כללי

 

תשובת איראן למערב: "סבלנותנו פוקעת"; "כבר התחלנו [בהעשרה של 20%]"

 

הקדמה

ב-9.11.2009, אמר הנשיא אובמה בריאיון לסוכנות רויטרס כי 'המצב הפוליטי הבלתי-יציב באיראן מסבך את המאמצים ל'סגור' את עסקת הגרעין בין איראן למעצמות.'[1] מדברים אלה ניתן להסיק שבשיחות הגרעין בווינה גובשה עסקה על דעתה של איראן, אולם היא מתקשה לאשררה בשל ביקורת פנימית.

 

עפ"י ההצהרות האיראניות הפומביות מאז תום השיחות ועד עתה, נראה כי הצגה זו של שיחות וינה וההסבר  כי מצב פוליטי בלתי יציב באיראן מקשה על המשטר האיראני להודיע על הסכמתו לעסקה – אינם נכונים. ההצהרות האיראניות הפומביות מאז תום השיחות ועד היום מעידות כי:

 

א.      בשיחות וינה לא הושגה מעולם שום עסקה ודבריו של מזכ"ל סבא"א היוצא אל-בראדעי, בתום הדיונים כי איראן נדרשת לענות תוך יומיים להצעה – התייחסו להצעה שאיראן לא היתה שותפה לה בשום צורה. זו היתה הצעה שגובשה על ידי המערב וע"י אל-בראדעי. על-פי הגירסה האיראנית, הדיונים אף לא עסקו בעתיד תכנית הגרעין של איראן אלא בבקשתה לקנות אורניום מועשר ברמה של 20% לכור המחקר בטהראן. המערב ניסה ומנסה להתנות את הבקשה בכך שהאיראנים יוציאו 75% ממלאי הדלק הגרעיני שלהם (1200 ק"ג) אל מחוץ לאיראן שם יועשר, אבל תוך כדי כך יעוקר מאפשרות של שימוש צבאי. על כך הגיבה איראן בסירוב והודיעה כי אם לא תוכל לקנות את האורניום המועשר שביקשה היא תעשיר אותו בעצמה ואף הודתה כי כבר החלה בכך. דבריהם של אל-בראדעי והנשיא אובמה על כך שאיראן חייבת במענה תוך יומיים הם מצג שווא של אולטימאטום שאיראן לא נענתה לו בעבר ולא תענה לכך גם בעתיד.[2] איראן טענה כי הגישה הצעה משלה שעיקרה קניית אורניום מועשר או העשרה עצמית והיא עדיין ממתינה לתשובת המערב להצעתה.

 

ב.       המשטר באיראן יציב, משבר הבחירות נגמר והוא אינו מהווה תירוץ לשום עיכוב במסירת תשובת איראן לעסקה משום שמעולם לא סוכמה עסקה כזו, ומפני שהעמדה האיראנית בנושא הגרעין שלה אינה נתונה למחלוקת כלל בין הזרמים הפוליטיים השונים באיראן.[3] מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, הוא מתווה מדיניות הגרעין ואחמדי-נז'אד מבצע אותה.

 

תשובתה של איראן נמסרה לסבא"א שבוע לאחר דיוני וינה ע"י נציגה לסבא"א, עלי עסכר סולטאניה, עם שובו לווינה. איראן בחרה שלא לפרסם בפומבי את תשובתה הרשמית, אך הדליפה את עמדותיה באמצעות דוברי המשטר. אבל גם המערב וסבא"א נמנעים מזה שבועות מלחשוף את העמדה האיראנית בפומבי, על מנת שלא לחשוף את קיומו של משבר עמוק במערב כיצד להתנהל עם איראן. על רקע זה ניתן להבין את דברי הנשיא אובמה, שאינם מתיישבים עם המציאות ולא עם העמדה האיראנית כפי שהודלפה באופן נרחב.  

 

המערב ממשיך להעניק לאיראנים ארכות לשקול את הצעתו, כפי שהוקראה ע"י אל-בראדעי בוינה,[4] אולם העמדה האיראנית אינה משתנה. למרות העמדה האיראנית הבוטה ניצל הנשיא אובמה את תאריך ה-4.11 – היום בו חוגגת איראן בכל שנה את ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן ב-1979 – והצהיר כי ארה"ב בהנהגתו "מבקשת לכונן יחסים חדשים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, על יסוד אינטרסים משותפים וכבוד הדדי".[5] שר החוץ האיראני הגיב בהצהרה כי הדרך לכינון יחסים בין איראן לארה"ב עוד ארוכה, וקרא לארה"ב לשנות את מדיניותה כדי ליצור אוירה חדשה במזה"ת. הוא הוסיף כי איראן טרם הבחינה בשינוי ממשי במדיניות ארה"ב.[6]

 

זאת ועוד, האיראנים מצידם טוענים כי הם אלה שממתינים לתשובת המערב על הצעתם וסבלנותם שלהם פוקעת. היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, כתב ב-15.11.09 כי על המערב לדעת שלסבלנותה של איראן יש גבול. נושא אספקת הדלק הגרעיני לכור המחקר בטהראן לא יכול לחכות לנצח וכי "אפשרות ההעשרה באחוז גבוה יותר על אדמת איראן היא מן ההחלטות שלא ניתן לסגת מהן, משהונחו על השולחן."[7]

 

איראן רואה עצמה כמעצמה שזכאית לגרעין אזרחי והיא חוזרת ומדגישה כי היא אינה דנה במעמדה זה ובתכנית הגרעין שלה עם איש, כשם ששום מעצמה גרעינית אחרת – כולל גרמניה ויפן המוכרות כמעצמות גרעין – אינן דנות על מעמדן ותכנית הגרעין שלהן עם שום גורם. איראן מדגישה כי הדיון היחיד שיכול להתקיים איתה הוא בנושאי הפיקוח – כמוה כמדינות גרעין אחרות – וזה יכול להיעשות אך ורק מול סבא"א ועל ידו בלבד, ולא מול ה-5+1 או מועצת הביטחון.

 

להלן מקבץ של הצהרות מפי דוברים איראניים, שפורסמו מאז שיחות וינה ומבטאים את העמדה האיראנית הרשמית בנושא הגרעין ובעניין שיחות וינה. ההצהרות חושפות שבעצם איראן לא מסרה כל תשובה מהותית להצעת אל-בראדעי והיא מצפה למו"מ על הצעתה שלה. בנוסף, חושפות ההצהרות את עמדותיה של איראן ביחס להצעת אל-בראדעי אף שלא נמסרו כתשובה רשמית. להלן פירוט:

 

א.      התגובה האיראנית לא כללה תשובה להצעת המערב:

איראן הצהירה כי טרם נתנה תשובה משמעותית להצעת אל-בראדעי וכי זו תינתן אם יחלו עימה שיחות על הצעתה שלה ועל והשגותיה.[8] אישור לגרסא זו ניתן ע"י שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר, אשר דרש תשובה איראנית מיידית ב-30.10.09.[9]  שה"ח האיראני מותכי אף הגיב בלעג כאשר נשאל על תגובתו לדברי מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון שטענה כי המערב נעשה "חסר סבלנות" כלפי איראן. תשובתו היתה "האמנם?"[10] דובר הוועדה לביטחון לאומי של המג'לס, כאזם ג'לאלי, אישר כי איראן קיבלה הצעה של חילופי אורניום, בין יתר ההצעות,  אך לא הבטיחה דבר לגביה. המערב, לטענתו, עושה מניפולציה על-פי צרכיו בנושא הצעת אל-בראדעי [כביכול איראן אמורה לאשר אותה].[11]

 

ב.      העמדה האיראנית העקרונית: "לא נוותר על גרגיר מתכניתנו הגרעינית"

העמדה האיראנית בוטאה בהצהרותיהם של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי ובמספר הצהרות של הנשיא אחמדי-נז'אד. ח'אמנאי שהתבטא בחריפות נגד ארה"ב ערב ציון יום השנה השלושים להשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן, הבהיר כי ארצו לא תיכנע לתנאים שיפגעו בזכויותיה והיא תוריד על ברכיו את כל מי שינסה לפגוע בזכויות אלה.[12]

 

ב-15.11.2009 הודיע הנשיא אחמדי-נז'אד כי "הזכויות הראשיות של האומה האיראנית [בנושא הגרעין] אינן נתונות למו"מ, הפעילות והשת"פ הגרעיני [של איראן] יתבצע רק במסגרת סבא"א.. האויבים עשו פוליטיזציה של תיק הגרעין האיראני ככל יכולתם כדי להכניע את האומה האיראנית, אך הם הובסו."[13]

 

בנאום במשהד (צפ'-מז' איראן) ב-29.10, אמר אחמדי-נז'אד כי איראן "לא תוותר ולו על גרגיר מתכניתה הגרעינית". הוא גם התפאר בכך שאיראן הצליחה להסב את הדיון מתוכנית הגרעין שלה, להשתתפות איראן בפתרון סוגיות עולמיות, כפי שהציעה,  והוסיף כי המערב שינה את גישתו מעימות עם איראן וסנקציות עליה, לשת"פ גרעיני עמה. הוא הסביר כי אם ימכור המערב לאיראן דלק גרעיני לפי בקשתה יאפשר הדבר לאיראן לבחון את כנות המעצמות וסבא"א.[14]

 

בהצהרה נוספת, אמר אחמדי-נז'אד ב-1.11.2009 כי "[בעוד] האויבים השתמשו בכל כלי העומד לרשותם, הצליח העם האיראני להפגין עוצמה...  ואילו הם נשארו כמו יתוש". אחמדינג'אד גם אמר שממשלתו אינה סומכת על המערב: "בהתחשב בהיסטוריה של מעצמות המערב, ממשלת איראן מגיעה למשא ומתן ללא אמון. אולם המציאות תכתיב למערב כיצד להתנהל מול העם האיראני". הוא קבע כי "המערביים יודעים היום שללא שת"פ עם איראן, הם לא יוכלו לנהל את העולם..."[15]

 

במסיבת עיתונאים בתורכיה (10.11.09), אמר אחמדי-נז'אד כי ארצו אינה מנהלת בשיחות וינה מו"מ על זכותה הגרעינית והוסיף כי "היום אנו מייצרים דלק גרעיני לכורים הגרעיניים שלנו ואנו מרחיבים את מפעלי [ייצור] הדלק הגרעיני. אנו זקוקים לפחות ל-50 אלף צנטריפוגות לאספקת הדלק הגרעיני הדרוש לכור גרעיני אחד ושואפים להרחיב את [כושר] ייצור הדלק הגרעיני שלנו להיקף תעשייתי, כך שנוכל לענות על צרכינו בכל שעה. באופן טבעי, אנו גם נייצא את העודפים תחת פיקוח סבא"א."[16]

 

ג.       היחס להצעת אל-בראדעי בווינה: סירוב

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של  המג'לס, עלא אל-דין בורוג'רדי, הודיע לראשונה בפומבי ב-7.11 כי איראן דוחה את טיוטת וינה. לדבריו "איראן לא תיתן דבר מ-1200 ק"ג הדלק [שברשותה] לצד השני  כדי לקבל דלק [מועשר] ברמה של 20%, ובין אם בהדרגה או בבת אחת, זה לא ייעשה וזה מבוטל." בורוג'רדי גם הדגיש כי המדינות המספקות דלק חייבות למצוא דרך חדשה כדי לספק דלק לכור בטהראן. לדבריו, נציג איראן בסבא"א, סולטאניה מנהל על כך שיחות.[17] 

 

בעקבות הצעות רוסיות לאיראן להמשיך במו"מ בכל מקרה, אמר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי, כי יש להתחשב בהשגות הטכניות של איראן באשר להסכם וינה וכי איראן מקבלת בברכה את המשך השיחות על בסיס חבילת ההצעות שהיא הגישה ל-5+1. [18]  

 

העמדה הגורפת של יומוני המשטר וחוגי מג'לס שללה היענות לדרישת המערב להוציא אורניום מאיראן למדינה שלישית. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי המזוהה עם הסמינרים הדתיים של קום הצהיר מפי בכירים כי איראן לא תחתום על טיוטת וינה ולא תוציא שום כמות של אורניום להעשרה מחוץ לאיראן.[19]

 

ד.      איראן: מו"מ על הצעת אל-בראדעי, לגבי כמות קטנה ומוגבלת

ב-1.11.09, טען שה"ח האיראני מותכי כי ועדה טכנית מטעם סבא"א אמורה להתכנס ולהתחיל בסבב שיחות חדש בו ייבחנו ההשגות "הטכניות" של איראן שהיא העבירה למערב כתשובה לטיוטת וינה.[20]  לחילופין הצהיר מותכי בכנס 8 המדינות האסלאמיות (8D) במלזיה, כי איראן מעוניינת שוועדה טכנית של סבא"א תתכנס לדון "בהשגות הכלכליות והטכניות" שהגישה איראן בתגובתה מה-30.10.[21]

 

שה"ח האיראני מותכי הצהיר ב-26.10 כי ייתכן שאיראן תעביר חלק מהדלק [הגרעיני] המצוי ברשותה, אותו חלק שאינה צריכה כעת.[22]

מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מוחסין רזאי, העריך בריאיון לאתר האינטרנט שלו, כי איראן תוכל להעביר 280 עד 350 ק"ג אורניום מועשר ברמת 3.5%, הנמצאים ברשותה, שיבטיחו את פעילות הכור המחקרי ל-20 עד 25 השנים הבאות. עם זאת, הדגיש כי אין להעביר יותר מ-350 ק"ג אורניום מועשר. הוא טען כי כדי להבטיח את פעילות כור המחקר בטהראן בעשרים השנים הקרובות איראן זקוקה ל-30 ק"ג [בלבד] של אורניום מועשר ברמת 20%.[23]

 

האתר אינדה ניוז, המזוהה עם מוחסין רזאי, דיווח כי המנהיג ח'אמנאי דחה את תכנית אל-בראדעי לחילופי אורניום וטען כי הוא מוכן לעיין בהצעה להחליף סימולטנית 350 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 3.5% שברשות איראן עם 58 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20%.[24]

ב-30.10.09 דיווחה סו"י אירנא מפי בכיר איראני, כי איראן רוצה להעביר אורניום מועשר ברמה של 5% סימולטאנית עם קבלת אורניום מועשר ברמה של 20% לכור המחקר בטהראן.[25] (לא נמסר אם באופן חד פעמי או באופן שיכלול את כל כמות האורניום המועשר שבידי איראן).

 

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ וביטחון במג'לס האיראני, עלא אל-דין בורוג'רדי, אמר כי אם לא יתאפשר לאיראן לרכוש אורניום מועשר ברמת 20% - שזו העדפתה הראשונה – אפשר שהיא תבצע עסקה מוגבלת, המותנית בכך שהיא תקבל את האורניום המועשר ברמת 20% קודם לכן.[26]  גם דווח וועדת המג'לס לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, כאט'ם ג'לאלי, אמר כי יש להתנות את העסקה בחילופין סימולטאניים של אורניום, שכן המדינות עימן צפויה עסקת החליפין אינן ראויות לאמון. [27]

 

האתר תאבנאק העריך (6.11.2009), כי למרות שהדברים מעורפלים ביחס לטיוטת וינה, שתי נקודות ברורות: האחת, איראן תמסור רק חלק מעתודות האורניום המועשר ברמת 3.5 אחוז שלה וציין כמות של 350 עד 800 ק"ג בלבד. השנייה, איראן תמשיך את תהליך ההעשרה שלה ולא תתחייב לגביו. [28]

 

האתר פרס טי.וי. דיווח כי איראן הגישה הצעה חדשה מטעמה לקניית דלק גרעיני לכור בטהראן. מומחים הקרובים לשיחות הגרעין דיווחו לאתר כי העסקה היא בת שני שלבים, של חילופין סימולטאניים כאשר סבא"א נועלת בתוך איראן כמות של 400 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 3.5% בכל שלב, עד להעברת האורניום המועשר ברמה של 20% לאתר החילופין. לדברי המומחים, המערב עדיין לא השיב להצעה. [29]

ה.      איומים באיראן להעשיר אורניום לרמה של-20% ומעלה

בביקורו במלזיה הוסיף מותכי כי איראן לא תעצור את העשרת האורניום באדמתה מאחר ועסקת הגרעין האפשרית דנה רק באספקת הדלק הגרעיני לכור המחקר בטהראן ואינה קשורה להעשרת האורניום הנמשכת גם כעת באיראן. לדבריו, הדרישה הראשונית של איראן היא רכישת דלק גרעיני לכור בטהראן, אך אם לא תושג הסכמה אפשר שהיא תעשיר אורניום על אדמתה ברמה של 20%.[30]

 

בראיון לאיסנא, אמר בכיר בארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, מוחמד קנאדי, כי "גם אם לא יתנו [לנו את הדלק הגרעיני הדרוש לנו] אנו נייצר אותו עצמנו ללא בעיה..." בתשובה לשאלה לגבי פרק הזמן שנדרש לאיראן לאספקת דלק גרעיני ברמת 20% לכור המחקרי בטהראן השיב קנאדי "אופציית הייצור נמצאת בידינו ואנו גם התחלנו בכך. אולם על הבכירים הקשורים לכך להשיב באשר לפרק הזמן שזה יימשך." [31]

 

גם איתאללה אחמד ח'אתמי הדגיש בדרשת יום השישי בטהראן (6.11), כי "איש לא יעשה עסקה ע"ח זכויות הגרעין של האומה ולא יוותר על זכויותיה החוקיות. אם המערביים רוצים לשחק איתנו ויסרבו להעביר דלק גרעיני לכור המחקר בטהראן, מדעני הגרעין שלנו יצעדו קדימה ויספקו גם את הדלק."[32]  

 

סיו"ר המג'לס, מוחמד חסן אבו-תוראבי, אמר כי כל תנאי מקדים לאספקת הדלק הגרעיני לכור המחקרי בטהראן אינו מקובל על איראן ויבטא חריגה מעקרונות סבא"א. לדבריו, אם לא תושג הסכמה, על ארצו להמשיך במדיניות ההעשרה תחת תקנות סבא"א.[33]

 

ראש תת וועדת קשרי חוץ בוועדת המג'לס לביטחון לאומי ומדיניות חוץ באיראן, חוסין אבראהימי, אמר: "...עסקת חילופי דלק גרעיני ברמת 3.5 אחוז של איראן תמורת דלק גרעיני ברמת 20% מצד המערב אינה באה כלל בחשבון ... אנו סבורים כי איראן מסוגלת להעשיר אורניום עד רמה של 20% בעצמה".[34]

 

דווח וועדת המג'לס לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, כאט'ם ג'לאלי, אמר כי אם לא יתאפשר לאיראן לקנות דלק גרעיני "אנו נגביר בעצמנו את אחוז ההעשרה שמתחת ל-5% למעל ל-5%."[35] הוא חזר על עמדה זו ב-9.11.09 ואמר כי בידי איראן שתי ברירות: קניית אורניום מועשר או העשרה בתוך איראן. הוצאת אורניום מאיראן, הבהיר, עומדת בניגוד לאינטרס האיראני. [36]

 

במאמר מערכת ב-15 בנובמבר 2009, תחת הכותרת "איראן לא תמתין לנצח", טען היומון כיהאן כי איראן נתנה את תשובתה לטיוטת וינה כבר לפני כחודש והיא ממתינה לתשובת המערב אותם טרם קיבלה. לטענת היומון, איראן לא פסלה את עיקרון עסקת וינה לפיה תרכוש דלק גרעיני והיא מיישמת את השגותיה, כך שתוך כדי אספקת הדלק הגרעיני הדרוש לכור המחקר בטהראן היא תשמר את העתודות האסטרטגיות של החומר הגרעיני באיראן. נושא זה ואחרים גרמו לכך שהמערב אינו מסוגל להשיב להשגותיה של איראן ולכן העסקה מתעכבת. היומון הזהיר כי על המערב לדעת שלסבלנותה של איראן יש גבול ונושא אספקת הדלק הגרעיני לכור המחקר בטהראן לא יכול לחכות לנצח: "אפשרות ההעשרה באחוז גבוה יותר על אדמת איראן היא מסוג הבחירות שלא ניתן לחזור בהן מרגע שהונחו על השולחן."[37]

 

אבו אל-פזל זוהרה-ונד, יועצו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי, אמר: "יתכן ויהיו נסיבות שיחייבו את איראן להעשיר אורניום לרמה של 63% , בין אם בקנייה או ייצור עצמי בפיקוח סבא"א. [38]

 

מדוע מתעקשת איראן על אחזקת 1500 ק"ג אורניום מועשר ברשותה?

ראוי לציין כי לצורך הפעלת הכור בטהראן נדרשת כמות של 30 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20% והכור לפי מומחים איראניים אמור לפעול ביעילות רק עוד כעשור בלבד. לפיכך איראן איננה זקוקה להעשרת 1200 ק"ג שברשותה לרמה של 20%, כי ההעשרה המערבית שתהפוך את האורניום למוטות דלק תמנע ממנה כל שימוש צבאי באורניום זה. לכן אין איראן ששה להעביר את מרבית עתודת האורניום המועשר שברשותה לידי מדינה שלישית, ומעדיפה לשמור אותו ברשותה.

 

עוד יוזכר כי איראן לא זקוקה לאורניום לצורך הפעלת הכור בבושהר (שאינו פעיל עדיין) משום שהיא חתמה הסכם עם מוסקבה ב- 2005 להעברת מוטות דלק, ומ-2007 היא החלה לקבלם.

 

בהקשר זה יש לציין את הצהרתו של חבר הוועדה המדעית בארגון לאנרגיה גרעינית של איראן שטען כי איראן אינה צריכה ממילא את כל כמויות האורניום שהעשירה מפני שאין לה מפעלים וכורי גרעין שלצורך הפעלתם נדרש האורניום המועשר הזה.[39] 

לפיכך יש לתהות מדוע מתעקשת איראן לשמור על כל מלאי האורניום המועשר שברשותה - 1500-1800 ק"ג עפ"י הערכות סבא"א - ולהמשיך בהעשרה נוספת מבלי שיפריעו לה.