המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות לידיעות על בניית גדר פלדה בין מצרים לרצועת עזה
14/1/2010

 

תגובות לידיעות על בניית גדר פלדה בין מצרים לרצועת עזה

 

במהלך דצמבר 2009 דווח בתקשורת הישראלית כי מצרים בונה גדר פלדה בעומק האדמה בינה לבין רצועת עזה, במקביל לציר פילדלפי, במטרה למנוע הברחות דרך המנהרות.[1] פרסום ידיעות אלו הביא למתקפה נגד מצרים, בראשותה של תנועת החמאס שגינתה בחריפות את בניית הגדר וקראה להפסיקה לאלתר. התנועה אף ארגנה פעולות מחאה שהובילו לתקריות אלימות בין הפלסטינים למצרים על הגבול ולהעלאת כוננות בצד המצרי של הגבול עם עזה.[2]

 

חמאס זכתה לגיבוי מצד איראן, שטענה כי מטרתה של מצרים היא להפיל את שלטון החמאס, וכן מצד מדינות וארגונים בעולם הערבי כדוגמת סוריה, קטר, חזבאללה ותנועת האחים המוסלמים שתקפו את מצרים בחריפות. למעשה נראה שמצרים נותרה מבודדת כמעט לגמרי ואפילו סעודיה, הנחשבת לבעלת בריתה בציר הערבי המתון, לא תמכה בה בנושא זה.

 

מצרים מצידה טענה כי אין מדובר בהקמת גדר פלדה אלא בעבודות הנדסיות בלבד, והדגישה כי יש לה זכות להגן על עצמה ועל ריבונותה. לטענתה, מדובר במתקפה מכוונת מצד איראן ובעלות בריתה שנועדה לפגוע במעמדה של מצרים ולהסיט את דעת הקהל העולמית מענייניה הפנימיים של איראן ומהמו"מ בנושא הגרעין.  

 

לצד פרשת הגדר, הואשמה מצרים בכך שהיא מונעת את כניסתן של שיירות הסיוע ההומניטארי לרצועת עזה;[3] בכך שהיא אינה פותחת את מעבר רפיח באופן מסודר; ובכך שהיא משתפת פעולה עם פת"ח ועם המערב במטרה להכשיל את ממשל החמאס ולאלצו לחתום על מסמך הפיוס הפנים פלסטיני.

 

קמפיין של החמאס נגד "גדר המוות"

עם הדיווחים על בניית הגדר יצאה תנועת החמאס בביקורת נרחבת נגד הקמתה ונגד מדיניותה של מצרים. עיתוני התנועה ואתרי האינטרנט שלה תקפו בחריפות ובאינטנסיביות את מצרים והתנועה ארגנה הפגנות מחאה נגד הגדר.[4] המועצה המחוקקת הפלסטינית בעזה, שדנה בבניית הגדר בישיבה מיוחדת (23.12.09), ביקשה מארגוני זכויות אדם ומארגונים משפטיים להגיש תביעות משפטיות נגד הגדר, וקראה לאמצעי התקשורת לצאת נגד בניית הגדר שעתידה לדבריהם להחמיר את המצור על הרצועה.[5]

 

בהודעה לתקשורת (21.12.09) דרשה חמאס ממצרים להפסיק את בניית "גדר המוות" החונקת את תושבי הרצועה, וסירבה לקבל את טענת מצרים שזהו עניין מצרי פנימי, "משום שהשיקולים הדתיים, הלאומיים והאנושיים אינם מתירים לחנוק עם ערבי מוסלמי, ומשום שאסור לנקוט בצעד זה שמטרתו לחנוק את עזה ולהרוג אותה במקום לפעול לשבירת המצור."[6]

 

דובר ממשל החמאס בעזה, טאהר אל-נונו, אמר (21.12.09) כי "הביטחון של עזה [נובע] מהביטחון של מצרים, ולא ייתכן שנהווה סכנה למצרים... מי שמשחק עם הביטחון של מצרים אינם תושבי רצועת עזה אלא הכיבוש הציוני שאינו מעוניין לראות יציבות בשום מדינה ערבית."[7] שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד, אף הבהיר (19.12.09) לממשלת מצרים כי ממשל החמאס מנסה להשתלט על ירי של חמושים פלסטינים לעבר החיילים המצרים שעובדים בגבול.[8]

 

היועץ הפוליטי של ראש ממשל החמאס אסמאעיל הניה, יוסף רזקה, השווה בין גדר ההפרדה הישראלית לגדר הפלדה המצרית. במאמר ביומון פלסטין, היוצא לאור בעזה, כתב רזקה כי "את [הגדר] הראשונה בונה ישראל בתוך ירושלים והגדה המערבית, במימון אמריקאי, על מנת לשלול מהעם הפלסטיני בגדה את זכות השחרור, החירות וחיי הכבוד. [הגדר] השנייה היא מפלדה חזקה ומוצקה שבונה אותה מצרים הערבית במטרה לשבש את חיי הכבוד ולהכשיל את ההתנגדות ואת חמאס. גדר ההפרדה הגזענית משרתת את האינטרסים של ישראל... וגדר המצור מפלדה אינה משרתת את האינטרסים של מצרים אלא את האינטרסים של ישראל, ולכן שתי הגדרות תואמות מבחינת המטרה, המימון ודחייתן על-ידי הפלסטינים."[9]

 

איראן, סוריה וקטר תוקפות את מצרים

התקפות כנגד מצרים בעקבות בניית הגדר נשמעו מצד כל אותם גורמים התומכים בתנועת החמאס ובכלל זה איראן, סוריה, קטר, חזבאללה ותנועת האחים המוסלמים.

 

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, רמז לאחריותה של מצרים לגורל העם הפלסטיני (23.12.09): "אנו שותפים תמיד... לעמדה הדורשת להסיר את המצור [מעל עזה]. עלי להדגיש שכל מי שמשתתף במצור על עזה אחראי לדם הפלסטינים."[10] ואילו עורך היומון הסורי אל-וטן, זיאד חידר, האשים את מצרים בכניעה לישראל וארה"ב: "מצרים הפכה לכלי ביצועי של מנגנוני המעקב האמריקאיים והישראליים שמונעים את התחמשות הפלסטינים בנשק, במים וגם בחלב... איננו מדברים באופן כללי; כשאנו אומרים מצרים – הכוונה היא לממשלת מצרים."[11]

 

היומון האיראני ג'ומהורי-י אסלאמי תקף את מצרים וטען כי המחסום שבונה "משטר קמפ דיוויד" של קהיר כדי למנוע הברחות בגבול עם רצועת עזה, מוכיח את מהותו המרושעת, הבוגדנית והלא אנושית. היומון האשים את קהיר שבגלל עוינותה לפלסטינים ושאיפתה לחסל את חמאס, היא מכשילה את ניסיונות הפיוס בין פת"ח לחמאס, כופה עליה כהונה נוספת של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ומקדמת יחד עם פת"ח הפיכה נגד חמאס בעזה.[12]

 

היומון הקטרי אל-שרק גינה בחריפות את בניית גדר הפלדה. במאמר המערכת של היומון נכתב: "הגדר הזאת טומנת בחובה סכנות גדולות יותר מאשר [הסכנות של] הגדר הישראלית שמקיפה את הגדה המערבית הכבושה, גם אם שתי הגדרות מגשימות את אותה המטרה: מצור ומדיניות המוות האיטי ובהמשך - כניעה לרצונן של ישראל ואמריקה, והעברת תוכנית ההסדר על חשבון זכויות הפלסטינים במולדתם ההיסטורית [ועל חשבון] האומה הערבית והאסלאמית במקומותיה הקדושים... אנו שואלים את עצמנו, האם מועד סיום בניית גדר המוות על הגבול עם עזה, והצבת מכשולים בפני כניסת שיירות ההצלה הבינ"ל אל הרצועה דרך שטח מצרים... יהיו 'הקוד הסודי' לביצוע תקיפה [ישראלית]? או שמא הגדר הזאת תהפוך לסמל מכאיב של הרעבת תושבי הרצועה, ובהמשך הם ייאלצו להיכנע ולהסכים לפיוס הלאומי על-פי המסמך של קהיר?." במאמר נוסף טען היומון כי "מדובר בתוקפנות מרובעת נגד עזה, שמשתתפות בו צרפת, ארה"ב וישראל, בתמיכה של מצרים, שבמסגרתה נבנית גדר המוות בגבול עזה כדי להדק את האחיזה בתושבי הרצועה, וזאת כעונש על דבקותם בדמוקרטיה שהעלתה את החמאס לשלטון."[13]

 

מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, קרא (27.12.09) למשטר המצרי להפסיק את בניית הגדר ואת הצפת המנהרות[14] ולפעול להסרת המצור, "ואם לא כן – חובה להפוך [את מצרים] למוקד לגינוי של כל הערבים, המוסלמים, אנשי הכבוד ובני החורין של העולם הזה. אסור שתימשך השתיקה העושקת הזאת נוכח מצור על עם שלם, יהיו הטענות והתירוצים אשר יהיו."[15]

 

תנועת האחים המוסלמים במצרים פרסמה גילוי דעת ובו גינתה את בניית הגדר  וטענה כי "המשטר מסתייע בטענות מופרכות, שלפיהן הגדר [נבנית] למען הביטחון הלאומי המצרי. שמירה על הביטחון הלאומי המצרי דורשת עמידה מול האיומים הציוניים ותמיכה בעם הפלסטיני, בעמדותיו ובהסרת המצור שמוטל עליו... הגיע הזמן שנסרב להכתבות של האמריקאים והציונים ונקיים את חובותינו... לכן אנו מבקשים להפסיק את בניית הגדר ההורגת ... ולאפשר לשיירת הסיוע 'עורק החיים' להיכנס לעזה לאלתר, וזאת בנוסף לדרישה המתמדת של האומה לפתוח את מעבר רפיח בקביעות כנקודת גבול טבעית, ובכך לסיים את בעיות ההברחה ובעיות אחרות."[16]

 

עורך היומון המצרי האופוזיציוני אל-דוסתור, אבראהים עיסא, תקף את חוסר הדמוקרטיה השורר במצרים, המאפשר לאדם אחד להחליט לבדו על בניית "גדר הבושה" בין מצרים לרצועת עזה: "גדר הבושה החדשה שמצרים בונה בגבולה עם עזה... נעשית בעקבות המדיניות האמריקאית ומשרתת באופן ברור את העמדה הישראלית... והיא חושפת את ההבדל בין הדמוקרטיה של השליטים הכובשים לבין הדיקטטורה של השליטים המקומיים. כאשר ישראל החליטה לבנות את הגדר, היא ניהלה דיאלוג בין מפלגותיה, חברתה והעיתונות שלה. כאשר ישראל בנתה את הגדר, היה זה בעקבות החלטה דמוקרטית [שהתקבלה] ברוב על ידי פרלמנט נבחר... [לעומת זאת], במצרים זו החלטת יחיד שהתקבלה על ידי אדם בחדר נפרד ללא דיאלוג [עם הציבור] ועם דעת הקהל ומבלי לפנות לפרלמנט."[17]

 

מצרים בתגובה: זכותנו להגן על ריבונותנו

הגורמים הרשמיים במצרים הכחישו את הידיעות על בניית גדר פלדה, אך הדגישו את זכותה של מצרים להגן על ריבונותה בכל אמצעי שתבחר. שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט, הסביר כי לא מדובר בגדר חדשה, אלא בגדר ישנה ששוקמה לאחר שנהרסה בידי פלסטינים שניסו לחצות את הגבול למצרים [בינואר 2008]. לדבריו, "יש קו גבול שחובה לכבדו, ומי שאינו מכבדו תוקף את הריבונות המצרית."[18]

 

דובר משרד החוץ המצרי, חסאם זכי, טען כי לא מדובר בגדר פלדה אלא בפעולות הנדסיות שארצו מבצעת על הגבול. לדבריו, "מצרים היא הקובעת מה שומר על ביטחונה, גבולותיה, אדמתה ועריה, וזהו דבר שאינו נתון לדיון." הוא הבהיר כי פעולות אלה אינן אמצעי ענישה כלפי חמאס בשל סירובה לחתום על הסכם הפיוס המצרי, כפי שטענו גורמים שונים, וציין כי הפעולות הללו היו נמשכות גם לו חתמה חמאס על ההסכם.[19]

 

עורך היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה וחבר הפרלמנט, מחמד עלי אבראהים, כתב: "קהיר מקימה גדר על אדמתה ובכך היא מממשת את זכותה הלגיטימית על פי החוק להגן על גבולותיה... מצרים היא מדינה בעלת ריבונות על אדמותיה. לא ייתכן שהיא תוותר על מטר מאדמות אלה לשם הקמת מחנות פליטים פלסטיניים אם האחים יחליטו שוב לזרום בהמוניהם [לסיני] לאחר פלישה ישראלית כלשהי לרצועת עזה. מצרים הגישה לחמאס על מגש של זהב מסמך פיוס מעולה המאפשר לפתוח מחדש את כל המעברים, כולל מעבר רפיח, ולנהלם בפיקוח משותף עם הרש"פ. אולם תנועת ההתנגדות האסלאמית [חמאס] סירבה והתנשאה..."[20]

 

אל-אהראם: מתקפה איראנית מכוונת נגד מצרים

במאמר נוסף ביומון אל-גומהוריה טען מחמד עלי אבראהים כי נגד מצרים מתנהלת מתקפה מאורגנת מצד איראן ובנות בריתה – סוריה, קטר ותורכיה: "מצרים... הייתה תמיד מושא שאיפותיהן של האימפריות שרצו לכבוש אותה... עכשיו הפרסים מהמזרח הרחוק רוצים להשתלט על המזרח התיכון, והדרך היחידה הפתוחה בפניהם היא זו שנקטו הראשונים [שכבשו את מצרים] שידעו כי השתלטות על מצרים אפשרית רק לאחר השתלטות על אל-שאם [סוריה הגדולה], ואל-שאם במובנה העתיק היא סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין. האיראנים כרתו ברית עם סוריה, זרעו את חזבאללה בלבנון ופילגו את הפלסטינים על-ידי אימוץ של חמאס ושל עמדותיה, ולא נשאר להם אלא להיכנס למצרים או לפחות לזרוע בה תאי טרור שיזרעו פחד ויבריחו את התיירים, כמו התא של חזבאללה שחבריו נשפטים כעת... הברית המפוקפקת נגד מצרים כבר הפכה לגלויה [והיא כוללת את] איראן, קטר, תורכיה וסוריה. טהראן ואנקרה, אויבות האתמול, הפכו לידידות לאחר שסיכמו לגבי עיראק – הצפון לתורכיה ולא תהיה מדינה כורדית, והדרום השיעי לאיראן. הם הפשיטו מדינה ערבית מהערביות שלה, ולבנון בדרך [לשם] באמצעות הסוכן שלהם חזבאללה."[21]

 

מאמר המערכת של היומון המצרי "אל-אהראם" הסביר כי ההתקפות מצד איראן ובעלות בריתה נועדו להסיט את דעת הקהל מהמשבר הפנימי באיראן ומפרשת תיק הגרעין האיראני: "אין ספק שההתקפות על מצרים הפכו לעניין פופולארי וחרפתן גלויה לעיני כול. ברגע שנוצר משבר בתוך איראן, או שנוצר משבר בינה לבין המערב בנוגע לתיק הגרעין שלה, אנו רואים מסע התקפות לא מוסרי נגד מצרים ונגד עמדותיה.

 

נראה שהברית המפוקפקת והחלשה שאיראן עומדת בראשה, ואשר במסגרתה פועלים חמאס, חזבאללה ושופר התעמולה הזול [ערוץ הטלוויזיה הקטרי] אל-ג'זירה, איבדה את יושרתה כאשר בזה אחר זה נכשלו ניסיונותיה להסית את המצרים נגד הנהגתם. [גורמים] אלו אינם קולטים את הסוד הפשוט: העם המצרי יודע להבחין בין דיבורים למעשים. אלה שממלאים את העולם בהסתה נגד מצרים ומנסים לקרבה אל המחנה המתנגד בכל האמצעים – חרפתם נגלית בפני עמיהם ובפני העם המצרי, כאשר כדור אחד לא נורה מרמת הגולן הכבושה, ומנהיג המהפכה ח'אמנאי הורה לחסידיו לא להילחם למען עזה. יתרה מכך – חזבאללה ודמשק לא נקפו אצבע אלא נשענו על מדיניות הדיבור המנופח שלא שחרר את האדמה ולא הגיב על תוקפנות, אלא החריב ערי בירה על ראשי תושביהן החפים מפשע והותירם תחת כיפת השמים!...

 

חמאס דבקה בהודנה ורוצה לשמור על השלטון בכל מחיר, ואיראן מסיתה את האחרים ומשחקת בהם כקלפים במו"מ שלה עם המערב ולמען הפחתת הלחצים על המשטר... המעברים היו פתוחים בהתאם להסכם עם הקוורטט, והם יכולים להיפתח [שוב] אם הרש"פ השותפה, שחתמה על ההסכם, תחזור [לשלוט על המעברים]. עלינו לשאול את חמאס ומנהיגיה: האם השלטון חשוב לכם יותר מאשר סבלו של העם הפלסטיני?.."[22]

 

באופן דומה האשים מזכיר ההסברה במפלגת השלטון במצרים, עלי אל-דין הלאל, את סוריה ובעלות בריתה בהובלת מתקפה נגד ארצו: "ההתקפה על העקרונות הקדושים של מצרים ועל מדיניות החוץ שלה היא תוכנית שאותה הובילו סוריה, חמאס וחזבאללה הנתמך ע"י איראן, על מנת לטרוף את הקלפים [באזור]."[23]

 

הרשות הפלסטינית תומכת במצרים

יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, הביע (19.12.09) בריאיון ליומון המצרי אל-אהראם את תמיכתו במצרים "שעושה הכול כדי לשרת אותנו", ובפעולות שהיא מבצעת בגבול עם הרצועה.[24]

 

דובר פת"ח, אסאמה אל-קואסמי, גינה את מסע התעמולה של חמאס ובעלי בריתה נגד מצרים, וטען כי חמאס מתקיפה את מצרים בעוד היא עצמה נמצאת בהודנה עם ישראל הצרה על עזה. הוא שיבח את המאמצים של מצרים למען הפיוס הפנים-פלסטיני והדגיש את הקורבנות היקרים שהעם המצרי שילם למען הפלסטינים.[25]

 

בעל הטור הפלסטיני עצאם מרתג'א טען במאמר שפרסם באתר המזוהה עם אש"ף, כי למצרים הזכות להגן על ביטחונה, והאשים את הפלסטינים באחריות לבניית הגדר. הוא כתב: "אין מי שנשא ביחד עימנו את נטל הוויכוחים והלחימה בינינו, ואת נטל תיק הפיוס, כמו שנשאה אותו אחותנו מצרים... בעודה שומעת רבים מקרבנו המעליבים ומקללים את האחים המצרים... מדוע אנו מתעקשים להטיל על מצרים את כל נטל הבעיות, הוויכוחים והמצוקות הפוליטיות שלנו? האם אין אנו הסיבה לגדר הזאת, משום שהכשלנו את תיק הפיוס ומשום התעקשותנו להשאיר את המצב כמות שהוא?... מצרים רוצה גבולות בטוחים, וזו זכותה; היא רוצה ביטחון בארצה ושלא ישחקו בחצר שלה, וזו זכותה; והיא רוצה גורם פלסטיני אחד שמולו היא תפעל על הגבול באופן יציב וחוקי, וזו זכותה. גדר הפלדה על הגבול עם מצרים היא תוצאה עיקרית של כישלוננו ועקשנותנו."[26]

  

תמיכה רפה במצרים מצד סעודיה

בעלת בריתה המסורתית של מצרים, סעודיה, הפגינה תמיכה רפה מאוד במצרים, אשר באה לביטוי במאמרו של עורך היומון אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, טארק אל-חומיד, שתקף את המדינות המסייעות לחמאס במאבקה נגד מצרים: "...חמאס טוענת שהתקציב [השנתי] שהיא אישרה לעזה, בסכום של 540 מיליון דולר – 60 מיליון מתוכו באים ממיסים והשאר מגיע ממענקים וסיוע חיצוניים. השאלה הפשוטה היא: מיהן המדינות שמשלמות סכומים כאלה לחמאס לאור הפילוג הפלסטיני?...

 

נכון שיש סבל אמיתי בקרב תושבי עזה, אבל תמיכה כספית בחמאס גורמת יותר מכל להגדלת הסבל של הפלסטינים... המדינות שתומכות בחמאס הן אלה הרוצות להאריך את הסבל של תושבי עזה, כשם שהן רוצות להאריך את הפילוג הפנים פלסטיני ולנצל את עזה ואת סבלה כקלף בידי האיראנים. ומכאן, שהעיסוק במנהרות של עזה או בחומה אינו נובע מצער על עזה כמו שהוא [משקף] רצון אמיתי של חלק [מהגורמים] לפתוח חזית נגד מצרים, שתבטיח לחמאס [קשר] עמוק עם תנועת האם שלה, האחים [המוסלמים], וכן פגיעה בביטחון של מצרים. פגיעה זו [במצרים] מאפשרת לחמאס ולעומדים מאחוריה להאריך את הפילוג הפלסטיני, ובהמשך לגרור את מצרים למלחמות שתהפוכנה את האזור על פיו."[27]

 

"מלחמת פתוות" סביב פרשת הגדר

המאבקים בין הכוחות השונים בעולם הערבי והאסלאמי סביב פרשת הגדר השתקפו גם בזירה הדתית בתוך מצרים ומחוצה לה. מתנגדי בניית הגדר הסתמכו על פתוות אשר הבולטת ביניהן הייתה של השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים. אל-קרדאוי קבע כי "הקמת גדר הפלדה ע"י מצרים, בגבולה עם עזה, היא מעשה האסור על-פי השריעה, משום שהגדר נועדה לסגור את כל הפתחים לעזה כדי להגביר את המצור, ההרעבה, ההשפלה והלחץ על [תושביה] עד שיכרעו ברך וייכנעו לרצונה של ישראל."

 

אל-קרדאוי הוסיף: "מצרים חופשייה והיא ריבונית בארצה, אך אין היא חופשייה לסייע בהרג עמה, אחיה ושכניה הפלסטינים. אסור לה לעשות זאת מבחינה ערבית, מתוקף הפן-ערביות, אסור לה לעשות זאת מבחינה אסלאמית, מתוקף האחווה האסלאמית, ואסור לה לעשות זאת מבחינה הומאנית, מתוקף האחווה האנושית... על מצרים לפתוח את מעבר רפיח בפני תושבי עזה, שהרי זוהי הריאה שבאמצעותה הם נושמים. זוהי חובתה מתוקף השריעה ומתוקף החוק, ואל לה לחנוק אותם ולהשתתף בהריגתם. תושבי עזה פנו אל המנהרות האלה כדי למצוא תחליף למעבר [רפיח] הסגור רוב הזמן, אפילו בפני שיירות הסיוע ההומניטארי. סגירת המנהרות בפניהם משמעותה שמצרים אומרת להם: מותו, ותחי ישראל... אני קורא לכל החברים של מצרים ללחוץ עליה לסגת מהפשע הזה שאין לו הצדקה, ואני קורא לליגה הערבית ולארגון הוועידה האסלאמית להתערב כדי לעצור את האסון הזה..."[28]

 

אנשי דת נוספים ובהם השיח' התימני עבד אל-מג'יד אל-זנדאני, והשיח' הסעודי יוסף בן עבדאללה אל-אחמד, הוציאו גם הם פתוות כנגד הגדר. אל-אחמד טען כי "הקמת גדר הפלדה למניעת המנהרות המסייעות למוסלמים בעזה אסורה על-פי השריעה, והיא אחד מן הפשעים החמורים ביותר באסלאם... כל מי שמשתתף בפשע של בניית גדר הפלדה בדיבורים או במעשים, אפילו פועלי הבנייה, נחשב לחוטא."[29]

 

מספר ימים לאחר פרסום הפתוא של אל-קרדראוי, פרסמה האקדמיה למחקרים אסלאמיים באוניברסיטת אל-אזהר הודעה רשמית שהתפרשה כפתוא התומכת פה אחד בבניית הגדר. "למצרים יש זכות לגיטימית להציב מחסומים המונעים את נזקי המנהרות שנחפרו מתחת לאדמת רפיח המצרית, ואשר משמשות להברחת סמים ודברים אחרים המערערים ומאיימים על הביטחון, היציבות והאינטרסים של מצרים... אלה המתנגדים לבניית הגדר הזאת מפרים בכך את ציווי השריעה האסלאמית."[30]

 

במאמרים שונים בעיתונות הערבית נמתחה ביקורת על פתוא זו של אל-אזהר בטענה כי זוהי פתוא "מטעם" וכי השלטון המצרי משתמש באנשי הדת שלו לצרכים פוליטיים. דאוד אל-שריאן, סגן מנהל ערוץ אל-ערביה, גינה במאמר ביומון הסעודי אל-חיאת את גילוי הדעת של האקדמיה למחקרים אסלאמיים וטען כי "פניה לפתוות דתיות כדי לתמוך בהחלטות פוליטיות היא סכנה חמורה יותר מכל הגדֵרות. הממשלה המצרית יכלה לבקש מחכמי דת התומכים בבניית הגדר להוציא פתוות עצמאיות המתנגדות לפתוות של אל-קרדאוי ואל-זנדאני, בלי להפוך את הפתוא לחלק מהפעילות הפוליטית הרשמית."[31]

 

גדר הפלדה מסביב לעזה - בצורת המילה 'מצרים'

           

אל-וטן (קטר), 25.12.2009                                                       אל-מצריון (מצרים), 14.12.2009



[1] הגורמים הרשמיים במצרים סירבו בתחילה להגיב לידיעות על הגדר, אך בהמשך טענו כי מדובר בפעולות לשיקום גדר קיימת ולא בבניית גדר חדשה. סוכנות הידיעות הפלסטינית מען טענה שמדובר ב"תוכנית אמריקאית-ישראלית" להצבת מתקנים לגילוי מנהרות בבטן האדמה לאורך הגבול ולהקמת גדר עמוקה, מלוחות פלדה שיוצרו בארה"ב, על מנת למנוע חפירת מנהרות; www.maannews.net, 13.12.2009.

 [2]http://www.paltoday.com, 6.1.2010; www.maannews.net 18.12.2009.

[3] בדצמבר 2009 ובראשית ינואר 2010 עשתה את דרכה לעזה שיירת הסיוע הבינ"ל 'עורק החיים 3'. חברי השיירה טענו שמצרים מערימה עליה קשיים ומעכבת את כניסתה לעזה, מה שגרם להחרפת המחאות נגד מצרים. המצב הגיע עד כדי עימותים אלימים במעבר רפיח בין חברי השיירה והפלסטינים מצד אחד לבין כוחות הביטחון המצריים מן הצד השני, במהלכם נהרג חייל מצרי ונפצעו עשרות אנשים; www.maannews.net, 6.1.2010

[5] www.maannews.net, 23.12.2009

[8] www.felesteen.ps, 20.12.2009

[9] www.felesteen.ps, 24.12.2009

[10] אל-ת'ורה (סוריה), 24.12.2009

[11] אל-וטן (סוריה), 29.12.2009

[12] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 20.12.2009

[13] אל-שרק (קטר), 1.1.2010, 25.12.2009

[14] בנוסף לבניית הגדר הועלו טענות שלפיהן מצרים מתכוונת להניח צינורות מהים ועד לגבול עם הרצועה על מנת להזרים בהם מי ים שיהרסו מנהרות ולא יאפשרו בניית מנהרות חדשות; www.palestine-info.info, 29.12.2009

[15] www.moqawama.org, 27.12.2010

[16] www.ikhwanonline.com, 26.12.2009. יש לציין בנוסף כי פעילים פוליטיים מצרים, חברי פרלמנט מצריים ופעילים זרים הגישו תביעה משפטית נגד נשיא מצרים, ראש הממשלה המצרי ושרי החוץ וההגנה, וזאת במטרה לעצור את בניית הגדר ולפתוח את המעברים עם הרצועה; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.1.2010

[17] אל-דוסתור (מצרים), 20.12.2009

[18] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.12.2009

[19] אל-חיאת (לונדון), 23.12.2009. דברים דומים אמר השר המצרי לענייני חוק ופרלמנט, מופיד שהאב, שהסביר  כי מצרים מבצעת פעולות הנדסיות כדי לשמור על בטחון גבולותיה ולא כדי לסגור את הגבול. הוא הדגיש כי מצרים מתנגדת למצור על עזה ותמשיך לסייע לפלסטינים; אל-גומהוריה (מצרים), 4.1.2010

[20] אל-גומהוריה (מצרים), 22.12.2009.

[21] אל-גומהוריה (מצרים), 9.1.2010

[22] אל-אהראם (מצרים), 4.1.2010

[23] אל-חיאת (לונדון), 10.1.2010

[24] אל-אהראם (מצרים), 19.12.2009

[26] www.amad.ps, 23.12.2009

[27] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.1.2010

[28] www.qaradawi.net, 27.12.2009

[29]  www.islamlight.net, 30.12.2009; www.palestine-info.info,  21.12.2009

[30] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.1.2010

[31] אל-חיאת (לונדון), 2.1.2010. ראוי לציין כי ביקורתו של אל-שריאן באה בשעה שבסעודיה אנשי דת ממסדיים מתירים את העירוב המגדרי, שהיה אסור במדינה, בעקבות פתיחת האוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה על שם המלך עבדאללה בג'דה שבה לומדים יחד סטודנטים וסטודנטיות.,

העיתונאי המצרי, פהמי הוידי, טען כי גילוי הדעת של האקדמיה למחקרים אסלאמיים באל-אזהר פורסם במפתיע ע"י שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, ללא תיאום עם חברי האקדמיה ובלא שיכלו להגיב. הוא טען כי גילוי הדעת אורגן ע"י שרי ההקדשים והתקשורת של מצרים, במטרה לתמוך בממשלתה ולצאת נגד הפתוות של אל-קרדאוי ואחרים, וכי הוא משקף את התערבות הפוליטיקה בדת ואת חולשתה של ממשלת מצרים; אל-שרק (קטר), 3.1.2010. גם העיתון אל-קדס אל-ערבי תקף את הפתוא וטען כי בניית הגדר היא פשע מלחמה נגד הפלסטינים והיא גרועה יותר מהגדר הישראלית; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 5.1.2010. גינויים נוספים לגילוי הדעת של אל-אזהר יצאו מצידם של אנשי דת סורים, של ראש הפקולטה לשריעה לשעבר באוניברסיטת ירדן ואחרים; www.palestine-info.info, 4-5.1.2010. מן הצד השני תצוין תמיכתו של שר ההקדשים של הרש"פ, מחמוד אל-הבאש, במצרים, אשר טען כי הפתוות של חמאס נגד מצרים הן פוליטיות; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 5.1.2010