המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סודאן: ביקורת על פסילת מועמד לא-מוסלמי לראשות המדינה
7/10/2008

 

בעל טור סודאני תוקף פסילת מועמד לא-מוסלמי לראשות המדינה

 

התנועה העממית לשחרור סודאן, מפלגה המייצגת את המורדים לשעבר בדרום סודאן, הציבה את יו"ר המפלגה הנוצרי סלבה קיר מיארדית כמועמדה לבחירות לנשיאות. התפתחות זו נחשבת חסרת תקדים בהיסטוריה של סודאן, שכן לראשונה ישנו מועמד לא-מוסלמי לראשות המדינה, והדבר מעורר הדים רבים בסודאן. על רקע סערה ציבורית זו, פרסם היומון הסודאני "אל-וטן" פתוא של השיח' מחמד אחמד חסן, האוסרת על מוסלמים להצביע עבור מועמד לא-מוסלמי באיזושהי מערכת בחירות, מקומית או כללית[1]. בעל הטור עמר אל-קראי פרסם ביומון הסודאני "אל-צחאפה" מאמר[2] התוקף את הפתוא הזו, ואת ניצול הדת בידי מפלגת השלטון בסודאן. להלן קטעים מן המאמר:

 

"הפתוא... של אחד מחכמי ההלכה הידוע בהופעותיו בתקשורת, האוסרת על מוסלמי לתת את קולו בבחירות ללא-מוסלמי, עוררה הדים רחבים ברחוב הסודאני. זאת, לא בגלל משמעותה הדתית, אלא בגלל משמעותה הפוליטית ותזמון [פרסומה] ערב הבחירות, למטרות תעמולה.

 

אולם, איש לא שם לב לשקריות של הפתוא הזו. מתוקף הסכם השלום מ-2005 [בין התנועה העממית לשחרור סודאן לבין הממשלה] הסכימו המוסלמים בצפון, ובכללם השיח' הזה, כותב הפתוא, לכך שאדם לא מוסלמי יתמנה לסגן נשיא הרפובליקה. בהיעדרו של נשיא הרפובליקה... האדם הלא-מוסלמי הזה יהפוך לאחראי הראשון במעלה על הארץ ועל תושביה ובכלל זה לאחראי גם על משרד ההקדשים, אשר ממנה את האמאמים והמטיפים האלה, המפרסמים את הפתוות המוזרות הללו. אם האסלאם אינו מתיר הצבעה עבור לא-מוסלמי לתפקיד של שליט, כיצד הוא מקבל את זה שהלא-מוסלמי יהפוך לשליט ללא הצבעה? מדוע השיח' הזה מדבר איתנו על הצבעה, אולם הוא לא מדבר איתנו על השקפת האסלאם לגבי הפיוס עם הלא-מוסלמים, וקבלתם כשליטים על המוסלמים? האם כותב הפתוא הזו והממונים עליו במשרדים לענייני דת והקדשים יצייתו לשליט הלא-מוסלמי הזה ויקבלו את מרותו, ואחר כך ידברו איתנו על האיסור להצביע עבורו?

 

מבחינת ההבנה הדתית הנכונה, המתבססת על יסודות האסלאם - פתוא זו בטלה מעיקרה, והיא מצביעה בבירור על בורותו של המופתי הזה בנוגע לאמיתות הדת ובנוגע לעידן שאנו חיים בו. חוסר התוקף של הפתוא הזו טמון בהנחות היסוד השגויות שלה, הן מצד השכל והן מצד המסורת. זאת מכיוון שהפתוא מניחה שהתכונות של צדק, נאמנות, ניקיון כפיים, חכמה, מומחיות, מילוי תפקיד תוך נשיאה באחריות, אינן יכולות להימצא אצל מי שאינו מוסלמי, ומשום כך אין לבחור בו לקבלת השליטה בעניינינו לידיו. הניסיון המעשי מלמד שישנם לא-מוסלמים רבים המוכשרים לכך יותר מן המוסלמים - מן ההיבטים המקצועיים והמוסריים כאחד... כאשר האמאם מחמד עבדה ביקר בבריטניה, בתחילת המאה הקודמת, הוא טבע את הביטוי המפורסם שלו: "מצאתי אסלאם באנגליה אבל לא מצאתי מוסלמים, ומצאתי במצרים מוסלמים אך לא מצאתי אסלאם!". את הצדק, הנאמנות, ניקיון הכפיים, והאחריות, המצדיקים מתן תפקידים ציבוריים לאישים, [עבדה] לא מצא בארצות המוסלמים, אבל הוא מצאן אצל הלא-מוסלמים...

 

ניסיוננו הקצר בסודאן עם ממשלת האחדות הלאומית[3], מראה שממשלת הדרום טיפלה במקרי שחיתות, חקרה אותם, הטילה עונשים בגינם, ואף פיטרה כמה מבכירי הפקידים והחליפה אותם באחרים. ואילו ממשלת הצפון מכירה אמנם בהימצאות שחיתות, לפי המבקר הכללי, אך טרם שמענו על בכיר אחד שפוטר מכהונתו או נשפט בעניין זה. אם כן, עבור איזה צד ראוי שהאזרח יצביע, אם הוא חפץ בממשל תקין השוקד על טובת המדינה, ומרחיק עצמו מן האינטרסים האישיים הצרים?

 

יתכן שהשיח' המופתי הזה אינו מכיר ואינו מקבל את ההבנה האסלאמית הבסיסית. אולם ההלכה האסלאמית [השריעה], שהקדמונים פירשו וקיבצו בספריהם, מתירה להיעזר בלא-מוסלמים כדי לבצע משימה שהם מיומנים בה יותר מן המוסלמים. [הקדמונים] הביאו ראיה לכך מהסתייעותו של הנביא בפוליתיאיסט שהיה מומחה בניווט כאשר הוא ואבו-בכר היגרו ממכה למדינה. במדינה האסלאמית היו סופרים, מנהלי חשבונות וגזברים מקרב הזורואסטרים, הנוצרים והיהודים. אם המשרות הללו היו עומדות לבחירה באותה עת, המוסלמים הקדמונים הישרים היו מצביעים עבור בעלי היכולת מקרב הלא-מוסלמים, מתוך הכרה ביכולותיהם וביטחון בנאמנותם ובטוב מידותיהם.

 

לפתוא הטפשית הזו אין כל קשר לאסלאם. היא אחד מעמודי התווך של אסטרטגיית הבחירות של [מפלגת] הקונגרס הלאומי [בראשות הנשיא עמר אל-בשיר]. ככל שיתקרב מועד הבחירות, אנו עשויים לשמוע על עוד פתוות מן הסוג הזה, המנצלות את הרגש הדתי של כמה מפשוטי האזרחים, כדי לשווק להם את הסחורה הנפסדת של מפלגת הקונגרס הלאומי. המסגדים נוצלו בעבר באופן השלילי ביותר כבמות תעמולה של המפלגה. המתפללים בהם נקראו, הן ברמז והן בגלוי, להצביע עבור נציגי המפלגה. [הדרשנים] קשרו את התמיכה בקונגרס הלאומי במלחמה למען אללה, ולא פעם הזהירו כי מי שלא יצביע עבורו יכלה באש הגיהנום!...

מלחמת אזרחים על רקע דתי היא כלי נשק מסוכן, ששיסע מדינות רבות, והיא עלולה לשסע את סודאן אם האנשים הנבונים לא ירחיקו את הקנאות הדתית מן החיים הפוליטיים..."

 

 



[1] אל-וטן (סודאן), 20.8.2008

[2] אל-צחאפה (סודאן), 24.8.2008

[3] בעקבות חתימת הסכם השלום בין מורדי הדרום לממשלת סודאן, הוקמה ממשלת אחדות לאומית בין מפלגת הקונגרס הלאומי לבין התנועה העממית לשחרור סודאן.