המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברל קופטי: חיזוק הקופטים במצרים – אינטרס מערבי
5/7/2010

 

ליברל קופטי: חיזוק הקופטים במצרים – אינטרס מערבי

 

בדברים שנשא בפני פורום המזה"ת, מכון מחקר בהנהלתו של המזרחן האמריקאי ד"ר דניאל פייפס, טען הליברל הקופטי ומייסד פורום המזה"ת לחירויות, מגדי ח'ליל, כי משטרו של הנשיא מובארכ מפעיל טרור מדינה כנגד הקופטים ומתעל את זעמו של העם המצרי כנגד ישראל, ארה"ב והקופטים. לדבריו, על המערב לתמוך בקופטים במאבקם על זכויותיהם, משום שהם מנסים למנוע ממצרים להפוך למדינה אסלאמית ג'יהאדית, עוינת למערב ולישראל.

דבריו של ח'ליל עוררו ביקורת במצרים. כתבת היומון המצרי רוז אל-יוסף, חנאן סלימאן, טענה כי הפתרון לבעיות הקופטים במצרים אינו בקשת עזרה חיצונית, כי אם דיאלוג פנימי, וכי פניית הקופטים לעזרת האמריקאים והישראלים רק תפגע ביחסיהם עם המוסלמים במצרים.

 

 להלן תרגום חלקים מנאומו של ח'ליל ומכתבתה של סלימאן:[1]

 

ח'ליל: מובארכ מסית הרחוב נגד הקופטים

בדברים שנשא ח'ליל בפני פורום המזה"ת באמצעות וידאו קונפרנס, אמר: "הנשיא מובארכ נחוש להמשיך בשלטון ובשחיתות שלו, ולשם כך הוא השתדל להסיט את זעמו של הרחוב ממשטרו המושחת ולהפנות את השנאה כלפי ישראל, ארה"ב והקופטים, באמצעות משולש השנאה המורכב מחינוך, תקשורת ושיח דתי. [כשקשה לבצע פיגועים בתוך] ישראל וארה"ב, [והאדם ברחוב נאלץ לנתב את זעמו] אל האלימות המילולית או אל פעילות טרוריסטית בזירה הבינלאומית, קל לו להפעיל אלימות כלפי שכנו הקופטי. לא ייפלא, אפוא, שכשליש מהטרוריסטים בעולם יצאו ממצרים, ובנוסף לכך, שמרבית מנהיגי הטרור והתיאורטיקנים של ההגות הטרוריסטית יצאו גם כן ממצרים. מצרים, יחד עם סעודיה, פקיסטן ואיראן, הן המרכזים האסלאמיים הבינ"ל לדגירת הטרור האסלאמי העולמי.

 

לאחר למעלה משלושים שנה של מדיניות עידוד הקיצוניות האסלאמית במצרים, הגיעה קיצוניות זו אל לב מוסדות המדינה, כאשר רבים מהקיצונים נמצאים כעת ב[תפקידי] פיקוד במשטרה, בביטחון המדינה, במודיעין, במערכת המשפט, במועצה המחוקקת ובכל מוסדות המדינה... כך הפכו הפשעים המבוצעים נגד הקופטים מפשעים המבוצעים ע"י קיצונים אסלאמיים לפשעי מדינה, שמוסדותיה השונים נוטלים בהם חלק. התיאור האמיתי של הפשעים נגד הקופטים הוא 'פשעי מדינה'; מבחינת החוק הבינ"ל - הרדיפה המאורגנת, הרצח המתמשך, אונס הבנות וההפחדה – הם פשעים נגד האנושות...

הקופטים ניצבים בפני אותו טרור שמולו ניצבה ארה"ב ב-11 בספטמבר ושלונדון, מדריד, מוסקבה, באלי, מומבאי ותל אביב ניצבו מולו. ההבדל הוא שהקופטים ניצבים מול הטרור האסלאמי הזה מזה עשורים והוא מתבצע ע"י המדינה עצמה. בשנים האחרונות התרחב מאוד הפער בין המשטר השליט לבין הקופטים, ובין המוסלמים לבין הקופטים. הקופטים איבדו את האמון במוסדות המדינה המצרית, המשתתפים ברדיפתם במקום שיהיו חלק מהפתרון.

 

התמיכה בקופטים היא אינטרס אמריקאי-יהודי

מרבית הקופטים תומכים במלחמה הבינ"ל בטרור, בשעה שמרבית המוסלמים רואים בה מלחמה נגד האסלאם ונגד המדינות האסלאמית; הקופטים תומכים בהפרדה בין דת למדינה, בעוד שמרבית המוסלמים סבורים כי השילוב ביניהם הוא חלק מהוראות האסלאם המהווה דת ומדינה, בראייתם; מרבית הקופטים אוהבים את ארה"ב, בשעה שמרבית המוסלמים שונאים אותה; מרבית הקופטים רוצים שמצרים תדאג לבעיותיה ולענייניה בלבד, בשעה שרוב המוסלמים חושבים שלמצרים תפקיד בסיסי בסיוע לערבים ולמוסלמים; הקופטים, ברובם, תומכים בשלום עם ישראל ומעוניינים בסגירת תיק האיבה לאחר שהאדמות המצריות הכבושות הושבו בשלמותן, בשעה שמנגנוני הביטחון הלאומי ועימם הרחוב האסלאמי, רואים בישראל את האויב הראשון של מצרים והאסלאם.

 

מה שאני רוצה לומר הוא שחיזוק מצבם של הקופטים במצרים הוא אינטרס מערבי, אמריקאי ויהודי, משום שהגוש הקופטי הגדול במצרים הוא אשר מנסה למנוע ממצרים להפוך למדינה אסלאמית ג'יהאדית עוינת למערב ולישראל. אנו קוראים לכל מדינות העולם החופשי לעזור לנו להשיג את זכויותינו במצרים וללחוץ על משטר מובארכ להפסיק לרדוף אותנו..."[2]

 

ביקורת: הקופטים בחו"ל מזיקים לקופטים במצרים

כתבת היומון המצרי רוז אל-יוסף, חנאן סלימאן, מתחה ביקורת על התבטאותו של ח'ליל: "חלק מהקופטים בחו"ל התרגלו לנשוף בשופרות זרים מתוך מחשבה שכך הם פותרים בעיות הניצבות בפני הקופטים במצרים, למרות שע"פ ההיגיון, ההיפך הוא הנכון. גם אם נניח שלחצים חיצוניים עשויים להבטיח את הזכויות שהם דורשים באמצעות ערוצים אמריקאיים ימניים קיצוניים או ערוצים ישראליים, זה ללא ספק ישפיע לרעה על היחסים בין המוסלמים לקופטים במצרים וייטע בקרב רבים תחושה כי אחת הקבוצות בחברה נעזרת בגורמים חיצוניים כדי להכתיב מדיניות מסוימת המשרתת אותה. המוצא היחיד מכך הוא דיאלוג פנימי. מדיניות ההתחזקות באמצעות הזר מהווה בעיה מתמשכת ביחס לקופטים במצרים...

 

על איזה מאבק קופטי [ח'ליל] מדבר, בשעה שהוא [עצמו] נעזר בארה"ב ובישראל כדי להגן על זכויות הקופטים במצרים? האם אין זהו שימוש בהסתה? ח'ליל טוען כי יש לו עמדה איתנה ביחס לישראל והוא אומר לבעלי בריתה האמריקאים כי הקופטים, בניגוד למוסלמים, מעוניינים בסיום האיבה עם ישראל לאחר שחרור האדמות המצריות. האין פירוש הדבר בקשת נורמליזציה...? האם העמדה האיתנה ביחס לישראל כוללת כתיבת מאמר במרץ 2006 בכתב העת MERIA היוצא לאור ע"י מרכז מחקרים ישראלי בהנהלת הקיצוני בארי רובין, וכתיבת מאמר לפני כמה שנים באתר  Think Israel אודות חטיפת נערות קופטיות והכרחתן להתאסלם?... איזו מין עמדה איתנה היא זו?

 

הייתכן שמגדי ח'ליל, החי בארה"ב, אינו מכיר את מגמותיו ואת מדיניותו של הפורום הנוצרי-ציוני שבו דיבר? אחרת כיצד ניתן להצדיק את נאומו במקום מפוקפק כמו זה? מהם האינטרסים המשותפים לפורום קיצוני זה ולכמה קופטים בחו"ל...? והשאלה החשובה ביותר היא מהי הראיה לכך שפורום המזה"ת לחירויות - שח'ליל מנהל אותו מחו"ל ושירי אלבר מנהלת אותו במצרים – אינו משרת יעדים מפוקפקים אף הוא, למרות שעל פניו הוא נראה כפורום הקורא לסובלנות ולקבלת האחר באשר הוא, מוסלמי או נוצרי... ומה לאחר הלחצים החיצוניים? מהי תוצאתה של שיטה זו או תוצאתו של 'המאבק הקופטי', כפי שמכנה אותו מגדי ח'ליל? האם זכויות הנוצרים יבואו על חשבון הלכידות החברתית? האם זה מה שרוצים הפעילים בחו"ל?"[3]



[1] יש לציין כי חלקים מנאומו של ח'ליל בפני פורום המזה"ת פורסמו ביומון המצרי העצמאי אל-מצרי אל-יום. ח'ליל טען כי הפרסום לא היה מדויק וכי דבריו הוצאו מהקשרם. במאמר תגובה שפורסם ביומון האופוזיציה אל-דוסתור, לאחר שמערכת אל-מצרי אל-יום לא פרסמה את התגובה ששלח אליה, כתב ח'ליל כי היות ש-13% מחברי הסנאט האמריקאי ועשרות חברי קונגרס ופוליטיקאים הם יהודים, יש לנהל עימם מגעים למען האינטרסים הקופטיים. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 9.3.2010; אל-דוסתור (מצרים), 2.4.2010

[2] אל-דוסתור (מצרים), 11.3.2010

[3] רוז אל-יוסף (מצרים), 10.5.2010