איש דת שיעי: לבחון מחדש את מנהגי האבל בעאשוראא

בראיון לאתר ה-14 במרץ, לרגל העאשוראא – היום העשירי בחודש מוחרם המוסלמי בו מתאבלים השיעים על מותו של האימאם חוסיין בנו של עלי בקרב כרבלאא ב-680 -  קרא המופתי לשעבר של צור ומחוז ג'בל עאמל, השיעי סייד עלי אל-אמין, לחדול ממעשי האלימות הנהוגים ביום זה, מפני שאין הם מצווים בשריעה. אל-אמין הסביר כי יום זיכרון זה מתקיים דווקא כדי לשדר מסר האוסר שפיכות דמים, האשמה בכפירה והטלת קללות על חברי הנביא. להלן תרגום חלקים מן הראיון:[1]

גילויי ההלקאה העצמית אסורים ע"פ האסלאם

בתשובה לשאלה על המנהג להצליף על החזה ולהגיר דם מהראש בעאשוראא, השיב אל-אמין: "לרבים מהמעשים הנהוגים בטקסי עאשוראא אין ראיה במקורות השריעה ובני משפחתו של הנביא לא קיימו אותם לאחר מותו של האימאם אל-חוסיין. כותבי הסירה [הביוגרפיה] של אל-חוסיין מספרים בהתכנסויותיהם כי בצוואת האימאם אל-חוסיין לאחותו זינב כלול איסור לשרוט את הפנים, לקרוע את צווארון הבגד וכיוצא באלה גילויי צער בעת אסון שהשריעה אסרה."

אל-אמין הוסיף: "מנהגים אלו התקבעו במשך מאות השנים מתוך גישה רגשנית, אך חכמי הדת לא נחלצו לתקן את המנהגים הללו וללמד את הציבור מה עליהם לעשות באירועים הללו. וכך, רבים מהאנשים [חושבים] שאלו מנהגים התואמים את ההלכה האסלאמית, למרות שרבים מגדולי חכמי הדת אינם נוהגים לבצע אותם ואינם רואים אותם בעין יפה..."

לדברי אל-אמין, "מנהגים מבישים אלו הם בבחינת חידוש אסור בדת [בדעה] ובאסכולה [השיעית]. אנשים נבערים מדעת חידשו אותו מבלי שאימאם או חכם דת בכיר הרשה זאת. בכל דת ואסכולה יש מנהגים שהאמונה אינה מכירה בהם, ויש מי שאינם מוחים על כך מחשש שיעליבו אותם או יפגעו בהם. בימינו, איש אינו מעז להילחם במנהגים אלה, למעט קומץ של חכמי דת..."

האשמה בכפירה אינה מן האסלאם

אל-אמין הבהיר שהמנהג המקובל במקומות מסוימים לקלל חלק מחברי הנביא בעאשוראא ולהאשימם בכפירה, הוא דבר בלתי מוסרי ומנוגד לדת, ואין לו זכר בדברי האימאמים ואבות האומה ישרי הדרך. אל-אמין המשיך: "מסופר [בחדית'] כי האימאם עלִי [בן אבי טאלב] שמע בקרב ציפין[2] חבורת אנשים מקללים ומגדפים, ואסר עליהם זאת... לכן אסור לקלל, משום שהשריעה אוסרת התנהגות זו הרחוקה מעקרונות האסלאם וערכיו והמגבירה את הפירוד והפילוג בין בני האומה האחת."

אל-אמין הוסיף כי על פי פסוקי הקוראן: 'המאמינים אחים הם' [10:49] 'אל תגידו לכל המברך אתכם לשלום, אינך מאמין' [94:4], אסור למוסלמי להאשים מוסלמי אחר בכפירה כל עוד הוא אומר את הנוסחה הנאמרת על ידי הנכנס בברית האסלאם: 'אין אלוה מלבד אללה ומחמד הוא שליחו.' לדבריו, ההאשמה בכפירה ארעה באחת התקופות החשוכות ביחסים בין האסכולות האסלאמיות, והיוותה חידוש אסור בדת, וכלל חכמי הדת מכל האסכולות האסלאמיות הסכימו שאין לחזור על כך.

טקס העאשוראא מיועד להרתיע משפיכות דמים

לדברי אל-אמין, עאשוראא היא תחנה מצערת בהיסטוריה האסלאמית, שכן נפגעו בה "אנשי דת בכירים שהיו בבחינת סמל ותפסו מקום מקודש בליבם של כל המוסלמים - האימאם אל-חוסיין, נכדו של הנביא, בני ביתו וחבריו בכרבלאא. לכן זו הייתה טרגדיה אדירה לכל המוסלמים. יום הזיכרון הזה מצוין מדי שנה כדי להמחיש את ממדי הזוועה של הפשע הזה לבל יישנה אסון זה בחיי המוסלמים וכדי למנוע שפיכות דמים..." אל-אמין סיכם ואמר: "השיעים נדרשים היום לבחון מחדש את המנהגים הללו..."