שינוי במדיניות אל-אזהר ביחס לתיאור היהודים כ'קופים וחזירים'

אתר האינטרנט בערבית ובאנגלית "אל-בואבה" דיווח ב-6.3.2003 כי המכון למחקרים אסלאמיים השייך לאל-אזהר פרסם פסק הלכה האוסר לתאר את היהודים בני ימינו כ'קופים וחזירים'.[1] על פי הדיווח ניהל את ישיבת המכון שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, הנושא במשרה הדתית החשובה ביותר בעולם המוסלמי הסוני.[2]

דיווח נוסף בעניין התפרסם ביומון הסעודי "אל-וטן" בארבעה-עשר במרץ 2003[3], ועל פיו אין מדובר בפסק הלכה אלא ב"המלצה" שלא לתאר את היהודים בני ימינו כקופים וחזירים, "משום שעדיף שלא לתאר קבוצה של אנשים או לקללם בהסתמך על כך שהקוראן ציין לגבי חלק מאבותיהם שהם הפכו לקופים וחזירים."

את ההמלצה הכין חבר המכון, ד"ר ג'מאל אל-דין מחמוד, שהסביר כי לדעתו "עדיף שלא להשתמש בתיאור מעין זה או לקלל מישהו [בקללות אלו], משום שאנו כערבים סבלנו ואנו עדין סובלים מכך שהיהודים מתארים אותנו כנחשי צפע ומקקים". לדבריו, הועדה שהכינה את ההמלצה היא מדעית ולא כפופה ללחצים של איש.

ב"תזכיר" בנושא תיאור היהודים כקופים וחזירים שהכין ד"ר ג'מאל אל-דין מחמוד נאמר: "אין ספק כי אנשים מתמרמרים על כי מתארים אותם כקופים וחזירים. נאסר עלינו כמוסלמים לקלל איש. אשר לנאמר בקוראן בדבר שינוי צורתם של קבוצות כופרים, או של אלו שפשעו נגד הנביאים כמו היהודים - הפרשנים אומרים בנושא זה דברים רבים. יש האומרים כי שינוי הצורה היה ממשי והם הפכו לקופים ולחזירים ויצאו מחברת בני האדם, ויש האומרים כי שינוי הצורה המוזכר הוא מטאפורה, משום שלקופים ולחזירים יש תכונות מגונות והתנהגות הנודעת כבזויה ומכאן ש[משמעות הקביעה הקוראנית בדבר] שינוי צורתם היא שאופיים קיבל תכונות שפלות אלו, מבלי שהתרחש שינוי פיזי בגופם. אחרים אומרים כי בהנחה שהתרחש שינוי צורה פיזי, הוא לא נמשך למעלה ממספר ימים ולאחר מכן הם מתו."

בתזכיר שהגישה הועדה השייכת למכון למחקרים אסלאמיים נאמר עוד כי "הלקח שיש בפסוקים אלה הוא [הצורך] להבינם בצורה נכונה... ולקחת בחשבון כי מה שקרה לאומה כלשהי אינו בהכרח עובר ברציפות לדורות הבאים, באופן [שניתן] יהיה לתארם כך."

על פי הדיווחים באתר האינטרנט "אל-בואבה" וביומון הסעודי "אל-וטן", הדיון של אל-אזהר בנושא זה התעורר בעקבות פניה של משרד החוץ המצרי למכון למחקרים אסלאמיים לבחון את הנושא, לאחר ששגרירות מצרים בוושינגטון דיווחה כי בחברה האמריקנית ישנה התמרמרות על פרשנויותיהם של דרשנים ואנשי דת מוסלמים המתארות את היהודים כקופים וחזירים.

המלצת המכון למחקרים אסלאמיים עוררה ויכוח בקרב חכמי הדת של אל-אזהר. על פי "אל-וטן", חבר המכון השיח' מחמד אל-ראוי, טען כי לא ידוע לו על ההמלצה והביע את מורת רוחו מן הדיבור על נושאים שיש לגביהם פסיקה בקוראן. לדבריו, "מי שברא את היהודים תיאר אותם כקופים וחזירים... כמו כן, מעשי היהודים כיום בזויים יותר מהתנהגות הקופים והחזירים; אם הם מתנגדים לתיאור שניתן להם על ידי אללה עליהם להוכיח את ההפך. כיצד דורשים מאתנו לבטל תיאור של היהודים המופיע בקוראן, בשעה שיש רבנים יהודים הטוענים כי אללה התחרט על שברא את ישמעאל אשר מזרעו יצא הנביא מחמד?"    

לעומת זאת, ראש החוג ללימודים אסלאמיים והחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת אל-אזהר, ד"ר מחמד אבו לילה, הסביר כי "התיאור של 'בני הקופים' לא מופיע בקוראן בהקשר של התקפה על היהודים או השפלה של היהודים, אשר הקוראן כינה אותם במקומות שונים [בתיאורים חיוביים כגון] אומת משה, אנשי התורה ואנשי הספר. אללה הזכיר זאת... במסגרת תוכניתו הכוללת להעניש את מי שמפרים את מצוותיו. הפסוקים מזכירים ליהודים את מעשי חלק מאבותיהם שהפרו את השבת או פגעו בקדושתה."

לדברי אבו לילה, "רוב הפרשנים סבורים כי העונש לא היה הפיכה ממשית של יהודים אלה לקופים, אלא שבעקבות סירובם לציית לאללה התייחסו אליהם כפי שאנשים מתייחסים לקופים. אין משמעות הפסוק שהם הפכו בפועל לקופים, אפילו אם חלק מן הפרשנים סבורים כך. [כמו כן] אלה שתכונותיהם ומעשיהם הפכו להיות כשל קופים היו קבוצה מקרב היהודים ולא כל היהודים. על פי הקוראן... בקרב תושבי הכפר [ששכן ליד הים ותושביו יצאו לדוג בשבת] היו גם יהודים שהזהירו את אנשיהם מפני אי קיום המצוות..."

בפירוש הקוראן של המועצה המצרית העליונה לעניינים אסלאמיים נאמר לגבי פסוקים 63-67 בסורת אל-בקרה [העוסקים בהפיכתם של היהודים לקופים]: "הן הכרתם את אלה מקרבכם אשר הפרו את המצוות ביום השבת, כשדגו דגים בשבת למרות שהוא יום מנוחה וחג והעבודה בו אסורה. אללה שינה את ליבותיהם של מפירי החוק והם הפכו להיות כמו קופים ביצריהם ובתאוותיהם ולא זכו יותר לרחמי אללה. אנשים סולדים מישיבה בחברתם ובוחלים מלבוא במגע עמם.

אללה הפך פסוק זה... ללקח ולאזהרה לזולתם שמא יפעלו כדוגמתם וללקח לבני זמנם ולמי שבא אחריהם, כפי שהפך אותו למוסר למי שמצייתים לריבונם..."