יומונים לבנוניים: לאן נעלם השגריר הסורי בלבנון?
לאחרונה התפרסמו ביומונים לבנוניים, ובהם גם היומון אל-אח'באר הידוע בקרבתו למשטר הסורי, מאמרים הכוללים ביקורת על סוריה בנושא אי תפקודו של השגריר הסורי בלבנון, עלי עבד אל-כרים. היומונים טענו כי למרות שסוריה כוננה יחסים דיפלומטיים עם לבנון ומינתה שגריר בלבנון, הרי שמינוי זה הוא פורמאלי בלבד לאור העובדה שעבד אל-כרים כמעט ולא נמצא בלבנון, לא נפגש עם אף אישיות לבנונית ולמעשה אינו מהווה חלק ממערכת היחסים בין שתי המדינות, אשר ממשיכים להתנהל, כמו בעבר, באמצעות לבנונים הידועים כמקורביה של סוריה, בראשם השר הלבנוני לשעבר ויאם והאב.
השגריר הסורי אינו מתגורר בבירות
ניקולא נאציף, בעל טור קבוע ביומון הלבנוני אל-אח'באר, כתב ברוח דומה: "[כוחות ה-14 במרץ] מביעים את חוסר שביעות רצונם מהמסלול [בו מתקדמים] היחסים הדיפלומטים בין לבנון לסוריה. [הם סבורים] שדמשק אינה מקדישה ליחסים הדיפלומטיים את הרצינות הנדרשת, וזאת בניגוד ללבנון אשר מתייחסת אליהם כפי שמחייבים המסורת והכללים הנהוגים ולו ברמה הפשוטה ביותר של [היחסים הדיפלומטיים].
שכן, לאחר שהשגריר הלבנוני בסוריה, מישל ח'ורי, הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא בשאר אל-אסד ב-7 במאי [2009], הוא ביקר אצל רוב הבכירים הסוריים, החל מסגנית הנשיא לענייני תרבות, נג'אח אל-עטאר, ראש הממשלה מחמד נאג'י אל-עוטרי, סגן ראש הממשלה לענייני כלכלה עבד אללה אל-דרדרי, שר החוץ וליד אל-מועלם, [הסגן] שלו פיצל אל-מקדאד ויועצתו של הנשיא השרה בות'ינה שעבאן. כמו כן הוא ערך פגישות היכרות ופגישות נוספות באופן מחזורי לשם החלפות דעות עם השגרירים הזרים והערביים בדמשק. הוא גם שכר דירה בעבורו [בדמשק] ומתכוון לשכור משרדים חדשים עבור השגרירות,הוא פתח את המחלקה הקונסולארית אשר יש בה פעילות מתמדת לאור תחומי האחריות הרבים שלה...
מנגד, השגריר הסורי עלי עבד אל-כרים אינו מתגורר בבירות באורח קבע, אלא הוא מגיע למבנה השגרירות מפעם לפעם. אמצעי התקשורת לא מדווחים על שום פעילות שהוא היה שותף בה והוא לא נראה בפומבי. לאחר שהגיש את כתב האמנה לנשיא הלבנוני ב-29 במאי [2009] לא [שמענו] שהוא ביקר אצל בכיר לבנוני כלשהו. יתר על כן, הוא כמעט נעלם [לחלוטין] מחזית האירועים, למעט ההשתתפות שלו בישיבת [הפרלמנט שבה] נבחר נביה ברי לתפקיד יו"ר הפרלמנט ב-25.6.09. הוא [אף] לא ביקר בבית ראש הממשלה מסיבות הנוגעות לעמדה השלילית של ממשלתו כלפי ממשלת פואד אל-סניורה. בניגוד לשגרירים הערביים והזרים אשר יש להם פעילות ענפה בקרב המנהיגים [הלבנוניים] והמפלגות [הלבנוניות], עבד אל-כרים לא נוהג כמותם, הוא לא ביקר אצלם ולא נראה ב[אירועים] רשמיים..."[1]
האם מישהו פגש את אדון עלי עבד אל-כרים?
עורך היומון הלבנוני אל-אח'באר, ח'אלד צאע'יה, פרסם מאמר בו תהה בציניות האם מישהו בכלל ראה את השגריר הסורי בלבנון: "האם מישהו מכם פגש את האדון עלי עבד אל-כרים עלי? למי שלא זוכר את שמו של האדון [נציין] שזהו השגריר הסורי בבירות. למי שלא זוכר [גם את זה] אז [אכן] יש לנו שגרירות סורית בבירות, וכפי שאנו שומעים זהו אחד ההישגים החשובים שהשיג המאבק של "כוחות ה-14 במרץ". מדינות מערביות רבות שיבחו אף הן את כינון היחסים הדיפלומטים בין לבנון לסוריה. היו שאמרו כי פתיחת השגרירות היא אירוע עצום בהיסטוריה המודרנית שלנו, שכן זוהי ההוכחה הניצחת להכרה של סוריה בעצמאותה של לבנון. יחד עם זאת, אין מנוס אלא להפנות את השאלה אל המסתובבים ברחובות בירות: האם מישהו מכם פגש באדון עלי עבד אל-כרים עלי?...
מזה תקופה לא קצרה אנו שומעים מדי יום [מחבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר ויאם והאב, המקורב למשטר הסורי] ביטויים כמו: 'המזוודה שלי מלאה במסרים [של בכירים לבנוניים] שמבקשים [לקבוע] פגישות עם הבכירים הסוריים', 'פלוני לא צריך תיווך בינו לבין המנהיגים הסוריים', 'שעריה של סוריה פתוחים בפני כולם למעט בודדים', 'הסתיימה הבעיה של סוריה עם פלוני', ' פלוני צריך לפתור את הבעיה שלו עם זה וזה לפני שיפנה לסוריה'... מה שמוזר הוא שבעל המזוודה, מקבל המסרים והדובר בשם סוריה בלבנון הוא לא בדיוק האדון עלי עבד אל-כרים עלי. [מקבל המסרים] הוא אדם אחר, שלמיטב ידיעותיי הצנועות אינו משתייך לצוות הפקידים של השגרירות הסורית בבירות.
דבר הזה מעורר כמה שאלות: ... מה התפקיד של השגרירות הזו בדיוק? מה רוצים הפוליטיקאים הלבנוניים מההנהגה הסורית? באיזה זכות הם מבקשים את הפגישות? אם היחסים בין לבנון לסוריה יחזרו לפתע [למצב שבו כל קבוצה לבנונית דואגת לעצמה ולהסדרת יחסיה האישיים עם סוריה] מה היתה המטרה של תיקון היחסים הללו [על ידי כינון היחסים הדיפלומטים]? מה יעשה הנשיא מישל סולימאן? [שהרי], לאחר שהוא נבחר הוא ערך ביקור בסוריה שזכה לכינוי ביקור שמטרתו לבסס מחדש את היחסים בין לבנון לסוריה, [אולם היום], כלל לא ברור מה בדיוק התבסס?...
אנו לא שומעים על האזרח הסורי עלי עבד אל-כרים עלי ומבקשים מכל מי שיודע דבר על מקום הימצאו ליצור קשר עם האדון ויאם והאב בדחיפות".[2]
היחסים הדיפלומטיים בין לבנון לסוריה פורמאליים בלבד
היומון "אל-מסתקבל" שבבעלותו של סעד אל-חרירי פרסם מאמר בו תהה על פעילותו הנמרצת של ויאם והאב בשם סוריה בלבנון ושאל האם הוא החליף את השגריר הסורי עלי עבד אל-כרים: "האם יש שגריר סורי או שני שגרירים [סורים] בלבנון? [האם יש] שגריר ושמו עלי עבד אל-כרים, או מחליף של השגריר ששמו ויאם והאב? גורמים פוליטיים העקבים אחר היחסים הדיפלומטיים בין לבנון וסוריה תוהים על תפקידו של השגריר עלי עבד אל-כרים ועל הפעילות הדיפלומטית שלו מאז שמונה לשגריר בבירות ולא מוצאים תשובה שתרצה אותם, ומציינים שהוא שגריר [שקיבל] צו עיכוב ביצוע!...
השר לשעבר [ויאם] והאב מתנהג כאילו הוא 'שגריר סוריה בלבנון'. הוא מקפץ ומסתובב [ממקום למקום בלבנון], קורא ומנתח את הפוליטיקה ומכבד את אמצעי התקשורת במה שמתפרש כמסרים מהמשטר הסורי אל הלבנונים. הדברים לא נעצרים בנקודה זו, שכן והאב מינה את עצמו ל'אפוטרופוס סורי על הלבנונים' והחל להעביר מסרים של אהבה וברכות מהאחים בסוריה אל המנהיגים הלבנונים. הוא עובר מהצ'אחיה [מעוז חזבאללה] להר [הלבנון, מעוז הדרוזים], משם לקלמנסו [ביתו של ג'ונבלאט] ועד לבכפאיא [ביתו של אמין אל-ג'ומיל] כשהוא מביע... את רצונותיו של המשטר הסורי ממנהיגי '[כוחות] ה-14 במרץ' ומינה את עצמו לקבלן [שמארגן להם] ביקורים בסוריה... בדרך כזו או אחרת והאב עוקף את תפקידו של השגריר הסורי בלבנון... לא ייתכן שוהאב יקפוץ ויסתובב [ממקום למקום] ללא שקיבל אור ירוק [מהמשטר הסורי] במיוחד לאור העובדה שביקוריו בסוריה מתקיימים באופן מחזורי וסדיר...
כל מה שמתרחש פוגע במהותם של היחסים הדיפלומטיים בין לבנון לסוריה שנראה כי הם עדיין לא חרגו מהמסגרת הפורמאלית שלהם. שכן, היחס של סוריה לגורמים הלבנוניים - לאישים, למפלגות ולקבוצות הפוליטיות - עדיין לא עטה לבוש דיפלומטי ועדיין מפגר מבחינה פורמאלית ותוכנית. משמעות הדבר היא שהקמתה של השגרירות הסורית בבירות לא שמה קץ להתערבות של דמשק בעניינים הפוליטיים הלבנוניים והמשטר בסוריה לא ויתר על ההשקפות וצורות ההתייחסות המתנשאות שלו כלפי לבנון. במסגרת זו, הגורמים העוקבים אחר היחסים בין לבנון לסוריה סבורים שהעובדה שגורמים מסוימים עוקפים את תפקידו של השגריר הסורי בלבנון מהווה פגיעה בריבונות הסורית ובתפקיד של השגריר שלה בלבנון וכי זה עלול לרוקן מתוכן את [המשמעות] של היחסים הדיפלומטיים..."[3]
