המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מפגן כוח הרתעתי איראני במפרץ
16/6/2010

 

מפגן כוח הרתעתי איראני במפרץ

 

הקדמה

על רקע הדיווחים על האצת המגעים הדיפלומטיים לקראת סבב סנקציות בינ"ל נוסף במועצת הביטחון של האו"ם ולאחר האיום המרומז של הנשיא אובמה בתקיפה בנשק גרעיני, ערכה איראן שני תמרונים ימיים נרחבים במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז בזה אחר זה. התמרון "הנביא הגדול 5" נערך ע"י כוחות משמרות המהפכה, בתאריכים 22-25 באפריל 2010, ראה קליפ איריב http://memri.no-ip.info/IranFiles/iranianwargam.... וב-5 במאי, 2010, פתח חיל הים של הצבא בתמרון בן שמונה ימים, 'ולאית 89', על אזור ששטחו 250 אלף קמ"ר, במפרץ הפרסי עד לים עומאן ובחלקו הצפוני של האוקינוס ההודי. נראה שבכך מבקשת טהראן להפגין כוח הרתעתי ונוכחות רציפה במים הבינ"ל על ידי שני צבאותיה – משמרות המהפכה והצבא,[1] למול מה שהיא תופשת כהחרפת האיומים עליה.

 

יש לציין כי מייד בתום תרגיל משה"מ, מינה המנהיג עלי ח'אמנאי את סגן מפקד חיל הים של משה"מ, עלי פדוי, כמפקד החיל, אירוע שעשוי להצביע על הדחה אפשרית של קודמו. בכירים במערכת הפוליטית והצבאית באיראן הבהירו כי התרגיל נועד להציג את איראן כלפי חוץ כמעצמה האזורית שתספק את צרכי הביטחון של האזור; על מנת להתריס מול "האויב" – ארה"ב, המעצמה העולמית – את כוחה ויכולותיה; ולאותת למדינות האזור להצטרף לסדר הביטחוני החדש שמנסה איראן להקים באזור, במקום לחסות בצד ארה"ב.

 

בנוסף, חזרו דוברים איראניים רשמיים על האיום, כלפי המערב, כי ביכולתה של איראן לסגור את מיצרי הורמוז, צעד בעל השלכות קשות על מחיר הנפט בעולם, לצד איום ברור בפגיעה באינטרסים אמריקאיים באזור.

 

תפישת הביטחון האזורי של איראן:

בכירים איראניים ביטאו ערב התרגיל את עיקרי תפישת הביטחון האזורי של איראן לפיה ביטחון האזור, שבו מצויות העתודות האסטרטגיות של משאבי האנרגיה העולמיים, הוא באחריותן הבלעדית של מדינות האזור, כאשר איראן היא העוגן המרכזי בהיותה המעצמה האזורית הבלתי-מעורערת. תפישת הבטחון של איראן שוללת כל הסתמכות על סיוע או הגנה של כוחות זרים שמחוץ לאזור והיא קוראת להם להתפנות מהאזור לאלתר. היות שאיראן מהווה את העוגן המרכזי, יהיה למדינות המפרץ השכנות לאיראן ייצוג סמלי בלבד בכוח המגן. לכן השתתפו בתרגיל משה"מ משלחת צבאית מקטר במעמד משקיף, ובתרגיל הצבא השתתפו כמשקיפות בשלב האחרון משלחות צבאיות מעיראק, עומאן וקטר.[2] למעשה, נוקטת איראן, במסווה של רטוריקה פייסנית והצעה למטריה ביטחונית לשכנותיה, איום ברור על שכנותיה הערביות הקטנות והחלשות ממנה, תוך ניסיון להכתיב להן את מדיניותה.

 

תפישת הביטחון של איראן משתלבת עם קריאתו של הנשיא אחמדי-נז'אד ליצור סדר עולמי חדש, ובאזור המפרץ – 'סדר בטחוני חדש'. בנאום במצעד לרגל יום הצבא, ב-18 באפריל 2010 [כמה ימים לפני התרגיל] ביטא הנשיא אחמדי-נז'אד את השאיפה האיראנית לכונן סדר ביטחוני אזורי חדש: "הניסיון מראה כי נוכחות כמה [כוחות מחוץ לאזור] לא הביאה לאזור דבר מלבד ערעור הביטחון, טבח ואיבה. לכן אין צורך בנוכחות כוחות זרים כדי לספק ביטחון באזור... עליהם לעזוב את האזור שלנו וזו לא בקשה אלא הוראה ורצון של אומות האזור... עליהם לשוב לבתיהם ולהניח לאומות האזור לנהל את האזור."[3] גם שר ההגנה, אחמד וחידי, אמר בתרגיל כי "על כוחות היהירות לדעת שמדינות האזור לא זקוקות לנוכחותן במפרץ הפרסי כלל וכלל."[4]

 

סגן מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי הדגיש כי התרגיל אינו איום כלפי מדינות האזור וקרא להן לערוך תמרונים משותפים עם איראן שיהיו "התחלה של סדר ביטחוני-אזורי-מקומי המבוסס על שיתוף פעולה, מה שיביא לכך שמדינות האזור יוכלו לקבל החלטות בעצמן וללא מעורבות זרה בנושא הביטחון באזור הרגיש הזה."[5

 

מטרות התרגילים:

לדברי סגן מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, תמרון משה"מ נועד להגביר את כושר ההרתעה של המשמרות ולהראות את תפקידה החיובי של איראן באבטחת המפרץ הפרסי ומיצרי הורמוז.[6] סלאמי אמר כי על איראן לפתח יכולות פגיעה מרחוק בכלי האויב ולנקוט אסטרטגיה לפיה הלחימה באויב תתפרש על שטח גיאוגרפי נרחב.[7]

 

נציג המנהיג ח'אמנאי במשה"מ, מוג'תבא זולנור, אמר כי התרגיל הוא מסר של שלום למדינות השכנות.[8] גם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי, הסביר כי המסר בתמרון למדינות האזור הוא מסר של ביטחון ושל שלום וכי "למעשה, התמרון הזה הוא הפגנת יכולתה של איראן לספק לאזור בטחון ולהתמודד מול כל סוג של ערעור הביטחון במפרץ הפרסי." הוא הסביר כי "נוכחות ידידינו [מקטר] בחלק מהתמרון מראה להם כיצד יכולה איראן להשתמש ביכולותיה כדי לספק יציבות וביטחון לאזור." וכי "מדינות המפרץ הן אלו שצריכות לספק את ביטחונו, משום שאנו יכולים להשכין בו ביטחון ולהתמודד מול ערעור הביטחון [בו]."[9]

 

שבועון משמרות המהפכה צבח-י צאדק, הסביר כי אחת ממטרות התרגיל היא להעביר מסר לחלק ממדינות המפרץ לבל ימשיכו לשרת את האינטרסים של אויבי איראן ויפעלו עימה כדי לקבוע סדר ביטחוני חדש במפרץ ללא נוכחות זרה:

 

"מדינות האזור והמדינות השכנות, ובמיוחד אלו שמסיבות שונות נתונות תחת ההשפעה הפסיכולוגית של התמרון, דואגות יותר מאחרות, כיוון שעצם [עריכת] התמרון מהווה איום. מסיבה זו מדינות העורכות תמרונים, מנסות לפייס את דעתן של המדינות האלה ע"י פעולות שונות. מדיניותן של כמה ממדינות המפרץ הפרסי מעניקה הזדמנויות לאויבי איראן [לפעול נגדה]. הדבר מביא לדאגות ביטחוניות באיראן אך למרות זאת היא מנסה מזה שנים להסביר להן, באמצעות עריכת תמרונים שונים והפגנת כוחה הצבאי, כי מדינות האזור הן שצריכות לספק את הביטחון במפרץ הפרסי ושהן יכולות להגשים את המשימה הזו תוך שיתוף פעולה. "[10]

 

מפקד חה"י של צבא איראן, חביבאללה סיארי, הצביע על חשיבותו האסטרטגית של  תמרון 'ולאית 89,' שמתפרש על שטח של 250 אלף קמ"ר ממיצרי הורמוז ועד למים הבינ"ל של פקיסטן והודו, ואשר נועד, לדבריו, להגן על גבולותיה הימיים של איראן ולשמור על ביטחון אזור מפרץ עדן.[11] מטרת התמרון, אמר, היא להפגין את נחישותה של איראן להגן על האינטרסים שלה במים הבינ"ל ולהעביר מסר לכוחות הזרים שנוכחותם באזור אינה נדרשת לשמירת ביטחונו; שאיראן תנקוט יד קשה נגד כל איום שיופנה נגדה. גם הוא אמר כי התמרון הוא מסר של שלום למדינות האזור.[12]

  

איומים על המערב:

לצד האיומים על שכנותיה הערביות של איראן נקטו בכירים איראניים גם באיומים על אינטרסים אמריקאיים וחזרו על יכולתה של איראן לסגור את מיצרי הורמוז.

 

א.  סגירת מיצרי הורמוז

ראש המחלקה המדינית במשמרות המהפכה, ידאללה ג'ואני, הסביר ביומון ג'ואן בשלהי אפריל, שאיראן שולטת בכלכלת העולם באמצעות הנפט, וכלכלת העולם היא בת ערובה בידי איראן. במאמר, שכותרתו "ביטחון המפרץ הפרסי – לכולם או לאף אחד", הסביר כי "המצאותם של יותר מ-63 אחוזים מעתודות האנרגיה [העולמיים] במפרץ הפרסי ובמדינות שסביבו, כובלת את הכלכלה העולמית ואת הכוחות הכלכליים לאזור זה ... [אם] תפקידו של הנפט בעולם המודרני הוא כמו דם לחיי הכלכלה, הרי שחייה של כלכלת העולם התעשייתי מצויים בידי איראן. האם לאור התנאים האלו איום של ארה"ב על איראן נראה הגיוני?... באמצעות הצגת חלק מיכולת ההגנה של איראן הפגינו משמרות המהפכה בתמרון הזה שיש לאיראן גם הכח וגם היכולת לסגור את מיצרי הורמוז ולשלול [בכך] את ביטחון המפרץ הפרסי, וכן [יש לה] הנחישות הנחרצת לעשות זאת במקרה של מתקפה על זכויות האומה האיראנית. לפיכך, יש להחשיב את המסר העיקרי של התמרון 'הנביא הגדול 5' כהרתעתי."[13]

 

חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, פרויז סרווארי, אמר גם הוא כי בכוחה של איראן למנוע מעבר של 62 אחוזים ממקורות האנרגיה העולמית דרך מיצרי הורמוז כתגובה להגברת הסנקציות נגדה:[14]

 

ב.  איום על ארה"ב

סגן מפקד חיל הים במשמרות המהפכה (שמונה לאחר שבוע למפקד חיל הים במשמרות), עלי פדוי, אמר כי התרגיל הוכיח שאיראן "יכולה לא רק לספק ביטחון למדינות האזור אלא גם להטיל איום גדול ביותר על האויבים ... אנו יכולים לאיים על בסיסי ארה"ב ברחבי המפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז."[15]

 

מאמר בשבועון משמרות המהפכה צבח-י צאדק טען כי "הפגנת חלק מיכולתה של איראן לשלוט במעברי המפרץ הפרסי ולדמות מצב של גיהנום לכוחות ולאוניות המלחמה של אמריקה בתמרון הזה יכולה להיות ללא ספק מועילה מאוד בתגובה להצהרות של אובמה."[16]

 

גם מוחמד נבי חביבי, מזכ"ל מפלגת מואתלפה, אמר כי בתמרון הציגה איראן את יכולת התגובה הקשה שלה למתקפה אמריקאית: "אם ארה"ב תעשה צעד מטורף ... ילחצו הכוחות המזוינים של איראן האסלאמית על צוארו של המערב במיצרי הורמוז. תגובת האומה ל[פעולת] האויב בים תהיה קשה לאין ערוך מאשר על היבשה, והמסר הזה הוא רציונל של 'הכל או לא כלום'".[17]

 

הצגת נשק ואמל"ח חדשים בתרגיל:

בתרגיל משמרות המהפכה דווח על תרגול תרחישי כיבוש אוניות מלחמה והטבעת משחתות: סגן מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, אמר כי בתמרון השמידו כוחות משה"מ אוניות מלחמה מדומות של האויב, תרגלו מתקפה א-סימטרית [הכוונה לפעולות טרור והתאבדות] נגד מטרות האויב, תרגלו פעילות בתנאי ים קשים ופעילות רציפה לאורך כל שעות היממה וכן תרגלו את יכולת שיגור טילי חוף וטילי קרקע-קרקע, ואת יכולת חברי הבסיג' להשתמש בכלי השיט של חיל הים של משה"מ, [ככל הנראה לפעולות התאבדות נגד כוחות האויב]. [18]

 

בכירים איראניים הודיעו על כלי נשק חדישים מתוצרת איראנית כגון מסוקי תקיפה מתקדמים (הדומים למסוקי התקיפה האמריקאיים מדגם "קוברה") או מערכת הגנה מפני טילי שיוט שהוכנסו לשימוש מבצעי. ראוי לציין כי במרבית המקרים אין מדובר במערכות איראניות מתקדמות או מקוריות, וכי דיווחים אלה נועדו ליצור הרתעה בתודעת מדינות המפרץ השכנות ובקרב המערב. יתרה מזו, ידוע כי לאיראן בעיה קשה בשל מטוסים וציוד מיושנים.

 

כן דווח על הצגת כלי נשק ואמל"ח חדשים: פריסה של מאות סטי"לים מדגם 'יא - מהדי' חומקי מכ"מ לצד משחתת. הסטי"לים, דיווח אתר האינטרנט תאבנאק, מצוידים באמל"ח מתקדם (טורפדו וטילים מונחים) בעלי יכולת גבוהה של השמדת מטרות כגון אוניות מלחמה;[19] שיגור "הטיל החכם" נור, וכן הטילים נסר, צאעקה, פג'ר 3 ופג'ר 5,[20] וכן טיל שיוט; מל"טים בעלי יכולת הפצצה.[21]

 

שר ההגנה, אחמד וחידי, אמר כי בתמרון משה"מ הופעלו טילי שיוט חוף-ים וים-ים, וכי "יכולות אלו הן אזהרה חמורה למדינות מחוץ לאזור [הכוונה לארה"ב]."[22] וחידי אמר עוד כי כי איראן חנכה קו ייצור של מערכת הגנה אוירית מתקדמת מדגם "מצבאח 1" נגד טילי שיוט ונגד כלי טיס שטסים בגובה נמוך. לדבריו, המערכת, בעלת יכולת ירי של 4,000 כדורים בדקה, יכולה לזהות גם כלי טיס בלתי מאוישים ולהשמידם.[23] בנוסף, הכניסה איראן לשימוש עשרה מסוקי תקיפה מדגם 'טופאן' מתוצרתה. המסוק חמוש ברקטות, טילי נ"ט מתקדמים ותותח 20 מ"מ.[24]

 

בתמרון הצבא 'ולאית 89' הופעלו בין היתר, יחידות קומנדו בעלות סירות מהירות, ירי טורפדו, טילים, מערכות מיקוש, מכ"ם וטילים.[25] ביום השני לתמרון של הצבא (6.5.2010) תרגלו כוחות ימיים, יבשתיים ואוויריים של צבא איראן הדיפת מתקפה של האויב במפרץ עומאן, בהשתתפות צוללות קלות וכבדות [כך במקור], אוניות מלחמה, מסוקים ויחידות אוויריות. מסוקי תקיפה של הצבא תרגלו נחיתות על גבי אוניות מלחמה [כך במקור], וכן תורגלו זיהוי והשמדה של מטרות ימיות ותת-ימיות.[26] התרגיל כלל בהמשכו ירי טילים ותרגול איסוף מודיעין על כוחות המדמים את האויב באמצעות מל"טים.[27]



[1]  מבנה המערכת הצבאית באיראן הוא כפול : משמרות המהפכה שהוקמו ב-1979 כדי להבטיח את שרידות המשטר למול נאמנות הצבא לשאה, הן זרוע הצבא עליו נשען משטר המהפכה מאז, והם בעלי משאבים וחימוש עדיפים על אלה של הצבא המסורתי. המשמרות אמונים ככל הנראה על בטחון המפרץ הפרסי, מרכזים את תכנית הגרעין והטילים האסטרטגיים ובעלי זרוע למבצעים מחוץ לאיראן. מרבית שרי הממשלה ופקידים בכירים במשטר הם בוגרי המשמרות.

[2]  ראש משלחת קטר, עבד אל-רחים אבראהים אל-ג'נאחי, אמר כי קטר רוצה להסתייע בניסיונה הצבאי של איראן ולקיים תמרונים צבאיים משותפים עמה. אירנא (איראן), 24.4.2010. פארס (איראן), 12.5.2010.

[3]  פארס (איראן), 18.4.2010.

[4]  פארס (איראן), 26.4.2010.

[5]  פארס (איראן), 25.4.2010.

[6]  פארס (איראן), 25.4.2010.

[7]  אילנא (איראן), 12.5.2010.

[8]  פרס טי וי (איראן), 24.4.2010.

[9]  בורנא ניוז (איראן), 23.4.2010.

[10]  צבח-י צאדק (איראן), 26.4.2010.

[11]  מהר (איראן), 4.5.2010.

[12]  מהר, פרס טי וי (איראן), 4.5.2010.

[13]  ג'ואן (איראן), 26.4.2010.

[14]  פארס (איראן), 26.4.2010.

[15]  פרס טי וי (איראן), 25.4.2010 מפקד חיל הים של הצבא, חביבאללה סיארי, אישר כי ב-21.4.10 נערכה טיסת צילום של מטוס אף 27 איראני מעל לנושאת המטוסים איזנהאואר במפרץ. לדבריו, זו היא "זכותה של טהראן" לעשות זאת. פארס (איראן), 4.5.10.

[16] צבח-י צאדק (איראן), 26.4.2010.,

[17]  טהראן טיימס (איראן), 28.4.2010.

[18]  פארס (איראן), 25.4.2010. אתר האינטרנט תאבנאק דיווח על תרגול  זיהוי, כיתור והטבעה או השתלטות על אוניות מלחמה של האויב. תאבנאק (איראן), 22.4.2010

[19]  תאבנאק (איראן), 22.4.2010

[20]  אירנא, מהר, פרס טי וי  (איראן), 25.4.2010

[21]  מפקד חה"א במשמרות המהפכה, עלי חאג'י זאדה, כי המשמרות הפעילו מל"טים-מפציצים חומקי מכ"מ, שיוכנסו בקרוב לשימוש מבצעי וכן מערכות חדשות לאיכון האויב. פארס (איראן), 24.4.2010.

[22]  פארס (איראן), 26.4.2010.

[23]  פארס (איראן), 2.5.2010; 4.5.2010. טהראן טיימס (איראן), 5.5.2010.

[24]  טהראן טיימס (איראן), 2.5.2010

[25]  פארס (איראן), 5.5.2010.

[26]  פארס (איראן), 6.5.10.

[27]  מהר (איראן), 6.5.10