המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תפישת הביטחון של איראן על פי שר ההגנה שמח'אני
8/5/2003

תפישת הביטחון של איראן על פי שר ההגנה שמח'אני

 

בריאיון לעיתונות הפרסית עמד שר ההגנה האיראני עלי שמח'אני על תפישת הביטחון של איראן. לדבריו, נאלצת איראן לפתח נשק הגנתי מפני "קשת רחבה של איומים" הכוללים "תוקפנות זרה, מלחמה, תקריות גבול, ריגול, חבלה, משברים אזוריים הנגזרים מפרוליפרציה של נשק להשמדה המונית, פשע מאורגן וטרור מדינתי."

 

"דוקטרינת ההגנה והביטחון האיראנית" גורס שמח'אני, "רואה ב'התמודדות מול איומים' ו'נטרולם'  את היסוד למדיניותה". שמח'אני הדגיש את ה'הרתעה' והאופי 'ההגנתי' העומדים בבסיס אסטרטגיית הביטחון של איראן: "[מדיניות] ההגנה ההרתעתית משמעה שאנו לעולם לא ננקוט צעד התקפי... אנו מנסים להאיץ את [בניית יכולות] העמידה שלנו מול המכה הראשונה של האויב ... ולשמר [כוח] עמידה זה. משום כך המטרות של איראן הן הגנתיות."

 

שמח'אני הדגיש את יכולות הפיתוח הקונבנציונליות העצמיות של איראן שהשתכללו הודות לסנקציות שהטילו מדינות מערביות על איראן בתחום ייצור גרסאות מקומיות של מסוקי קרב, צוללות, אוניות מלחמה וטילי שהאב.[1] להן עיקרי דבריו:[2]

 

סיאסת-י רוז: מהם יסודות "האסטרטגיה ההגנתית" של איראן בתקופה רגישה זו?

שמח'אני: במדיניות ההגנה של מדינות במזה"ת יש נקודות מפנה. הדבר נובע משינוי הנסיבות ושינוי המבנה ההגנתי שלהן. הסביבה האזורית והבינ"ל גם הן ראויות לתשומת לב בתהליך זה. לפיכך, כדי להבטיח את הביטחון הלאומי בסביבה בינ"ל משתנה יש צורך לאמץ שינויים במדיניות ההגנה של איראן. בשנים שלאחר ניצחון 'המהפכה האסלאמית' חלו שינויים נרחבים בסביבת איראן ובחזיתותיה. ניתן להבין זאת כתוצאה מהייחודיות של הסביבה הביטחונית של איראן...

בתהליך הזה אנחנו נתקלים באיומים, שלחלקם שורשים פנימיים מבניים וחלקם האחר מקורו בהשפעה אזורית ובינלאומית.

 

כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם סוג כזה של איומים, הושתת המבנה ההגנתי והעתיד ההגנתי של איראן על יסוד "אסטרטגית הגנה הרתעתית". [אסטרטגיה] זו אינה סותרת בשום אופן את דפוסי ההסתמכות (reliance) על קשרים דיפלומטיים, אלא יש להבין אותה [כמערכת] 'תוכניות המשלימות זו את זו' בתהליך של יצירת קשרים דו-צדדיים ורב-צדדיים [בין מרכיביה השונים].

 

משמעות ההגנה ההרתעתית היא שבשום אופן לא יינקט צעד התקפי על ידי איראן. אנו נאבקים [כדי להצליח] לעמוד מול המכה הראשונה של האויב. המכה הראשונה לא תביא להכנעה, אלא צריך לראות אותה כ[מרכיב] של אזהרה. בתנאים אלה אם קיימת [יכולת] עמידה ראשונית, יש בסיס להתנגדות [בדרגה] שנייה נגד איומים. לפיכך, מטרות איראן הן בעלות אופי הגנתי.

 

אולם, הגנה בפני "איומי פתע" מחייבת אימוץ אמצעי הרתעה. הרתעה הגנתית גורמת לאויב לוותר על האיומים. משום שבנסיבות כאלה כל מדינה חייבת ל[התחשב] בסיכון שהיא לוקחת אם תנקוט צעדים התקפיים נגד איראן.

 

סיאסת-י רוז: האם אתה מוכן להבהיר [מהן] היכולות ההגנתיות של איראן מפני מתקפות אפשריות?

שמח'אני: לא תתכן הגנה הרתעתית ללא אמצעים צבאיים. לאחר המלחמה [נגד עיראק] נאבקנו במשך שנים למען הגדלת יכולת ההגנה העצמית שלנו, להוריד למינימום את המוטיבציה של האויב להתקיף את איראן. כך נתקבלה תוכנית יעילה לצמצם את היסודות העלולים לפתות מדינות באזור ומעצמות במערכת הבינ"ל [לתקוף את איראן].

אחת מהדרכים האלה בתחום ההגנה והביטחון הלאומי של איראן חייבת להשתקף בייצור חימוש חדש כדי להשיג הרתעה. תהליך זה החל לאחר המלחמה שכפתה עיראק על איראן ונמשך בשנות התשעים. במחצית השנייה של שנות התשעים ובשנות העשור החדש הושגה תוצאה יעילה ונכספת. לפיכך, המטרה העיקרית של מדיניות ההגנה האיראנית צריכה להתבטא [עתה] בגיבוש [אסטרטגיה] לאומית יעילה...

 

בשל הצורך ב'הסתמכות העצמית', נוצר הבסיס לייצור חימוש מתוצרת [תעשיות] ההגנה של איראן, שכן נשק קלאסי [הכוונה, ככל הנראה, לקונבנציונלי] לבדו אינו יכול להבטיח את צורכי ההגנה של המדינה במלואם. לחלק מן המחקר והפיתוח [שנעשה] בתעשיות ההגנה של איראן יש חשיבות משום שבאמצעותו ניתן להבטיח את צורכי ההגנה.

 

סיאסת-י רוז: מהו הניתוח שלך לגבי דוקטרינת הביטחון של איראן בעתיד:

שמח'אני: חוסר הביטחון האזורי והבינ"ל מצוי במגמת עלייה. מדינות האזור סובלות מחוסר ביטחון כרוני. תנאים של חוסר ביטחון מובילים להופעת קונפליקטים חדשים בין המעצמות. זהו הבסיס להופעת חוסר יציבות חדשה ולפעילות של כוחות קיצוניים.

 

בתנאים כאלה אנחנו צריכים לבנות את דוקטרינת הביטחון הלאומי של איראן כך שתתמודד עם חוסר הביטחון החדש ועם קשת רחבה של איומים על הביטחון הלאומי של איראן, ובכלל זה [איומים של] תוקפנות זרה, מלחמה, תקריות גבול, ריגול, חבלה, משברים אזוריים הנגזרים מפרוליפרציה של נשק להשמדה המונית, טרור של מדינה ואפליה בייצור ואחסון של נשק להשמדה המונית. כל שצוין לעיל מראה כי האו"ם הוא חסר כוח. לכן הציבה איראן [במוקד] דוקטרינת ההגנה והביטחון שלה את 'ההתמודדות מול איומים' ונטרולם'. לעוצמה הצבאית יש חשיבות עבורנו והיא מאפשרת את הבסיס ליצירת ביטחון. [...]

 

משום כך דוקטרינת הביטחון הלאומי של איראן מתבססת על שלושה מרכיבים: הראשון כולל את  'הסביבה הביטחונית'. השני והשלישי הם 'אמצעי [בטחון] קשים' ו'אמצעי בטחון רכים'. כיוון שהסביבה הביטחונית של איראן מושתתת על הפתעה ועוינות, חייבים 'האמצעים הקשים' של דוקטרינת הביטחון להיות בכיוון של קידום היכולות ההגנתיות והביטחוניות. 'האמצעים הרכים' של דוקטרינת הביטחון הלאומי כוללים עקרונות אסטרטגיים, לגיטימיות פוליטית והשפעה על מרכיבי אמונה [של האוכלוסייה]. לכן מושם דגש על עקרון ההסתמכות העצמית (self reliance), אימון תמידי ומוביליות [של הכוחות] מאפשרים לכל המרכיבים להתממש. זה הופך את ההתמודדות עם איומים חדשים לקלה יותר.

 

מרכיבים נוספים במדיניות ההגנה של איראן:

איראן מייחסת חשיבות מרובה לאזור המפרץ הפרסי ורואה בו אזור הגנה חיוני לביטחונה. הנוכחות האמריקאית המוגברת במפרץ נתפסת כאיום ישיר עליה. גם נושא אבטחת זרימת הנפט האיראני בבטחה דרך המפרץ הפרסי הוא חיוני לכלכלתה ונתפס כאינטרס לאומי.

 

שר החוץ האיראני, כמאל ח'ראזי, התבטא לאחרונה בכנס על מרחב המפרץ כי "הביטחון במפרץ הפרסי היה תמיד עדיפות מספר אחת" עבור איראן, ח'ראזי קרא לאימוץ צעדים קולקטיביים על ידי מדינות המפרץ הפרסי כדי להבטיח את ביטחון האזור, לנוכח הרחבת הנוכחות האמריקאית במפרץ גם קודם למתקפה על עיראק.[3] גם שר ההגנה שמח'אני הדגיש את חשיבות המפרץ לביטחון איראן בריאיון  לאל-קדס אל-ערבי בו אמר כי מדיניות ההגנה האיראנית שוקדת על פיתוח שיתוף פעולה הגנתי עם כל מדינות המפרץ. עוד אמר כי ביכולתה של איראן "למצוא דפוס חדש בתחומי ההגנה והביטחון [האזוריים]".[4]

 

לאחרונה חשף שר החוץ האיראני ח'ראזי מרכיב אסטרטגי נוסף במדיניות ההגנה של איראן, שמשרד החוץ מבקש לקדם: הניסיון ליצור מערכת הגנה אזורית בקווקז שתכלול את כלל מדינות הקווקז  (אד'רביג'אן, ארמניה, וגרוזיה) וכן את איראן, רוסיה ותורכיה. לצורך זה הציע את שירותיה של איראן ביישוב הסכסוכים הקיימים בין ארמניה ואד'רביג'אן על חבל נגורנו-קראבאך וטען כי "יציבות בארמניה תואמת את האינטרסים הלאומיים של איראן". ח'ראזי הגדיר את נושאי היציבות והביטחון בקווקז כ"חלק אינטגרלי מהאינטרסים האזוריים של איראן."[5]

 



[1]  יודגש כי טילים לטווח בינוני וטווח רחוק כמו טילים מדגם 'שהאב 3' ושהאב 4' שאיראן מייצרת –  אינם נחשבים במערב כנשק קונבנציונלי אלא כנשק אסטרטגי להשמדה המונית.

[2]  הריאיון ניתן ליומון השמרני  סיאסת-י רוז (פרסית), 18.2.2003.

[3]  אירנא, 18.2.2003.

[4]  אל-קדס אל-ערבי [פרו עיראקי, לונדון], 14.3.2003.

[5]  אירנא, 1.5.2003.