כללי

 

רפורמיסט ערבי: התנועה הליברלית בסעודיה איננה נטע זר

 

הקדמה

במהלך החודשים מאי-יוני-יולי 2009 פרסם הליברלי הירדני ד"ר שאכר אל-נאבולסי סדרת מאמרים על התנועה הליברלית בסעודיה.

במאמריו טען נאבולסי כי הליברליזם הוא תוצר טבעי של האסלאם, וככזה הליברליזם בגרסתו המקומית הוא חלק בלתי נפרד מחיי החברה והרוח של סעודיה. נאבולסי סקר את תולדות הליברליזם בסעודיה, ופירט כמה סעיפים של ה"אני מאמין" של התנועה ואת המכשולים העומדים בפני קידום סדר היום הליברלי בסעודיה.

 

נאבולסי הדף את טענותיהם של יריבי התנועה, הרואים בה נטע זר בסעודיה ואת טענות מבקריה שהיא חסרת השפעה על הנעשה בממלכה. חשיבות הליברליזם הסעודי, מסביר נאבולסי, נובעת ממעמדה של סעודיה בקרב המדינות הערביות והאסלאמיות. לדבריו, "סעודיה היא הברומטר של הערבים בעניינים רבים, והליברליזם ביניהם. כל התקדמות של הליברליזם בסעודיה תקרין בצורה חיובית על התקדמות הליברליזם במפרץ וביתר מדינות ערב, ואילו לנסיגת הליברליזם בסעודיה יהיו השלכות שליליות בעולם הערבי כולו. זוהי אחריות היסטורית וכבדה אותה נושאים הליברלים הסעודים."[1]

 

הליברליזם הסעודי קיבל תנופה בארבע השנים האחרונות, שהתחזקה בעקבות כמה אירועים טראומתיים עבור החברה הסעודית, בהם כיבוש כווית ב-1990, פיגועי ה-11 בספטמבר, והפיגועים בסעודיה בשנות התשעים ובעשור האחרון. לדברי נאבולסי, "הפשעים הטרוריסטיים הללו הוכיחו לאינטלקטואלים הסעודים שישבו על הגדר ולא הזדהו עם אף גורם [הליברלי או האסלאמיסטי] שהזרם הקיצוני-פונדמנטליסטי השולט בהווה מנוול, שותת דם ופנאטי,מוביל אל עתיד שאינו מבשר טובות".[2] להלן קטעים ממאמריו של נאבולסי:

 

מיהם הליברלים הסעודים?

נאבולסי מציג את התנועה הליברלית הסעודית כ"קבוצות גדולות של אנשי רוח, סופרים, משוררים, ופעילים בשדה התרבותי, אמנים ועיתונאים הפועלים ללא ארגון מרכזי, אך למען מטרה משותפת... נכון, אין ל[תנועה הליברלית בסעודיה] ארגון, ולא מנהיג, ולא אב רוחני או מדיני. היא אינה מתנהלת כחזית אחידה, ואינה מדברת עם דעת הקהל הסעודית כחוליה אחת. אבל... היא נוכחת בכל אירוע, תומכת ומסייעת לכל [מגמה של] חידוש, ולכל התקדמות בניהול המדינה".[3]

 

הוא מונה שורה ארוכה של אנשי רוח, בעיקר סופרים ומשוררים, שפעלו בסעודיה, בפרט בחג'אז, החל באמצע המאה ה-20, המייצגים לדעתו את ראשית התנועה הליברלית[4]. על אלה נמנו הסופרים והמשוררים מחמד חסן עואד, חמזה שחאתה, טאהר אל-זמח'שרי, עזיז צ'יאא ואחרים, שחיו ופעלו במהלך המאה שעברה, והסופר עבדאללה עבד אל-ג'באר הפעיל כיום במצרים.

 

לדעת נאבולסי, הנשים מהוות נדבך מרכזי בקרב הליברלים:  "[הליברלים] מגנים על זכויות האישה וההכרח להעניק לה חינוך, הזדמנויות עבודה וזכויות כמו לגבר. המאמצים האלה נעשים בידי עשרות עיתונאיות סעודיות ליברליות הכותבות על בסיס יומיומי או שבועי בעיתונות הסעודית, ובידי עשרות משוררות וסופרות סעודיות ליברליות... לא אגזים אם אומר שרוב הנשים... הכותבות בסוגות הכתיבה השונות - מאמרים, מחקרים, פרוזה ושירה - וכן רוב האמניות, תומכות בליברליזם, מטיפות לו ובונות אותו."[5]

 

סדר היום של הליברלים בסעודיה

נאבולסי הציג את עיקר הנושאים בהם עוסקים הליברלים הסעודים. לשיטתו, בראש סדר היום החברתי והפוליטי של הליברלים הסעודים ניצבות העמדות הבאות[6]:

1.      תמיכה בכל החלטה ממשלתית המובילה לשינוי ופיתוח.

2.      תמיכה בחופש המחשבה והדעה, כיבוד הדעה האחרת, הימנעות מהכרזה על אחרים ככופרים, ואי דחיקת הדת למחלוקות הפוליטיות, הרעיוניות, התרבותיות והחברתיות.

3.      הליברלים הסעודים מאמינים שאין מתווך אנושי בין המוסלמי לאלוהיו, ולפיכך תפקיד אנשי הדת צריך להתרכז בהדרכה ובהטפה לתיקון, מבלי למיין את המוסלמים ואת האחרים לכופרים ומאמינים.

4.      תמיכה בקריאה לתיקון החינוך, ובפרט החינוך הדתי, באופן שיהלום את דרישות העידן המודרני.

5.      תמיכה בענייני הנשים בכלל, ובפרט בצורך להעניק להן שוויון בחינוך בהזדמנויות עבודה, ובזכויות והחובות האזרחיות. כן תומכים הליברלים בהשוואת הזכויות של כלל האזרחים בסעודיה.

6.      עידוד הגברת ההשתתפות העממית בפעולות המדינה והממשלה.

7.      תמיכה בסיוע ממלכתי למוסדות החברה האזרחית, כגון מועדוני תרבות, ארגוני עובדים ודומיהם.

8.      עידוד ביטול החרם על הכנסת ספרים מסוימים לסעודיה

יחסם לאסלאם וליריביהם – האסלאמיסטים

כאמור, ההנחה הבסיסית של נאבולסי היא שהליברליזם נובע מן האסלאם, ושממנו שואבים הליברלים הסעודים השראה לחזונם החברתי. כך הוא מתאר את יחס הליברלים לאסלאם וליריביהם האידיאולוגיים והפוליטיים העיקריים, האסלאמיסטים:

1.      "הליברלים מאמינים שתכלית כל הדתות היא טובת האדם. אין דת ואין טקסט דתי שנוגדים את טובת האדם. האסלאם הוא הדת הכי רציונאלית והכי ליברלית: "החפץ יאמין והחפץ יכפור" (קוראן 18, 29). האסלאם הוא ששחרר את האדם מעבודת האלילים והצלמים, הוא אשר שחרר את השכל האנושי, וקרא לו לצאת ולחשוב, ולקוות, ולהפעיל את התבונה, בכל מה שנוגע לחיי האדם.

2.      הליברלים מחזיקים באמונת האסלאם ביכולת העצומה של השכל האנושי להגשים הישגים אדירים בהיסטוריה, [הישגים] אשר הובילו את האדם בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, אל כל ההישגים המדעיים הכבירים הנמצאים ברשותנו כעת..

3.      הליברלים [הסעודים] אינם רואים בצד שכנגד אויב. להיפך. הליברלים רואים באסלאמיסטים קבוצה [יריבה] העומדת נגד מגמות המודרנה... המדינה הסעודית המודרנית נתקלה בראשיתה באסלאמיסטים הקיצונים הללו, שהתייצבו כנגד תופעות המודרנה בזמנו (אמצעי התחבורה והתקשורת המודרניים, ההסתייעות בגורמי חוץ... שיתוף האישה בחיים הציבוריים, לימודים בחו"ל, ועוד). הקבוצה הזו ויתרה, ועוד תוותר בהדרגה על התנגדויותיה, מתוקף ההיגיון של התקופה ונסיבותיה, ובשל חוסר מקום לרעיונותיהם בסדר היום של ההיסטוריה החדשה. דבר זה קרה בפועל, הגם שלא רבים צפו זאת. איפה אנחנו בסעודיה היום, ואיפה היינו לפני חצי מאה או יותר?

4.      הליברלים מאמינים שהגורם העיקרי לשנאת האסלאמיסטים את המערב הוא ראייתם במערב אחראי לחיסול הח'ליפות העות'מאנית האסלאמית בשנת 1924, והאחראי להפסקת השפיטה על-פי חוקי השריעה האסלאמית במהלך הקולוניאליסטי שכפה על המוסלמים. לפיכך, המלחמה במערב פירושה ג'האד למען הקמת הח'ליפות האסלאמית מחדש."[7]

יחס הליברלים לתרבות המערב

יחסם של הליברלים הסעודים למערב ותרבותו, כפי שהוא מצטייר בתיאוריו של נאבולסי, הוא מורכב. מחד, ההגות הליברלית והתנועות הליברליות שחוללו את עידן הנאורות במערב נתפסות בעיניהם כדגם לחיקוי:  "רוב הליברלים הסעודים שואפים לכך שהמציאות המדעית, הרציונליסטית והתרבותית הנוכחית במערב תהיה העתיד של הערבים והמוסלמים. אין פירוש הדבר שנלבש את מלבושי המערב בצורה שלמה [היינו, שנאמץ לחלוטין את תרבות המערב], ובכללם הערכים החברתיים המיוחדים לו, ואת הערכים המוסריים הנוגעים לנשים בפרט, אשר שימשו לרובנו אמתלה לברוח מן התרבות המערבית... המערב אינו מעוניין, ואינו מתמסר להפצת ערכיו המוסריים, משום שהאנשים הנבונים שבו יודעים שהערכים של אומה כלשהי הם תוצר של תרבות מסוימת ואקלים מסוים, וכמו עץ התמר הטרופי זקוק למזג אוויר חם וגשום. אולם ישנם ערכים כלליים שהכל מאמינים בהם, וכל הדתות הטיפו להם."[8]

 

 מאידך, טוען נאבולסי, הליברלים נאלצים להתגונן מפני מבקריהם הטוענים שהליברליזם הוא יסוד מערבי זר, שהליברלים הסעודים מנסים להחדיר לארצם. נאבולסי הקדיש חלק נכבד מסדרת המאמרים להדיפת הטענות הללו. לדבריו, לכל חברה יש תנועה ליברלית משלה, בעלת מאפיינים ייחודיים, הגם שישנם מכנים משותפים וקווי דמיון בין התנועות הליברליות. כשם שישנו ליברליזם בריטי, צרפתי או אמריקאי ישנו גם ליברליזם סעודי. הפחד מן הליברליזם המערבי כסוג של קולוניאליזם תרבותי אינו מוצדק, שכן "הליברליזם המערבי שייך למערב, ולא לנו. המערב לא גייס ולא יגייס בעתיד צבאות כדי לכפות עלינו את הליברליזם שלו".[9]

הישגי הליברליזם הסעודי

נאבולסי מציג שורה של הישגים שהליברלים הסעודים זוקפים לזכותם, ובהם גיבוי מהלכי הרפורמה של הממשלה הסעודית, הישגים בתחומי היצירה התרבותית, הגברת הפתיחות בתקשורת הסעודית, מאבק למען זכויות הנשים, ונוכחות בולטת של ליברלים סעודים בקרב הפרשנים הפוליטיים בתקשורת הערבית כולה:

1.      "הליברליזם הסעודי מייצג את הבסיס היסודי, המשען החזק והנדבך המאיר, של כל צעדי הרפורמה בכל תחומי המדינה והחברה הסעודית. [המשוב החיובי שנתנו אנשי הרוח הליברלים לצעדים הללו] הרגיע את ההנהגה הפוליטית בדבר שלמות צעדיה, צדקת ציפיותיה, והיושר של מטרותיה.

2.      הליברליזם הסעודי מייצג היטב את התרבות הסעודית המודרנית, ובכללה סיפורים, שירים, ביוגרפיות, מחקרים חברתיים, וסוגות תרבותיות אחרות, בנוסף לכל צורות האמנות הפלסטית...

3.      הזרם הליברלי הסעודי תרם רבות לפיתוח התקשורת הסעודית, ולפתיחותה כפי שהיא כעת. הדברים אמורים במיוחד בתחום העיתונות [הכתובה], שבה ניתן למתוח ביקורת עצמית גדולה מזו שבשאר אמצעי התקשורת. מבט יומיומי קפדני על הביקורת העצמית האמיצה והמסורה המופיעה בעיתונים כמו אל-וטן, אל-ריאד, עכאט', אל-ג'זירה, ואל-יום, בעיתונים הסעודים היוצאים לאור בחו"ל, ובאתרים הליברלים באינטרנט, יעיד על ההתקדמות הגדולה של הליברליזם הסעודי. ועוד דרך רבה לפניו...

4.      העמדה החיובית של הזרם הליברלי הסעודי כלפי זכויות האישה, והשוואתה לגבר מבחינת ההזדמנויות בתחומי החינוך והעבודה, היא עמדה שנזקפת לזכותם [של הליברלים]... יתכן שהליברלים הסעודים הם היחידים שנוקטים בעמדה חיובית זו ביחס לזכויות האישה, הנובעות מן הזכויות שקבע האסלאם. הדבר מלווה בנקודת מבט מודרנית המביטה בזווית רחבה על מצב הנשים בשאר העולם, ובעולם האסלאמי בפרט.

5.      בסעודיה יש קבוצת פרשנים מדיניים ליברליים, כוכבי תקשורת, המאירים את שמי סעודיה במאמריהם ובשיחות הפוליטיות המחכימות שלהם בערוצי הטלוויזיה. מבלי לציין שמות, כדי לא לשכוח איש – ניתן לומר שהפרשנים הפוליטיים הליברליים הסעודים אינם נופלים מבחינת הידע והאובייקטיביות שלהם מיתר הפרשנים מחוץ לסעודיה, הנהנים ממרווח חירות גדול יותר."[10]

כן מציין נאבולסי את "החינוך הסעודי הלאומי החדש, שהשלטונות הפוליטיים הסעודיים מעודדים אותו ומיישמים אותו", את "כינוסי השיח הלאומי, שהתקיימו בשנים האחרונות, החל ב-2003", ואת "[יוזמת] השיח בין דתות ותרבויות שסעודיה הובילה..." כמהלכים שיצאו לפועל בזכות הליברלים[11].

 

המכשולים העומדים בפני הליברליזם הסעודי

נאבולסי מונה את הגורמים הבאים כמכשולים העומדים בפני הליברלים הסעודים:

1.      "התנועה הליברלית היא איום ברור לאינטרסים של הצד האחר, המנוגד והקנאי, הרואה בליברליזם לא רק 'סחורה מערבית מיובאת ודחויה', אלא גם איום על מעמדו החברתי, התרבותי והכלכלי."

2.      "חוסר סינכרוניזציה והתאמה בין ההתפתחות הכלכלית בסעודיה לבין ההתפתחות החברתית, גרמו להתנגדות חברתית לכל תופעות הליברליזם שהפיתוח הכלכלי הביא עמו".

3.      "למזלה הרע של סעודיה, היא אירחה בשנות השישים, השבעים והשמונים, חוגים של מנהיגי האסלאם הפוליטי שגורשו ממדינותיהם...  גדולי האידיאולוגים מקרב החוגים הללו חיברו את תכניות הלימודים הדתיות האידיאולוגיות, וניסחו ספרים שלמים שנלמדים בבתי הספר... בכך הם הציבו מכשולים אדירים בפני התנועה הליברלית, ההזדמנויות לשינוי, צעדי הפיתוח והמודרניזציה..."[12].

4.      "הערבוב בין הליברליזם המערבי בכלל לבין הליברליזם הסעודי בפרט, [והצגת הליברליזם הסעודי כהעתק] של ערכי, מנהגי ורעיונות הליברליזם המערבי, הם אחד המכשולים המתסכלים. זאת בפרט לנוכח העובדה שהאחים המוסלמים העמיסו על החברה הסעודית את רעיונותיהם השחורים והקנאיים כלפי האחר, בפרט כלפי המערב".

5.      "המכשול הגדול ביותר בדרך לקידום התנועה הליברלית בסעודיה, הוא חוסר הגמישות שלה, או חוסר היכולת המספיקה להתפייס עם הצד האחר [השמרנים]"[13].

 

---