המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הממסד הדתי הסעודי נגד ערוצי הטלוויזיה במדינה
15/10/2008

 

הממסד הדתי הסעודי נגד ערוצי הטלוויזיה במדינה

 

לאחרונה פרסמו אנשי דת סעודיים פסקי הלכה הקוראים להרוג אינטלקטואלים, בעלי ערוצי לוויין ומגישי תכניות טלוויזיה בשל שידור תכניות בלתי ראויות. ב-16 במרץ 2008 פרסם השיח' עבד אל-רחמן אל-בראכ פתוא המאשימה בכפירה שני כותבים ליבראליים סעודיים והמסיתה להרגם.[1] ב-10 בספטמבר 2008 פרסם יו"ר מועצת השפיטה העליונה בסעודיה, השיח' צאלח אל-לחידאן, פתוא המתירה להרוג בעלי ערוצים לוויינים אם לא יפסיקו לשדר "דברים מופקרים" המשחיתים את המוסר.[2] יום למחרת פרסם חבר מועצת השפיטה העליונה בסעודיה, השיח' צאלח אל-פוזאן, פתוא הקוראת להרוג מגישי תכניות הורוסקופ טלוויזיוניות. לטענת אל-פוזאן, מגישי תכניות אלו "עושים מעשי כשפים - פשע שהאסלאם מעניש את מבצעיו בהרג באמצעות חרב, ואסור להתפלל על גופות ההרוגים".[3] כעבור מספר ימים, קרא השיח' עבדאללה בן ג'וברין, לשעבר חבר באגודה לפסיקה הלכתית בסעודיה, לפטר, לאסור ולהלקות אינטלקטואלים הפוגעים במאמריהם או בראיונות טלוויזיוניים באנשי דת ומעליבים אותם. דבריו של בן ג'וברין נאמרו על רקע חילופי דברים שהיו ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" בין הליבראל הסעודי עבדאללה בן בח'ית לבין חבר אגודת חכמי הדת הבכירים בסעודיה, השיח' צאלח אל-פוזאן. במאמרו הטיל בן בח'ית על אנשי הדת את האחריות לעידוד קיצוניות וטרור, נוכח פסקי ההלכה שהם מפרסמים ואשר מדרבנים צעירים לצאת לג'יהאד.[4]

 

פסקי הלכה אלו עוררו סערה בתקשורת הערבית סביב סוגיית עידוד קיצוניות וטרור בסעודיה על-ידי הממסד הדתי במדינה, וסביב הניסיונות למנוע את חופש הביטוי במדינה. בכירים בממסד הדתי בסעודיה, דוגמת המופתי של סעודיה והשיח' אל-עביכאן, יועץ משרד המשפטים הסעודי וחבר מועצת השורא הסעודית, גינו כמה מפסקי הלכה אלו, וכך עשו גם אינטלקטואלים ובעלי טורים ערביים. מסמך זה יביא תגובות אחדות שהתפרסמו בנושא האנרכיה שהשתררה במתן הפתוות בכלל ובפסקי הלכה אלו בפרט.           

 

השיח' אל-לחידאן: להרוג את בעלי ערוצי הלוויין על-פי דין

ב-10 בספטמבר 2008 פרסם, במהלך תכנית רדיו, יו"ר מועצת השפיטה העליונה בסעודיה, השיח' צאלח אל-לחידאן, פסק הלכה המתיר להרוג את בעלי הערוצים הלוויינים על-פי דין, בטענה שהם "גורמים להשחתת המוסר ולמחלוקת פנימית". לדבריו, "יש למנוע ממי שגורם למחלוקות פנימיות לעשות זאת, ואם הוא לא יחדל, מותר להרוג אותו... אם לא ניתן למנוע את הנזק לו גורמים תועמלני השחיתות... על-ידי עונשים הפחותים ממוות, הרי שמותר להוציאם להורג על-פי דין...".[5]

 

ב-14 בספטמבר 2008 אמר אל-לחידאן בראיון לטלוויזיה הסעודית כי דבריו הוצאו מהקשרם. לדבריו, כוונתו הייתה רק לבעלי ערוצים המשדרים תכניות שאינן ראויות לשידור בחודש רמצ'אן, וכי יש להעמידם לדין: "דבריי הוצאו מהקשרם, שכן כוונתי הייתה שעל בעלי הערוצים לציית לאללה ולא לשדר דבר המשחית את המוסר - דוגמת כשפים, הצגות שיש בהן דברי כפירה גלויים, הפצת הוללות ומופקרות ותכניות סאטירה שאינן ראויות לשידור בחודש רמצ'אן ואשר לועגות לאנשי דת או לאנשי משטרת הדת [הסעודית]...    

 

אם אותם בעלי ערוצים לא ייענו לדרישות השלטון וימשיכו להשחית את הציבור בשידוריהם, מותר לשלטון להרוג אותם על-פי דין. ידוע שהשופט אינו שולף את החרב שלו והורג את מי שהוא רוצה, אלא ראשית מוגשת לתביעה הכללית תלונה מהגורמים הרלבנטיים. השופט [מעיין בתביעה ולאחר מכן] מפרסם פסק דין במידה שהוא סבור כי הנאשם ראוי לעונש חמור, ומגיש אותו לגורמים הרלוונטיים לצורך בדיקה יסודית...".[6]    

 

הפתוא של אל-לחידאן זכתה לתמיכתם של אנשי דת אחדים. חבר מועצת השפיטה העליונה בסעודיה, השיח' צאלח אל-פוזאן, אמר בראיון ליומון הסעודי "אל-מדינה": "... אלה אשר מראים מעשי כשפים בערוצי הלוויין והוכח כי הם מכשפים- אין ספק שהם מבצעים פשע גדול ושהם מפרים בכך את הקוראן, את הסונה ואת הסכמת כלל המוסלמים על כך שסופו של כופר הוא מוות באמצעות חרב, אם התברר שהוא מכשף".[7]

 

באופן דומה, אמר חבר ההלכה המוסלמית ומרצה במכללה לביטחון ע"ש המלך פהד, ד"ר מוחמד אל-נוג'ימי, בראיון ליומון הסעודי "אל-מדינה" כי הפתוא של אל-לחידאן מוצדקת: "הפתוא ברורה והשיח' [אל-לחידאן] הסביר עניין משפטי. אילו היה מישהו פונה לבית המשפט, הוא היה מקבל אותה תשובה... [אל-לחידאן התכוון לומר] כי בעל ערוץ המשדר מעשי כשפים ייענש באמצעות מאסר וקנס כספי, ואם הוא יחזור על מעשיו, יש להענישו באמצעות הוצאה להורג...".[8]

 

השיח' אל-עביכאן: הפתוא מתירה דמן של נפשות

לעומת זאת, השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן, חבר במועצת השורא ויועץ במשרד המשפטים הסעודי, אמר בתגובה לפתוא של אל-לחידאן: "אסור לחבר בסגל המשפטי, בפרט בגוף הבכיר ביותר, לפרסם פסק דין כללי בעניינים פליליים הנתונים לשיקול דעתו של השופט, לסוג הפשע וגודלו ולתגובת הנאשם. יתרה מכך, על בית המשפט לעיין בסוגיה... אין ספק שהשחתת המידות המשודרת בערוצי לוויין אחדים היא אחד הפשעים החמורים ביותר... שמבצעיו ראויים לעונש בהתאם לפשע שביצעו...

 

[אולם] פתוא זו משמשת תירוץ לטרוריסטים הנאחזים בכל פתוא המתירה דמן של נפשות שאין לפגוע בהן, וייתכן שחלקם יהרגו נפשות ויהרסו מתקני לוויין מתוך הסתמכות על פתוא זו ודומותיה. אין תועלת לפתוא זו אם הערוצים המדוברים נמצאים במדינות שאינן מיישמות חוקים הלכתיים. ייתכן אף שפתוא זו משמשת את אויבי האסלאם והממלכה הסעודית, כדי לפתוח במתקפה מכוונת על האסלאם ועל סעודיה".[9] בהצהרה מאוחרת יותר הציע אל-עביכאן להקים גוף הלכתי עצמאי שיהיה שייך למוסלמים בכל העולם, ואשר יפקח על פרסום פסקי הלכה. לדבריו, על הגוף לכלול לפחות מאה אנשי דת מוסלמים מכל האסכולות באסלאם שיבדקו את פסקי ההלכה לעומק טרם פרסומם.[10] 

 

בהקשר זה, הוצג סקר שערך אתר האינטרנט של ערוץ "אל-ערביה" בקרב כ-17 אלף גולשים, בנושא איחוד מקורות פסקי ההלכה, המלמד כי הרוב תומך בהקמת גוף אחד שיפרסם פסקי הלכה, כדי למנוע מגורמים אחרים לפרסם פסקי הלכה העלולים לגרום לבלבול בקרב הציבור המוסלמי.[11]

 

אינטלקטואלים סעודיים מואשמים בכפירה

ב-16 במרץ 2008 פרסם השיח' עבד אל-רחמן אל-בראכ באתר  www.islamlight.net פתוא בה האשים בכפירה שני כותבים ליברליים סעודיים, עבדאללה בן בג'אד אל-עותיבי ויוסוף אבא אל-ח'יל, בעקבות מאמרים שפרסמו. בפתוא כתב אל-בראכ: "מי שטוען שאין לחשוב לכופר מי שאינו שייך לאסלאם... או מי שטוען שהשהאדה ש'אין אלוה מבלעדי אללה' אינה מחייבת לכפור בכל אובייקט אחר של פולחן דתי, וכן אין היא מחייבת לחשוב את היהודים, הנוצרים ושאר הפוליתיאיסטים לכופרים - הרי הוא [כלומר מי שטוען כך] נכשל בחטא כבד השולל את האסלאם. יש להעמיד [אדם זה] לדין כדי שיחזור בו מעמדותיו... אחרת יש להרגו, מאחר שכפר באסלאם...".[12]

 

האשמה זו כלפי אל-עותיבי באה בעקבות מאמר שפרסם ב-7 בינואר 2008 ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", בו מתח ביקורת על אנשי דת הנותנים פרשנויות מיותרות לחדי'תים, וטען כי הם מסלפים עקרונות חשובים באסלאם.[13] באופן דומה, הואשם גם אבא אל-ח'יל בכפירה, בעקבות מאמר שפרסם ב-16 בדצמבר 2007 ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", בו טען כי האסלאם אינו מאשים יהודים, נוצרים או בני דתות אחרות בכפירה. לדבריו, האסלאם אף רואה בהם חלק מהקבוצות העתידות להינצל ביום הדין.[14]  

 

הפתוא של אל-בראכ נגד הכותבים הליברליים זכתה לתמיכתו של המפקח על אתר האינטרנט www.islamlight.net , מוחמד אל-הבדאן. במאמר שפרסם באתר www.islamlight.net כתב אל-הבדאן: "אנו קוראים לחכמי הדת ולמנהיגים למלא את התפקיד המצופה מהם והוא לצאת נגד הקבוצה המורדת הזאת, להעמידה למשפט דתי ולהחיל עליה את חוקיו של אללה במלוא הצדק והיושר. זאת כדי להגן על האומה מפני הנזק לו הם גורמים ולעקור אותו מן השורש...".[15]   

 

כמו כן, זכתה הפתוא של אל-בראכ לתמיכתם של עשרים אנשי דת, בגילוי דעת שפורסם באתר www.islamlight.net, בו טענו כי היא מוכחת על-ידי הקוראן והסונה, וכי יש להעמיד לדין את אבא אל-ח'יל ואל-עותיבי.[16] תמיכה בפתוא של אל-בראכ נשמעה גם מפי בעל הטור מוחמד עלי אל-הרפי במאמר ביומון הסעודי "אל-וטן", בו טען כי זכותו של אל-בראכ לומר את דעתו מכורח חופש הביטוי. לדבריו, דרישתו של אל-בראכ להעמיד לדין את שני בעלי הטורים היא דרישה לגיטימית.[17]

 

המופתי של סעודיה מגן על הכותבים הליברליים

בראיון ליומון הלונדוני "אל-חיאת", ב-14 ביולי 2008, הזהיר המופתי של סעודיה, השיח' עבד אל-עזיז אאל אל-שיח', מפני האשמת בעלי הטורים הסעודיים בכפירה. לדבריו, "האשמת אינטלקטואלים בכפירה איננו אחד מעקרונות הדת", ויש לברר בוודאות עם בעל הטור מה הייתה כוונתו במאמר, טרם האשמתו בכפירה.[18]

אל-עותיבי בתגובה לפתוא: לא אפסיק לכתוב

בראיון לאתר האינטרנט של ערוץ "אל-ערביה" אמר אל-עותיבי כי הוא בשום אופן לא יפסיק לכתוב ולהביע את דעותיו, למרות הפתוא המאשימה אותו בכפירה והמסיתה להרגו. הוא טען כי פסק ההלכה שפרסם נגדם אל-בראכ שייך לימי הביניים, והוא הולם את מגמותיו של ארגון אל-קאעדה שמנהיגיו מסיתים להרג אינטלקטואלים ומדינאים. לדבריו, "פסק הלכה זה מפיץ אנרכיה בחברה ומבטל את תפקידם של מוסדות המדינה".[19]

 

אינטלקטואלים סעודיים: כן לחופש הביטוי

ב-30 במרץ 2008 פרסמו 91 אינטלקטואלים סעודיים גילוי דעת באתר www.menber-alhewar.info, בו הביעו התנגדות לפסק ההלכה שפרסם אל-בראכ. בגילוי הדעת נאמר: "איום על אינטלקטואלים בתכפיר [האשמה בכפירה] ובהסתה להרגם המשתמעת מכך, מעכב את הדינאמיקה בתחומי המחשבה, המדע והספרות במדינה... אנו דורשים מהחברה להתנגד בנחרצות לדרך זו, ומהגורמים הרשמיים אנו דורשים לעמוד בנחרצות מול מי שנוקט בדרך זו, כדי לשמור על ביטחון החברה ועל זכויות התושבים לחופש הביטוי המזמן דעות שונות".[20]

 

באופן דומה, פרסמו מאה אינטלקטואלים אלג'יריים עצומה בה גינו את פסק ההלכה שפרסם אל-בראכ, והביעו כעס כלפי התפשטותה המסוכנת של "הסלפיה הג'יהאדיסטית והתכפירית" הקוראת להחרים את דעת האחר ולהאשים בכפירה את מי שמחזיק בה. כמו כן, תקפו עיתונים באלג'יריה את "הוואהביה הסעודית הקיצונית", וטענו כי האשמת אינטלקטואלים בכפירה חמורה יותר מאשר להרוג אותם.[21]

 

ליברל סעודי: אינטלקטואלים סעודיים פוחדים לכתוב   

הליברל הסעודי מוח'לף בן דהאם אל-שמרי פרסם מאמר במקומון הסעודי "צות אל-אוח'דוד" בו כתב: "האינטלקטואל הסעודי מהסס לכתוב ולהביע את דעותיו, מחשש שיואשם בכפירה ושדמו יופקר. לפיכך, המינימום שביכולתנו לעשות הוא לחדול מלכתוב, כאות הזדהות עם שני הכותבים אל-עותיבי ואבא אל-ח'יל, עד שיבוטל פסק ההלכה המאשימם בכפירה... לכל מוסלמי יש זכות לדון בענייני דתו ובטקסיו הדתיים ולהרהר אודותיהם, ללא פיקוח של איש... עוד כתב אל-שמרי: "פסק ההלכה המאשים בכפירה את בעלי הטורים אל-עותיבי ואבא אל-ח'יל... אינו מקובל לחלוטין על כל מוסלמי שהוא. טרם פרסומו, צריכם היוחכמי הדת שלנו לשוחח עם שני הסופרים, לשאול אותם אודות מה שלא היה ברור ורק אז לפסוק לגבי מה שאמרו לציבור...".[22]

 

מרצה קטרי: המאמר אינו מצדיק האשמה בכפירה

התנגדות נוספת לפתוא של אל-בראכ השמיע ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, לשעבר דיקן הפקולטה לשריעה באוניברסיטת קטר במאמר ביומון הקטרי "אל-וטן": "התפלאתי על פרסום פסק הלכה חמור זה, בפרט בתקופה זו ובסעודיה, העדה בשנים האחרונות להתפתחות פורה בתחום המחשבה והחברה... קראתי את מאמרו של אל-עותיבי עוד כשפרסם אותו, ולא מצאתי [בו] דבר המצדיק להאשימו בכפירה... ולא [מצאתי] בשאר מאמרי הביקורת שפרסם דבר הפוגע בעקרונות ההלכתיים או המפר דברים ידועים לגבי הדת. כיצד ייתכן שאיש דת בכיר ימהר להאשים בכפירה את אחיו המוסלמי רק בגלל ספק או אי-הבנה? האם השיח' הזה קרא את המאמר [כולו] או שקיבל רק את התקציר שלו ואז פסק?...".[23]

 

קריאה לעצור את "ההבלים האידיאולוגיים"

הפתוא שפרסם אל-לחידאן זכתה לתגובות מצד בעלי טורים ערביים שטענו כי פתוות דוגמת הפתוא של אל-לחידאן הן הסיבה לקיצוניות ולטרור. במאמר ביומון "אל-אתחאד", המתפרסם באיחוד האמירויות הערביות, כתב בעל הטור אחמד עבד אל-מלכ: "איננו יודעים מה לעשות עם פסקי ההלכה המופצים סביבנו מכל כיוון, ואיננו יודעים עד מתי תמשיך החברה הערבית להיכנע להשקפות התכפיריות המנוגדות לקדמה, ואשר רואות את החיים במשקפת שמלפני 15 מאות. איננו יודעים לשם מה פועלים 'בעלי הפתוות'... [האם] כדי להאשים בכפירה מי שקורא לשוויון בין בני האדם? האם הדת הוציאה מהכלל את המוסלמים והרחיקה אותם מבני דתות אחרות?...

 

[בעלי הפתוות] מתארים לנו את האסלאם כדת השייכת לערבים בלבד. ההפרזה בתיאוריהם הגיעה לידי הוקעת כל דבר שאינו ערבי או אסלאמי. זוהי טעות שלקו בה פרשנים ותועמלנים אחדים... האסלאם אינו עוין  לחירות... ואם אדם הוא ליבראלי, אין פירוש הדבר שהוא כופר ואתאיסט... אנשי דת אחדים דוחפים את עצמם לעניינים שאינם מכירים, דוגמת מאפייני החיים המודרניים... שהוציאו את החברות שלנו מחושך לאור...

 

מי נותן לאנשי הדת זכות להאשים אחרים בכפירה? האם איש הדת מחזיק במסמך אלוהי המורה לו לפרסם פסקי הלכה המאשימים אחרים בכפירה? אנשי דת אחדים אחראים לטריפת הקלפים, כשם שהם אחראים להצתת אש הטרור בלבם של צעירים, כשהם מתארים להם את שבעים 'העלמות היפות מגן העדן' הממתינות להם, אם יתאבדו וירצחו יחד עימם אנשים חפים מפשע... מדוע הם מבלבלים את הצעירים עם הפתוות הללו, שאינן מועילות לאסלאם ולא למוסלמים בדבר... אין מנוס מלעצור את ההבלים האידיאולוגיים הללו שאינם משרתים את האומה הערבית והאסלאמית...".[24]

דברים ברוח דומה כתב הליברל טארק סיף במאמר ביומון "אל-אתחאד": "אין זו הפתוא הראשונה שבה השיח' אל-לחידאן אומר כי דבריו סולפו בה, ויתרה מכך, אין זו הפתוא האחרונה. בתחילת מאי 2005 [אל-לחידאן] פרסם פתוא ברדיו המתירה לסעודים לנסוע לעיראק כדי להרוג אמריקאים והסית [אותם] לטרור. לאחר שהפתוא התפשטה בעיתונים ובערוצי לוויין אחדים, מיהר [אל-לחידאן] ופרסם כעבור יומיים גילוי דעת בעיתונות הסעודית, בו טען כי דבריו סולפו והכחיש אותם מכל וכל...

 

הסוגיה סבוכה והרסנית הרבה יותר ממה שאנו מתארים לעצמנו. אם ברצוננו לעמוד בפני הקיצוניות, האלימות והטרור, עלינו לטפל בעניין קודם כל מבפנים. חובתם הבסיסית של השיח'ים, התועמלנים ואנשי הדת היא קודם כל להתמתן בשעת פרסום פסקי הלכה. [כמו כן, עליהם] להתנגד באופן מיידי ונחרץ, באמצעות תגובה משכנעת, לכל פתוא קיצונית או פתוא הנושאת בחובה דבר המנוגד לאסלאם והלכותיו. לפני כל אלה, [עליהם] לקחת בחשבון את אופן פרשנותה של הפתוא בקרב ציבור המוסלמים...".[25]

 

קריקטורה ובה שיח' מוסלמי משחרר פתוות נפיצות ונציג הלובי

 הציוני אומר לעולם: "הרי אמרתי לך שהם טרוריסטים?"

אח'באר אל-ח'ליג' (בחריין), 18.9.08/ עבדאללה מחרקי



[2]  אל-וטן (סעודיה), 12.9.2008.

[3]  www.saudiyatnet.net, 16.9.2008.

[4]  www.alarabiya.net , 19.9.08.

[5]  אל-וטן (סעודיה), 12.9.2008. לשמיעת הפתוא במלואה:  http://www.liveislam.net/browsearchive.php?sid=&id=54389

[6]  אל-וטן (סעודיה), 14.9.2008.

[7]  אל-מדינה (סעודיה), 14.9.2008.

[8]  אל-מדינה (סעודיה), 14.9.2008.

[9]  אל-מדינה (סעודיה), 14.9.2008. בהקשר זה דיווח היומון הלונדוני "אל-חיאת" ב-13 בספטמבר 2008 כי אנשי דת סעודיים הודיעו על  כוונתם לנסות לשכנע את אל-לחידאן לחזור בו מהפתוא שפרסם. [אל-חיאת, לונדון, 13.9.2008].

[10]  אל-ריאץ' (סעודיה), 25.9.08.                  

www.alarabiya.net, 23.9.08.       

[12] הפתוא פורסמה ב-16.3.2008 באתר http://www.islamlight.net/index.php ונמצאת גם באתר:

    http://alfetn.net/vb3/showthread.php?p=101783

[13]  אל-ריאץ' (סעודיה), 7.1.2008.

[14]  אל-ריאץ' (סעודיה), 16.12.2007.

[15]  www.islamlight.net , 24.3.2008.

[17]  אל-וטן (סעודיה), 25.3.2008.

[18]  אל-חיאת (לונדון), 14.7.08.

[19]  www.alarabiya.net, 13.3.2008.

[22]  www.okhdood.com , 20.3.2008.

[23]  אל-וטן (קטר), 24.3.2008.

[24]  אל-אתחאד (איחוד האמירויות הערביות), 4.9.2008.

[25]  אל-אתחאד (איחוד האמירויות הערביות), 21.9.2008.