עורך יומון לבנוני תוקף את מזכ"ל החזבאללה על קריאתו להמשך הנמלחמה בישראל
עורכו הראשי של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר", ג'בראן תויני, תוקף במאמר מערכת חריף את מזכ"ל החזבאללה, חסן נאסרללה, על רקע קריאתו להמשיך את המאבק המזוין בישראל דרך הגבול הדרומי ובאמצעות האינתיפאדה הפלסטינית[1].
"מה רוצה החזבאללה? האם הוא רוצה לגרור את לבנון ואת האזור [כולו] למלחמת התאבדות כוללת? האם הוא רוצה לגרום ללבנון להתאבד או להביא לשחיטתה? אנו דורשים, בצדק ובהתאם להסכם טאיף, לפרק את כל המיליציות המזוינות בלבנון ולפרק את נשקו של חזבאללה, שכן זהו נשק לא חוקי. והנה, נאסרללה דורש לצייד בנשק את כל מי שעדיין לא צויד בנשק, או לפחות את כל מי שנחשב לבעל בריתו. כלומר, חזבאללה רוצה לשמור על נשקו באמצעות ההסתתרות מאחורי נשקם של האחרים ובאמצעות השימוש בצידוק הסכנה המאיימת על לבנון ועל האיזור. [אך] הסכנה האמיתית על לבנון עלולה להיות בכך שיינתן לאויב הישראלי צידוק לפתוח במלחמה נגד לבנון וסוריה, וצידוק [כזה] יכול להינתן [לישראל] רק ע"י ביצוע פעולות צבאיות מן הגבול הלבנוני. הגורמים אשר יכולים לבצע כאלה פעולות, כלומר לתת צידוק לאויב הישראלי, הם הגורמים אשר מחזיקים בנשק, ואשר נראים כמי שנפגעים מכל תהליך שלום באזור. אלו הם חזבאללה, מפלגתו של נאסרללה, וארגוני הסירוב הפלסטינים במחנות [הפליטים בלבנון]. הסכנה עליה מדבר מזכ"ל החזבאללה נובעת באופן ישיר מהנשק הנמצא ברשות מפלגתו שלו. לכן, כדי שלא נשרת את [האינטרסים של] ישראל, צריך לפרק את כל המזוינים מנשקם...
האופציה הראשונה אותה רוצה חסן נאסרללה לנקוט כדי להגיע לפתרון באזור, מבלי שנדע בדיוק על איזו נוסחת פתרון הוא מדבר, באיזו מסגרת ובאיזו צורה, היא להמר על [תנועת] ההתנגדות ולהתבסס על הנשק, והוא קורא לנקוט דרך זו בעיראק, בפלסטין ובלבנון. במלים אחרות, נאסרללה קורא ל[חולל] אינתיפאדה עיראקית נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק, להמשיך את האינתיפאדה בפלסטין ולהמשיך את ההתנגדות המזוינת בדרום [לבנון]. [נאסרללה] מתערב בענייני הפנים של עיראק מבלי להתייעץ בעם העיראקי, אשר מעדיף היום את אופציית הבנייה, ההתקדמות וההתפתחות, בעיקר אחרי הסבל שנגרם לו מידי משטרו של סדאם חוסיין. אח"כ הוא דורש מהעם הפלסטיני להמשיך להסתמך על שפת הנשק כדי להמשיך באינתיפאדה ובפעולות ההתאבדות, וגם זו התערבות בענייני הפנים הפלסטינים ופגיעה ברשות הפלסטינית החוקית, אשר לא החליטה עדיין אם להסתמך על האופציה של חזבאללה, בעיקר כשהיא הולכת בדרך המו"מ. בלבול במסלול הפלסטיני החוקי ישרת את ישראל, אשר אינה רוצה להגיע לפתרון צודק וכולל שתחילתו בהכרה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
דרישתו של מזכ"ל החזבאללה להמשיך בפעולות הצבאיות עשויה לשרת את שרון, אשר נאלץ לקבל את מפת הדרכים ומסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. האם מזכ"ל החזבאללה אינו רואה כי הכרה זו עצמה היא הישג לא מבוטל, היכול להביא לחידוש המו"מ הכולל בדרך לפתרון צודק? מי אמר לנאסרללה כי כל לבנון מסכימה למדיניותו ולדרישה להצית את החזיתות בעיראק ובפלסטין, בשעה שיש צורך להרגיע את המצב? מי הסמיך את נאסרללה לייצג את כל הלבנונים, להחליט עבורם ולסבך אותם בדבר שאינם רוצים להסתבך בו? האם נאסרללה מינה עצמו למזכ"ל של כל הלבנונים וכל העולם הערבי? האם לא הגיע הזמן שהוא יבין כי המדיניות האזורית והבינלאומית של לבנון, החלטות המלחמה והשלום וההסתה למלחמה הן החלטות שאינן יכולות להתקבל ברמה של מפלגה בודדת, גם אם היא חזבאללה?
