המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביומון ממסדי מצרי: סוריה התמסרה לאג'נדה האיראנית
14/7/2010

מאמר ביומון ממסדי מצרי: סוריה התמסרה לאג'נדה האיראנית

 

פגישתו של ראש הגוף המבצע של "הכוחות הלבנוניים", ד"ר סמיר ג'עג'ע, עם נשיא מצרים, חוסני מובארכ, במצרים לפני כחודש,[1] גרמה להחרפה במתיחות בין מצרים לסוריה,[2] משום שג'עג'ע נחשב לראש האופוזיציה הלבנונית לסוריה. בהצהרותיו לעיתונות המצרית, תקף ג'עג'ע בחריפות את מדיניות סוריה בלבנון בתחילת שנות ה-90 והאשימה ברדיפתו, במעצרו ובהפיכתו לשעיר לעזאזל ולמסר עבור כל מי שיחשוב להתנגד לה. בנוסף, דיבר ג'עג'ע בגנות הנשק של חזבאללה וטען כי הארגון פועל בשירות איראן וסוריה.[3]

הצהרות אלה עוררו מורת רוח רבה בסוריה. היומון הסורי אל-וטן הדגיש כי ג'עג'ע חידש את דרישתו לפירוק נשק חזבאללה, מייד לאחר פגישתו עם הנשיא מובארכ,[4] ברמזו להתערבות מצרית בענייני הפנים של לבנון. בחלוף כמה ימים דיווח היומון דאר אל-ח'ליג' כי משה"ח הסורי דרש מקהיר הבהרות על כך שמצרים אירחה "אישים המוכרים בעוינותם כלפי סוריה", כמו ג'עג'ע ש"אינו נרתע משימוש באלימות", דבר "המעורר דאגה בנוגע למטרת הזמנתו לקהיר ופגישתו עם מובארכ".[5] מצרים הכחישה קבלת דרישה כזו.[6]   

ביטוי נוסף למתיחות המחודשת בין מצרים לסוריה ניתן לראות בדברי שר ההסברה הסורי, מוחסן בלאל, לשבועון הלבנוני אל-אפכאר, כשנימק את סיבת אי השתתפותו בישיבת שרי ההסברה הערבים בקהיר ב-23.6.2010: "לא רציתי ללכת למצרים שאינה עוד כפי שהכרנו אותה. היא נעדרה מהפסגה הערבית בדמשק ולאחרונה קיבלה את פניו של ד"ר סמיר ג'עג'ע".[7] היומון אל-קדס אל-ערבי דיווח כי בלאל אף אמר שארצו מתנגדת לעמדותיה ולמדיניותה של מצרים, שהתרחקה מאוד מהעמדות הערביות.[8]

יצוין כי משרד ההסברה הסורי הכחיש את דברי הביקורת שמתח בלאל על מצרים, וטען כי סוריה רואה במצרים מדינה ערבית אחות, ואף שלחה משלחת לוועידת שרי ההסברה, בראשות עוזרו של שר ההסברה.[9]

במאמר ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, הגיב בעל הטור אשרף אל-עשרי בחריפות על דברי בלאל. אל-עשרי רמז כי סוריה, ולא מצרים, היא שהתרחקה מהאינטרסים הערביים לטובת האג'נדה האיראנית, וקרא לו להתנצל. להלן תרגום חלק ממאמרו של אל-עשרי:

 

סוריה הסיתה נגד מסמך הפיוס הפלסטיני

"הדברים שאמר בשעות האחרונות שר ההסברה הסורי, מוחסן בלאל, הם חיצי לשון מבישים ואמירות שלוחות רסן. הוא הפתיע אותנו באמרו כי לא רצה שרגליו ידרכו על אדמת מצרים וכי הוא לא רצה להשתתף בפגישות שרי ההסברה הערביים בשבוע שעבר במטה הליע"ר [בקהיר], במחאה על עמדותיה של מצרים ולאות הסתייגות ממדיניותה. הוא טען כי מצרים אינה עוד מצרים המוכרת לכולם, לאחר שוויתרה על עמדותיה הערביות והרחיקה את עצמה מאחיותיה הערביות, מדיניותה כבר איננה זו שאפיינה אותה בעבר, והיא אף אירחה בשטחה לאחרונה את [ראש הגוף המבצע של 'הכוחות הלבנוניים'] סמיר ג'עג'ע ואת חבריו מן האופוזיציה הלבנונית האנטי-סורית.

דבריו אלה אינם מבטאים את עמדתו של מר בלאל לבדו, כי אם את עמדת ממשלתו ומנהיגיו בדמשק. הם מחייבים, ראשית, תשובה רצינית מתוך יישוב הדעת, ולא לשון של מריבה והעלבות תקשורתיות ופוליטיות כמו זו שבה דיברה דמשק נגד מצרים מאז מלחמת חזבאללה נגד ישראל ביולי 2006, המשכם בימי מלחמת עזה בראשית השנה שעברה וכלה בכך שהיא התערבה אצל מנהיגי חמאס בדמשק, חרשה עימם מזימה והסיתה אותם לא לחתום על המסמך המצרי לפיוס הפלסטיני בקהיר. זאת ועוד [דמשק] השמיצה את מצרים ונתנה אור ירוק לגנרלים של חמאס ולאחרים להטיח במצרים חצים, קללות וגידופים ולגנותה כל הזמן כדי לפגוע במצרים ובמעמדה. כמו כן היא חתרה לסכסך בין מצרים לבין רבות ממדינות ערב בהתאם לאג'נדה איראנית שהתווה גדול המגדפים, המסיתים למלחמה והמציתים שריפות, אחמדי-נז'אד בטהראן...

אנו תוהים איזו מדינה ערבית החלה לקשור קשר נגד אחיותיה הערביות, [ומי] מתאימה את החלטותיה ואת האג'נדה המפוקפקת שלה לאלו של בעל הברית האיראני נגד האינטרסים הלאומיים הערביים, שהיו עד לא מזמן המופת בו התפארה דמשק יומם ולילה. מיהי המדינה הערבית שוויתרה על האינטרסים הלאומיים של האומה וישנה במיטה אחת עם הפרסים והצפווים נגד האינטרס של מצרים ושל מדינות המפרץ באמתלה של חיפוש אחר ברית אסטרטגית ויצירת גושים ובריתות אזוריים, הרחק מהשורה ומהאינטרסים והזכויות הערביים.

מר בלאל, לא כך נוהגים ולא כך מכוונים חיצים נגד מצרים. חיצי הלשון ושפת המריבה, ההאשמה בבגידה והקללות אינם בונים את המולדת, אינם מבססים יחסי אחווה בליע"ר ואינם שומרים על מינימום של סולידאריות ביע"ר. על כן נדרשת התנצלות עוד היום."[10]



[1] אל-אהראם (מצרים), 14.6.2010

[2] על המתיחות ביחסי מצרים-סוריה בחודשים האחרונים, ראה מאמר ממרי בנושא

[3] רוז אל-יוסף (מצרים), 15.6.2010

[4] אל-וטן (סוריה), 14.6.2010

[5] דאר אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות הערביות), 21.6.2010

[6] אל-מסתקבל (לבנון), 22.6.2010

[7] אל-אפכאר (לבנון), גיליון מספר 1455, 5.7.2010

[8] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 5.7.2010

[9] http://sns.sy, 6.7.2010

[10] אל-אהראם (מצרים), 5.7.2010