דיווח ב"לה-פיגרו" על דברי מלך סעודיה מעורר זעם בממלכה

ב-30 ביוני 2010 דיווח היומון הצרפתי לה-פיגארו, כי מלך סעודיה עבדאאלה אמר לשר ההגנה הצרפתי, הרב מורין, כי יש שתי מדינות בעולם שאינן ראויות להתקיים: איראן וישראל. מקורות דיפלומטיים וצבאיים צרפתיים אישרו דברים אלו.[1] מקור סעודי בכיר הכחיש את הדברים, וטען כי היומון לה פיגרו לא ציין את מקור הידיעה. לדברי המקור הסעודי, עמדותיה של סעודיה ברורות וחד משמעיות ועל היומון לה-פיגרו להכחיש את דיווחו.[2]   

ב-3 ביולי 2010 מסר היומון האלקטרוני אילאף כי המלך הסעודי דחה את ביקורו לפריז שנועד ל-11.7.2010 ונקבע לפני זמן רב. על-פי הדיווח, היה אמור עבדאללה להיפגש עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ולפתוח עמו תערוכה סעודית במוזיאון "הלובר".[3]

להלן תגובות אחדות לפרשת הדיווח בלה-פיגרו:

היומון אל-וטן: דיווח שקרי

במאמר מערכת שכותרתו "נפילת לה-פיגרו" ביומון הסעודי אל-וטן, נטען כי היומון הצרפתי פרסם דיווח שקרי ולא לקח בחשבון את עמדותיו המפורסמות של עבדאללה: "כאשר עיתון בינלאומי מכובד כמו [היומון] הצרפתי לה-פיגרו מפרסם הצהרה המיוחסת לאישיות מדינית עולמית בעלת משקל כמו המלך עבדאללה, הנוגדת את ההיגיון, את הנתונים ואת האמת –  פרסומה הוא בסך הכול שקר או פברוק. משמע שיש פרצות באמות המידה המקצועיות של העיתון. אחד מעקרונות העיתונות הוא שהידיעות תילקחנה מן המקורות האמיתיים שלהן. עיקרון זה מחייב יותר כשהדבר נוגע לידיעות חשובות ומיוחדות, כמו טענת השקר של לה-פיגרו...

יש שאלה מקצועית שאיננו יודעים כיצד היא נעלמה או הועלמה בידי העיתון, והיא: כיצד יתכן שמלך הקורא לשלום בכל הכינוסים, ואיש שהיוזמות שלו לקירוב בין ציביליזציות ידועות לכל, ייתן הצהרה כזו? ההצהרה שהגיעה לעיתון ממקורות 'משוחדים' – אם בכלל היו מקורות, וזו שאלה בפני עצמה – אינה עולה בקנה אחד עם המסגרת המדינית, העקרונות והעמדות שהמלך עבדאללה והממשלה נודעו בהם. ניתן היה להניח שלה-פיגרו יתייחס לידיעה בספקנות, ושהידיעה אינה נכונה עד שתוכח נכונותה.

זאת במיוחד כאשר הידיעה כוללת סתירה בין מה שידוע לגבי אישיות מסוימת, לבין התפנית הפתאומית מעמדותיה של אותה אישיות, או מן העמדות האסטרטגיות של מדינה ביחס לנושא כלשהו. דבר זה לא נעשה על-ידי לה-פיגרו והוא פרסם בחוצפה ובעצלות מקצועית הצהרה כוזבת בשם המלך [עבדאללה].

עמדות המלך והממשלה הסעודית כלפי איראן וישראל מפורסמות. העמדה הסעודית כלפי איראן מאשרת יחסי שכנות אסלאמיים, ואת ההכרח שאיראן תשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית. לגבי ישראל, העמדה הסעודית מוצהרת וברורה גם כן, והיא שיש יוזמת שלום ערבית מונחת על השולחן, והיא לא תהיה מונחת לנצח. כיצד נפל לה-פיגרו נפילה כזאת? התנצלות היא עדות לכוונה טובה, ושתיקה היא סימן להתעקשות וזדון. הדרך שבה יבחר לה-פיגרו [תעיד על] פרצופו האמיתי".[4]

גם טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, שלל לחלוטין את האפשרות שהמלך עבדאללה אמר את הדברים שייחס לו היומון לה-פיגרו, בציינו שאין זו שפתו: "… כיצד ייתכן שזוהי שפתו [של עבדאללה] כשהוא האיש שהנהיג את ההתקרבות בין ריאד לטהראן כשהיה יורש העצר?".[5]

סעודיה מכחישה את הדיווח של לה-פיגרו על הצהרותיו של מלך סעודיה

אל-וטן (סעודיה), 4.7.10/ ג'יהאד עורתאני