המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר ביומון "אל-וטן" הסעודי: איראן היתה מדינה סונית
25/2/2009

 

בכיר ביומון "אל-וטן" הסעודי: איראן היתה מדינה סונית

 

ההתבטאויות האיראניות בדבר ריבונותה של איראן על אזורים במפרץ החריפו את העימות הקיים בין המחנה האיראני לבין המחנה הסעודי-מצרי[1]. היומון הסעודי "אל-וטן"[2] פרסם היום מאמר חריף, המתייחס לעברה הסוני של איראן. הכותב, סולימאן אל-עקילי, מנהל משרדי העיתון בעיר אל-ריאץ', קבע כי איראן היתה בעברה מדינה סונית שתושביה הסונים אולצו תחת איומים להמיר את דתם.  להלן עיקרי מאמרו: 

 

"איראן היתה מדינה סונית עד המאה העשירית להג'רה. כאשר שאה אסמאעיל הצפוי עלה לשלטון בשנת 907 להג'רה [1502 לספירה], הוא הכריח את הסונים להפוך לשיעים, ונתן להם לבחור בין המוות לבין המרה  לשיעה. הוא היה מאוד נלהב בעניין זה ולא היסס להורות לרצוח את כל מי שמפר את הוראתו, או שנמנע מלבצעה. נמסר כי מספר ההרוגים הסונים [בתקופתו] עלה על מיליון. מדיניות ההתעללות בסונים נמשכה לאורך התקופות הפרסיות השונות ובכלל זה גם לאחר המהפכה האסלאמית.

 

למרות שכמיליון וחצי מתושבי טהראן המקוריים הם סונים, אין להם [ולו] מסגד אחד להתפלל בו או מרכז [אחד] להתכנס בו. זאת, בעוד [שבטהראן] יש כנסיות לנוצרים, בתי כנסת ליהודים, מקדשי אש לזורואסטריזם וכדומה. האזרח המוסלמי הסוני מנוע מלזכות במשרות בכירות במדינה, גם אם הוא בעל ידע נרחב והוא זוכה לתמיכה ציבורית...

 

אזור חוזיסתאן הערבי (ערבסתאן) עתיר הנפט ובירתו אל-אהואז, שבדרום מערב המדינה - שם יש רוב ערבי סוני - נתון [לניסיונות] אינטנסיביים להפיכתו לפרסי. הדבר מתבצע על ידי טרנספר של הסונים [בפרט], והערבים בכלל, מאזורי מגוריהם ויישוב של משפחות ממוצא פרסי [במקומם]. האזורים של הסונים, בין אם במערב המדינה או במזרחה (בלוצי'סתאן), נתונים למדיניות מכוונת של דחיקה לשוליים מבחינת הפיתוח ותושבי האזורים האלה מורחקים ממשרות.

 

תפיסה גזענית זו לא נוגעת רק לסונים אלא מכוונת כלפי כל הערבים. יש בדיחות לעגניות נגד הערבים, ופועלי הניקיון (שרובם ערבים) נאלצים ללבוש את הע'ותרה הערבית [סוג של כיסוי ראש] וזאת כדי לבזותם ולבדלם מן האיראנים. בשנת 2002 ביקרתי באיראן ונעזרתי בפליט עיראקי כנהג ומתורגמן. הוא התלונן בפניי על יחסם הרע של האיראנים ועל הבוז שלהם כלפי הערבים והתחרט על כך שהוא מתגורר בטהראן...

 

למרות שישנם חיסולים של אנשי דת ומנהיגים ערביים וסונים באיראן, מעצרים ורדיפות של פעילים חברתיים [ערביים] וכן ניסיונות להגביל את [הפצת] התרבות הערבית, הארגונים הבין-לאומיים לזכויות האדם שותקים כמי שקשרו קשר עם משטר אנשי הדת [באיראן]. לא שמענו דבר בעניין, למעט מחאות קלות על מה [שנעשה] לעורכת הדין האיראנית, שירין עבאדי. הגינוי האחרון למה שנעשה לערבים הסונים באיראן היה לפני ארבע שנים כאשר הארגון ה-Human Rights Watch  בדו"ח הבינלאומי שלו לשנת 2005... [קבע] כי 'בני המיעוטים האתניים והדתיים באיראן עדיין מהווים מטרה להפליה ואפילו לדיכוי'.

 

אף שהבית האיראני נראה [עשוי] מזכוכית ושברירי, המשטר האיראני לא חדל מלהתערב בענייני שכניו. הוא מסתנן למוסדות התרבות והתקשורת [שלהם], מסית מיעוטים, מפיץ תפיסות כיתתיות, מקים מפלגות דתיות, נועץ את ציפורניו בפוליטיקה הפנימית [של מדינות ערב] ומתמיד בעקשנות לתמוך בהקצנה הסונית כדי להפריע ליציבות הפנימית ולשלום החברה."



[1] ב-10 בפברואר  2009במשהד לציון 30 שנה למהפכה האסלאמית אמר עלי אכבר נאטק נורי יועצו של המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי, כי בחרין היתה המחוז ה-14 של איראן. ח'ורסאן (איראן), 11.2.209. כמו כן לאיראן מחלוקת עם האמירויות בנוגע לריבונות על שלושת האיים טונב הקטן טונב הגדול ואבו מוסא. 

[2] אל-וטן (סעודיה), 23.2.2009

תגיות