כללי

הוויכוח בסעודיה על רקע התעוררות מחודשת של הקולנוע במדינה

 

לאחרונה התגבר בסעודיה העיסוק בתחום הקולנוע שהיה רדום במשך תקופה ארוכה: לראשונה מזה 30 שנה הותר להקרנה באופן רשמי סרט סעודי במדינה; התקיימו כמה פסטיבלים לקולנוע; הועלו דרישות להקים בתי קולנוע במדינה. על רקע התעוררות זו, ובפרט על רקע הסערה התקשורתית שחוללה הקרנת הסרט, פרץ במדינה ויכוח בין תומכי הקולנוע לבין מתנגדיו שטענו כי הדבר מפר עקרונות בסיסיים בהלכה המוסלמית, כגון האיסור על עירוב מגדרי ועל האזנה למוסיקה.[1]

 

הוויכוח הוכרע ביולי 2009 על-ידי סגנו של מלך סעודיה ושר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, שפרסם איסור רשמי להקים בתי קולנוע במדינה.[2] החלטתו באה בעקבות עצומה שהגישו תושבים סעודיים למופתי של סעודיה, השיח' עבד אל-עזיז אל-שיח', בה דרשו לאסור פתיחתם של בתי קולנוע במדינה.[3] מארגני פסטיבל הקולנוע, המתקיים מידי שנה מאז 2006 בעיר ג'דה, דיווחו כי האיסור שפרסם נאיף כולל הקרנת סרטים בכל האזורים בסעודיה וחל גם על פסטיבל הקולנוע בג'דה שהיה אמור להיפתח ב-18 ביולי 2009 ואשר בוטל עקב האיסור.[4] למרות האיסור, הפסטיבל נפתח בפברואר 2010 בהשתתפות כ-30 סרטים מ-14 מדינות באסיה וסעודיה ביניהן. מסמך זה יסקור את ההתפתחויות שחלו בתחום הקולנוע בסעודיה ואת עמדותיהם של תומכי הקולנוע ומתנגדיו. 

 

סופם של אולמות הקולנוע בסעודיה

בשנת 1980 היו בסעודיה, בפרט בערים מכה וג'דה, אולמות לצפייה בסרטי קולנוע מצריים, הודיים ותורכיים שהוקרנו ללא היתר ממשלתי.[5] אולם, השלטונות הסעודיים מיהרו לסגור אולמות אלה בעקבות התנגדותם של גורמים אדוקים לכך. מבקרי השלטון בסעודיה ראו בצעד זה ניסיון של השלטון הסעודי לזכות בתמיכתו של הממסד הדתי במדינה.[6]

 

בישיבת מועצת השורא שהתקיימה ב-3 בפברואר 2008, הגיש שר ההסברה הסעודי דאז, איאד מדני, בקשה להקים בית קולנוע בסעודיה, אולם בקשתו נדחתה ונתקלה בהתנגדות חריפה בעיקר מצד עבדאללה בן מוניע, חבר אגודת חכמי הדת הבכירים-המוסד הדתי הרשמי בסעודיה. בן מוניע גינה את הבקשה ואמר כי היא אינה עולה בקנה אחד עם מעמדה של סעודיה בעולם המוסלמי. אל-מוניע אף האשים את מדני בניסיון להתמערבות וקרא לו לחזור בו מבקשתו.[7]

 

יצוין כי שאלון סעודי שנערך לאחרונה בקרב גברים ונשים חשף כי 90% מהחברה הסעודית מסכימים להקים בכל הערים בסעודיה בתי קולנוע שיקרינו סרטים שיעסקו בנושאים הלקוחים מן המציאות, בתנאי שאלו יעלו בקנה אחד עם ערכי האסלאם ומנהגיו.[8]

 

התעוררות מחודשת של הקולנוע בסעודיה

בשלוש השנים האחרונות התקיימו בסעודיה כמה אירועים בתחום הקולנוע המעידים על התעוררות מחודשת בתחום זה:

 

1. לראשונה מזה שלושים שנה- סרט קולנוע בהיתר רשמי

ב-6 ביוני 2009 פתחו אנשי קולנוע וצעירים סעודיים, בקמפיין הקורא לציבור לצפות בהקרנת בכורה של סרט סעודי ולתמוך במאמציהם לפתוח בית קולנוע בסעודיה.[9] ביום זה, ולראשונה מזה שלושים שנה במהלכן לא הוקרנו סרטי קולנוע במדינה, הותרה באופן רשמי הקרנתו של הסרט הסעודי "מנאחי" לגברים וילדים בלבד, ובכללם ילדות עד גיל עשר.[10] הסרט הוא קומדיה המתארת חייו של בדואי העובר לגור בעיר, והוא הופק על-ידי חברת "רוטאנא" השייכת לנסיך הסעודי וליד בן טלאל, איש עסקים בולט בסעודיה ואחיינו של המלך עבדאללה. הסרט זכה לפופולאריות רבה בקרב הצופים והוקרן בערים: ריאד, ג'דה וטאיף. יש המעריכים כי צעד זה הוא חלק ממגמתו של מלך סעודיה להביא לפתיחות בכל תחומי החיים במדינה, ובכלל זה פתיחות תרבותית.[11]

 

2. פסטיבלים לקולנוע בסעודיה

פסטיבל הקולנוע הראשון בסעודיה נערך ביולי 2006 בג'דה והוקרנו בו 16 סרטים, 8 מתוכם סעודיים.[12]

פסטיבל זה התקיים גם בשנים 2007 ו-2008 והוקרנו בו סרטים מקומיים וזרים.[13]

 

במאי 2008 ארגנה "האגודה הסעודית לתרבות ואומנויות" תחרות סרטי קולנוע סעודיים שנמשכה חמישה ימים ונחשבה לפסטיבל הקולנוע הראשון שנערך תחת פיקוח ממשלתי. בתחרות השתתפו גם תסריטאיות ובמאיות סעודיות שאף זכו בפרסים.[14] שר ההסברה הסעודי דאז, איאד מדני, שיבח את הצלחת התחרות והדגיש את חשיבותה, בפרט נוכח העמדות השוללות קולנוע במדינה. מדני הוסיף כי משרדו יפעל להצלחת הקולנוע בסעודיה, וכי חשוב שיהיו בסעודיה צוותים להפקת סרטים.[15]

 

ב-26 באפריל 2009 נפתח בריאד "פסטיבל הקולנוע האירופאי" שאורגן מטעם האיחוד האירופאי ונמשך שלושה שבועות. הוא כלל הקרנה של 12 סרטים ממדינות שונות באירופה ונערך כהכנה לפסטיבל הקולנוע בג'דה שהיה אמור להתקיים ביולי 2009 ובוטל בעקבות האיסור להקים בתי קולנוע במדינה.[16] למרות איסור זה, ב-17 בפברואר 2010 נפתח בג'דה פסטיבל של סרטי קולנוע אסיאתיים בו הוקרנו כ-30 סרטים מ-14 מדינות אסיאתיות: סעודיה [שהשתתפה בחמישה סרטים], הודו, יפן, מלזיה, סרי לנקה, אינדונזיה, בנגלדש, פקיסטן, הפיליפינים, סין, תאילנד, סינגפור, קוריאה וברוניי. הפסטיבל נמשך עד ה-1 במרץ 2010.[17]

 

מתנגדי הקולנוע בסעודיה: הדבר מפר את עקרונות השריעה

התעוררותו המחודשת של הקולנוע בסעודיה ובפרט הקרנת הסרט "מנאחי" נתקלו בהתנגדותם של אנשי הדת במדינה, שפרסמו פסקי הלכה נגד צפייה בסרטי קולנוע, בטענה שהדבר מפר את עקרונות ההלכה המוסלמית הכוללים איסורים כגון עירוב מגדרי והאזנה למוסיקה. הם אף טענו כי רעידות האדמה שאירעו במאי 2009 במערב המדינה, הן תוצאה של הקרנת הסרט "מנאחי".[18]

 

בפסק הלכה שפרסם איש הדת הסעודי, ד"ר יוסוף אל-אחמד, באתר www.islamlight.net , הוא קרא לשלטונות הסעודיים לאסור קולנוע במדינה, מאחר ש"הקולנוע נחשב לאחד מאמצעיהם של הצבועים ליישם את תכנית ההתמערבות, להשחית את החברה ולהרחיקה מחוקיו של אללה". הוא גם  קרא להעמיד לדין את הנסיך טלאל ואת בעליו של ערוץ MBC בטענה שהם מסוכנים לא פחות מסוחרי סמים.[19] 

 

מנכ"ל משטרת הדת הסעודית לשעבר, השיח' אבראהים אל-ע'ית', התנגד להקרנת הסרט ולדרישה להקים בית קולנוע בסעודיה בטענה שהקולנוע "רע ומשחית". לדבריו, עמדתה של משטרת הדת בנושא לא נלקחה בחשבון כשהסרט הוקרן לראשונה.[20] בהצהרה קודמת שלו, הכחיש אל-ע'ית' כי התנגד לקולנוע ואמר כי יש בו [גם] דברים טובים, כל עוד הוא משרת את רצון אללה. אולם, הוא מתנגד, לדבריו, לשימוש הנעשה בקולנוע באופן משחית.[21]

 

תושבים שהתנגדו לקולנוע ניסו לשבש את הקרנת הסרט "מנאחי" מול 300 צופים במרכז תרבות ע"ש המלך פהד בריאד. עפ"י הדיווח, ארבעים צעירים ניסו לפרוץ למקום, חסמו את דרכם של הצופים וקראו להם לא לצפות בסרט, אולם אנשי ביטחון שנכחו במקום מנעו מהצעירים להיכנס.[22] התנגדות להקרנת סרטי קולנוע במדינה השמיעו גם תושבי העיר ג'דה. בעצומה שהגישו למלך עבדאללה ולסגנו, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, הם דרשו לעצור את הקרנת הסרט לאחר שהוקרן מספר פעמים.[23] ניסיון נוסף לעצור את ההקרנה נעשה בעיר אבהא, שם החליטה הוועדה לפיתוח התיירות על עצירתו בתום שלוש הקרנות בלבד.[24]

 

בעלי טורים סעודיים בשבח הקולנוע

הקרנת הסרט "מנאחי" והניסיונות למנוע אותה עוררו תגובות רבות בעיתונות הסעודית. בעלי טורים סעודיים תמכו בהקרנת הסרט וגינו את הניסיונות למנוע אותה:

 

1. לקולנוע יתרונות רבים בחברה הסעודית

המשוררת ובעלת הטור הליבראלית הסעודית, חלימה מוט'פר, כתבה במאמר ביומון הסעודי אל-וטן: "הקולנוע הוא מבין האומנויות התרבותיות הבשלות, האחרונות והחשובות ביותר... [הקולנוע] הוא יצירה אנושית ומוסרית, וזכותם של הסעודים לקחת בה חלק, לצפות בה וליהנות מהתועלת שבה. [פתיחת בתי קולנוע בסעודיה], תספק משרות רבות לצעירינו, [הקולנוע] יחזק מאוד את ערך יחסי המשפחה הלבביים כשנלך לצפות בסרט כמשפחה. כמה נרוויח כחברה כאשר נבטיח לצעירינו מקום מוכר שיש עליו פיקוח ואשר [ירחיק אותם] ממקומות מפוקפקים... כמה נרוויח כאשר בנותינו ימצאו מקום בו יבלו את זמנן הרחק משוטטות בקניונים ובמרכזי הקניות... אינני יודעת כמה זמן [נמשיך] להתנגד [לקולנוע] ולעמוד בסוף הטור מבחינה תרבותית. על המתנגדים [לקולנוע] בשל דעתם הרעה [עליו] להבין שהקולנוע איננו שד מפחיד...".[25]

 

2. אין קולנוע ללא בתי קולנוע

בעלת הטור רג'א אל-מוטירי כתבה במאמר ביומון הסעודי אל-ריאד: "... מה שקורה כעת [בסעודיה] הוא שבירה מוחלטת של אמונות קודמות ושגויות שהשתרשו בתוכנו מזה שלושים שנה עד שהאמנו שהן נכונות ושלא ניתן להפריכן. אולם, 'מנאחי'- המקרה ולא הסרט - הצליח להרוס [אמונות] אלו בעוז ולשבור את המחסום הנפשי שחצץ בין התושב לבין הדרישה לזכותו לבידור. עתה, איש אינו מעז להתנגד לקיומם של אולמות קולנוע בטענה שהם דבר משחית ובטענות אחרות שאינן משכנעות עוד. כבר התנסינו בהקרנת סרטים ציבורית, העולם לא התהפך ולא קרה דבר שחששנו שיקרה. לכן, מה נותר למיעוט המתנגד [לקיומם של אולמות קולנוע בסעודיה]?

 

התפקיד שמילא הסרט 'מנאחי' הוא תפקיד היסטורי גדול, משום שהסרט פתח את הדלת בפני חזרתם של אולמות הקולנוע לאחר שהיו סגורים תקופה ממושכת. קיומם של אולמות אלה הכרחי להקמת תעשיית קולנוע ממשית, מאחר שהיא הערבות היחידה למחזוריות ההון והמניע היחידי שידרבן את אנשי העסקים להסתכן בהפקת סרטים סעודיים. כמו כן, היא היסוד הראשון שעליו נבנית אווירה קולנועית ממשית כלשהי בה מתפתחים בימאים, תסריטאים ושחקנים. ללא אולם קולנוע, דיבורנו על קולנוע סעודי ועל אומנות סעודית יהפוך לסתם גיבובים..."[26]

 

בעל הטור עבדאללה אל-קביע כתב במאמר ביומון הסעודי אל-וטן: "הדבר החשוב בפתיחת אולמות קולנוע הוא שימת קץ למקרים של קיצוניות, ביסוס הפתיחות כלפי האחר, התוודעות ליצירה, פתיחת הזדמנויות להשקעת הון והרחבת אפשרויות תעסוקה לצעירים מובטלים... אנו מקווים לצפות במאה סרטים סעודיים - בין אם אלו סרטי דרמה, תעודה או סרטים מצוירים - למה לא? מדובר ביצירות סעודיות זוכות פרסים בפסטיבלים לקולנוע ערבי שהתקיימו לאחרונה... פתחו את החלונות, ואז נטפח את הייחודיות הסעודית. צעירינו מסוגלים ליצור, לא כל הסרטים מעוררי יצרים ו'מנאחי' הוא דוגמה טובה לכך. האם יגשים [הנסיך] וליד בן טלאל את חלומנו וימשיך בתהליך? אנו מקווים שכן".[27]       

 

3. פשע למנוע קולנוע

בעלי טורים אחרים גינו את הניסיונות למנוע את הקרנת הסרט "מנאחי" ודרשו להעניש את הפורעים. בעל הטור הסעודי, עבדאאלה בן בח'ית, כתב ביומון הסעודי אל-ריאד: "מפליא שברי הדעת במדינה זו מחכים לכל אירוע שקשור לאומנות או לתרבות כדי להתנגד לו ולגנותו. אולם, איננו שומעים איש מהם מתנגד [למעמדה הנחות] של האישה או מגנה פסקי דין שעניינם אי-התאמה בייחוס.[28] אנו רואים אותם רק ביריד הספר [הבינ"ל המתקיים מידי שנה בריאד], עוברים בין האנשים כדי לגנות [את היריד]. באולמות מועדוני התרבות הם תופסים את מושבי השורות הראשונות כדי לעקוב אחר אירוע תרבותי ולגנותו. אם נעקוב אחר מה שמעניין  אותם, נגלה שכל עיסוקם הוא לעקוב אחר עניינים תפלים ולהותיר נושאים חשובים מאחורי גבם...".[29]

 

באופן דומה כתב בעל הטור ח'אלד אל-ע'נאמי ביומון הסעודי אל-וטן: "כאשר התנהגות זו [של הצעירים שניסו למנוע את הקרנת הסרט] חורגת מהטפה ומגיעה לידי ניסיון למנוע בכוח מהאנשים [לצפות בסרט], אנו עומדים בפני פשע הראוי לעונש לפי חוק... מחובתם של אנשי הדת, שצעירים אלה מקשיבים להם, להציג עמדה ברורה המגנה התנהגות זו באופן שאינו משתמע לשתי פנים ובאופן שיעביר להם מסר מהחברה: האמריקאים דרכו ברגליהם על אדמת הירח לפני ארבעים שנה, ואנו עדיין מחכים לצפות בסרט 'מנאחי' ללא דאגה".[30]