המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכירי האח"ס במצרים מואשמים בהקמת תאי טרור
25/3/2010

 

בכירי האח"ס במצרים מואשמים בהקמת תאי טרור

 

ימים ספורים לאחר חילופי הגברי שנערכו בהנהגת תנועת האח"ס במצרים, במסגרתם נבחר ד"ר מוחמד בדיע למדריך הכללי וחלק מחברי לשכתו הוחלפו, החל בראשית פברואר 2010 גל מעצרים של בכירים בתנועה, בהם סגנו הראשון של בדיע, ד"ר מחמוד עזת, חברי לשכתו ד"ר עצאם אל-עריאן, ד"ר עבד אל-רחמן אל-בר, ד"ר מוחיי חאמד וד"ר אוסאמה נצר, כמה מחברי מועצת השורא של התנועה, ראשי סניפים של התנועה במחוזות השונים ועשרות פעילים.[1]

 

ההאשמות המיוחסות להם הן:

א.      פרקליטות ביטחון המדינה טוענת כי סגנו הראשון של המדריך הכללי של התנועה, ד"ר מחמוד עזת, הוא בפועל המדריך הכללי הסודי של התנועה ושל הארגון הבינ"ל של האח"ס, שכן הוא זכה לביעה [הבעת אמון] מהנהגות התנועה בחו"ל בחשאי, למרות שבדיע הוכרז רשמית כמדריך הכללי.

ב.      חברי לשכת המדריך הכללי שנעצרו מואשמים בתכנון הקמת תאים סודיים במחוזות שונים כדי לאפשר את שינוי המשטר במצרים ולהקים מדינה אסלאמית. מהחקירה עלה עוד, כי עזת אכן הקים תא טרור הכולל אנשים הדוגלים באלימות כאמצעי להחלפת השלטון במדינה,[2] עבד אל-רחמן אל-בר היה אחראי להקמת תא במחוז אל-דקהליה, ומחיי חאמד – באחריות להקמת תא במחוז אל-שרקיה.

ג.       עזת הואשם כי הנהיג ארגון נשים מיוחד בדמות ארגון הנשים שהנהיגה פעילת התנועה בשנות השישים, זינב אל-ר'זאלי. לטענת הפרקליטות, חברי הלשכה שנעצרו ניסו לגייס נשים לארגון ולנצל אותן להעברת פקודות מההנהגה לשטח, כדי להתחמק מפיקוחם של מנגנוני הביטחון.[3]

 

תגובתה הרשמית של התנועה למעצרים ולהאשמות הייתה: "[המעצרים] מדגישים את דרכם של השלטון ושל כוחות הביטחון שלו [למנוע] את השתתפותם [הפוליטית] של כוחות ותנועות עממיים ופוליטיים בעלי תפוצה רחבה  ושורשים [עמוקים] באומה לגווניה, במיוחד בבחירות הבאות לפרלמנט. מעצרים אלו הם המשך ל[מדיניות] האלימות והשחיתות של המשטר הנוכחי, [במקום] שיתייחס לאתגרים הגדולים הניצבים בפני המדינה מבחוץ ומבית... המעצרים באו לאחר הבחירות הפנימיות בתנועה שזכו לכבוד והערכה מצד משקיפים [אובייקטיביים] במצרים ובחו"ל, דבר המלמד כי התבגרותן של התנועות החברתיות והפוליטיות והתבססות פעילותן בדרכי שלום. הדבר איננו מוצא חן בעיני קבוצה בשלטון, החותרת לעורר מתיחות ואי יציבות, ומקבעת הפרת חירויות.

 

נראה כי יש מי שחותר לסכל ולמוטט כל גורם בעל כוח התומך בעם הפלסטיני, בהתנגדות לציונות ובשחרור פלסטין ומסגד אל-אקצא... המשך המעצרים והטחת האשמות השווא נגד האח"ס, הריסת המשפחות ופרנסתן והשימוש בשיטות ברבריות המשקפות את טרור המדינה – [כל אלה] אינם משרתים את טובת המולדת. הם [רק] גורמים לאי יציבות, מגבירים את השחיתות וקולעים לאינטרס של הציונים. כוונת המעצרים הללו להשתיק את הקול של כל האופוזיציונרים הנכבדים בני העם הזה..."[4]

 

האח"ס: נתמודד בבחירות לפרלמנט למרות המעצרים

בעקבות המעצרים, הציע בכיר האח"ס, ד"ר עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, שהאח"ס יודיעו כי לא יתמודדו בבחירות בעשרים השנים הקרובות, כדי שהמשטר יחדל לרדוף אותה, ועד להתבססות הדמוקרטיה במדינה. אולם יוזמתו לא התקבלה, ואף גררה תגובות זעם בתנועה. המדריך הכללי, מוחמד בדיע, רמז בדרשתו השבועית כי התנועה לא תוותר על התמודדותה על השלטון, שכן גם אם תוותר, לא ייפסקו הרדיפות והמעצרים: "הם אינם נלחמים בנו על מנת להרחיק אותנו פוליטית או לזכות [במונופול] על הפרלמנט, האיגודים [המקצועיים], ההתאחדויות והמועדונים [השונים]..."[5] יו"ר סיעת האח"ס בפרלמנט, ד"ר סעד אל-כתאתני, הבהיר כי ההצעה סותרת את האסטרטגיה של התנועה וכי אין היא עומדת על הפרק.[6]  לעומת זאת, בכיר בתנועה, ד"ר גמאל חשמת, תמך בהצעתו של אבו אל-פתוח להחרים את הבחירות, אך מבלי לקבוע כמה זמן יימשך החרם. חשמת העריך כי בבחירות הקרובות לפרלמנט תהיה לאח"ס נציגות סמלית בלבד.[7]

 

ר"מ מצרים, אחמד נט'יף, אמר בראיון ל-CNN כי על האח"ס להתרחק מהפוליטיקה ולהסתפק בדעווה, או להתרחק מהדת ולפעול רק בזירה הפוליטית.[8] בתגובה, אמר דובר התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, כי על רה"מ לדעת כי הדרך האסלאמית היא אינטגרטיבית ומשלבת פעילות חברתית, עממית ופוליטית. חבר לשכת המדריך הכללי, סעד אל-חוסיני, אמר בתגובה לדברי נט'יף, כי הוא עצמו מנצל את הדת לצרכים פוליטיים כאשר הוא משתמש בפתוות של אל-אזהר בשירות מטרות פוליטיות של הממשלה.[9]

 

בהמשך הודיעה סיעת האח"ס בפרלמנט המצרי כי תתמודד בבחירות לבית העליון (מועצת השורא) שייערכו ביוני 2010. יו"ר הסיעה, ד"ר סעד אל-כתאתני, אמר כי התנועה תתחרה על 20% מהמושבים, למרות גל המעצרים בשורותיה.[10]

 

 

 



[1] www.ikhwanonline.com, 8.2.2010, 25.3.2010; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.2.2010; www.alarabiya.net, 19.2.2010

[2] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10-11.2.2010

[3] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 13.2.2010

[6] אל-מצריון (מצרים), 18.2.2010

[7] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.2.2010

[8] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 21.2.2010

[9] אל-מצריון (מצרים), 22.2.2010