המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
החלטת הסנקציות נגד איראן – מסקנות עיקריות
24/6/2010

 

החלטת הסנקציות נגד איראן – מסקנות עיקריות

 

ניתוח ראשוני של החלטת הסנקציות הרביעית נגד איראן שהתקבלה במועבי"ט (9.6.10), מצביע על ההשלכות העיקריות דלהלן:

 

1.      הסנקציות ריקות מתוכן; פוסחות על הנפט האיראני

הסנקציות אינן כוללות את משק הנפט האיראני ולכן האפקטיביות שלהן מעטה וחשיבותן היא בהצהרה הסמלית של המעצמות נגד איראן. ארה"ב אומנם ריככה את הסנקציות כדי לקבל את הסכמת רוסיה וסין למהלך, אולם היא הצליחה במקביל להניע את רוסיה ואת סין מעמדתן המסורתית לטובת איראן.

 

במשחק השח-מט 'ארה"ב מול איראן', רשמה ארה"ב מהלך דפלומטי לטובתה (לאחר המהלך האיראני המוצלח של 'הצהרת טהראן' לצד תורכיה וברזיל). אולם, הישג זה הוא ריק מתוכן ממשי, ואף נזיל, במיוחד משום שעמדת רוסיה כלפי איראן מתאפיינת בזיגזוגים.[1]

 

יתרה מזו, האופציה הצבאית מול איראן לא נזכרה בשום הקשר והנשיא אובמה חזר והדגיש כי ההחלטה נועדה להאיץ באיראן לחזור למו"מ.

 

לגופן של הסנקציות, לא כלולים בהן צעדים ממשיים למעט המשמעות של חיפוש באוניות במפרץ הפרסי שיעדן איראן. צעד זה קורא תיגר על הריבונות והיוקרה האיראנית ועלול להביא לעימות בים.[2]

 

2.      יחסי איראן-סין יימשכו בגלל התלות ההדדית

דוברים איראניים הביעו אכזבה וזעם מתמיכתה של סין בהחלטת הסנקציות ואף השמיעו איומים כלפיה, שעיקרם קריאה לצמצום יחסי הסחר עימה ואיום על יוקרתה ומעמדה המיוחד בעולם האסלאם.[3]

 

יחד עם זאת, כאשר ביקר הנשיא אחמדי-נז'אד בסין מייד לאחר הטלת הסנקציות, הוא שיבח את עומק היחסים בין שתי המדינות, הצהיר כי אין כל סיבה להחלישם והדגיש כי אין שום מכשול בפני המשך פיתוחם.[4] גם יו"ר וועדת המג'לס האיראני לביטחון לאומי, עלא א-דין בורוג'רדי, אמר כי היחסים עם סין ורוסיה אינם צפויים להצטמצם למרות תמיכתן בסנקציות במועהב"ט.[5]

 

3.      יחסי איראן-רוסיה יימשכו למרות המתיחות ביניהן

תמיכת רוסיה בסנקציות הינה צעד נוסף בהסלמה של השבועות האחרונים ביחסה של רוסיה  כלפי איראן.[6] העמדה הרוסית אף הוחמרה משהודיעו ר"מ רוסיה, ולדימיר פוטין (ווסטי, 11.6.10) ולפניו בכיר בתעשיות הבטחוניות של רוסיה (9.6), כי מוסקבה מקפיאה את עסקת מערכותS-300  בתירוץ שהיא מחויבת לכך מכורח החלטת הסנקציות.[7] יחד עם זאת, שה"ח הרוסי, סרגי לברוב, שהכחיש כי הסנקציות חלות על עסקת ה-S-300 , הודיע (10.6) כי בימים אלה מתנהל מו"מ בין מוסקבה לטהראן על הקמת כורי גרעין נוספים לצורכי הפקת חשמל באיראן.

 

ההדרדרות ביחסים החלה בעקבות איום מצידו של הנשיא האיראני אחמדי-נז'אד כלפי רוסיה ונשיאה (26.5) לבל תציב עצמה מוסקבה בעמדת אויבת לאיראן. דוברים רוסיים החריפו את הצהרותיהם והזכירו לאיראן את מעמדה הנחות היסטורית, גיאו-פוליטית וצבאית ביחס לרוסיה.[8]

 

ההסבר להסלמה ביחסים בין המדינות ובמיוחד ליחסה של רוסיה כלפי איראן נעוץ ככל הנראה ב'הצהרת טהראן' ובהשלכותיה. רוסיה רואה את הצהרות איראן על סדר עולמי חדש ותחילת יישומן בדמות הברית האיראנית-תורכית-ברזילאית כאיום ממשי ארוך טווח ואמיתי על מעמדה המעצמתי והגיאו-פוליטי, במיוחד לאור העובדה ששתי המדינות (איראן ותורכיה) גובלות בה ויש להן השפעה על אוכלוסיות שיעיות וסוניות ברוסיה ובמרחב השפעתה הגיאו-פוליטי הישן.

 

למרות הצהרותיו המתלהמות של אחמדי-נז'אד נגד מוסקבה, הבהיר יו"ר וועדת המג'לס האיראני לביטחון לאומי, עלא אל-דין בורוג'רדי, כי איראן דבקה ביחסיה עם רוסיה, חרף תמיכתה בסנקציות והזכיר כי לאיראן שת"פ כלכלי בהיקף של עשרות מליארדי דולרים.[9]

 

4.      מדיניות אובמה עלולה להאיץ מירוץ חימוש גרעיני במזה"ת

על רקע החלטת הסנקציות על איראן במועהב"ט והניסיונות העקרים במודע של הקהילה הבינ"ל לשכנע את איראן להקפיא את תכניתה הגרעינית, יש לבחון את המדיניות שמוביל אובמה לפירוז גרעיני עולמי.

 

בחודש מאי 2010 אירחה ניו-יורק את ועידת הסקר של ה-NPT. אובמה הטיל אישית את מלוא כובד משקלו כדי שהוועידה תוכתר כהצלחה – כלומר שתתקבל החלטה בהסכמה של כלל החברות באמנה. לפיכך, כדי שהועידה הנוכחית לא תסתיים בכשלון, בהעדר קונצנזוס, כפי שאירע בועידת הסקר הקודמת ב-2005, נאלץ אובמה לקבל את התכתיבים של מצרים ושל איראן.

 

בלחצה של איראן, הסכימה ארה"ב שלא לנקוב בשמה של איראן בהחלטת הסיכום כמדינה המפרה את האמנה (לפי דו"חות סבא"א).

 

בלחצה של מצרים שאיימה להטיל וטו ובכך לסכל את 'הצלחת' הועידה, נתקבלה החלטה הקוראת לישראל לחתום על האמנה – חתימה שמשמעותה סוף מדיניות העמימות וויתור על היכולת הגרעינית המיוחסת לישראל. הוועידה קראה גם לפירוז המזה"ת מנשק להשמדה המונית, ולכינוס ועידה אזורית ב-2012 לקידום הרעיון.

 

ארה"ב תמכה בהחלטה, אך לאחר שהתקבלה הביעו אובמה ובכירים אחרים בממשל הסתייגות מבידוד ישראל בהחלטה, ומחויבות לחיזוק ביטחונה. מצד שני, בירך אובמה על החלטת הוועידה, ואמר כי ההסכם כולל "צעדים מאוזנים ומעשיים שיקדמו את מניעת הפצת הנשק הגרעיני ושימוש באנרגיה האטומית למטרות שלום."

 

בעוד מצרים ואובמה רואים בועידת האן.פי.טי הצלחה, נראה כי הצלחה זו היא חרב פיפיות עבורם. מצרים, המונעת מתוך גישה עוינת לישראל ומובילה מזה שנים את המאבק הדיפלומטי נגדה בנושא הגרעיני,[10] הפסידה, למעשה, משום שכיום האיום העיקרי על מצרים (וסעודיה) איננו מגיע מיכולתה הגרעינית של ישראל אלא מן האיום של איראן וציר ההתנגדות האסלאמית על משטריהן. לפיכך, העובדה שמצרים דחפה את הקהילה הבינ"ל נגד ישראל סייעה למעשה לחיזוק האיום האיראני עליה (ועל סעודיה). מצרים צפויה למצוא עצמה בעתיד הקרוב, משוללת מעמד של מעצמה גרעינית, בין שתי מעצמות גרעין – ישראל (הדבקה בינתיים במדיניות העמימות) ואיראן.

 

לא סביר שישראל או המשטר האסלאמי של איראן יוותרו על סטטוס גרעיני ודבר זה יגרום למצרים, לסעודיה ולמדינות מפרץ ערביות אחרות לפנות לארה"ב, בעלת בריתן, כדי להתחמש גרעינית גם כן.

 

לפיכך, גם עבור הנשיא אובמה, המכריז על שאיפתו לקדם אידיאל של עולם מפורז מנשק גרעיני, הצלחת הועידה היא הצלחה מדומה והוא אף עלול שלא במתכוון רק להאיץ מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת עקב כניעתו לדרישה המצרית.



[1]  רוסיה מנהלת מדיניות של 'מקל וגזר' עם איראן, מתוך דאגה לאינטרסים שלה ומתוך ראיית איראן כחלק ממרחב ההשפעה המסורתי שלה מול ארה"ב והמערב. מוסקבה אינה חפצה באיראן גרעינית על גבולותיה, אך היא גם רואה באיראן אינטרס משני בחשיבותו מול יחסיה המורכבים עם ארה"ב ולכן היא משחקת בקלף האיראני לפי האינטרסים שלה. יצוין כי בעוד התעשיות הבטחוניות הרוסיות, הקרמלין ור"מ פוטין מבטאים לא אחת עמדה נוקשה יותר כלפי איראן, נוטה משה"ח הרוסי להפגין גישה פשרנית יותר כלפיה.

[2] חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, מוחמד כרמי-ראד, הזהיר כי "אם הם [מדינות המערב] יבצעו חיפושים באוניות האיראניות עפ"י [החלטת הסנקציות], תוכל איראן לבדוק את כל האוניות במפרץ הפרסי." אירנא (איראן), 10.6.10

[3] יו"ר הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר צאלחי, הביע פליאה על כניעתה של סין לארה"ב וטען כי בכך מאבדת סין מאבדת את מעמדה המיוחד בעולם האסלאם. איסנא (איראן), 9.6.10; סיו"ר וועדת המג'לס לענייני אנרגיה באיראן אמר כי הוועדה בוחנת דרכים להטיל סנקציות נגד סין ורוסיה בשל תמיכתן בסנקציות, שעיקרם הפחתת היקף יחסי המסחר עימן. פארארו (איראן), 11.6.10; חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, חשמתאללה פלאחת-פישה, טען כי סין ורוסיה משתמשות באיראן כדי לגרוף רווחים כלכליים ומדיניים וקרא לצמצם את היחסים הכלכליים עימן. מהר (איראן), 9.6.10; היומון ג'ומהורי-י אסלאמי המתנגד לאחמדי-נז'אד טען כי על רוסיה וסין לצפות להשלכות בשל תמיכתן בסנקציות על איראן. ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 13.6.10. חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, ולי אסמאעילי, אמר כי מתארגנת קבוצה בת 25 צירי מג'לס, שתפעל לצמצום היחסים הכלכליים עם סין ורוסיה. שפאפ (איראן), 12.6.10; האתר פיאמ-י ח'רדאד קבל על כך שאחמדי-נז'אד מדבר בשבח היחסים עם סין גם לאחר הצבעתה בעד הסנקציות, ועל כך שאינו יכול להבטיח את האינטרסים הלאומיים של איראן. www.Payamekhordad.com, 12.6.10

[4] פארארו (איראן), 11.6.10.

[5] מהר (איראן), 13.6.10.

[6] היומון האיראני שמרני, קודס, קרא למשטר לקדם את היחסים הגרעיניים עם תורכיה, ברזיל וסין על חשבון רוסיה כדי להבהיר לה שתוכנית הגרעין האיראנית אינה בת ערובה בידה. היומון הוסיף כי מהתנהלות רוסיה כלפי איראן,  נראה כי רוסיה רואה באיראן "שותפה נחותה." קודס (איראן), 8.6.10; היומון השמרני המתון אבתכאר טען כי רוסיה מעולם לא חתרה לפתור את סוגית הגרעין האיראני והיא מקדמת את הסנקציות נגד טהראן כנקמה על שהעדיפה להסתייע בתורכיה ב'הצהרת טהראן' ולא בה. היומון טען כי התנהלותה המתעתעת של רוסיה מלמדת כי היא אינה מחויבת לשום עיקרון מוסרי ומקרבת אותה לאירופה, לראשונה מאז סוף המלחמה הקרה. אבתכאר (איראן), 7.6.10; חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, עלי אראזאדה, הזהיר את רוסיה כי לתמיכתה בסנקציות על איראן השלכות חמורות על יחסיה עם איראן ומדינות נוספות. מהר (איראן),  8.6.10; מאמר בשבועון משמרות המהפכה צבח-י צאדק טען כי למרות הצהרות נשיא רוסיה מדבדב ושה"ח הרוסי לברוב על המשך ההתיעצויות במועבי"ט בנוגע לסנקציות על איראן, רוסיה חיברה ביחד עם ארה"ב את טיוטת הסנקציות על איראן. צבח-י צאדק (איראן), 31.5.10; היומון ג'ומהורי-י אסלאמי טען כי במגעיהן עם ארה"ב, הפכו רוסיה וסין את איראן ל"קלף מיקוח" כדי לזכות בתמריצים מארה"ב בתמורה לתמיכתן בסנקציות. ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 14.6.2010; עורך ירחון משמרות המהפכה "פיאמ-י אנקלאב", חסן עלאי, חזר גם הוא על הטענה שרוסיה עושה שימוש בקלף האיראני כדי לפתור את בעיותיה מול ארה"ב. לטענתו, ב"תנאים הנוכחיים, רוסיה אינה צפויה להעביר את טילי [האס 300] לאיראן, ותעבירם אליה רק כשתחשוש מפני פתרון בעיותיה של איראן עם אמריקה...דבר שעלול להזיק לה. ח'בר און ליין (איראן), 13.6.2010; ניתוח באתר בסירת המזוהה עם משמרות המהפכה טען כי המשך התקרבות רוסיה למערב צפוי בטווח הזמן הבינוני אך אין פרוש הדבר שרוסיה תאמץ את הגישה הזו בקביעות. הניתוח הוסיף כי איראן מודעת לכך שרוסיה זקוקה לה, אף כי זו נזהרת מלומר זאת, והמליץ להנהגה האיראנית להתריס כלפי רוסיה אם תתמיד במדיניותה, ש"רוסיה זקוקה לאיראן יותר משאיראן זקוקה לרוסיה." בסירת (איראן), 8.6.10

[7] אילנא (איראן), 12.6.10

[8] ראו דוח ממרי  Ahmadinejad Threatens Russia, Receives Response מה-27.5.2010

[9] מהר (איראן), 13.6.10.

[10]  מצרים קוראת להוקיע את ישראל ולקדם פירוז המזה"ת מנשק גרעיני אך לא פירוז מנשק כימי או ביולוגי.