כללי

ליברל ערבי תוקף את דברי יו"ר הפרלמנט האירופי על אי נחיצותה של דמוקרטיה במזה"ת   

 

ב-20 בדצמבר 2008 הצהיר יו"ר הפרלמנט האירופי הנס גרט פוטרינג, במהלך ביקור במוסקט בירת עמאן, כי הדמוקרטיה במזרח התיכון צריכה לצמוח מבפנים בהתאם למנהגים ולערכים של התושבים, וכי המערב אינו צריך להפעיל עליהם לחץ לאמץ את השיטה הדמוקרטית שאירופה נוהגת לפיה. דבריו אלה עוררו ביקורת בקרב ליברלים בעולם הערבי. יום למחרת, ב-21 בדצמבר 2008 פרסם עומראן סלמאן, עורך האתר הליברלי בערבית אאפאק,[1] מאמר התקפה חריף בגנות דבריו של פוטרינג.

 

להלן קטעים ממאמרו:

 

בכירים במערב מעדיפים משטרים דיקטטוריים במזה"ת

... מה פירושן של הצהרות כגון אלה [של פוטרינג]? ... פירושן שהשיטה הדמוקרטית שאירופה נוהגת על פיה מתאימה לכל מדינות העולם פרט לאזור הערבי.

 

כמובן, הצהרות אלה אינן תמימות והן לא נאמרו בשל עיניהם היפות של יוצאי הדופן כביכול, [כלומר: הערבים], אלא צופנות בחובן נטיות גזעניות מצד אחד ומגמות אינטרסנטיות מצד שני.

 

לדעתם [של אנשים כמו יו"ר הפרלמנט האירופי], הערבים אינם ראויים ליותר מאשר הממשלות שלהם הקיימות כיום, הם לא ראויים לדמוקרטיה ממנה נהנים העמים המתורבתים, ולכן עדיף שלא נפעיל לחצים על המשטרים הדיקטטוריים, אלא נמלא את רצונם וכך [נשיג] הסכמים, כסף ורווחים, ושעמיהם ילכו לעזאזל.

 

לאמיתו של דבר, יו"ר הפרלמנט האירופי, שצריך להתבייש בשל הצהרות אלה, איננו הבוגד היחיד בקבוצה זו [של מדינאים מערביים]. למרבה הצער, ישנם בכירים אירופאים ואמריקאים רבים, השותפים לדעתו, וחלקם [אף נמצאים] במרוץ לפתיחת דף חדש עם הממשלות הדיקטטוריות באזור, כמו: משטרו של בשאר אל-אסד, אל-קדאפי ואחרים.

 

השקפתם מתבססת על האלמנטים הבאים:

 

* בני אדם אינם דומים זה לזה במאמצים [שהם משקיעים] כדי להשיג את הדמוקרטיה, לכן ישנם עמים מדרגה ראשונה ועמים מדרגה עשירית. [העמים מדרגה] ראשונה, האירופאים והמערביים, זכאים ליהנות מסוגים של דמוקרטיה ברמה הגבוהה ביותר, בעוד העמים הערביים, שהם עמים מדרגה שנייה, צריכים לציית לכללים שקובעות להם ממשלותיהם, [וזאת] כיוון שמטבע בריאתם הם שונים.

 

* ההגנה על האינטרסים של המערב תיעשה בצורה הטובה ביותר על ידי שמירה על המשטרים העריצים הקיימים ולא על ידי פתיחת הדלת בפני העמים כדי שיבחרו את החלופה הדמוקרטית, שכן דבר זה יגרום לפגיעה באינטרסים אלה [של המערב].

 

* הניסיון הדמוקרטי הוא מעצם אופיו [ניסיון] מצטבר ולכן לא צריך להקדים או למהר להשיגו, בפרט כשמדובר במדינות ערב, אך הוא לא חל על עמי אירופה המזרחית, אמריקה הדרומית או אסיה, [בהן דחפו לדמוקרטיה מיד].

 

* לכל עם ואזור ישנם מאפיינים תרבותיים ייחודיים ומנהגים שיש לפעול על פיהם. לכן תהיה זו טעות לכפות את הדמוקרטיה על אזור זה, [האזור הערבי], או להפעיל עליו לחץ ליישמה.

 

כפי שאמרתי, זהו תירוץ גרידא שמשמש חלק מהפוליטיקאים האופורטוניסטים במערב כדי להצדיק את קשריהם עם הממשלות העריצות והמושחתות בעולם הערבי.

 

הדבר טומן בחובו זלזול גדול בעמים של אזור זה והתייחסות אליהם כבני אדם ממדרגה נחותה.

 

גם העמים הערביים רוצים חופש ודמוקרטיה

הדבר הנכון, והרחוק מהגיונם של אופורטוניסטים [מערביים] אלה, הוא שכל העמים שווים [בזכותם] לחופש ולדמוקרטיה. אין עם בעולם שלא רודף חופש או נאבק למענו, והעמים הערבים אינם יוצאי דופן בעניין זה.

 

כמו כן, הדמוקרטיה אינה לבוש שהאנשים לובשים בהתאם למנהגים או לאקלים השורר אצלם, אלא הוא ערך אנושי כלל עולמי החוצה יבשות ותרבויות.

 

שלטון החוק, בחירת ממשלות על ידי עמיהן ומתן דין וחשבון [לבוחריהן], הפרדת הרשויות, פלורליזם והעברת השלטון בדרכי שלום, [כל אלה] אינם עניין של [מאפיינים] ייחודיים או מנהגים אזוריים. אם הם טובים למערב - הם גם טובים למזרח ולכל מקום אחר בעולם.

 

מה שנותר לומר הוא שחובה על הרפורמיסטים ואלה המגנים על הדמוקרטיה והחופש בארצות ערב, להוקיע את הגזענות והאופורטוניזם של פוליטיקאים אלה, כדוגמת יו"ר הפרלמנט האירופי...