המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל תוניסאי: אין תחליף לשלום
21/10/2000

      אינטלקטואל תוניסאי: אין תחליף לשלום

במאמר שכותרתו "אין תחליף לשלום" פותח האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר, בציטוט דברי ג'ורג' קלימנסו: "קל לעשות מלחמה מלעשות שלום".

לדברי אל-אח'צ'ר, "[המזרח התיכון] מסובך... משום שהוא עדיין נשלט על ידי יחידים ולא על ידי מוסדות. חופש הדיון במוסדות מאפשר שקיפות במכניזם קבלת ההחלטות ומכאן שניתן להתנבא [לגבי החלטותיהם], אולם בשלטון היחיד עליך להיות פסיכולוג רב יכולת כדי לפרש את התקפי יצריו והתלהמותו. מסובך משום שהוא עדיין נשלט על ידי השיגעון וחוסר ההגיון אשר הופכים את הסמלים והמבנים לקדושים יותר מן החיים. מסובך משום שהוא לא מכיר כלל את תרבות השלום, כלומר את הסובלנות, את ההכרה בזכות לחילוקי דעות, את היכולת לשים את עצמך במקומו של האחר כדי להבינו ואת הניסיון להבינו על מנת לנהל משא ומתן עמו ולא עם עצמך...

במצב דליק זה חייבים להשמיע את קולו של  השכל הקר... ומה אומר קול השכל לעמים ולאליטות על סף מלחמה? אם המצב הקיים כעת באדמות הכבושות איבד את הלגיטימיות שהאצילו עליו ועידת מדריד ואחר כך הסכמי אוסלו והכרחי לצאת ממצב זה למלחמה או לשלום, הרי שאפילו אם המלחמה תביא לפתרון בינלאומי לסכסוך היא תהרוס את תהליך בניית האמון הנדרש לשם חיים משותפים באזור זה וזאת בנוסף לפצעיה שלא יגלידו בקלות.

לפיכך, האופציה היחידה היא השלום הקשה וההכרחי שהתנאי לו הוא נסיגה מהאדמות הערביות הכבושות והכרה ישראלית במדינה פלסטינית שמסוגלת להתקיים...

יהא אשר יהא גורל המשבר הנוכחי, נגזרו על ישראל חיים משותפים עם המדינה הפלסטינית ודו קיום בשלום עם מדינות ערב.

הפלסטינים [מצדם] זקוקים לשלום לא פחות מהישראלים. ראשית כל כדי [שיוכלו] להתקיים כמדינה ושנית כדי [שיוכלו] להתמודד עם המשימות העצומות המצפות להם. הזמן אינו פועל לטובתם. כל יום שעובר ללא שלום מסבך עוד יותר את בעיותיהם הנושנות ומאריך את סבלם. כל פיתוי להפוך את תהליך השלום לתהליך של מלחמה, כפי שדורשים חלק מהאנשים החושבים בצורה לא היסטורית, לא יוביל אותם אלא ל'נכבה' שניה [ה'נכבה' הראשונה היא האסון של הפלסטינים במלחמת 1948]. כל תביעה מעבר לדרישה שפלסטין תהיה מולדת לשני עמים ושירושלים תהיה בירה של שתי מדינות - היא התאבדות פוליטית".[1]

 

 



[1] אל-קדס (רש"פ), 17.10.2000.