות מעשרה שקלים - כאשר לכל פעילות [בשטח] יש תעריף משלה. קיצורו של דבר, ביקור משפחתי הכולל כריך לכל ילד יכול להגיע לסך 500 שקלים.

 

לפני כמה חודשים היה בעזה בית מרגוע מפואר אחד, 'זהרת אל-מדאין', ואילו עתה נפתח בכל יום בית מרגוע מפואר חדש כמו 'כריזי ווטר', 'אקוא פארק', 'אל-בוסתאן'. רובם בבעלות אישים מתנועת החמאס או מקורביה. בנוסף, הרשויות העירוניות השייכות לחמאס מטילות על החופים הציבוריים אגרות יקרות במונחים של עזה.

 

עאיד יאר'י, בכיר במפלגת 'אל-מובאדרה אל-וטניה' בראשות חבר המועצה המחוקקת מוצטפא אל-ברר'ות'י, אמר כי 'בתי המרגוע אלה מעוררים תהיות משום שהגיוני להשקיע בזמן שהאווירה טובה, אך במצב שבו עזה סובלת ממצור וקיימת אפשרות של התחדשות התוקפנות, איש אינו יודע מה הרווחיות בהקמת בתי מרגוע.'

 

חבר הלשכה המדינית של מפלגת העם הפלסטיני, וליד אל-עווד, אמר כי 'בשנתיים האחרונות צמחה בעזה תופעת הלבנת הון [התבטאת] בהקמת בתי מרגוע רבים, שכולם שייכים לבעלי השפעה המשתתפים בסחר במנהרות. מול ההתעשרות של בעלי המנהרות, חלה נסיגה [במעמדן] של המשפחות העשירות [הוותיקות]. ... התפשטות בתי המרגוע המפוארים משקפת הופעתה של  שכבה בורגנית. חלק מהנזילות בשוק עזה נובע מפעילותם של גורמים עלומים, מפיצי סמים, נשק וסחורות במנהרות.'

 

פעיל זכויות אדם וכתב מדיני, מוצטפא אבראהים, אמר כי 'בניית בתי המרגוע בצפון [רצועת עזה] נעשית במנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של ההשקעה, משום שהם נמצאים באזורים הנתונים לסכנת הפצצות והרס, נוכח איומים ישראליים בלתי פוסקים. לכן משקיעים ותיקים אינם מעזים להשקיע באזור זה. הגורמים העומדים מאחורי ההשקעות [בצפון], שלעתים אינן מחושבות, מסתמכים על מימון מרווחי הסחר במנהרות...  ההשקעות הגדולות בבידור מתרחשות כיום בעזה בשעה ש-80% מתושביה מסתמכים על סיוע של אונר"א ואחרים ושיעור האבטלה עומד על 45%. הדבר יוצר תמונה מעוותת, בייחוד כאשר נערמים בבתי העסק סחורות ומוצרי מותרות בצורה שאינה משקפת את המצב הכלכלי. אפשר  והממשלה הקיימת התכוונה [ליצור] מצב מעוות זה כדי להראות שהצליחה לשבור את המצור.'"[1]  

 

יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם כתבת תחקיר של סוכנות ידיעות צרפתית: "על חוף ים נמצא בית המרגוע 'אל-בסתאן', השייך לאגודה האסלאמית הקשורה לחמאס. יש בו קפיטריה, מסעדה ובריכת דגים ומבקרים בו כאלף אנשים ביום וכאלפיים בסופי שבוע, כך לדברי מנהל המקום, אחמד קדורה. אחד התושבים שביתם נהרס במלחמת עזה, אבו כמאל אל-עואג'ה, התלונן על עליית מחיר כרטיס הכניסה לבית המרגוע שמגיע ל-35 שקלים... 'יש לתת עדיפות לשיקום עזה ולבניית בתים חלופיים לאלה שהכיבוש הרס במלחמה'. בקרבת מקום מקימה אגודת 'ואעד' לאסירים המקורבת לחמאס בית מרגוע בשם אל-חוריה [החירות]."[2]     

http://www.ahram.org.eg/230/2010/07/17/2/29709.... href="http://www.ahram.org.eg/230/2010/07/17/2/29709.aspx">     http://www.ahram.org.eg/230/2010/07/17/2/29709.... href="http://www.ahram.org.eg/230/2010/07/17/2/29709.aspx">

אל-אהראם (מצרים), 17.7.2010

 

פתיחת קניון בעזה

בחודש יולי נפתח בעזה הקניון הראשון 'ר'זה מול. בטקס הפתיחה השתתפו שרים ובכירים בממשלת חמאס וכן סוחרים ומשקיעים. שר הרווחה של החמאס, אחמד אל-כרד, אמר כי "הקניון ישתתף באספקת הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה על רקע המצור ואלה יסופקו באמצעות הסוחרים דרך המעברים והמנהרות."[3]  

www.fpnp.net 21.7.2010

 

הקמת קריית תיירות

במסגרת השקעות החמאס במיזמים "הוקמה בחודש מאי בבית לאהיה בצפון רצועת עזה קריית תיירות "ביסאן" השייכת לממשל החמאס על שטח של 270 דונמים לבילוי ונופש עבור התושבים, לאחר שבעבר שימש המקום כאתר פסולת... עלות הקמתה הייתה מיליון וחצי דולרים, בפיקוחו של שר הפנים של החמאס, פתחי חמאד. הקריה כוללת גן המשתרע על 86 דונמים וגן חיות קטן. בתהליך הקמה - שתי בריכות לילדים ולמבוגרים באמות מידה אולימפיות. עפ"י [נתוני] הנהלת הקריה, מבקרים בה בסופי שבוע כ-6,000 נופשים... ההנהלה אוסרת עישון נרגילה או משחקי קלפים ומקיימת שלושה כינוסי דת בשבוע."[4]         



[1] אל-אהראם (מצרים), 18.7.2010

[2] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 22.7.2010

[3] www.fpnp.net , 17.7.2010

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 22.7.2010