המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שר ירדני לשעבר מבכה את הגירת הנוצרים ממדינות המזה"ת
20/6/2008

 

ל טור ושר לשעבר בירדן מבכה את הגירת הנוצרים ממדינות המזה"ת

 

על רקע מתיחות גואה בין קופטים למוסלמים במצרים, שהתפרצה בעקבות מקרה רצח של ארבעה קופטים באלכסנדריה והתנגשויות בין קופטים למוסלמים במצרים עלית[1], פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, מאמר בוו קריאה לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות במזרח התיכון. להלן תרגום קטעים מן המאמר[2]:

 

"זהו עניין רציני וחמור מאד, שיש לעמוד עליו ולהתמודד עמו במלוא האחריות. ההתקפה שאירעה לאחרונה על חנות תכשיטים של קופטים, בה נהרגו כמה מהם, וסדרת ההתקפות שקדמה להתקפה הזו באלכסנדריה, בקהיר ובמצרים עלית, מצביעות על-כך שיש [במצרים] קבוצה שלוקה בנגע העדתיות ובשיגעון הקנאות העיוורת. [קבוצה זו] נחושה להרוס את הסובלנות, שהנה הסגולה המיוחדת של הארץ הזו לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה, ולהצית אש של מלחמת אחים [פתנה] בין השותפים למולדת אחת, היסטוריה אחת ותרבות אחת – היינו, בין מוסלמים לנוצרים.

 

מה שמפחיד באמת הוא שמה שמתרחש במצרים, בניגוד לרצון השלטונות והעם המצרי, מתרחש כעת גם בעיראק, שם הכנסיות, הכמרים ואנשי דת [אחרים] הפכו למטרות של קליעי הקיצוניים הדתיים המסרבים לראות איזשהו צבע מלבד הצבע השחור של לבבותיהם מלאי השנאה. [קיצונים אלו] דוחפים את החברות במזרח [התיכון] הגדול הזה – ערש כל דתות ההתגלות, ערש הפלורליזם התרבותי והמחשבתי – לעבר מונוליטיות אטומה המקשיחה את הלב, מאבנת את הרגש וסותמת את כל הנקבוביות בפני משבי רוח רעננים ומחיי נפשות.

 

הישראלים מתישים את הנוצרים בפלסטין בדרכים שטניות רבות. ירושלים - אשר המוסיקה [שליוותה אותה] בימים רגילים ובימי חג הייתה עד לא מכבר צלצול פעמוני הכנסיות העתיקות וקריאות מסגדיה הנצחיים - מתקרבת להיות עיר חרבה וחסרת חיים. [רק] קירות שותקים נותרו בה, [והיהודים] המבקשים למצוא הוכחה לשהייתם הזמנית [בירושלים] מנסים לחפש מתחת לחומותיה תימוכין לאגדותיהם ולאמונות ההבל שלהם. 

 

בריחתם המתמשכת של הנוצרים מן הארץ הזו היא דבר מצער וחמור ביחס לפלסטינים, לפלסטין ולזכות הערבית שהחלה להיעלם מן החלק הזה של המולדת הערבית הגדולה. [מצערת גם העובדה] שהם כמעט נעלמו מבית לחם, רמאללה, נצרת והגליל. מה שבאמת מדאיג כאן הוא שבמקביל לבריחה הזאת, שהקצב שלה גבר בשלושת העשורים האחרונים, [אנו עדים] להקלות [בסידורי הגירה] מצד  כנסיות אמריקאיות, ארגונים וגופים בעלי קשרים גלויים עם קבוצות הלחץ הציוניות. 

 

אם ההתשה הזאת של הנוצרים תימשך, האזור ימצא את עצמו בקרוב כעץ נובל. המזרח [התיכון] הרב תרבותי, המציע מגוון אפשרויות לקשר בין האדם לאלוהיו, יהפוך לסלע גדול, אטום וחסר חיים. דת האסלאם המתונה והסובלנית דוחה את הדבר הזה באומרה על הפלורליזם: "וחילקנו אתכם לעמים ולשבטים למען תבחינו ביניכם..." [קראן 49, 13].

 

חבל מאד ששוללים מעיראק את הממד התרבותי הנוצרי שבה. הנוצרים, באמצעות מנזריהם, כנסיותיהם ונזיריהם היו חוליית הקשר בין התרבות היוונית-הביזנטית והתרבות הערבית האסלאמית בצעירותה... חבל שבארץ שני הנהרות הגדולים [עיראק] לא נשאר כלום חוץ מן המלחמה הכיתתית בין שיעים לסונים ובין ערבים וכורדים. חבל שהצבאים והמנדאים [זרמים דתיים מן המאות הראשונות לספירה], על טוהר ליבם, ניקיון מלבושיהם, שורשיות מנהגיהם ומסורותיהם, והאמונה הרוחנית שלהם, ייעלמו [מעיראק], ושאת מקומם יתפסו רגשי שנאה אפלים שאינם בוחלים בפיצוץ גופם של ילדים ובביתור שדי אמהות ב[מרכזי דת שיעיים... ובמסגדים סונים].

 

לחץ עצום מופעל על הנוצרים בלבנון, שימיהם בה כימי עץ הארז הנצחי וכימי בית הספר המפורסם למשפטים שהיה בבירות [בתקופה ההלניסטית]. ישנו מי שפועל בשם ניצחון אלוהי דמיוני [הכוונה לנצראללה] להפר את המשוואה הקדומה עליה מושתתת הארץ היפה הזו מאז שחר עצמאותה, והיא: הזוגיות של האסלאם והנצרות, ולהחליף אותה במשוואה אחרת, משולשת, של סונה-שיעה-נצרות. זהו ניסיון לפגוע בקיום הנוצרי בארץ שהערבים הציבו את דו הקיום של בניה [כאלטרנטיבה] לדגם המונוליטי עליו מושתתת מדינת ישראל."