המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יומון לבנוני חושף פרטים חדשים על פועלו של מור'ניה
1/4/2009

 

יומון לבנוני חושף פרטים חדשים על פועלו של עמאד מור'ניה

 

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, המקורב לחזבאללה, פרסם לרגל יום השנה לחיסול קצין המבצעים של חזבאללה, עמאד מור'ניה (12 בפברואר 2008), כתבה הסוקרת את תולדות חייו. הכתבה חושפת פרטים חדשים על תרומתו של מור'ניה להכנות לקראת מלחמת לבנון השנייה, לשיקום כוחו של חזבאללה אחריה, לחקר תוצאות המלחמה, להיערכות לעימות הבא מול ישראל ולהנחלת הניסיון של חזבאללה לפלגים הפלסטיניים בעזה ובגדה.

 

להלן תרגום קטעים נבחרים מכתבה זו ומכתבה נוספת שפרסם אל-אמין אודות תפקידו של מור'ניה בהכנות של ההתנגדות הפלסטינית לקראת המלחמה בעזה:     

 

ההכנות לקראת "מלחמת לבנון השנייה"

"במהלך שש שנים [2000-2006, מנסיגת ישראל מדרום לבנון ועד ל"מלחמת לבנון השנייה"], הוביל מור'ניה את תהליך הפיתוח הגדול ביותר של ההתנגדות בזמנו, [אשר כלל] אימון אלפי לוחמים, פריסה בשיטות מיוחדות ומוסוות לאורך קו הגבול [בין לבנון לישראל] והכנסת אמצעים חדשים לשדה הקרב. הוא שקד – לצד מאות [לוחמים] שנבחרו בקפידה – על פריסת הכוח הטילי של חזבאללה באופן שיאפשר לו למלא את יעדו, ועל חפירת מנהרות, הקמת בסיסים קרביים ופריסת עשרות נקודות תצפית גלויות וחשאיות... פיתוח מומחיותם של הקאדרים בהתנגדות נעשתה באמצעות למידת כל הפרטים, המסגרות ושיטות הפעולה של צבא הכיבוש. [מור'ניה] הוביל באותה עת מנגנון מודיעיני שלא ניתן יהיה לדבר עליו [עוד] זמן רב, אך היה לו חלק בניצחונות ובהישגים.

 

לאחר חטיפת [שלושת חיילי צה"ל] בראשית סתיו 2000 באזור שבעא, ומימוש [עסקת] חילופי [השבויים] בינואר 2004, המתין חאג' עמאד [מור'ניה להמשך] מאמצי התיווך. מאחר שנותרו עצורים בכלא [הישראלי], הוחלט לבצע פעולת חטיפה נוספת. ביולי 2006 הוכתרה בהצלחה פעולת "ההבטחה שקוימה" [כינוי חזבאללה למבצע חטיפת שני חיילי צה"ל], ולאחריה פרצה מלחמת [לבנון השנייה]..."

 

שיקום כוחו של חזבאללה והתעצמותו לאחר המלחמה

"'בשישה חודשים, ביצענו את מה שעשינו [בעבר] בשש שנים', כך אמר מור'ניה תשעה חודשים לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, בהתייחסו לתוצאות הצעדים בהם נקטה ההתנגדות על מנת להצטייד מחדש בכוח ובתחמושת. מן היום הראשון לסיום מלחמת הטירוף שערכה ישראל נגד לבנון, היו כל מנהיגי חזבאללה עסוקים בטיפול בענייני המגורשים ובאומדן הנזקים. מור'ניה, מצדו, ערך ביקורים אצל חבריו לוחמי ההתנגדות, מפקדים וחיילים, וטיפל בנושא החללים והפצועים. ואולם, בה בעת, הוא כבר קבע כיצד יקרא אל הדגל אלפי לוחמי התנגדות [חדשים], במסגרת תכנית עבודה אינטנסיבית שהתמקדה בהשבת כל החימוש [והמשאבים] שאבדו במלחמה. כאשר ערך חזבאללה עצרת ניצחון באוגוסט 2006, [מזכ"ל הארגון], חסן [נצראללה] חש [די] ביטחון כדי להודיע להמונים כי הכוח הטילי של חזבאללה כבר גדול יותר מכפי שהיה בימי המלחמה."

 

הפקת לקחי המלחמה הרבה לפני דו"ח וינוגרד

"תוך שבועות ספורים [מתום המלחמה] הקים מור'ניה עשרות ועדות [חקירה], אשר שקדו על בדיקת כל נקודה וכל עימות, על תיעוד מספר רב ככל האפשר של קרבות שנערכו במהלך המלחמה ועל שחזור כל מה שאירע לכל אחת מחוליות ההתנגדות שהשתתפו בלחימה באופן ישיר, או [באופן עקיף] באמצעות סיוע או כוננות במקומות אליהם לא הגיעה הלחימה. מונו צוותים עליהם הוטל לבדוק את העדויות ולבצע תחקירים כדי להפיק לקחים מההצלחות ומהשגיאות. תוך פרק זמן לא ארוך, הרבה לפני שהושלם בישראל דו"ח וינוגרד, הכינו מור'ניה ומפקדי ההתנגדות את הדו"ח וההערכה שלהם בנוגע למלחמה. הניסיון נלמד והופקו הלקחים והמסקנות, ועל בסיסם חוברה שורת תכנית ארוכה, שעל יישום רבות מהן הוא שקד בפיקוחו [האישי], בעוד שכעת שוקדים על השלמתן של הנותרות."

 

ההיערכות לעימות הבא: השמדת ישראל - כבר לא חלום

"בין ה-15 באוגוסט 2006 ל-12 בפברואר 2008 מור'ניה בקושי ישן... הוא עבד שעות ארוכות מאוד, והיו חולפים עליו יומיים או שלושה ללא שינה נורמאלית.... במהלך תקופה זו, שב מור'ניה וחיבר את התכניות החדשות של ההתנגדות, בכפוף לתוצאות העימות שהתרחש או זה שעשוי להתרחש בכל יום. ואולם, צעדיו המבצעיים לקחו בחשבון את האפקט של האמונה, שהוא ויתר המנהיגים בהתנגדות ובחזבאללה היו משוכנעים בה, ולפיה: השמדת ישראל כבר אינה בגדר חלום בלבד ואין צורך שיחלפו עשרות שנים עד לההגשמתו, אלא ניתן... להסב לצבא האויב מהלומות שינטרלו את יכולתו להגן על ישותו, ולפגוע בחזית [הישראלית] הפנימית באופן שייטול ממנה את לכידותה ועמידתה האיתנה. כל זאת על מנת להכשיר את השטח... כדי להגשים את מה שמוכר בין חבריו של עמאד כ'שליחות' למען הצלת פלסטין והשמדת ישראל.

 

הוא שקד על הכנת תכניות הפיתוח, האימון, החימוש, המוכנות והתחמושת על כל סוגיה בזמן שיא, ועל היערכות למלחמה שתימשך חודשים ארוכים, ולא שבועות כפי שאירע בעבר. [בתוך כך, הוא שקד גם] על שימוש ביכולות חדשות מצד דרגים שונים [בארגון], על יצירת מנגנונים חדשים ומפותחים עבור כל הגזרות ועבור כל פעולות התכנון, על אספקת צורכי האימון ועל חימוש עשרות אלפי לוחמי התנגדות ופריסתם בהתאם לתכניות חדשות, המהוות שכלול נוסף של מתכונת התיאום בין חוליות התנגדות לבין נשק של צבא קלאסי."

 

העברת ניסיון חזבאללה לעזה ולגדה

"פלסטין נותרה כל העת 'מילת הצופן' בין [מור'ניה] לבין חבריו לנשק ולמטרה בפלגי ההתנגדות הפלסטיניים, ומעולם לא היה קשה לאף אחד מן הצדדים להתקרב [האחד לשני] כדי להגשים את המטרות המשותפות המשרתות את העניין הגדול יותר: יצירת תנאים שיובילו באופן מעשי להשמדת ישראל. מור'ניה לא היה זקוק לנסיבות מיוחדות או להעמדת פנים מלאכותית כדי להבהיר לאויב – לפני בעלי הברית ולוחמי ההתנגדות – שנושא פלסטין, השבתה לאנשיה וחיסול ישראל קודמים לכל...

 

לאחר 15 באוגוסט 2006, לא נח מור'ניה יום אחד. הוא נהג כמי שחש שמותו קרב וביקש לסיים ככל שיעלה בידו לפני הסתלקותו, לא רק בלבנון אלא גם במקומות אחרים, בפרט בכל הנוגע להעברת הניסיון [של חזבאללה] אל הפלסטינים. הוא שקד על נושא זה באופן ממושך ופרטני יחד עם מנהיגי הפלגים הפלסטינים הממונים על כך בעזה, בגדה וביתר פלסטין. הוא הציג בפניהם את פרטי הלקחים שהפיקה ההתנגדות ממלחמת לבנון השנייה, [הכוללות] הערכה ביחס לתפקודו של צבא האויב ולנקודות התורפה והחוזק שלו והדגשת הצרכים של ההתנגדות הפלסטינית.

 

[מור'ניה] נטל על עצמו את האחריות לפקח על יישום תכניות הסיוע להעברת ניסיון [חזבאללה] לעזה ולגדה, לקבל את פניהן של קבוצות מתוך פלסטין, לאמנן ולחמשן בניסיון, ברעיונות ובתכניות. כל זאת לצד [הנשק] שניתן היה להעביר לתוך פלסטין באמצעים שונים, עבורם גייס השהיד [מור'ניה] יכולות וכוחות אנושיים וכספיים עצומים. עם זאת, הנחת העבודה הבסיסית שלו לקחה בחשבון שבפלסטין מצויות יכולות אנושיות כבירות, שיש לפעול כדי להשתמש בהן היטב במערכה מכרעת שבוא תבוא, ולו בעוד זמן [רב]."[1]

 

בכתבה שפרסם במהלך המלחמה בעזה, שפך אל-אמין אור נוסף על התפקיד שמילא מור'ניה בהכנות לקראתה: "לא חלף זמן רב מתבוסת ישראל בלבנון עד שהיה מור'ניה טרוד בהעברת הניסיון לפלסטין. הוא מיהר לערוך סדרת פגישות, אשר לא נפסקו עד ערב מותו, וטיפל במה שנתפס בעיניו כחלומו הגדול ביותר... תוך זמן קצר, חוברו התכניות, ועשרות קאדרים של ההתנגדות הפלסטינית נסעו לסוריה, ללבנון ולאיראן והורשו להתוודע לפרטים רבים ולהפיק תועלת מניסיונות נרחבים. תוך פחות משנה, עמדה עזה מול מציאות שדה [קרב] שונה מזו ששררה באזורים אלה בעשורים הקודמים.

 

ההיררכיה הצבאית של כוחות ההתנגדות – בפרט של חמאס – שינתה את צורתה, ולקחה בחשבון מלחמה ישראלית מזן משוגע, כמו זו המתחוללת כעת.  כל העניינים נדונו מראש, ובכלל זאת הדרכים באמצעותן יש להגן על המאגר ההולך וגדל של אמצעי לחימה [שבידי חמאס], להותיר את נתיבי האספקה פתוחים ולשמור על קשר בין כל החוליות. השהיד מור'ניה מצוטט כאומר: 'הפלסטינים מוכיחים יום אחר יום כי הם העם הגיבור המסוגל לשאת בכל התלאות. האופן בו הפכה בטן האדמה סביב רצועת [עזה] ובתוכה למערך של ערים [תת-קרקעיות] שרירות וקיימות, מעיד על כך שאם יהיו [לפלסטינים] הרצון וההנהגה [המתאימים], הרי שהם יגשימו את מה שלא עלה בידי [הדורות הפלסטיניים] הקודמים'."[2]     

 



[1]  אל-אח'באר (לבנון), 16.2.2009.

[2]  אל-אח'באר (לבנון), 10.1.2009.