הרש"פ תוקפת את אל-קרדאוי על רקע קריאתו לסקול את מחמוד עבאס

 

רקע

בתחילת שנת 2010 תקפה הרש"פ את ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, יוסף אל-קרדאוי, בשל קריאתו לסקול את אנשי הרש"פ אם יוכח כי שיתפו פעולה עם ישראל במלחמה בעזה. נראה כי מה שהצית את המתיחות הוא פסק ההלכה שפרסם אל-קרדאוי נגד הקמת המכשול בין מצרים לעזה. תגובות הרש"פ לדברי אל-קרדאוי היו חריפות, כולל האשמתו בהסתה לרצח, בניצול הדת להעמקת הפילוג בין הפלסטינים, בכפיות טובה כלפי מנהיגי הרש"פ ובהוצאת פסקי הלכה מוזמנים והפכפכים. לעומת זאת טענו אנשי  חמאס כי אל-קרדאוי דיבר אמת ואף הודיעו כי יקיימו בקרוב כנס לכבודו, לציון תמיכתו בעניין הפלסטיני.

 

בדרשה שנשא יוסף אל-קרדאוי (9.10.2009) הוא תבע לחקור מדוע נדחו הדיון וההצבעה בנושא דו"ח גולדסטון ולשפוט את אנשי הרש"פ בעת העלייה לרגל למכה, כך שעולי הרגל יוכלו לסקול אותם, אם יורשעו, "כפי שסוקלים את השטן."[1]

 

כשלושה חודשים לאחר מכן הגיב יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בדרישה מאל-קרדאוי לחזור בו מפסק ההלכה וטען כלפיו: "הוא רוצה לסקול אותי במכה!!"[2] 

 

בדרשת יום השישי (8.1.2010) אמר אל-קרדאוי כי לא פסק שיש לסקול את ראשי הרש"פ, כיוון שהוא איננו שופט, אך הבהיר כי קרא לליגה הערבית, לארגון הוועידה האסלאמית ולאישים ניטראליים לחקור את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין הרש"פ: "אם יוכח שמחמוד עבאס הסית את ישראל לתקוף את עזה, הוא ראוי לא רק לדין מוות, אלא גם לסקילה. האם מישהו יכחיש שאדם הבוגד בעמו וקורא לאויב ראוי שיסקלוהו."[3]  

 

דרשני המסגדים בגדמ"ע גינו בדרשת יום שישי (15.1.2010) את ההצהרות של אל-קרדאוי נגד מחמוד עבאס. שר ההקדשים של הרש"פ, מחמוד אל-הבאש, קרא לו לחזור בו ולהתנצל בפני עבאס ובפני העם הפלסטיני על הפגיעה בשמם, הסותרת את כללי המוסר האסלאמי. דרשני מסגדים בטול כרם טענו כי פסק ההלכה של אל-קרדאוי אינו חוקי ודבריו נגד אבו מאזן "משרתים את אויבי האסלאם."[4]

 

אתר האחים המוסלמים דיווח כי משרד ההקדשים של הרש"פ אף פרסם חוזר ובו הנחיה לדרשנים לייחד את דרשתם להבעת התנגדות להצהרות אל-קרדאוי וכי אנשי "מיליציות עבאס-דייטון" [כפי שהחמאס מכנה את מנגנוני הביטחון של הרש"פ] פרצו למסגדים ותקפו מתפללים שהביעו תמיכה באל-קרדאוי. בתגובה לכך, מחו מתפללים בכמה מסגדים על דבריהם של מקצת הדרשנים נגד אל-קרדאוי ובמסגד הגדול באל-בירה הם אף סירבו לקיים את התפילה מאחורי האימאם שתקף את אל-קרדאוי וערער על בקיאותו בהלכה. במערת המכפלה בחברון אילצו מתפללים את הדרשן לרדת מן הבימה משום שתקף את אל-קרדאוי.[5]  

 

דובר ממשלת הרש"פ, ר'סאן אל-ח'טיב, הכחיש את הטענות על תקיפת מתפללים בידי מנגנוני הביטחון והסביר כי "מתפללים במסגד הגדול באל-בירה, שדרשת האימאם לא מצאה חן בעיניהם, החרימו אותו והתנגדו לדרשתו, דבר שהוביל לעימותים מילוליים בין המתפללים", אך הכחיש שבוצעו מעצרים על רקע זה.[6]

 

בתחילת חודש פברואר 2010 נתלה על לוחות מודעות ברמאללה תצלום של אל-קרדאוי עם נציגי נטורי קרתא, מעשה שתואר כיוזמה של הרש"פ להציגו כמי שמנרמל את יחסיו עם ישראל. אל-קרדאוי הגיב בדרשת יום שישי, (5.2.2010) וכינה את המעשה 'הונאה' ו'פשיטת רגל' של הרש"פ. הוא הודה שנפגש עם אנשי נטורי קרתא, בשל התנגדותם לקיומה של ישראל, ותמיכתם בעניין הפלסטיני והוסיף: "אני מתפלל לאללה שאמות כשהיד למענו, כשאני מגן על פלסטין."[7]    

 

עיקרי הטענות נגד אל-קרדאוי

1. מנצל את מעמדו כאיש דת להעמקת הפילוג

 בישיבת הוועד המרכזי של הפת"ח (11.10.2010) נטען כי אל-קרדאוי "ניצל את מעמדו כאיש דת כדי להוציא פסקי הלכה מסיתים נגד נשיא [הרש"פ] ואנשי הפת"ח טרם ההפיכה של חמאס בעזה, במהלכה ואחריה ולהסית את החמאס לרצוח עוד ועוד מבני העם הפלסטיני."[8] המל"פ גינתה את דבריו ודרשה ממנו התנצלות.[9]

 

חבר הוועד המרכזי של הפת"ח, מחמד דחלאן, טען כי אל-קרדאוי "היה צריך למלא תפקיד בפיתרון המחלוקות בין המוסלמים ולא בהגברתן באמצעות פסקי הלכה שאין קשר בינם לבין הדת וסובלנותה."[10]

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, בכר אבו בכר, כתב: "השיח' שנלהב להגן על פסלי בודהא באפגניסטן, שתק כמו הספינקס כאשר החמאס שפכה נהרות של דם טהור בהפיכת הדמים שלה, כאילו היו ההרוגים השהידים עופות שנדבקו בשפעת העופות ויש להיפטר מהן. הוא התבונן מן הצד עולז ושמח לנוכח ניצחונות לוחמי הג'יהאד [אנשי החמאס], אלה המונעים פעולות צבאיות נגד האויב הציוני ביד ברזל, מבצעים מעשי טבח, עוצרים אנשים וקוטעים את רגליהם. הם [פעלו] נגד אנשי משפחת דור'מוש [מארגון "צבא האסלאם"], נגד משפחת חלס [פת"ח] ונגד אנשי השיח' האימאם עבד אל-לטיף אאל מוסא [מהארגון הסלפי ג'נד אנצאר אללה], שנרצחו בתוך מסגד אבן תימיה ברפיח בלא חשש מאללה וללא סייג דתי, מצפוני או הומאני."[11]

 

2. תועמלן המכשיר את צמיחת ג'יהאד עולמי

בעל טור ביומון אל-איאם, כמאל סלים, טען כי אל-קרדאוי מנהל את התעמולה נגד הרש"פ מקטר, בהתעלמו מקיומם של בסיסים אמריקאים קילומטרים ספורים מן האולפן שממנו הוא משדר. וכך כתב: "בעידן התמונות בטלוויזיה, ריבוי התנועות הפונדמנטליסטיות והניסיון לעשות פוליטיזציה של הדת ... הפך השיח' למכשיר הבולט ביותר של השחתת התודעה ושטיפת מוחם של דורות שלמים כדי להובילם לתקופה אפלה חדשה ובתוכה השקפות אפלות [...]  במערות ובכוכים האפלים נולדים בן לאדנים, אל-ט'והרים, אל-זרקאוים והטאלבאנים המסלפים את דמות האסלאם הסובלני [...] השיח' אל-קרדאוי אינו רואה פסול בכך בהתקפותיו וגידופיו את הרש"פ ולעומת זאת, הוא שותק שתיקה מבישה לנוכח קיום בסיסי צבא אמריקניים [בקטר] [שמשם האמריקנים]הובילו ומובילים מלחמות נגד עיראק ואפגניסטן והעבירו תחמושת לצבא הישראלי במהלך מלחמת לבנון. בסיסים אלה מרוחקים כמה קילומטרים מאולפני הטלוויזיה שמהם מוציא השיח' 'המהפכני' את פסיקותיו הנחרצות".[12]

 

אשר לתעמולה של אל-קרדאוי טען בעל טור ביומון אל-קדס, זהיר אל-דבעי כי אל-קרדאוי חצה את הגבולות ובמקום להטיף לטובת הכלל הוא מפיץ תעמולה שנועדה להשגת רווחים חומריים עבור צד אחד על חשבון הצד האחר. לדבריו, זה גורם לפילוג בעולם הערבי "שאויבנו עמלים לקבעו ובלעדיו המפעל הציוני לא היה מגיע לסדרה של הצלחות על חשבוננו...." הכותב הוסיף כי מותר למתוח ביקורת אך לא לגדף או להאשים את האחר בכפירה או בהאשמות אחרות או לטעון למונופול על האמת או על ייצוג הדת והמולדת.[13]

 

3. כפיות טובה כלפי מנהיגי הרש"פ

עורך יומון הרש"פ, חאפט' אל-ברר'ות'י כתב:  "אף שאל-קרדאוי הודה ... כי בשנת 1951 אימנו ערפאת לאחוז בנשק כדי להילחם באנגלים במצרים, ואף כי הודה גם שעבאס הוא שמינה אותו לתפקידו בקטר, הוא נשך את היד שלימדה אותו ללחוץ על ההדק ושב ונשך את היד שחתמה על החלטת מינויו וקרא לסקול את מקבל ההחלטה [עבאס] בכעבה. הוא לא חזר בו מקריאתו הדוחה וטען כי הדבר תלוי בקביעה האם הרש"פ אחראית לשפיכת הדם הפלסטיני. מנגד, הוא לא הביט על ידיהם [מלאות הדם] של בעלי בריתו השיח'ים של חמאס."[14]

 

עיתונאית פלסטינית המתגוררת בווינה, נאדיה עילבוני כפרה בסמכותו הרוחנית של אל-קרדאוי ובזכותו ללמד את הפלסטינים שיעורים בפטריוטיות. היא תהתה "האם אל-קרדאוי מינה את עצמו מושל או ח'ליפה [השולט] על הפלסטינים? האם עמנו נשבע לו אמונים כמופתי של הפלסטינים למשל? או שהוא התנפח לממדים כאלה שהוא רואה את עצמו גדול וחשוב יותר מאל-דוחה וממסגדיה[...]

 

זכותנו לבקר את המטיף הזה, המתייחס לדת ולפסקי ההלכה מנקודת מבט עסקית. זכותנו למתוח ביקורת על כל מי שפוגע בחירותנו ובמשטרנו הפוליטי, שאין בו מקום לרצח או לסקילה[...] איננו שואפים להקים מדינת ח'ליפות בפלסטין. אנו רוצים מדינה מודרנית ודמוקרטית לכל, ללא הבדל דת או שייכות אידיאולוגית[...]

 

עמנו אינו רוצה שישלטו בו אנשי המצנפות והקמעות בפרט לאחר שראינו את העוול שהם עשו, את עריצותם, את צימאונם לדם וכיצד רמסו את הזכויות הבסיסיות ביותר של האדם ואת חייו עפ"י הדגם החמאסי, האיראני, הסודאני והטאלבאני. בשום מקרה לא ראוי שהשיח' יערבב בין מערות תורא בורא לבין הפלסטינים"[15] 

 

4. אל-קרדאוי, קטר וחמאס כרתו ברית נגד אש"פ

טענה אחרת הציגה את אל-קרדאוי כשכיר על של אדוניו העשירים, מנהיגי קטר. וכך כתב  חמאדה פראענה, בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם: "תנועת האח"ס, שכרתה ברית עם מקצת עשירי המפרץ על בסיס מדיניותה העוינת לאש"פ, חותרת לשתי מטרות: האחת – להעניק לגיטימיות להפיכת הדמים שהובילה תנועת החמאס בעזה כחלופה לאש"פ ולרש"פ; השנייה – מתן גיבוי וצידוקים לאדוניהם העשירים מן המפרץ המתחמקים לשלם את החוב הנדרש מהם כערבים, כמוסלמים וכעשירים לטובת חירותה של פלסטין וההגנה על קדשי המוסלמים והנוצרים בירושלים מפני ישראליזציה, ייהוד וציוניזציה.

 

יוסף אל-קרד'אוי, כמשרת צייתן, מגייס את עטו, את לשונו ואת יכולותיו הלשוניות לטובת אדוניו העשירים [מנהיגי קטר], הנהנים מהגנת הבסיסים הצבאיים הזרים ותחנות המודיעין, ללא ניד עפעף ובלא שיזכיר במילה אחת את הבסיסים ששימשו להפצצת עיראק ולהריסתה ולהפצצת אלאוצוליון [הפונדמנטליסטים] באפגניסטן והריגתם."[16]

 

5. פסקי הלכה הפכפכים

ביקורת אחרת על אל-קרדאוי עסקה בפסקי ההלכה שלו שהוצגו כמוזמנים והפכפכים. בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, ד"ר עבד אל-מג'יד סוילם, תהה "האם נאמין לשיח' אל-קרד'אוי כאן או נאמין לפסקי ההלכה האחרים כאשר התיר את הבחירות בעיראק, האשים את השיעים בכפירה או הוציא פסק הלכה הקובע כי משטרו של עבד אל-נאצר הוא משטר כופר ואחר כך התנער מהם או ממקצתם לפי צרכי השעה או התמורות במצב?"[17]

 

בעל טור ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, בכר אבו בכר, לעג למטיף אל-קרדאוי על נישואיו לעלמה צעירה והציג זאת כחלק מהעוול שנעשה לבנות צעירות בחברה האסלאמית. בנוסף, הוא תקף אותו על פסקי הלכה הפכפכים ובלתי מאוזנים: "[אל-קרדאוי] התיר למוסלמים להילחם לצד האמריקנים נגד אחיהם המוסלמים באפגניסטן בפסק הלכה מצחיק ומעורר תהיות כאחד.... הוא מיהר למנוע מן הטאלבאן להרוס את פסלי בודהא, משום שהם מורשת אנושית, רק כדי לקבל נקודת זכות באו"ם ובארה"ב ובקרב חובבי העתיקות אך לא בקרב חבריו  האסלאמיסטים[...]

 

כאשר ניצב יוסף קרד'אוי נגד ההתפשטות השיעית במצרים ניגחו אותו אמצעי התקשורת האיראניים עד שכמעט נעתקה נשימתו; הוא ביקש עזרה מן האחים המוסלמים במצרים, נדחה וחזר לדוחה מאוכזב, זאת למרות היותו אחד החשובים במועמדי האח"ס לתפקיד המדריך הרוחני. מדוע [לא זכה]? משום שפוליטיקה וכסף הם הקובעים ולא פסק הלכה שלו שיוצא ללא התייעצות. כך הוא גם לא בלם את ההתפשטות השיעית וגם איבד את תמיכת חבריו אנשי הסונה[...] [18]

 

בשיח' הזה שולטת מדיניות הפכפכה ולא הדת המוסלמית הנאמנה בעלת העקרונות הקבועים, וכך הוא פוסח על שני הסעיפים בדעותיו ובפסיקותיו ומשנה את מחשבותיו מימין לשמאל. זהו האיש אשר פסק לאחרונה נגד אבו מאזן הנשיא, אשר הגיב בפני העיתונות והתקשורת הקטרית בכוח, באמונה ובאומץ[...]

 

כעם פלסטיני, לחמנו לחימת קודש, נאבקנו באויב הישראלי בכל יום בכל פינה ושכונה, [בעוד] שהוא מתבונן בנו מרחוק."[19]

 

6. אל-קרדאוי מתעלם ממנהיגים ערביים שפגעו בעזה

עיתונאי פלסטיני המתגורר בארה"ב, מחמד ענאיה, כתב: "אנו מצפים שאם כבוד השיח' החכם, יוסף אל-קרדאוי, דבק בעונש סקילה במכה, שאנו מתנגדים לו עקרונית, ראוי שיפגין אומץ לב של אדם מאמין וישאף לצדק בכך שיקבע רשימה חדשה, שתכלול עשרות מנהיגים ערביים ומפקדי צבאות האחראים ישירות ובעקיפין להרס ולאובדן שפגעו ברצועת עזה ובתושביה. ראוי שגם עליהם יחיל אל-קרדאוי עונש סקילה במכה בטרם יגיע תורו של הנשיא מחמוד עבאס."[20]  

 

עמדות תומכי אל-קרדאוי

אנשי חמאס ובעלי טורים באתרים המקורבים לחמאס ולגורמי הסירוב יצאו להגנתו של אל-קרדאוי וטענו כי היעד להתקפות הוא האסלאם ולא רק אל-קרדאוי וכי השיח' לא עשה טעות כאשר קרא לרגום את עבאס, משום שזה ביצע פשעים.

 

1. הפגיעה באל-קרדאוי היא פגיעה בדרך ההתנגדות  

העורך הראשי של היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, טען כי "ההתקפות נגד אל-קרדאוי אינן מכוונות רק אליו אישית, אלא גם נגד דרך ההתנגדות שבה הוא מאמין ואותה הוא מטמיע באמצעות תוכניות הדת וההטפה שלו והפצת 60 ספריו [...] האסלאם המאמץ את 'תרבות ההתנגדות' מקוטלג כאסלאם הקיצוני או האסלאם הטרוריסטי שחייבים לראות בו עניין נפשע ולהתנגד לו. האם יש מדינה ערבית או אסלאמית אחת שהכריזה על תמיכתה בהתנגדות של טאלבאן נגד הכיבוש האמריקני שהיא התנגדות לגיטימית לכיבוש שאינו לגיטימי?"[21]  

 

2. אל-קרדאוי תמך בפלסטינים

משרד ההקדשים בממשל החמאס בעזה בראשות השר ד"ר טאלב אבו שער, פרסם הודעה על קיום כנס קרוב לכבוד אל-קרדאוי שכותרתו: "מאמצי ד"ר אל-קרדאוי בשירות האסלאם ובתמיכה בעניין הפלסטיני".

 

במאמר המערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי נכתב: "אולי אל-קרדאוי נחפז לשפוט עקב מידע שגוי שגרם לו למתוח ביקורת על הנשיא הפלסטיני [...], אך בשום אופן אין פירוש הדבר שאימאמים במסגדי [הגדמ"ע], שהידע שלהם מוגבל בענייני הלכה, יעליבו מקור סמכות אסלאמי עליון כמו השיח' אל-קרדאוי." הכותב הביע צער שהרש"פ תקפה את אל-קרדאוי בעוד שהוא תמך בפלסטינים ובעניינם.[22]

 

3. אל-קרדאוי צדק: עבאס מבצע פשעים

בעל טור באתר המקורב לחמאס, כמאל ג'אבר, כתב: "האם מחמוד עבאס רשם הצלחות חסרות תקדים במערכה על ירושלים, על הפליטים, על ההתנחלויות והאסירים ולא נותר לו אלא לפתוח חזיתות לחימה נגד חכמי הדת של האומה הערבית וסמליה? מהו ההקשר ההגיוני של ההתקפה הזאת על השיח'? נראה שמטרתה היא להרוג את הרוח שבנו ולהרוס אותנו מבפנים. אין פלא שמעבאס יוצא הפשע הגדול הזה, כיוון שמאז הקמת הרש"פ הוא הביא על עמנו רק פירוד ומזימות. זה הוא שקשר קשר נגד הבחירה של עמנו [בחמאס]. הוא המסית הראשי להטלת מצור על עמנו בעזה[...]

 

עבאס עצמו קשר קשר והשתתף במלחמה נגד עזה אשתקד. לאור כל זאת, אין להתפלא שהוא [הורה] לייחד את דרשות יום שישי במסגדי הגדמ"ע להתקפה על חכם הדת, השיח' יוסף אל-קרדאוי, במקביל [לניהול] מלחמת חרמה בלתי צודקת באמצעי התקשורת [...]

 

איזה פשע ביצע השיח' אל-קרדאוי כאשר זעק שצריך לסקול את מי שיוכח כי קשר קשר נגד העניין הפלסטיני ובגד בו הן ע"י [דחיית דו"ח] גולדסטון והן בנוגע למלחמה בעזה [...]  מדוע הוא לא התעמת עם הפושע ליברמן, שאישר כי הוא (עבאס) האיץ בציונים לגלות נחישות ולחסל את חמאס במהלך המלחמה, אך יצא מכליו כאשר השיח' אל-קרדאוי הציג דרישה הגיונית וצודקת."[23]

 

בעל טור אחר באתר, ד"ר צאלח אל-רקב, כתב: "אין זה מוזר ולא מפליא שזה המכונה מחמוד אל-הבאש תוקף את כבוד חכם הדת, ד"ר יוסף אל-קרדאוי ובכך מחניף לאדונו שמינהו לשר, מחמוד עבאס – האמיר [הממונה] על התאום ועל שתה"פ הביטחוני והצבאי עם היהודים - בחיסול לוחמי הג'יהאד בפלסטין ובמלחמה נגד עמנו בפלסטין."[24]

 

כותב נוסף באותו אתר, אבראהים חמאמי, טען כלפי שר ההקדשים כי "השיח' של השטנים, המכונה מחמוד אל-הבאש, שגורש מארגונו הקודם, ברח מעזה ומונה לשר אצל עבאס/פיאד, פרסם חוזר או מה שכינה דרשת יום שישי מחייבת לכל מסגדי הגדמ"ע, שבה תקף את השיח' הנכבד והמלומד, יוסף אל-קרדאוי, רק משום שאמר את האמת, לפיה עבאס ראוי לסקילה אם יוכח שקשר נגד עמו... עבאס וחיילי השחמט שלו יודעים שהוא באמת קשר ועדיין קושר קשר נגד העם והעניין הפלסטיני [...אולם] מסגדי הגדמ"ע התקוממו נגד משתפי הפעולה ונגד הדרשות שהופנו מאל-הבאש, מעושי דברו של עבאס. הדרשנים סרבו לכבד את מסריו השטניים, ומי שהעז לתקוף את חכם הדת הנכבד, השיח' אל-קרדאוי, גורלו היה לרדת מבימת [הדרשן].[25]

 

המטיף האסלאמי ד"ר וג'די ר'נים אמר כי "המסע שמובילה הרש"פ נגד חכם הדת, ד"ר יוסף אל-קרדאוי, הוא פשע נגד חכמי הדת של האומה[...] הגדמ"ע הכבושה כפופה להנהגת מי שנקרא מחמוד עבאס, הסוכן הגלוי של דייטון, הוא שותף לעינוי החברים, ללכידת לוחמי הג'יהאד ולחיסול ההתנגדות לכל צורותיה ... אין ערך לאדם הטופל שקרים ומעליל עלילות על חכם הדת אל-קרדאוי, שהוא עולה על אדם כמו מחמוד עבאס זה, מכדי שיוכל לדבר על התנהגותו או למתוח עליו ביקורת."[26]

 

משרד ההקדשים והדתות בממשל החמאס קורא לכינוס לכבוד אל-קרדאוי בעזה