ביקורת בסוריה: "החוק לענייני אישות – המונע מגבר לא מוסלמי להתחתן עם אישה מוסלמית – מעוות"

תחקיר שפורסם לאחרונה בשבועון הסורי "אל-נור", ביטאון המפלגה הקומוניסטית הסורית החברה ב"חזית הלאומית הפרוגרסיבית" (קואליציית מפלגות השלטון בהנהגת מפלגת הבעת'), חשף כי החוק הסורי לענייני אישות מאלץ גברים לא מוסלמים, המעוניינים להינשא לנשים מוסלמיות, להתאסלם. בתחקיר נטען כי החוק מפלה בין אזרחים בני דתות שונות בסוריה ופוגע בחופש האמונה והנישואין שלהם.[1] להלן עיקרי התחקיר:     

"בתי הדין הדתיים של העדות הנוצריות ובית הדין הדרוזי אינם משיאים [זוגות] בני דת שונה. סעיף 48 של החוק לענייני אישות של בתי הדין השרעיים מגדיר את נישואים כאלה כבלתי חוקיים, מה שמאלץ את הגברים להתאסלם כדי לעקוף את האיסור החוקי. ואולם, [גם] נקיטת ההליכים החוקיים אינה מגנה על [זוגות בני דת שונה] מפני רדיפה והרג... עו"ד דעא מוסא, העוסקת בענייני נשים, אומרת כי 'חוק העונשין הסורי פוטר את המשפחה [מעונש] במקרה של הרג בשם כבוד [המשפחה], כאשר הריגת נשים [מוסלמיות] שהתחתנו עם [גברים] בני דת שונה [מן האסלאם] נכנסת תחת קטגוריה זו'...

על מנת להתחתן, מגישים בני דת שונה [מן האסלאם] בקשות התאסלמות. כך עשו 450 איש בשנת 2006, לפי נתוני המחלקה לעניינים אזרחיים במשרד הפנים. ואולם, לא כל הבקשות מאושרות. סלוא נחאס, מזכירת מועצת 'המרת הדת' במחוז ריף דמשק, אמרה: 'קיבלנו 54 בקשות התאסלמות בשנת 2006, מתוכן נדחו 21 בקשות מסיבות שונות. [לודגמא] בישיבה האחרונה נדחתה בקשה של גבר נוצרי, מפני שלא זכר בעל פה אפילו סורה אחת בקוראן'...[2]

[בעיה זו] אינה נחלתן של העדות הנוצריות בלבד. בתי הדין השרעיים דורשים גם מהדרוזים תעודת המרת דת המאפשרת להם להתחתן עם [מוסלמיות]. חוקר המונותיאיזם, נביה אל-סעדי, מתח על כך ביקורת והגדיר זאת כפרצה גדולה בחוק. הוא תהה כיצד ניתן להחיל את סעיף 48, לפיו 'נישואים של מוסלמית עם מי שאינו מוסלמי אינם חוקיים', על הדרוזים, שעה שלפי חוק 441, המגדיר את העדות המוסלמיות, הם נחשבים מוסלמים."

השבועון מספר על המקרה של א', שהכנסייה וגם בית הדין השרעי סירבו להשיאו ל-ר' מפני שדתם שונה: "א' מגדיר את החוק לענייני אישות כ'מעוות': 'אני מתנגד לכך שיאלצו אותי להמיר את דתי כדי [שאוכל] להתחתן עם האישה שאני אוהב. האין זו זכותנו להתחתן כשכל אחד מאיתנו שומר על דתו?'. הזוג מצא דרך לרשום את נישואיהם, אך הם פוחדים לחשוף אותה מחשש לתביעת גירושין ש'כל אחד יכול להגיש נגדם', כדבריהם. האישה ר', בעלת תואר שני במדעי החברה, אומרת: 'למשפחתי לא הייתה בעיה [עם נישואיי ללא מוסלמי]. אין בעדה שלי כתב דתי האוסר נישואים עם [בן] דת שונה, אך בתי הדין השרעיים אוסרים זאת. כאן הפרדוקס – הכתבים הדתיים מתקדמים יותר מהחוק [הסורי] לענייני אישות'."

"עו"ד דעא מוסא, מתחה ביקורת על סעיף 264 בחוק לענייני אישות, לפיו 'הנוצרי לא יורש מוסלמי והמוסלמי לא יורש נוצרי': 'האישה המוסלמית יורשת את בעלה המוסלמי, ואילו האישה הנוצרית הנשואה לבעל מוסלמי אינה [זכאית] לרשת אותו. זוהי אפליה בין אישה אחת לאחרת'...

עו"ד מוסא [הוסיפה]: 'חוק הנישואין בסוריה הוא דתי, וללא חוק אזרחי שאינו דתי לא נוכל לדבר על נישואים מעורבים. החוק לענייני אישות אינו מפלה רק בין הגבר לאישה, אלא גם בין אישה אחת לאחרת. אישה נוצרייה יכולה להינשא לגבר מוסלמי, בעוד שאישה מוסלמית אינה יכולה להינשא לגבר נוצרי. בתי הדין הסוריים אינם מכירים אפילו באלה המתחתנים בחו"ל עם נשים זרות באמצעות חוזה אזרחי, מה שגורם לבעיות ולמחלוקות, בפרט בכל הנוגע לגידול הילדים, לירושה וכיוצא בזאת. בלבנון ובתוניסיה מכירים בחוזי [נישואין] כאלה, ואילו בסוריה יש [אמנם] חוקים לנישואים אזרחיים, אך הם חלים רק על זרים [החיים בסוריה]!'

בהמשך אמרה מוסא: 'מדוע אנו מאלצים אנשים לפעול בניגוד לחופש האמונה והנישואין... ובניגוד לאמנת CEDAW,[3] המעניקה שוויון זכויות לגבר ולאישה בנישואין ובמה שנגזר מהם, ללא קשר לדתם? אנשי הדת אצלנו לא מעוניינים לוותר על הסמכויות ועל הפריבילגיות שבידיהם. הנישואין והגירושין נמצאים בסמכותם, כפי שקורה בבתי הדין הדתיים של העדות הנוצריות, אף מבלי שיהיו שופטים או תלמידי משפטים'."

סקר: 64% מהסטודנטים תומכים בהחלת חוק נישואין אזרחי

במסגרת תחקיר השבועון, נערך סקר בקרב 500 סטודנטים באוניברסיטאות בכמה ערים בסוריה. להלן תוצאותיו:

"שיעור המשפחות בהן לפחות אדם אחד נשוי [לבן זוג] שמחוץ לעדתו או דתו הוא 31%...

שיעור התומכים בנישואין [לבן זוג] מחוץ לדת או לעדה ומעודדים אותם עומד על 41%. זאת כאשר 33% מקבלים את הנישואין האלה כעובדה קיימת; 21% מתנגדים להם; 40% מעדיפים לנתק קשר עם מי שפועל כך; 1% קוראים לרדיפה והרג במקרים מסוג זה...

הגורם החשוב ביותר המונע נישואין כאלה [הוא כדלקמן]: 35% - הסביבה החברתית; 30% - עמדת המשפחה; 18% - אי תמיכה של החוק בנישואין כאלה וחשש מפשעים [כנגד האישה] על רקע כבוד המשפחה; 17% - עמדת אנשי הדת...

אשר לעמדה כלפי פשעים על רקע כבוד המשפחה המתבצעים בעקבות נישואין [של מוסלמית לבן זוג] מחוץ לדת או לעדה, השיבו 79.4% כי הם מתנגדים, מגנים ומוקיעים פשעים כאלה, בעוד 5.6% הביעו תמיכה בהם ואילו 14% הציגו עמדה ניטרלית.

שיעור [המשיבים כי] יתירו לצאצאיהם להתחתן מחוץ לדת או לעדה עומד על 43%, בעוד 38% השיבו כי לא יתירו זאת ו-19% [השיבו כי] יתירו זאת לבניהם בלבד. 

אשר להחלת חוק נישואין אזרחי אלטרנטיבי, בנוסף לחוקים ולבתי הדין השרעיים והדתיים המקובלים, שיעור התומכים [בהחלתו] הוא 64%."